נזקק לתפרים בבית החולים. סשה פובולוצקי אחרי התקיפה (צילום: טל ברגלס)

לפני כ-3 שבועות כתב כאן אורן זיו בהרחבה על ההתנכלויות האלימות של מתנחלים וחיילים לקהילות הרועים הפלסטיניות בבקעת הירדן, שהסלימו בצורה ניכרת מאז תחילת המלחמה. אמש, תקיפה כזו שיגרה לבית החולים שני פעילים ישראלים, אחרי שהותקפו באישון לילה בקהילת הרועים פרסייה, שבצפון הבקעה, על ידי חבורת נערים מההתנחלויות הסמוכות.

סשה פובולוצקי, בן 40 מ"פעילי בקעת הירדן", מגיע לפרסייה פעם או פעמיים בשבוע מזה כשלושה חודשים. רדיפת הקהילה על ידי המתנחלים בסביבה החריפה עוד לפני המלחמה, הוא מספר, עד שבתחילת המלחמה, מתנחלים חמושים לבושי חלקית במדים הגיעו וגירשו את כל הקהילה.

במהלך הזמן ובחסות הפעילים שמגיעים לנוכחות מגינה במקום, התושבים התחיל לחזור – בהתחלה רק הגברים עם הצאן, ובמהלך הזמן, ככל שנוכחות הפעילים נסכה בהם ביטחון, גם יתר בני המשפחות. "זה כנראה היה האות עבור המתנחלים להוציא לפועל את הגירוש הסופי", אומר פובולוצקי בבוקר שאחרי התקיפה.

"היינו בנוכחות המגינה כרגיל, אנחנו רגילים לניסיונות של המתנחלים לפלוש בלילה לקהילה כדי להפחיד את התושבים", הוא מתאר את תחילת האירוע אמש. "בסביבות שתיים בלילה שמענו נביחות כלבים, וראינו כעשרה מטרים מהבתים טרקטור ששייך לתושב התנחלות באזור, הוא מגיע לכאן מדי פעם לחרוש את האדמה כדי לתבוע עליה בעלות כביכול, מלווה בעוד כשבעה נערים.

"הם החלו ליידות אבנים על בתי המשפחות, וגם להיכנס לתוך הבתים כאשר האנשים עדיין ישנים. כשהתקרבנו (הפעילים; א"נ) אליהם, הם עברו להתרכז בנו. הם התנפלו על גיל אלכסנדר, חברי ל'פעילי בקעת הירדן', בן 70. אחד הנערים ניגש אליו והשפריץ לו גז פלפל יש לעיניים, מטווח אפס. גיל התמוטט, שמעתי את הצעקות שלו ורצתי אליו, הוא היה שרוע על הקרקע בעוד הנערים ממשיכים ליידות בו אבנים.

נכון לנובמבר 2023, ישראל מחזיקה ב-6,704 כלואים "ביטחוניים". חיילים עוצרים ילד פלסטיני בחברון, ב-23 בספטמבר 2021 (צילום: וויסאם השלמון / פלאש90)

הדבר הראשון שתופס את העין ברשימת 300 האסירים הפלסטינים שפרסם משרד המשפטים, המיועדים לשחרור במסגרת עסקת החטופים, הוא גילם הצעיר של האסירים. רוב מוחלט מתוכם בנות ובני 18 ומטה, כמתחייב מתנאי העסקה. ובכל זאת, כשמסתכלים ברשימה הזו, קשה שלא לתהות – איך ילד בן 14 הופך ל"אסיר ביטחוני"?

למשל, על ידי זריקת אבנים לעבר רכב אבטחה בירושלים. על ילד נוסף בן 14, גם הוא ירושלמי, מצוין רק שהוא "עצור משטרתי". על מה נעצר? לא ברור. שניהם ללא שיוך מפלגתי. צעיר ירושלמי נוסף, בן 17, יושב כבר שנתיים בכלא בעוון "זריקת אבנים וגרימת נזק למכוניות עם מקל". זאת, בעיר שבה מתנחלים פורעים בתושבים הפלסטינים עד זוב דם, פציעות קשות ואשפוזים ממושכים כעניין שבשגרה, מבלי שהמשטרה תטריח את עצמה בחקירות ובמעצרים. אבל נער פלסטיני ייכלא לשנים כי גרם נזק למכוניות באמצעות מקל.

יותר מכל, הרשימה הזו היא עדות מסחררת למקומו המרכזי של כלי המעצרים והכליאה בפרויקט הכיבוש והשליטה הישראלית בפלסטינים. על פי נתוני המוקד להגנת הפרט, נכון לנובמבר 2023 מחזיקה ישראל ב-6,704 כלואים "ביטחוניים", מתוכם 2,313 אסירים שמרצים עונש מאסר, 2,321 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט ו-2,070 עצורים מנהליים, הכלואים ללא משפט.

