מבזקים מחזית האקלים: שטף אסונות, וקצת חדשות טובות

מצב חירום לאומי בסודאן בגלל הצפות חמורות במיוחד; יערות האמזונס עלולים להפוך לערבה; הקוטב הצפוני בוער ומאבד את הקרח בקצב מהיר. בצד החיובי, סין הכריזה על יעד שאפתני במיוחד של צמצום פליטות גזי חממה, שיחסוך לעולם בין חמישית לשליש מעלה של התחממות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הדיווח על משבר האקלים מציב בפנינו אתגרים לא פשוטים: מצד אחד, יש שטף בלתי פוסק של אסונות, הצלחות והתפתחויות מרחבי העולם. מצד שני, הבנה של מקור המשבר והאפשרויות להתמודד אתו דורשת מאתנו לראות את הקשרים המורכבים, ולעתים הנסתרים, בין שינוי האקלים הפיזי לבין למערכות חברתיות, פוליטיות וכלכליות.

עד כה, הרשימות שלי כאן שמו את הדגש על החלק השני. כעת, אנסה להשלים את התמונה עם לקט של התפתחויות מחזית האקלים, כאלה שאף תמונה של המשבר לא תהיה שלמה בלעדיהן. על הדרך, נוכל להתעכב לרגע גם על קצת חדשות טובות.

הצפות בסודאן: שיא של 100 שנה

לפני שנגיע לחדשות הטובות, אי אפשר להתעלם משלל אסונות הטבע של התקופה האחרונה. אחד מהם מתרחש לא רחוק מישראל-פלסטין, בסודאן.

בתחילת ספטמבר, גשמי זלעפות בדרום מזרח המדינה ובאתיופיה השכנה גרמו לנילוס הכחול לעלות על גדותיו. זה קורה כל שנה בעונה הזו – אבל השנה מפלס המים עלה בכ-17.5 מטר, גובה שלא נצפה במאה השנים האחרונות לפחות. עד כה נספו כ-102 אנשים, עשרות נפצעו, רבבות בתים נהרסו, והמדינה נמצאת במצב חירום לאומי מתמשך.

הצפות בסודאן ב-2018 (צילום: UNMISS, CC BY-NC-ND 2.0)

הצפות בסודאן ב-2018 (צילום: UNMISS, CC BY-NC-ND 2.0)

לאור ההצפה השנתית, אזורי מגורים רבים נבנו קרוב לנהר אך מחוץ לטווח הרגיל של ההצפות. כעת שינוי האקלים משנה את דפוסי הגשמים המוכרים, וכתוצאה אזורי מגורים כאלה הוצפו ובתים רבים נהרסו כליל. על פי הערכות, ההצפות משפיעות על כ-3 מיליון אנשים באופן ישיר.

באופן מדאיג ביותר, ההצפות גם פוגעות קשות בתוצרת החקלאית בסודאן. כשליש מהאדמות המעובדות במדינה הוצפו, לפחות מיליון טונה דגנים נהרסו, ומעל 100 אלף חיות משק נהרגו. האו"ם העריך בסוף ספטמבר כי 9.6 מיליון אנשים בסודאן נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי חריף – כמעט רבע מאוכלוסיית המדינה, ושיא של כל הזמנים, במדינה שכבר ידעה מחסורי מזון חמורים לא פעם.

כל זאת מצטרף, כמובן, למגיפת הקורונה, שגרמה כבר לפחות ל-836 מקרי מוות בסודאן. צירוף האסונות מסוכן למדי: מצבי עקירה וחוסר קורת גג יכולים לתרום להתפשטות המגיפה, בעוד תת-תזונה מחריפה את נזקי המחלה עצמה.

חוקרים מזהירים: האמזונס קרוב לנקודת האל-חזור

בשנה שעברה שריפות שוברות שיאים פשו ביערות האמזונס. כפי שכתבתי בזמנו, החרפת תופעת השריפות היתה תוצאה ישירה של מדיניותו של הנשיא הימני-קיצוני ז'איר בולסונארו. בהיפוך היסטורי ממדיניות שימור היערות שקדמה לו, לאחר תקופה של התקדמות ובלימת השריפות, בולסונארו עודד בעקיפין ובמישרין את חישוף שטחי היער לטובת גידול פרות עבור בשרן, הגורם האנושי המוביל להגברת השריפות.

