גם חמאס וגם ישראל מתרצות את הפגיעה באחרים בכך שפגעו בהן. מנסים לכבות שריפה אחרי הפצצה ישראלית במחנה נוסייראת במרכז הרצועה, 15 באוקטובר 2024 (צילום: עלי חסן / פלאש90)

המילה האמצעית בראשי התיבות של צה"ל היא הגנה (צבא ההגנה לישראל), והמילה האמצעית בראשי התיבות של חמאס היא התנגדות (תנועת ההתנגדות האסלאמית). שתי המילים שונות, אך משקפות תפיסה דומה ועמוקה של שני העמים, ולפיה האלימות שהם מפעילים היא תגובה הכרחית לאלימות של הצד השני. הישראלים מגנים על עצמם מפני איום חיצוני, והפלסטינים מתנגדים לכיבוש חיצוני.

>> תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה

על אף ההבדלים, ההיגיון הזה גם אפשר לשני הצדדים להתנער מאחריות מוסרית לפשעים שהם ביצעו, ב-7 באוקטובר ואחריו, שכן הם נתפסו כתגובה הכרחית לפשעים של הצד האחר.

כאשר ב-7 באוקטובר אנשי חמאס טבחו במאות אזרחים לא חמושים, וחטפו ילדים, נשים ומשפחות מבתיהם לתוך עזה, הם ביצעו פשעים נגד האנושות. הטענה כי האלימות הישראלית "אילצה" אותם לבצע את הפשעים האלו מרתיחה ושגויה. האלימות הישראלית יכולה לספק הסבר חלקי – המעשים אכן התקיימו בתוך הקשר של סגר חונק, סבבי הפגזות קטלניים, שישה עשורים של כיבוש צבאי, ופליטוּת המונית – אך לא הצדקה. גם בני אדם שחיים תחת דיכוי מסוגלים לבחור לא לרצוח אזרחים ולחטוף ילדים, ופלסטינים, שבחרו לבצע מעשים נתעבים כאלו, נושאים באחריות לפשע. יש להם סוכנות מוסרית.

לישראלים רבים, באופן מובן, קשה להתמודד עם ההקשר שבתוכו התרחש 7 באוקטובר,

היקף המידע המודיעיני הנאסף על כל תושבי הרצועה הוא כה גדול עד שלא ניתן לאחסן אותו בשרתים של הצבא. חיילים באמון הפעלת כטב"מ, 2013. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

מאז תחילת המלחמה, חברות הענן גוגל קלאוד, מיקרוסופט אז'ור ואמזון AWS העניקו שירותי אחסון ושירותי בינה מלאכותית ליחידות בצבא, "לטובת שידרוג וחידוש היכולות המבצעיות" במלחמה בעזה. כך עולה מדברים שאמרה בהרצאה אל"מ רחלי דמבינסקי, מפקדת יחידת ממר"ם, האחראית על תשתיות הענן והמחשוב בצבא.

>> תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה

זו הפעם הראשונה שנציגי הצבא מאשרים בפומבי כי הצבא נעזר בשירותי הענן של גוגל, אמזון ומיקרוסופט לצרכים צבאיים במלחמה בעזה. ההודאה הזו באה על רקע מחאה של עובדי חברות הענק בארה"ב נגד מכירת שירותי ענן ובינה מלאכותית לישראל, בטענה שהם משמשים את מערכת הביטחון הישראלית להתקפות קטלניות על פלסטינים ולפגיעה בזכויות אדם.

דבריה של דמבינסקי עולים בקנה אחד עם תחקיר "שיחה מקומית" ומגזין 972+, המבוסס על שיחות עם בכירים במשרד הביטחון, בתעשיית הנשק הישראלית, בחברות הענן ועם גורמי מודיעין. היא אמנם לא הבהירה מהם בדיוק השירותים שהצבא קיבל במלחמה בעזה מחברות הענן לטובת "שידרוג וחידוש היכולות המבצעיות" שלו, ומקורות ביטחוניים הדגישו שהצבא לא העביר מידע מבצעי לחברות הענן. עם זאת, התחקיר מגלה שמידע מודיעיני הנאסף על תושבי עזה מאוחסן על שרתים של אמזון AWS, חברת הענן של אמזון, וכי שלוש חברות הענן סיפקו לצבא יכולות בינה מלאכותית ושירותים בהיקף

