עובדים במיקרוסופט הביעו חששות לגבי השימוש בטכנולוגיה של החברה בישרות ICE. סוכנים של ICE בפעולה בקליפורניה, ב-12 ביוני 2025 (צילום: DHSgov / ויקימדיה. עיבוד תמונה: מגזין 972+)

סוכנות ההגירה והמכס האמריקאית, ICE, העומדת במרכז מחלוקת פוליטית קשה בארה"ב, עשתה בחודשים האחרונים שימוש אינטנסיבי במאגר הענן והבינה המלאכותית של מיקרוסופט, כך מעלים מסמכים שהגיעו לידי ה"גרדיאן", "שיחה מקומית" ומגזין 972+.

>> בין מסאפר יטא למיניאפוליס: לקחים שלמדתי מנוכחות מגינה

בין החודשים יולי 2025 לינואר 2026, בתקופה שבה המעצרים האלימים של מהגרים הגיעו לשיאים חדשים והציתו הפגנות ענק בכל רחבי ארה"ב, ICE הכפילה כמעט פי שלושה את כמות הדאטה שהיא מחזיקה על שרתי מיקרוסופט. בעוד ביולי בשנה שעברה הסוכנות אחסנה כ-400 טרה בייט של דאטה באז'ור, פלטפורמת הענן של מיקרוסופט, עד סוף ינואר נפח האחסון המנוצל זינק לכמעט 1,400 טרה בייט, היקף השווה בערך לכ-490 מיליון תמונות.

המסמכים שדלפו אינם מפרטים את סוגי המידע ש-ICE מאחסנת בשרתי מיקרוסופט, אך הם מצביעים על כך שהסוכנות השתמשה באז'ור לאחסון כמויות גדולות של נתונים, זאת נוסף לשימוש שלה בכלי בינה מלאכותית המחפשים ומנתחים תמונות וסרטונים.

ICE מפעילה מערך רב-עוצמה של טכנולוגיות מעקב, שלפי הדיווחים כולל תוכנות לזיהוי פנים, רחפנים, מעקב אחר מיקום טלפונים, תוכנות ריגול לטלפונים ניידים ואפילו מעקב אחר מצלמות בתי ספר, בשילוב עם גישה נרחבת למידע על אזרחים אמריקאים ששימש לביצוע תוכנית הגירוש ההמוני של הנשיא דונלד טראמפ.

ככל הידוע, הסוכנות גם הגדילה באופן משמעותי את הגישה שלה לאפליקציות

עדיין לא הוגש כתב אישום באף אחד מ-98 מקרי המוות של עצירים פלסטינים שנרשמו מאז 7 באוקטובר. אסירים פלסטינים משוחררים מכלא קציעות, ב-26 בפברואר 2025 (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

לפחות 98 עצורים פלסטינים מתו במתקני הכליאה בישראל מאז 7 באוקטובר 2023, כך עולה מדוח חדש של ארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א), המבוסס על נתונים רשמיים שהתקבלו מצה"ל ומשירות בתי הסוהר (שב"ס). עדויות ודוחות נתיחה שלאחר המוות מלמדים שרבים מהעצורים מתו כתוצאה מעינויים, הזנחה רפואית והרעבה.

>> שדה תימן 2: כך הפך גם מחנה עופר למתקן עינויים

מתוך 98 הפלסטינים שמתו במעצר, 69 הגיעו מעזה. אולם נתונים של אמ"ן מגלים כי פחות משליש מהעזתים שמתו במעצר הוגדרו על ידי ישראל עצמה כפעילים בחמאס או בג'יהאד האסלאמי, כך עולה מתחקיר משותף של "שיחה מקומית", מגזין 972+ ו"הגרדיאן". במאגר מודיעיני פנימי, שבו מצויים פרטי כל הפעילים הצבאיים של חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה וקיומו פורסם כבר בעבר ב"שיחה מקומית", רק 21 פעילים צבאיים מעזה רשומים כמי שמתו במעצר בישראל.

הנתונים במאגר נכונים לחודש מאי 2025, ובאותו זמן היה ידוע על לפחות 65 עזתים שמתו בבתי המעצר בישראל. פירוש הדבר שלפחות 44 מהם – כלומר 67% מכלל העצורים העזתים שמתו בכלא עד מאי 2005 – לא נחשבו, לפי ישראל, כפעילי זרועות צבאיות, והיו בסבירות גבוהה אזרחים. קציני מודיעין אמרו כי המאגר נחשב לממצה ומכיל את כל המידע

הנציגים הישראלים שניהלו את המשא ומתן על פרויקט נימבוס היו מוטרדים מהליכים משפטיים בחוץ לארץ נגד חברות שיעבדו עם ישראל (צילום אילוסטרציה: ויקידמיה ויונתן זינדל/פלאש 90)

ב-2021 גוגל ואמזון חתמו על חוזה של 1.2 מיליארד דולר עם ממשלת ישראל שבמסגרתו הן אמורות לספק למשרדי הממשלה, כולל משרד הביטחון, שירותי ענן ובינה מלאכותית. החוזה, המוכר בשם פרויקט נימבוס, נחשב לחשאי, אבל תחקיר של "שיחה מקומית", "מגזין 972+" ו"הגרדיאן" חושף פרטים מתוכו, המעידים על הדרישות יוצאות הדופן שישראל הציבה בפני שתי החברות.