השנה, בחסות מגיפת הקורונה, כפי שכתבתי במאי, עונת החישוף התחילה מוקדם, והתוצאה הצפויה מראש לא איחרה לבוא: השריפות השנה גדולות אף יותר משנה שעברה.

donate

כעת מתריעים חוקרים שהסכנה הגדולה לעתיד יער הגשם הגדול קרובה מתמיד: כמעט מחצית מהאמזונס עלול להתחיל להפוך לערבה. התהליך עשוי להימשך עשרות שנים, אבל מרגע שהוא מתחיל יהיה קרוב לבלתי אפשרי לעצור אותו.

להערכת החוקרים במרכז סטוקהולם לחוסן (Stockholm Resilience Centre), בחסות הרס היער ושינוי האקלים, כבר כעת כ- 40% מיער הגשם רואה כמות גשמים שתואמת ערבה פתוחה.

אלו חדשות איומות במיוחד לעמים הילידיים שאורחות חייהם כרוכים ביערות הגשם, ולמגוון מיני בעלי החיים הרבים שקיומם תלוי בו, כמו גם לאנשים הרבים החיים מסביב ליער הגשם ונהנים מפירותיו ומהגשמים שהוא מביא.

אך בהיותו יער הגשם הגדול בעולם, חשיבותו של האמזונס אינה יודעת גבולות גיאוגרפיים. היער אחראי לחלק ניכר מהעבודה שעושה הטבע להאט את שינוי האקלים – הצמחים הרבים שבו כולאים פחמן מן האוויר – כך שהפיכת האמזונס לערבה תאיץ את ההתחממות העולמית עוד יותר.

זה המקום להזכיר שרבים מאתנו, בכל העולם, תורמים ישירות להרס הזה כאשר אנו אוכלים בשר פרות. גם מי שלא קונה בשר ברזילאי בפרט תורם לביקוש שמעודד את הגידול והיצוא בברזיל, ויתכן שהפרות שהוא אוכל מואבסות גם במזון המיוצא מברזיל, שגם בשבילו מחשפים שטחי יער.

באופן כללי, גידול פרות עבור בשר תורם יותר מכל מקור מזון אחר לשינוי האקלים, בפער ניכר. מי שנסיבות חייו מאפשרות זאת, ראוי שישקול לאכול משהו אחר במקום.

שריפות באזור שינגו בברזיל, ב-8 בספטמבר 2020 (צילום: נאס"א)

שריפות באזור שינגו בברזיל, ב-8 בספטמבר 2020 (צילום לוויין: נאס"א)

הקוטב הצפוני משנה את פניו

אחרי קיץ חם באופן יוצא דופן בקוטב הצפוני, מדענים מתריעים כי האקלים בחוג הארקטי נמצא בתחילתו של שינוי תמידי. מזג האוויר החריג שנצפה בשנים האחרונות הוא הרבה מעבר לתנודות הטבעיות הנחשבות לנורמליות, כך שנראה כי מדובר במעבר לדפוס אקלים חדש לטווח הארוך.

שינויים רבים כבר מורגשים, וניתן לראותם אפילו מהחלל: מאז תחילת המעקב, לוויינים מתעדים צמצום של 31% בהיקף הקרח במי הים בקוטב. הצטמצמות הקרח צפויה רק להחמיר וללכת, ונדרש שינוי גדול ברחבי העולם כבר כעת כדי למנוע אפילו חלק משינוי האקלים בקוטב. במסלול הנוכחי, הים בחוג הארקטי צפוי להגיע למצב שנחשב "נטול קרח" בקיץ עד 2070 לכל המאוחר – ואולי אף עשרות שנים קודם לכן.

הקיץ החם בחוג הצפוני השנה שבר שיאים. בפרט, צפון סיביר חווה כבר מאז האביב טמפרטורות שוברות שיאים, ושריפות הבר הענקיות שעליהן כתבתי במאי לא נפסקו גם חודשים אחרי כן. מסתמן כי תרומתן של השריפות להתחממות החוג הארקטי משמעותית, ומדענים מעריכים כי מזג האוויר הקיצוני השנה פשוט לא היה יכול לקרות לפני שינוי האקלים מעשה ידי אדם.

