בהיעדר תשובות קונקרטיות, יהיה קשה למחנה השלום להציע חלופה להגמוניה של הימין. כנס "הגיע הזמן" בהיכל מנורה, תל אביב, ב-1 ביולי 2024 (צילום: אורן זיו)

אתמול (שני) בערב התקיים בהיכל מנורה בתל אביב כנס נגד המלחמה, בעד עסקה לשחרור חטופים ואסירים, ובעד הסכם מדיני. כ-6,000 אנשים הגיעו לכנס, והפכו אותו ככל הנראה לאירוע הגדול ביותר של התנגדות למלחמה הזו, שאינו הפגנה.

הכנס, תחת הכותרת "הגיע הזמן", אורגן על ידי מעוז ינון, שהוריו נרצחו ב-7.10 על ידי חמאס, ועל ידי עשרות ארגונים נוספים, ובהם שותפות השלום, זזים, עומדים ביחד, נשים עושות שלום, ארץ לכולם, הקרן החדשה לישראל, שלום עכשיו, פורום המשפחות השכולות, קולקטיב מזרחי-אזרחי, השמאל האמוני, איתך-מעכי ורבים אחרים. כפי שהצהירו בראיון לאורן זיו ב"שיחה מקומית" לאחרונה, ינון ושותפו עזיז אבו סארה מתכוונים לקיים אירועים נוספים בקרוב. בעוד שהקהל אמש היה יהודי ברובו המכריע, חלק מהאירועים האלה צפויים להתקיים גם בשטחים.

במבט ראשון, כנס השלום הענק שידר משהו מנותק, כמעט הזוי. לפני הפתיחה הרשמית הוקרן על מסכי ענק סרטון מ-2019, על חבורת מוזיקאים משדרות שהתחברה עם חבורה מקבילה בעזה ליצירת קליפ של שירה וריקוד משותפים. איפה זה ואיפה אנחנו. כמו כדי להעצים את המרחק בין הקליפ הזה למציאות שלנו בחודשים האחרונים, מיד הושמע אחריו קטע מ-Imagine של ג'ון לנון.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר

רוב פעילות הצנזורה נותרת בצללים. עיתונאים משקיפים על רצועת עזה מגבעה בשדרות, ב-19 באוקטובר 2023 (צילום: נתי שוחט / פלאש90)

אחרי ארבע שנים של ירידה בהיקפי הפעילות של הצנזורה הצבאית, בשנה שעברה חל זינוק אדיר בהיקף ההתערבות של הצנזורים בעבודתם של עיתונאים. הצנזורה מנעה באופן מוחלט את פרסומן של לא פחות מ-613 כתבות שהוגשו לעיונה, כמעט פי ארבעה מאשר ב-2022, והתערבה ומחקה חלקים ב-2,703 ידיעות נוספות, כמעט פי שלושה מאשר בשנה הקודמת.

הזינוק החד בא לידי ביטוי גם בשיעור התערבות הצנזורה בידיעות המוגשות אליה – מסביבות ה-20% בשנה רגילה ל-31% בשנה שעברה – וגם בשיעור הידיעות הנפסלות כליל מתוך סך התערבויות הצנזורה: מ-7% עד 13% בשנה רגילה ל-18% בשנה שעברה. זאת על פי נתונים שמסרה הצנזורה הצבאית ל"שיחה מקומית" ולתנועה לחופש המידע, בתגובה לבקשת חופש מידע שהוגשה לצבא.

הצנזורה אמנם מסרבת לספק נתונים לפי פילוח חודשי, אבל ברור שהסיבה לזינוק היא מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה, שנמשכה על פני כל הרבעון האחרון של השנה (ועד היום). הפעם האחרונה שראינו רמות כאלה של השתקת עיתונאים היתה במבצע "צוק איתן" בעזה ב-2014, אז הצנזורה הצבאית התערבה ביותר ידיעות (3,122), אבל פסלה קצת פחות (597).

