היו סתירות בעדות שלו לגבי אחריותו לפקודה לירות ירי קטלני בפלסטיני. אלוף רוני נומה בעת שירותו הצבאי כאלוף פיקוד מרכז, 2017 (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

אלוף במילואים רוני נומה עותר באחת משבע העתירות שהוגשו לבג"צ בבקשה לבטל את תיקון מספר 4 לחוק יסוד: השפיטה, המבטל למעשה את עילת הסבירות. העתירה שנומה יירשם כעותר בה מייצגת אנשי ביטחון החוששים מהסיכונים שביטול עילת הסבירות יחשוף אותם אליהם כאשר ייצאו לחו"ל.

>>מה היה חלקו של אלוף פיקוד מרכז בהריגת אזרח לא חמוש?

"הגשתי את העתירה מתוך דאגה לשלומם של פיקודיי, חבריי ומפקדיי, אנשי כוחות הביטחון – מצה"ל, השב"כ, המוסד והמשטרה", הסביר נומה, "אני משוכנע שכשחברי הקואליציה הצביעו על תיקון החוק, הם לא לקחו בחשבון את הסיכון הנשקף ממנו לנו הלוחמים ולכל מי שנמצא בליבת העשייה המבצעית בכל הזירות. ערעור מעמדה ועצמאותה של מערכת המשפט והחקירה בישראל יגדיל באופן משמעותי את הסיכון להתערבות מערכת המשפט הבינלאומי בנעשה בישראל ובכך מסכן וחושף את משרתי כוחות הביטחון להליכים משפטיים פליליים מחוץ לישראל".

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אביו היה חשוד בחברות בארגון הטרור היהודי ונמלט, הוא חשוד בהרג פלסטיני בבורקה. יחיאל אינדור מובא להארכת מעצר בירושלים (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

"איני יודע מה בדיוק קרה ליד עוז ציון השבת, אבל אני מכיר אישית את הבחור היהודי שנפצע קשה בתקרית. הוא רחוק מאוד מלחפש עימותים וחיכוכים. לא הייתי ממהר להסיק מסקנות פה", כך צייץ עיתונאי תאגיד כאן עקיבא נוביק, לאחר ששני מתנחלים נעצרו בחשד למעורבות בירי למוות בתושב הכפר קוסאי מעטאן.

>> צילמתי פוגרום של מתנחלים. עכשיו התקשורת בישראל מכפישה אותי

נוביק כנראה כיוון למסקנות שאני, לדוגמה, הסקתי. שאלתי את עצמי מה "רועה צאן" דתי עושה בכפר בורקה לאחר כניסת השבת, בזמן שמכוניות מוצתות בכפר, והוא מגיע עם אקדח שעליו הותקנה ערכת "רוני", מתקן שמאפשר ירי מדויק ממרחק. אני לא מתמצא יותר מדי ברעיית צאן, אבל לא נראה לי שבנזין, כפפות ו"רוני" הם עזרים מקובלים בתחום העיסוק הזה. גם לא ידעתי שרועי צאן מסתובבים רעולי פנים.

אבל גם סיקרן אותי מהיכן העיתונאי מכיר את החשוד בהרג הפלסטיני. העבודה נעשתה קלה אחרי שפורסם שמו – יחיאל אינדור, חיליק בפי חבריו. מחיפוש קצר פלוס שיחת טלפון הסתבר לי שיחיאל אינדור הוא בנו של יוסי אינדור. יצא מקרה שגם יוסי, כיום חשמלאי בעפרה, חשוד שהיה שותף למתקפת טרור. יורשים, גרסת המתנחלים.

השיחה מגיעה אליך

איש לא בחן את המטרה. עבודה שיצר עמיר שיבי למחרת הרג ילדי משפחת בכר, ב-17 ביולי 2014 והיכתה גלים ברשתות החברתיות בעולם כולו

הצבא משתמש כבר עשרות שנים בכלי טיס לא מאוישים כדי לבצע, בין השאר, הוצאות להורג ללא משפט מהאוויר, אך עד 20 ביולי 2022 העובדה הזו היתה אסורה לפרסום בתקשורת הישראלית. לפני שנה, הצנזורה הצבאית שינתה מדיניות והחליטה לאשר את פרסום השימוש הזה בכלי טיס לא מאוישים לצורכי תקיפה.