כמו עם האמזונס, מדובר בשינוי שיפגע קודם כל באנשים, בעלי החיים, והצמחים שאזור הקוטב הוא ביתם; השינויים מתרחשים מהר מדי אפילו להיערכות ראויה של קהילות אנושיות באזור. בעלי חיים וצמחים, שקצב ההסתגלות שלהם הוא לרוב אבולוציוני, במצב גרוע עוד יותר.

אך גם כמו עם יער הגשם, הקוטב הוא חלק קריטי במערכת האקלים של כדור הארץ כולו. הקרח המרוכז בקטבים פועל כמו מראה ומחזיר אל החלל חלק ניכר מאנרגיית השמש שמוטחת בעולמנו מדי יום. בלי מחזיר האור הגדול הזה, הים יספוג הרבה יותר חום, וכתוצאה מערכות מזג האוויר יכילו יותר אנרגיה. הקרח הנמס בקוטב הצפוני מורגש ויורגש לא רק בעליית מפלס הים, אלא גם בסופות קיצוניות באמריקה וגלי חום באירופה ובמזרח התיכון.

במקרה הזה, לדאבוני, אין שום דבר, גם לא קטן, שניתן לעשות בחיינו הפרטיים כדי לעצור את האסון. מדובר בתוצאה ישירה של ההתחממות העולמית, וכדי לעצור אותה עלינו להתגבר על המבוי הפוליטי-כלכלי הסתום שמשתק את עולמנו.

אולם כדי שלא לשקוע בניהיליזם וייאוש אקלימי, חשוב להיות בעמדה פעילה אל מול הבעיה: לדבר עליה עם כל מי שרק אפשר, להפיץ מידע, ורצוי מאוד גם להתארגן פוליטית בצורה כזו או אחרת ולהביא יחד את השינויים המתבקשים, בכל מקום בו אנו מוצאים את עצמנו. זה לא פתרון קסם – אין כאלה – אבל זו פשוט הדרך היחידה.

החדשות הטובות: סין עולה מדרגה במאבק בהתחממות הגלובלית

אם צלחתן את המבזקים מסוף העולם – כל הכבוד. עכשיו הגיע הזמן למעט חדשות טובות: הרפובליקה העממית של סין, שממנה מגיע נתח ניכר של פליטות גזי החממה בעשורים האחרונים, הכריזה בסוף ספטמבר על יעדי פחמן חדשים ושאפתניים מאוד.

בהצהרה בפני אסיפה הכללית של האו"ם, הנשיא שי ג'ינפינג אמר כי מדינתו תגיע לשיא הפליטות שלה לפני 2030 ותחתור לנייטרליות בפליטות עד 2060. מדובר ביעד שאפתני מאוד, שידרוש שינויים מרחיקי לכת במהירות שלא נודעה מעולם באחת הכלכלות הגדולות בעולם.

לאף מדינה גדולה אחרת אין יעדים כאלה שאפתניים, וקשה לראות מדינה גדולה אחרת מבצעת את השינויים הנדרשים בקצב שכזה. אף מדינה גדולה אחרת לא מורגלת להשקעות ממשלתיות מסיביות כמו הרפובליקה העממית.

יותר מכך, מבחינת סין, המוני העובדים במכרות ותחנות הפחם שימצאו עצמם ללא עבודה הם בעיה שניתן לפתור או לפחות לדכא ולהכיל; זאת בניגוד למדינות כמו ארה"ב, שבהן האיום על מקומות העבודה של עובדי הפחם מהווה בעיה אלקטורלית מכרעת, בעוד האפשרות של השקעה ציבורית שתענה על מצוקתם חסומה בידי כוחו של האלפיון העליון והמחויבות לכלכלה ניאו-ליברלית.

דמוקרטי או לא, לפי ניתוח שהתפרסם באתר "קרבון בריף", סין צפויה להינות מיתרונות כלכליים רבים בזכות המפנה הזה במדיניות שלה. ההשקעה המסיבית של המדינה בשנים הקרובות תגרום לכלכלה הסינית לצמוח במידה ניכרת, בעוד כלכלת יתר העולם מצטמקת במעט בגלל הצניחה בביקוש הסיני לנפט וגז.

לפי הערכות, גם אם יתר העולם לא ישנה את המדיניות באופן דומה, התוכנית הסינית תחסוך לעולם בין חמישית מעלה לשליש מעלה של התחממות – הבדל משמעותי מאוד מבחינת עתיד הציביליזציה האנושית, גם אם הוא נשמע קטן.