במקום להגן על עיתונאים בעזה, הווסט הפך לסכנת חיים. קסדת עיתונאי על קברו של חמזה אל דחדוח, עיתונאי אל-ג'זירה שנהרג ממתקפה ישראלית. חמזה הוא בנו של מנהל משרד אל-ג'זירה בעזה, ואאל אל-דחדוח. ינואר 2024 (צילום: מוחמד טלאטנה, שותפות AP ו-DPA)

על פי "הוועדה להגנה על עיתונאים", 108 עיתונאים ועובדי תקשורת, ביניהם יותר מ-100 פלסטינים, שני ישראלים ושלושה לבנונים, נהרגו מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. על רקע המלחמה הקטלנית ביותר עבור עיתונאים מאז מלחמת העולם השנייה, "פורבידן סטוריז" (Forbidden Stories) – רשת בינלאומית של עיתונאים המחויבת להמשיך את מלאכתם של עיתונאים שהושתקו – יצאה לחקור את הפיכתם של העיתונאים למטרה ברצועת עזה ובגדה המערבית.

תוך שיתוף פעולה מרשים, "פורבידן סטוריז" קיבצו יחד 50 עיתונאים מ-13 כלי תקשורת ברחבי העולם. הגוף המשותף ניתח יותר מ-100 מקרים של עיתונאים ועובדי תקשורת שנהרגו בעזה, כמו גם מקרים שבהם ישראל שמה לכאורה על הכוונת, איימה ופצעה עובדי עיתונות בשמונה החודשים האחרונים. 

משום שבלתי אפשרי לדווח באופן חופשי מרצועת עזה, חברי הגוף המשותף יצרו קשר עם יותר מ-120 עיתונאים ועדי ראייה לפעולות צבאיות בעזה ובגדה המערבית; התייעצו עם 25 מומחים לבליסטיקה, לכלי נשק ולאודיו, בהם ארגון Earshot; והשתמשו בצילומי לוויין של Planet Labs ו-Maxtar Technologies.

כאן למטה מופיעה אחת הכתבות מהפרויקט ש"שיחה מקומית" ו-972+ מפרסמים יחד עם "פורבידן סטוריז". לרשימה המלאה של המאמרים הנכללים ב"פרויקט עזה", וכדי לקבל מידע נוסף על הפרויקט, לחצו כאן.

הזהיר שהניסיונות "לאיים או להשפיע" על בית הדין חייבים להיפסק. כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי בהאג, בביקור בקייב בפברואר 2023 (צילום: ICC-CPI)

כשכרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), הודיע שהוא מבקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ושלושה מראשי חמאס, הוא הוסיף אזהרה מעורפלת: "אני עומד על כך שעל כל הניסיונות לבלום או להפחיד את, או להשפיע באופן לא הוגן על, פקידי בית המשפט הזה, להיפסק מיד".

>> "גרדיאן": יוסי כהן השתמש ב"שיטות נבזיות" ללחוץ על התובעת בהאג

חאן לא פירט למה הוא מתכוון ב"ניסיונות לבלום, להפחיד או להשפיע באופן לא הוגן", אבל תחקיר משותף של "גרדיאן" הבריטי, "שיחה מקומית" ומגזין 972+ חושף שישראל עקבה במשך שנים אחר בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), אספה מידע עליהם ועל הקשרים שלהם עם פלסטינים שהעבירו להם דיווחים על הפרת זכויות אדם בשטחים, ואף ניסתה ללחוץ עליהם כדי שיעצרו את החקירות נגד ישראל באופן שנתפס על ידי גורמים ב-ICC כמאיים.

מהתחקיר, המבוסס על שיחות עם יותר מ-20 מקורות במערכת הביטחון והמשפט בישראל, בכירים לשעבר ב-ICC ודיפלומטים ומשפטנים בינלאומיים, עולה לשיטתם כי במבצע עסקו סוכנויות שונות במודיעין הישראלי – אמ"ן, מוסד ושב"כ. הוא כוון תחילה כלפי פאטו בנסודה, שהיתה התובעת הראשית בבית הדין עד 2021, וכלפי הצוות שעבד איתה, והמשיך גם כלפי מי שירש אותה בתפקיד, התובע הנוכחי כרים חאן, והצוות שלו.

לפי התחקיר, מידע שהושג במעקב אחרי אנשי ה-ICC ואחרי פלסטינים שהעבירו להם מידע, הועבר לצוות מיוחד של משפטנים ודיפלומטים ישראליים, שבתורם קיימו בין השנים 2017 ל-2019