>> מיקרוסופט חוסמת את 8200: "לא נסייע למעקב אחרי המוני אזרחים"

על פי עדויות של פקידים שהיו מעורבים בהכנת החוזה וגרסה סופית של החוזה שדלפה ממשרד האוצר הישראלי והגיעה ל"גרדיאן", התנאים החריגים האלה כללו דרישה מגוגל ומאמזון להתחייב ל"מנגנון קריצה", שבמסגרתו הן אמורות להעביר לישראל קודים סודיים שיתריעו בפניה שהן נאלצו להעביר דאטה ישראלית לידי גורמים בחו"ל. חברות הענן גם נדרשו בחוזה לאפשר למשרדי הממשלה ולצבא לעשות שימוש בשירותים שלהם ללא כל מגבלה אפקטיבית, גם באופן המנוגד לתנאי השימוש שלהן.

לפי התחקיר, פקידים ישראלים צפו שיש אפשרות שגוגל ואמזון יעמדו בפני לחץ מצד עובדים או מבעלי מניות שלהן בדרישה לא לאפשר לישראל גישה למוצרים ולשירותים, אם יעלה חשד שנעשה בהם שימוש שמפר זכויות אדם של פלסטינים בגדה המערבית ובעזה.

כמו ענקיות ענן אחרות, גוגל ואמזון נאלצות מדי פעם להיענות לדרישות של משטרות, תובעים ושירותי ביטחון להעביר להם דאטה של לקוחות כדי לסייע בחקירת

המטרות הצבאיות, קלושות ככל שהיו, נעשו קלושות עוד יותר, נותרה רק הרצחנות. חיילים בבית לאהיא, בנובמבר 2024 (צילום: אורן כהן / פלאש90)

כמה חודשים אחרי 7 באוקטובר נרשמתי לקורס מבוא לג'נוסייד באוניברסיטה הפתוחה. בפתח השיעור הראשון המרצה הסביר לנו, קבוצה של כעשרים תלמידים יהודים-ישראלים שהתחברו מהזום, שבתום הסמסטר נדע להבין את תופעת רצח העם, וגם להסביר לכל מי שירצה לדעת מדוע ישראל אינה מבצעת רצח עם בעזה.

בקליפת אגוז, המרצה טען אז שישראל לכל היותר, אולי, משמידה את עזה, אבל הכוונה שעומדת מאחורי המעשים היא צבאית, ולכן זה לא יכול להיות רצח עם, שמצריך כוונה ברורה להשמדה של קבוצה חברתית מסוימת רק לשם ההשמדה.

בשנתיים האחרונות פרסמנו תחקירים רבים שעסקו במדיניות האש בעזה. כאשר דרום אפריקה הגישה את תביעת רצח העם נגד ישראל בהאג, היא נסמכה בין השאר על תחקיר כזה שפרסמנו בנובמבר 2023, שחשף מפעל המוני ורצחני של התנקשויות בבתי משפחות המבוסס על בינה מלאכותית. כאשר ועדה של האו"ם הגיעה בחודש שעבר למסקנה דומה, היא נסמכה על תחקיר אחר שלנו שחשף שיותר מ-80% מההרוגים בעזה הם אזרחים, לפי מאגר מודיעיני פנימי.

אבל מעט מאוד אנשים בצבא שדיברתי איתם, שחלקם שימשו מקורות לתחקירים האלו, הסכימו לטענה שהם לקחו חלק ברצח עם. ברוב המקרים, כשאנשי מודיעין וקצינים תיארו בפני איך הפגיזו בתי משפחות בעזה, הם הידהדו את דבריו של המרצה לג'נוסייד: רבים מהם אמרו שביצעו פשעים, אבל שהם לא רוצחים, הם לא כמו חמאס, כי יש לכל מעשה שעשו מטרה צבאית ספציפית.

בכל בית שסומן על ידם להפצצה הם קיבלו אישור להרוג עד עשרים בני אדם, גם אם כולם ילדים, אבל זה לדבריהם נעשה כדי לפגוע