"כששוטרים לקחו אותי מהעבודה התחושה היתה מאוד קשה". צוות רפואי במהלך ניתוח (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש 90)

מאז 7 באוקטובר נעצרו מאות פלסטינים בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. המקרה של ד"ר ח', רופאה מתמחה באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ, קיצוני אפילו ביחס למציאות הנוכחית.

ב-23 באוקטובר שוטרים פשטו על המחלקה שבה מתחמה ח' ועצרו אותה. בחקירה המשטרתית היא נשאלה מדוע חסמה חלק מחבריה לעבודה ברשתות החברתיות. שוב: לא על דברים שפרסמה או שיתפה, אף לא בעקבות הודעות פרטיות, כפי שקרה לאחרים, אלא על הטענה הלא מבוססת שחסמה קולגות יהודים.

>> מאז המלחמה: רדיפה חסרת תקדים של עובדי הרפואה הערבים

ח', בת 31, היא אחת ממספר סטודנטיות לרפואה מהגדה שקיבלו אישור להתמחות בבתי חולים בישראל. לצורך ההתמחות הוענק לה היתר כניסה מטעם המנהל באזרחי.

"הם לקחו אותי לתחנת המשטרה ושם שאלו אותי למה לא אישרתי (חברים; א"ז), ולמה מחקתי וחסמתי אנשים בפייסבוק ובאינסטגרם. שאלו, 'למה עשית חסימה לחברים שלך?'. השבתי שלא חסמתי איש. מחקתי את החשבונות שלי בפייסבוק ובאינסטגרם עוד לפני המלחמה, ללא קשר, באוגוסט או בספטמבר. אמרתי להם שעשיתי דה-אקטיבציה ולאחר מכן שחזרתי, בסוף ספטמבר או אוקטובר".

אף כי אין כל איסור, חוקי או אחר, לחסום או להסיר אנשים ברשתות החברתיות, בחקירה נלקח ממנה הטלפון הנייד, שעדיין לא הושב לה. בסיום החקירה, ח' שוחררה לדרכה מבלי שנלקחה לדיון בפני שופט. את השלכות החקירה גילתה רק מאוחר יותר.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ברחו מפני אלימות מתנחלים. תושבים בשרידי הכפר ח'ירבת זנותה, ב-29 בנובמבר 2023 (צילום: אורן זיו)

"אם תחזור נעשה 'מסיבה'", זרק "נער גבעות" לתושב הכפר ח'ירבת זנותה שבדרום הר חברון, שהגיע בשבוע שעבר לאתר הכפר שממנו ברח לפני כחודש מפני אלימות המתנחלים באזור.

לפי נתוני "בצלם", מאז תחילת המלחמה עזבו את ביתם יותר מ-1,000 תושבי 16 קהילות פלסטיניות שונות בשטחי C. כעת, נעשה ניסיון ראשון לחזור לאחת מהקהילות המגורשות. ביום רביעי שעבר, סביב 11 בבוקר, הגיעו למקום כעשרה מתושבי זנותה, כשפעילים ישראלים ובינלאומיים מלווים אותם, בגלל החשש מהמתנחלים שגרים במאחז הסמוך. במקום חיכו חיילים, שוטרי מג"ב ואנשי המנהל האזרחי, שחסמו את הגישה לחלק מהכפר הנטוש.

התושבים שחזרו התהלכו בין הבתים ואספו דברים שנותרו מאחור. קצין מהמנהל האזרחי, בדרגת סגן אלוף, ריכז סביבו את הגברים הפלסטינים ושוחח איתם ארוכות. הוא אמר שמותר לתושבים לשהות במקום, להביא את הכבשים ואף לישון בבתים, אך שהמנהל האזרחי צילם הכל בעזרת רחפן, וכל מה שמישהו ייבנה – כולל בנייה מחדש של גג, הרכבה של ציוד שפורק או אפילו ברזנט או אוהל נגד הגשם – ייהרס, כי ייחשב לבנייה חדשה. רבים מהבתים במקום נותרו ללא גג או חלונות, לאחר שהתושבים לקחו איתם את האלומיניום וחומרים אחרים כדי להקים מחסה זמני סמוך לדהריה.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי

"חירף נפשו תחת אש והציל את חייו של סא"ל י"'. מולוגטה צגאי (צילום: אורן זיו)

ביום ראשון השבוע העניק שר הפנים משה ארבל תושבות ישראלית למולוגטה צגאי, מבקש מקלט מאריתריאה. הצעד הנדיר הזה – פחות מאחוז מקרב מבקשי המקלט מאריתריאה מקבלים מעמד של קבע בישראל – בא לאחר שב"שיחה מקומית" חשפנו כיצד צגאי הציל את חייו של ישראלי שנפצע קשה מירי חמושי חמאס ב-7 באוקטובר. בשעה שסיכן את חייו כדי להצילו, צגאי לא ידע שהפצוע הישראלי הוא קצין בדרגת סגן אלוף.

>>הסיפור הלא יאומן של מבקש המקלט שהציל פצוע

צגאי, שהגיע לישראל ב-2008, עובד במאפיה בנתיבות. בבוקר 7 באוקטובר נסע עם חברים במונית בכביש שבין נתיבות לשדרות, כאשר החלו האזעקות. ל"שיחה מקומית" סיפר שהוא וחבריו הבחינו במכונית שנסעה בכיוון השני ונעצרת, והבינו שיש בה פצוע. הם ירדו כדי לעזור לו. "הייתי בצבא באריתריאה, יש לי ניסיון", סיפר. "סובבתי אותו וראיתי שיש לו פציעת ירי". צגאי נשאר לבדו עם הפצוע וטיפל בו עד שפונה לבית החולים, אף שהותקף על ידי אנשי חמאס, ואחר כך כמעט ונורה בידי חיילים, שחשבו שהוא פלסטיני.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

 

המשפחה לא ארגנה כל גילוי שמחה בולטים. האסירה הפלסטינית עסראא ג'עאביס, ששוחררה לביתה במזרח ירושלים במסגרת העסקה עם חמאס, ב-26 בנובמבר 2023 (צילום: אורן זיו)

"לא להדליק מצלמות, לא לגעת בכלום עד שהם יעברו", כך הורה לי שוטר כשהגעתי לסקר את שחרורה של הפלסטינית עסראא ג'עאביס מהכלא ביום ראשון לפנות בוקר, במסגרת העסקה בין ישראל לחמאס. "אל תסתכלו, תסגרו את החלון", הוסיף, לאחר שהכוח הורה לעיתונאים שהיו במקום להיכנס למכוניות ולסובב אותן כך שיפנו לגבעה סמוכה ולא לכיוון בית האסירה, ולכבות את האורות.

במסגרת הסדר החדש שמתגבש במהלך המלחמה, לפלסטינים במזרח ירושלים אסור לשמוח על שחרורם של קרובי משפחה ממאסר ממושך בכלא הישראלי. בימים שלפני השחרור, הבהירו במשרד לביטחון לאומי כי לא יאפשרו חגיגות בשטחי ירושלים, והמשטרה ביקרה בבתי המשפחות. "גילויי שמחה, המשוואה שלהם זה גיבוי לטרור, חגיגות ניצחון, רוח גבית לאותם חלאות אדם", אמר השר איתמר בן גביר לקראת השחרורים.

השוטרים לא רק ניסו למנוע את החגיגות וקבלת פנים משפחתית, אלא גם את האפשרות של עיתונאים לסקר את האירוע. זה חלק ממגמה כללית של מאמץ להסתיר מעיני הציבור את המציאות הפחות נוחה לממשלה.

ג'עאביס היא אחת האסירות הפלסטיניות הוותיקות, והפכה לסמל בזמן שהותה בכלא. מאז 2016 היא מרצה עונש מאסר של 11 שנה, לאחר שהורשעה בניסיון לרצח. שנה קודם לכן, נסעה במכוניתה עם בלון גז, וכששוטר עצר אותה, לפני מחסום א-זעים, ליד מעלה אדומים, הציתה את הבלון בתוך הרכב. היא פצעה את השוטר ובעצמה נפצעה ונכוותה ב-60% מגופה, כולל בפניה, ואיבדה שמונה אצבעות.

אף שכתב האישום וההרשעה מייחסים לה מניע ביטחוני, על פי פרסומים בפייסבוק