לאיש מבין 300 האסירים המופיעים ברשימה אין "דם על הידיים", קרי לא גבו קורבנות בנפש. כמעט כולם אסירים חדשים יחסית, מהשנה או השנתיים האחרונות. החריגות הוותיקות יותר הן 10 נשים הכלואות מאז 2015-2017, ירושלמיות ותושבות הגדה, רובן באשמת ניסיונות דקירה או דקירות נגד שוטרים וחיילים, חלקם

גם תלמידים שלא הסכימו עם דעותיו כתבו לו שהוא היה "מורה לחיים". ד"ר מאיר ברוכין מעל מסך בעת דיון בבית המשפט השלום בירושלים

ארבעה ימים הוחזק במעצר ד"ר מאיר ברוכין בטרם החליט בית משפט השלום בירושלים לשחררו בכפוף להפקדת ערבות עצמית, ערבות צד ג', ואיסור על שימוש באינטרנט למשך 15 יום.

ארבעה ימים יכולים לפעמים להפוך לחיים שלמים. פרק זמן שמספיק כדי להשחיר את שמו של אדם מהטובים במחוזותינו, שמביט נחרד במתרחש ומסרב לשתוק. מאז מעצרו, המשטרה הפכה את ביתו בחיפוש אחר "חומרים מפלילים", וברוכין עצמו הוצג בתקשורת – שפמפמה בחדווה את כל המסרים שבהם האכילה אותה המשטרה – כ"תומך חמאס", כחשוד בהסתה וכמי ש"גילה החלטה לבגוד". על סעיפים אלה נחקר, עד שהוחלט על שחרורו, אחרי שהפרקליטות החליטה שלא להגיש הצהרת תובע. פעילים שהגיעו לתמוך בו פוזרו באלימות על ידי המשטרה.

>>מעצרים ואלימות משטרה בהפגנות נגד סתימת פיות בירושלים ובתל אביב

מי שכן טרח לבדוק את כל פרסומיו הפומביים של ברוכין מאז 7 באוקטובר הוא עיתונאי "הארץ" המצוין, ניר חסון. הבדיקה שלו העלתה כי רוב פרסומיו עסקו בהרג תושבי עזה, שלא מעניינים את הרוב המוחלט מבין אזרחי ישראל, ודרישות מהממשלה ומהעומד בראשה לקחת אחריות ולהתפטר. בניגוד לטענת התובע המשטרתי, ברוכין גם כתב מפורשות נגד המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר. "אלה דברים שאני מצפה מאנשים עם מוסר בסיסי להבין לבד", כתב בסוף הדברים, "מי שזקוק לכך שאבהיר את עמדתי בנוגע לדברים הללו, משהו בקוד המוסרי שלו פגום".

אולי יעניין אותך

דה-הומניזציה מוחלטת של תושבי עזה. צילום מסך מתוך המערכון "אולפני פאליווד" בתוכנית "ארץ נהדרת", קשת 12, ב-5 בנובמבר 2023

מתחילת המלחמה, תוכנית הדגל של קשת 12, "ארץ נהדרת", עברה למתכונת מיוחדת תחת השם "ארץ נלחמת". המשימה המפורשת שלקחה על עצמה בימים אלה התוכנית, שאמנם מעולם לא היתה סאטירה נשכנית אבל בכל זאת ידעה להפגין מדי פעם הבזקים של ביקורתיות, היא להעלות את מורל הציבור. ואם מה שמעלה את המורל הציבורי עכשיו הוא דה-הומניזציה מוחלטת של תושבי עזה, אז זה מה ש"ארץ נהדרת" תיתן.

הפרק ששודר אתמול (ראשון) התחיל עם השטיקים הרגילים: כמה דמויות נלעגות באולפן, אחת מהן, איך לא, הפרשן אליהו יוסיאן, שהמבטא האיראני הכבד שלו נפל לידיו של אלי פיניש כפרי בשל. יוסיאן הוצג כטמבל הזוי וקיקיוני, שמרבה להשתמש במילה שהוא מתקשה לבטא, "טרמינולוגיה", ושוטח את משנתו על מלחמת החומוס והסושי.

כל מה שהיה לאיל קיציס, המנחה המייצג את קול ההיגיון סביב השולחן, לומר בתגובה לקריאותיו של יוסיאן לבצע פשעי מלחמה בעזה הוא שדבריו גורמים נזק להסברה הישראלית בעולם. "אם אתם חושבים על הסברה, אתם חיים בסרט", עונה לו פיניש-יוסיאן בתשובה קולעת במפתיע.

אבל המנה העיקרית של התוכנית מגיעה בהמשך, אחרי כמה דקות של חנופה לדני קושמרו ומערכון צפוי ובנאלי ובו כמה שרים זוטרים יושבים סביב שולחן עמוס בורקסים ומתקוטטים מהתקציב של איזה משרד יש לקצץ את עלויות המלחמה.

"בזמן שצה"ל מכה בחמאס ברצועת עזה, ניטש ברשתות הקרב על דעת הקהל. הפלסטינים מעלים סרטונים רבים על פגיעה באזרחים, אבל אמינותם מפוקפקת בעיקר מהסיבה שאותו שחקן מופיע כמעט בכולם", כך מפנה קיציס לאחד ממערכוני השטנה הנבזיים שנראו לא רק ב"ארץ נהדרת", אלא ייתכן מאוד שבטלוויזיה הישראלית בכלל.