"תוצר לוואי" ידוע מראש: הגז שהרג חטופים ואנשי חמאס במנהרות
משום שלא היה לו מודיעין היכן בדיוק נמצאים בכירי חמאס במנהרות, הצבא "הוריד" רובעי מגורים שלמים והשתמש בפצצות חודרות בונקרים שהיה ידוע שהן יפזרו גז רעיל למרחקים גדולים בחללים סגורים. התוצאות היו קטלניות. תחקיר מיוחד
לקריאת הכתבה המלאההצבא אישר "נזק אגבי" של עד 300 איש לבכירי חמאס, אבל בחלק המקרים הבכיר כלל לא נפגע. הפצצה בעזה, ב-9 באוקטובר 2023 (צילום: עטיה מוחמד / פלאש90)
השיטה של מערכת הביטחון לפגוע בבכירי חמאס ששהו במנהרות בעזה במלחמה התבססה על הפגזה מסיבית מהאוויר של רובעי מגורים ברדיוסים רחבים, וזאת כדי "לפצות" על הקושי להשיג מודיעין לגבי מיקום מדויק של היעד במנהרה. השיטה כללה "מחיקת רובעי מגורים" שלמים, לעיתים בכפוף לאישור להרוג "מספר תלת ספרתי" של אזרחים פלסטינים "בלתי מעורבים" בכל פעם; ביצוע תקיפות מסוכנות שהרגו חטופים, חרף חשש של קצינים בזמן אמת; ובכמה מקרים הישענות על גז רעיל כאמצעי הרג. כך עולה מתחקיר "שיחה מקומית" ומגזין 972+, המבוסס על שיחות עם 15 קצינים בצה"ל ובשב"כ שעסקו בתקיפות סיכול במנהרות.
>> התחקירים שהראו: פשעי ישראל בעזה נעשו מבחירה
תא"ל במילואים גיא חזות שחזר בראיון עם "שיחה מקומית" את הרגע שבו הצבא גילה במקרה, אגב הפצצה של מנהרה בעוטף עזה ב-2017, שאפשר להרוג במנהרות לוחמי אויב גם בלי לפגוע בהם ישירות ובלי לדעת בדיוק איפה הם, באמצעות גז קטלני המשתחרר כתוצר לוואי של פצצות חודרות בונקרים.
"הגזים נשארים מתחת לאדמה, ואז אנשים נחנקים", הוא אמר, "זה היה רגע הפיצוח. (הבנו) שאנחנו למעשה יכולים לפגוע במי שנמצא בתת-קרקע באמצעות פצצות חודרות בונקרים של חיל האוויר, שבפועל, גם אם הן לא הורסות את המנהרה, הן מפזרות המון גזים שלמעשה מייצרים מצב שכל מי שנמצא במנהרה נהרג. ואז המנהרה הופכת למלכודת מוות".
ההסתמכות על גז מסוג פחמן
הצבא רצה בינה מלאכותית למלחמה, מיקרוסופט סיפקה לו
מסמכים של משרד הביטחון חושפים שמאז תחילת המלחמה, מכירת בינה מלאכותית ממיקרוסופט אז'ור ליחידות מסווגות בצבא טיפסה באופן דרמטי. הצריכה של ChatGPT זינקה פי 20. "למיקרוסופט דריסת רגל בכל התשתיות הצבאיות המרכזיות בישראל"
לקריאת הכתבה המלאהב-8200 ראו באנשי מיקרוסופט חלק מהיחידה. המשרדים של מיקרוסופט בהרצליה (צילום: גיל יערי / פלאש90)
לחברת מיקרוסופט אז'ור, אחת מספקיות שירותי הענן והבינה המלאכותית הגדולות בעולם, יש "דריסת רגל בכל התשתיות הצבאיות המרכזיות" בישראל, ובמהלך השלבים הכי אינטנסיביים של קמפיין התקיפות האווירי בעזה, היקף המכירות של שירותי בינה מלאכותית של חברת הענן למערכת הביטחון עלה באופן משמעותי.
לפי מסמכים מסחריים של משרד הביטחון ומסמכים של מיקרוסופט ישראל, שירותי ענקית הענן נמכרים לעשרות יחידות בצה"ל, כולל לפרויקטים שהוגדרו מסווגים, ליחידות בחיל האוויר, וליחידות מודיעיניות כמו 8200, בהיקפים שגדלו החל מאוקטובר 2023.
>> "הזמנתי מאמזון": כך הצבא נעזר בחברות הענן למלחמה בעזה
אחד מכלי הבינה המלאכותית שרכישתו זינקה בצורה חדה במיוחד מאז תחילת המלחמה בעזה, הוא מודל השפה של OpenAI, המוכר לציבור כמנוע שמפעיל את ChatGPT, שאותו מיקרוסופט מציעה ללקוחותיה בתשלום על פי צריכה. הצריכה החודשית הממוצעת בצבא של מנוע GPT-4 בחודשי המלחמה גדולה פי עשרים מצריכתו החודשית הממוצעת בתקופה שקדמה למלחמה. זו הפעם הראשונה שנחשף כי הצבא משתמש במנוע השפה רב העוצמה, שיש לו יכולות לנתח מיליארדי פרטי מידע, ללמוד ממקרי עבר, ולהשיב על שאלות המנוסחות בשפה חופשית.