>> הבינה המלאכותית מגבירה את ההפצצות על עזה

האיסור הזה עזר להשתיק את הדיון בישראל על הצד המוסרי של השימוש בכלי הרג הפועלים במידה רבה, אם כי לא מוחלטת, באופן אוטונומי. דיון ער כזה קיים בעולם, במיוחד סביב השימוש שעושה הצבא האמריקאי בכלי טיס לא מאוישים למשימות הרג. תחקיר "שיחה מקומית" חושף פרטים של שלושה מקרים, אחד מהם במהלך "צוק איתן" ב-2014 ושניים במהלך "שומר חומות" ב-2021, שבהם תשעה בלתי מעורבים פלסטינים, ביניהם חמישה ילדים, נהרגו כתוצאה מטילים שנורו מכלי טיס לא מאוישים. במקרה אחד נפתחה חקירה פלילית, אולם איש לא הועמד לדין. בשני המקרים האחרים, קצינים ננזפו, אולם לא נפתחה חקירה.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

התהליך הרסני, וכאשר הוא מצליח הוא מקל על ביסוס הדיקטטורה, ופוגע במחקר לעשרות שנים. ליל האלות הארוכות, אוניברסיטת בואנוס איירס, 29 ביולי 1966

לאחר אישור חוק ההפיכה המשטרית הראשון, החל השבוע שר החינוך, יואב קיש, בניסיון להשתלט על האקדמיה הישראלית דרך מינויים פוליטיים במועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). הצעד יבטל למעשה את עצמאות האוניברסיטאות בישראל, ויהפוך אותן לתלויות בממשלה מבחינה תקציבית.

אם המהלך יצלח, זו עלולה להיות מכה קשה לאקדמיה הישראלית שתכאב עשרות שנים. כבר היום קיים קושי לגייס חברי סגל מצטיינים ולעודד חזרה של פוסט-דוקטורנטים לישראל, בגלל המצב הפוליטי. קשה גם לקיים כנסים בישראל ולנהל שיתופי פעולה בחו"ל, שחיוניים למחקר.

ניסיון השתלטות על האקדמיה הוא מהלך מקובל בהפיכות דיקטטוריות, ונעשה כמעט תמיד ממש כבר בהתחלה – למשל בפולין ובהונגריה. הסגל והסטודנטים באוניברסיטאות נוטים להיות ביקורתיים כלפי המשטר. עצמאותם, והקביעות של מרצים, מאפשרת להם להציג התנגדות אפקטיבית לניסיונות ההפיכה. פרט לכך, תנאי הכרחי, ולפעמים גם מספיק, להפיכה משטרית הוא חיסול המחשבה החופשית, שלפחות בחלקה מתרחשת באוניברסיטאות – אם בהכשרה ואם כבמה.

לרוב זה מתחיל כניסיון הסתה של המשטר, ה"ליברלי" לכאורה, שמציג את האוניברסיטאות כאילו הן מדכאות מחשבה חופשית, כי אין בהן כמעט דעות שתומכות במשטר או בהפיכה; או משתמש ב"הטלת ספק" בקונצנזוס המדעי, כפי שעשו בזמנו בתעשיית הטבק ועושים כיום בתעשיות המזהמות, כדי לדרוש "רפורמה". השלב הראשון הזה הופך מהר מאוד לאלים.

זהו תהליך הרסני, שכאשר הוא מצליח הוא מקל מאוד על המשך ביסוס הדיקטטורה – ופוגע אנושות במחקר לעשרות שנים. חברי סגל עוזבים עם קבוצות המחקר שלהם. מדענים, רופאים, אנשי רוח, אלפי שנות ידע נעלמות. בנוסף לפגיעה המיידית, נוצר מחסור חמור באנשי סגל איכותיים שיכשירו את הדורות