היקף המידע המודיעיני הנאסף על כל תושבי הרצועה הוא כה גדול עד שלא ניתן לאחסן אותו בשרתים של הצבא. חיילים באמון הפעלת כטב"מ, 2013. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

מאז תחילת המלחמה, חברות הענן גוגל קלאוד, מיקרוסופט אז'ור ואמזון AWS העניקו שירותי אחסון ושירותי בינה מלאכותית ליחידות בצבא, "לטובת שידרוג וחידוש היכולות המבצעיות" במלחמה בעזה. כך עולה מדברים שאמרה בהרצאה אל"מ רחלי דמבינסקי, מפקדת יחידת ממר"ם, האחראית על תשתיות הענן והמחשוב בצבא.

>> תחקיר: בתוך המנגנון האוטומטי של ההרג ההמוני בעזה

זו הפעם הראשונה שנציגי הצבא מאשרים בפומבי כי הצבא נעזר בשירותי הענן של גוגל, אמזון ומיקרוסופט לצרכים צבאיים במלחמה בעזה. ההודאה הזו באה על רקע מחאה של עובדי חברות הענק בארה"ב נגד מכירת שירותי ענן ובינה מלאכותית לישראל, בטענה שהם משמשים את מערכת הביטחון הישראלית להתקפות קטלניות על פלסטינים ולפגיעה בזכויות אדם.

דבריה של דמבינסקי עולים בקנה אחד עם תחקיר "שיחה מקומית" ומגזין 972+, המבוסס על שיחות עם בכירים במשרד הביטחון, בתעשיית הנשק הישראלית, בחברות הענן ועם גורמי מודיעין. היא אמנם לא הבהירה מהם בדיוק השירותים שהצבא קיבל במלחמה בעזה מחברות הענן לטובת "שידרוג וחידוש היכולות המבצעיות" שלו, ומקורות ביטחוניים הדגישו שהצבא לא העביר מידע מבצעי לחברות הענן. עם זאת, התחקיר מגלה שמידע מודיעיני הנאסף על תושבי עזה מאוחסן על שרתים של אמזון AWS, חברת הענן של אמזון, וכי שלוש חברות הענן סיפקו לצבא יכולות בינה מלאכותית ושירותים

במקום להגן על עיתונאים בעזה, הווסט הפך לסכנת חיים. קסדת עיתונאי על קברו של חמזה אל דחדוח, עיתונאי אל-ג'זירה שנהרג ממתקפה ישראלית. חמזה הוא בנו של מנהל משרד אל-ג'זירה בעזה, ואאל אל-דחדוח. ינואר 2024 (צילום: מוחמד טלאטנה, שותפות AP ו-DPA)

על פי "הוועדה להגנה על עיתונאים", 108 עיתונאים ועובדי תקשורת, ביניהם יותר מ-100 פלסטינים, שני ישראלים ושלושה לבנונים, נהרגו מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. על רקע המלחמה הקטלנית ביותר עבור עיתונאים מאז מלחמת העולם השנייה, "פורבידן סטוריז" (Forbidden Stories) – רשת בינלאומית של עיתונאים המחויבת להמשיך את מלאכתם של עיתונאים שהושתקו – יצאה לחקור את הפיכתם של העיתונאים למטרה ברצועת עזה ובגדה המערבית.

תוך שיתוף פעולה מרשים, "פורבידן סטוריז" קיבצו יחד 50 עיתונאים מ-13 כלי תקשורת ברחבי העולם. הגוף המשותף ניתח יותר מ-100 מקרים של עיתונאים ועובדי תקשורת שנהרגו בעזה, כמו גם מקרים שבהם ישראל שמה לכאורה על הכוונת, איימה ופצעה עובדי עיתונות בשמונה החודשים האחרונים. 

משום שבלתי אפשרי לדווח באופן חופשי מרצועת עזה, חברי הגוף המשותף יצרו קשר עם יותר מ-120 עיתונאים ועדי ראייה לפעולות צבאיות בעזה ובגדה המערבית; התייעצו עם 25 מומחים לבליסטיקה, לכלי נשק ולאודיו, בהם ארגון Earshot; והשתמשו בצילומי לוויין של Planet Labs ו-Maxtar Technologies.

כאן למטה מופיעה אחת הכתבות מהפרויקט ש"שיחה מקומית" ו-972+ מפרסמים יחד עם "פורבידן סטוריז". לרשימה המלאה של המאמרים הנכללים ב"פרויקט עזה", וכדי לקבל מידע נוסף על הפרויקט, לחצו כאן.

הזהיר שהניסיונות "לאיים או להשפיע" על בית הדין חייבים להיפסק. כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי בהאג, בביקור בקייב בפברואר 2023 (צילום: ICC-CPI)

כשכרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), הודיע שהוא מבקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ושלושה מראשי חמאס, הוא הוסיף אזהרה מעורפלת: "אני עומד על כך שעל כל הניסיונות לבלום או להפחיד את, או להשפיע באופן לא הוגן על, פקידי בית המשפט הזה, להיפסק מיד".

>> "גרדיאן": יוסי כהן השתמש ב"שיטות נבזיות" ללחוץ על התובעת בהאג

חאן לא פירט למה הוא מתכוון ב"ניסיונות לבלום, להפחיד או להשפיע באופן לא הוגן", אבל תחקיר משותף של "גרדיאן" הבריטי, "שיחה מקומית" ומגזין 972+ חושף שישראל עקבה במשך שנים אחר בכירים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), אספה מידע עליהם ועל הקשרים שלהם עם פלסטינים שהעבירו להם דיווחים על הפרת זכויות אדם בשטחים, ואף ניסתה ללחוץ עליהם כדי שיעצרו את החקירות נגד ישראל באופן שנתפס על ידי גורמים ב-ICC כמאיים.

מהתחקיר, המבוסס על שיחות עם יותר מ-20 מקורות במערכת הביטחון והמשפט בישראל, בכירים לשעבר ב-ICC ודיפלומטים ומשפטנים בינלאומיים, עולה לשיטתם כי במבצע עסקו סוכנויות שונות במודיעין הישראלי – אמ"ן, מוסד ושב"כ. הוא כוון תחילה כלפי פאטו בנסודה, שהיתה התובעת הראשית בבית הדין עד 2021, וכלפי הצוות שעבד איתה, והמשיך גם כלפי מי שירש אותה בתפקיד, התובע הנוכחי כרים חאן, והצוות שלו.

לפי התחקיר, מידע שהושג במעקב אחרי אנשי ה-ICC ואחרי פלסטינים שהעבירו להם מידע, הועבר לצוות מיוחד של משפטנים ודיפלומטים ישראליים, שבתורם קיימו בין השנים 2017 ל-2019

"נראה לך שרצינו ללכת למוות שלנו? הכל היה בתיאום". עלי סוואלחה (משמאל) בסלפי עם הצוות של פלטל זמן קצר לפני שנורו. נאדר אבו חג'אג' (ימין) ובהאא אל-ראיס (במרכז עם כובע כחול) נהרגו מהירי (צילום: עלי סוואלחה)

"הלכנו לפי התוכנית שהצבא נתן לנו. נראה לך שאנחנו רוצים ללכת למוות שלנו? הכל היה בתיאום. אנחנו לא זזים בלי תיאום והוראות ברורות, בלי להודיע לצבא ולקבל אישור, והם הפגיזו".

ככל שמתבהרת התמונה של מה שקורה בעזה, כך היא נעשית אפלה

יותר משלושה חודשים אחרי האירוע, עלי סוואלחה לא יכול לשכוח את פרטי מה שקרה לו ולחבריו ב-13 בינואר השנה בח'אן יונס. באותו יום יצא עם חבריו לצוות של "פלטל" – חברת התקשורת הפלסטינית המספקת שירותי טלפוניה, סלולר ואינטרנט – לתקן מרכזייה שהתקלקלה בעיר. גם בדובר צה"ל אישרו שהתיקון נעשה בתיאום עם הצבא, שאף שלח לצוות של פלטל מפה מפורטת של האזור. אולם למרות התיאום המדוקדק, טנק ישראלי ירה פגז לעבר אחת מהמכוניות בשיירה. שניים מחבריו של סווחאלה נשרפו למוות מול עיניו.

הירי בטכנאים של פלטל לא קיבל פרסום כמו הירי בשלושת החטופים הישראלים בשג'אעיה או הירי בשבעת עובדי ארגון "המטבח המרכזי העולמי" בדיר אל-בלח, אבל הוא דומה להם, ויכול ללמד על חוסר התיאום בין הכוחות בעזה וגם על היד הקלה על ההדק כלפי כל מי שבעיני הצבא נמצא ב"שטחי ההשמדה", כפי שעלה מכתבתו של יניב קובוביץ' ב"הארץ". הוא מלמד גם על האמינות של דובר צה"ל, שהגרסה שמסר למקרה לא עולה בקנה אחד עם העובדות המצולמות והכתובות, ועם