מהנתונים ש"שיחה מקומית" והתנועה לחופש המידע אספו על פעילות הצנזורה מאז 2011, שתי שנות מלחמה אלה בולטות בחריגותן, כשהפסילה של 613 כתבות מהווה שיא בכל תקופת הבדיקה. עם

כל כך הרבה דברים שחשבנו על איך שהמדינה הזאת בנויה התבררו כשגויים. בית בקיבוץ בארי שנהרס במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר (צילום: אדי ישראל / פלאש90)

"אבא, אולי הזחלים בחצר הלכו כי הם פחדו מהאזעקות והבומים?" (כרמל, בן 4 וחצי)

אני רוצה לדבר על הפחד שאנחנו מרגישים עכשיו. עזבו שאנחנו – שאני. יזדהה מי שיזדהה. אני עדיין באימה מ-7 באוקטובר. נכון, עברה חצי שנה, החיים כאן בתל אביב חזרו באופן מוזר כמעט לגמרי למסלולם, ואני כבר לא מוצא את עצמי עוצר את המכונית בגלל אזעקה, מוציא את כרמל, נשכב עליו, מחשב בראש באיזה זווית לשכב כך שרסיס שייפול עכשיו אולי רק יהרוג אותי אבל לא אותו, תוהה איך הוא יזכור אותי, ותוך כדי כל זה מנסה לספר לו סיפור איך אנחנו במשחק "הפינה הבטוחה", שבו גיבורי סדרת הטלוויזיה האהובים עליו עוזרים להגן עלינו, ומנסה (לרוב בהצלחה) להצחיק אותו עם ניחושים לגבי גודל הפיצוץ שעומד להיות. זה כבר לא חלק מהחיים שלנו כאן במרכז.

אבל הפחד לא עזב. אחרי כאפה מהסוג שחטפנו באותו בוקר מחריד, קשה לשקם את תחושת הביטחון. כל כך הרבה דברים שחשבנו על איך שהמדינה הזאת בנויה התבררו כשגויים. מה שנתפס כמדינה מתפקדת שאפשר לסמוך עליה, לפחות בתפקודים החיוניים ביותר של מדינה – התברר כהולוגרמה.

סיפורי הזוועות של שורדי הנובה ושל המשפחות בקיבוצים, שהתקשרו שוב ושוב והתחננו לעזרה ואיש לא הגיע והם נשחטו במיגוניות או בבתיהם – אלה דברים שלא עוזבים אותי. ההפקרה המוחלטת של החטופים שגוועים וגוועות בשבי, שהמדינה בגדה בהם פעמיים – מי מאיתנו לא מדמיין את עצמו ואת היקרים לו במצב כזה? כך גם התחושה שמלחמה אזורית יכולה

השוטרים התחילו להפעיל אלימות ללא שום התגרות. מפגינה נגררת על הרצפה מול תחנת משטרה ברחוב סלמה בתל אביב (צילום: אורן זיו)

לפחות 18 מפגינים נעצרו אחר הצהריים (חמישי) במשמרת מחאה שקטה בכניסה לתחנת המשטרה ברחוב סלמה בתל אביב-יפו. במשמרת מחאה שנערכה במקביל במגרש הרוסים בירושלים, נעצר מפגין אחד וכמה מפגינים פונו לטיפול רפואי בעקבות מכות אלות משוטרים.

המשמרות התקיימו במחאה על סתימת פיות לאחר שהמשטרה עצרה הבוקר בנצרת כמה מחברי ועדת המעקב העליונה למיעוט הערבי בזמן שתכננו לקיים משמרת קטנה ושקטה בקריאה להפסקת האש. בין העצורים היה יו"ר ועדת המעקב חבר הכנסת לשעבר מוחמד ברכה, חברי הכנסת לשעבר חנין זועבי, סמי אבו שחאדה ואחרים.

>>רדיפת הסטודנטים הערבים: "זה עלול להגיע לשפיכות דמים"

פיזור שלוש משמרות המחאה היום התרחש יום אחד בלבד לאחר שבג"ץ אישר את החלטת המשטרה לאסור על קיום הפגנות נגד המלחמה בסכנין ובאום אל-פחם. השופטים הבהירו שמדובר בהחלטה ספציפית, שלא מונעת את קיומן של הפגנות אחרות, וגינו את אמירתו של מפכ"ל המשטרה, רב ניצב קובי שבתאי, שתהיה אפס סבלנות להפגנות וש"מי שרוצה להזדהות עם עזה – אני אשלח אותו לעזה".

Police state in Tel Aviv-Yaffa: police attacked and arrested 18 demonstrators in a quiet vigil against silencing of dissent. The Igor was a response to the arrest of several leaders of the ‘48 Palestinian community this morning, who were on their way to a small anti war vigil pic.twitter.com/5zLqL5TgIE

— Haggai Matar