מיקרוסופט נחשבת לשותפה קרובה של חברת OpenAI, ולפי הדיווחים היא השקיעה בה כ-13 מיליארד דולר בשנים האחרונות. באתר של מיקרוסופט נכתב במאי שלכלים של OpenAI יש פוטנציאל להיות "משני פרדיגמה" עבור גופי ביטחון ומודיעין, ולשפר את הדיוק והיעילות שלהם. "זה כלי רב עוצמה לניתוח תצלומי לוויין ומפות שטח, לתרגום דיבור וטקסט, להצעת פרשנות, וליצירת מרחבים וירטואליים לאימונים", כתבו
התחקירים שהראו: פשעי ישראל בעזה נעשו מבחירה
ההחלטה לתקוף פעילי חמאס בבתיהם, אישור של "נזק אגבי" גבוה מאוד, שימוש בבינה מלאכותית לבחירת מטרות, אדישות לפגיעה בחטופים, ורדיפה אחרי ביה"ד הפלילי בהאג. חמש הבחירות הקטלניות שעשתה ישראל
לקריאת הכתבה המלאהגם חמאס וגם ישראל מתרצות את הפגיעה באחרים בכך שפגעו בהן. מנסים לכבות שריפה אחרי הפצצה ישראלית במחנה נוסייראת במרכז הרצועה, 15 באוקטובר 2024 (צילום: עלי חסן / פלאש90)
המילה האמצעית בראשי התיבות של צה"ל היא הגנה (צבא ההגנה לישראל), והמילה האמצעית בראשי התיבות של חמאס היא התנגדות (תנועת ההתנגדות האסלאמית). שתי המילים שונות, אך משקפות תפיסה דומה ועמוקה של שני העמים, ולפיה האלימות שהם מפעילים היא תגובה הכרחית לאלימות של הצד השני. הישראלים מגנים על עצמם מפני איום חיצוני, והפלסטינים מתנגדים לכיבוש חיצוני.
>> תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה
על אף ההבדלים, ההיגיון הזה גם אפשר לשני הצדדים להתנער מאחריות מוסרית לפשעים שהם ביצעו, ב-7 באוקטובר ואחריו, שכן הם נתפסו כתגובה הכרחית לפשעים של הצד האחר.
כאשר ב-7 באוקטובר אנשי חמאס טבחו במאות אזרחים לא חמושים, וחטפו ילדים, נשים ומשפחות מבתיהם לתוך עזה, הם ביצעו פשעים נגד האנושות. הטענה כי האלימות הישראלית "אילצה" אותם לבצע את הפשעים האלו מרתיחה ושגויה. האלימות הישראלית יכולה לספק הסבר חלקי – המעשים אכן התקיימו בתוך הקשר של סגר חונק, סבבי הפגזות קטלניים, שישה עשורים של כיבוש צבאי, ופליטוּת המונית – אך לא הצדקה. גם בני אדם שחיים תחת דיכוי מסוגלים לבחור לא לרצוח אזרחים ולחטוף ילדים, ופלסטינים, שבחרו לבצע מעשים נתעבים כאלו, נושאים באחריות לפשע. יש להם סוכנות מוסרית.
לישראלים רבים, באופן מובן, קשה להתמודד עם ההקשר שבתוכו התרחש 7 באוקטובר, כי
"הזמנתי מאמזון": כך הצבא נעזר בחברות הענן למלחמה בעזה
גוגל, מיקרוסופט ואמזון העניקו שירותי בינה מלאכותית "לטובת שידרוג היכולות המבצעיות" של הצבא בעזה; מידע מודיעיני "אינסופי" אוחסן על ענן של אמזון ושימש לתקיפות בעזה. תחקיר "שיחה מקומית" חושף את הקשר העמוק בין חברות הענן לצבא במלחמה
לקריאת הכתבה המלאההיקף המידע המודיעיני הנאסף על כל תושבי הרצועה הוא כה גדול עד שלא ניתן לאחסן אותו בשרתים של הצבא. חיילים באמון הפעלת כטב"מ, 2013. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)
מאז תחילת המלחמה, חברות הענן גוגל קלאוד, מיקרוסופט אז'ור ואמזון AWS העניקו שירותי אחסון ושירותי בינה מלאכותית ליחידות בצבא, "לטובת שידרוג וחידוש היכולות המבצעיות" במלחמה בעזה. כך עולה מדברים שאמרה בהרצאה אל"מ רחלי דמבינסקי, מפקדת יחידת ממר"ם, האחראית על תשתיות הענן והמחשוב בצבא.
>> תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה
זו הפעם הראשונה שנציגי הצבא מאשרים בפומבי כי הצבא נעזר בשירותי הענן של גוגל, אמזון ומיקרוסופט לצרכים צבאיים במלחמה בעזה. ההודאה הזו באה על רקע מחאה של עובדי חברות הענק בארה"ב נגד מכירת שירותי ענן ובינה מלאכותית לישראל, בטענה שהם משמשים את מערכת הביטחון הישראלית להתקפות קטלניות על פלסטינים ולפגיעה בזכויות אדם.
דבריה של דמבינסקי עולים בקנה אחד עם תחקיר "שיחה מקומית" ומגזין 972+, המבוסס על שיחות עם בכירים במשרד הביטחון, בתעשיית הנשק הישראלית, בחברות הענן ועם גורמי מודיעין. היא אמנם לא הבהירה מהם בדיוק השירותים שהצבא קיבל במלחמה בעזה מחברות הענן לטובת "שידרוג וחידוש היכולות המבצעיות" שלו, ומקורות ביטחוניים הדגישו שהצבא לא העביר מידע מבצעי לחברות הענן. עם זאת, התחקיר מגלה שמידע מודיעיני הנאסף על תושבי עזה מאוחסן על שרתים של אמזון AWS, חברת הענן של אמזון, וכי שלוש חברות הענן סיפקו לצבא יכולות בינה מלאכותית ושירותים בהיקף