בנוסף, השפעות התוכנית הסינית יורגשו בכלכלות העולם גם בלי תלות בממשלות אחרות: ההשקעה הסינית תגרום לצניחה במחירים של פאנלים סולאריים, תחנות רוח, וכל יתר הטכנולוגיות הנחוצות למעבר למשק בר-קיימה, כך שמחיר המעבר יצנח עבור כולם.

לגמילתה של סין מדלקים משני אקלים כמו נפט וגז עלולה להיות גם השפעה שלילית, מכיוון שהצניחה בביקוש לדלקים אלה תוריד את מחירם במקומות שבהם ממשיכים לצרוך אותם. מגמה זו עשויה להאט את המעבר לאנרגיות מתחדשות אם מדינות אחרות לא יפעלו לייקר את הדלקים ההרסניים או להפחית את התלות בהם בדרכים אחרות.

לכן שינוי הכיוון בסין אמנם מעודד למדי – ומבטל את הטענה השגורה "אבל סין ממשיכה להשקיע בפחם אז למה לנו להפסיק" – אך חשוב מתמיד שאלה מאתנו שחיים במדינות דמוקרטיות יגבירו את הלחץ למען שינויים מקבילים, שמא ההתקדמות הסינית תבוא יחד עם התקדמות הפוכה בשאר העולם.

פינת ההמלצה

לסיום, פינה קבועה במדור החדש: המלצה על מקורות נוספים בנושא משבר האקלים.

ההמלצה השבוע, כמו רוב ההמלצות שיבואו כאן, היא באנגלית – סליחה מראש למי שזה לא נגיש לה; המקורות למידע בנושא בעברית הם מעטים ואני מניח שמי שמחפשת מידע נוסף כבר מכירה את הארץ, כלכליסט, גלובס, וטיים אאוט.

אך באנגלית יש כמות הולכת וגדלה של תוכן מעולה בנושא, החל ממדורים ותיקים ומכובדים ואתרים ייעודיים, וכלה בניוזלטרים עצמאיים או פודקאסטים חתרניים. תמצאו הפניות להרבה מקורות כאלה בקישורים בכל הרשימות שלי, ובפינת ההמלצה אפנה את הזרקור בכל פעם למקור אחד מומלץ.

השבוע: הניוזלטר HEATED, של כתבת האקלים האמריקאית המצוינת אמילי אטקין (Atkin). יש לניוזלטר גרסה בתשלום (כך היא ממנת את עבודתה) אך גם בגרסה החינמית אפשר לקבל עדכונים וחלק מהניתוחים המעולים שלה.

אטקין עושה היטב את מה שאני שואף לעשות, מה שאני מאמין שכתיבה על משבר האקלים חייבת לעשות תמיד: לקשר בין שינוי האקלים על שלל פרטיו המדעיים והסטטיסטיים לבין הפוליטיקות והמבנים החברתיים שמקיימים ומנציחים את המשבר.

לאחרונה, לדוגמה, אטקין הפנתה זרקור לאופן שבו חוסר ההשקעה החברתית בטיפול בילדים פוגע במאבק האקלים, ולנזקי האקלים של הגבריריות הרעילה של קבוצות פשיסטיות כמו ה"פראוד בויז" להם קרץ לאחרונה טראמפ בעימות עם ביידן. מומלץ לקרוא ולהירשם.

א א א
ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
שוטרים עוצרים את אהרון לוביץ׳ בצעדה בירושלים (צילום: אורן זיו)

שוטרים עוצרים את אהרון לוביץ' בצעדה בירושלים, ב-24 באוקטובר 2020 (צילום: אורן זיו)

"המשטרה מנסה לעצור מפגינים בולטים בניסיון לדכא את המחאה"

בהפגנה בירושלים אתמול נעצרו כמה מפגינים, חלקם כשהלכו לבד ברחוב. עצורים מספרים כי הם חשו שסומנו מראש. "הם לא יכולים לעצור עם סוסים ומכת"זיות, לקחו להם את כל הכלים, אז נשאר להם מעצרי שווא כדי להציק ולהפחיד". המשטרה: "7 חשודים נעצרו/עוכבו בגין הפרת הסדר הציבורי ותקיפת שוטרים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf