מתנחלים הרגו שני פלסטינים לאור יום. "אין כאן חוק"
ביום שני ירו מתנחלים למוות בשני רועים על אדמות קהילת חירבת א-טוויל בעקרבה שבנפת שכם. עדי ראייה מספרים שחיילים נכחו באירוע ולא התערבו. איש לא עוכב בזירה, והמשטרה עדיין לא עצרה אף חשוד
ביום שני אחר הצהריים, מתנחלים ירו למוות בשני רועים פלסטינים על אדמות קהילת חירבת א-טוויל, בעיירה עקרבה בנפת שכם. לפני כשנה הוקם סמוך לאזור מאחז "החוות של ג׳קסון". על פי עדויות תושבים, מאז המלחמה החריפה התנכלות המתנחלים באזור לרועים פלסטינים.
על פי העדויות, קבוצה של מתנחלים, בחלקם חמושים, הגיע סביב השעה ארבע עם עדר פרות לאדמות פלסטיניות פרטיות, סמוך לבתי התושבים. בהמשך הגיעו מתנחלים נוספים, חלקם חמושים ורעולי פנים. למקום הגיעו גם חיילים. מעט לאחר מכן, כך על פי עדי הראייה, המתנחלים, פתחו באש לעבר הפלסטינים, ממנה נהרגו עבד א-רחמן בני פדאל, 30, ומוחמד אשרף בני ג'אמע, בן 21.
ההרג לאור יום התרחש לאחר סוף שבוע של אלימות מתנחלים קשה, בעקבות היעדרותו ולאחר מכן מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר, שעל פי הרשויות, נרצח על רקע לאומני. מסע החיפושים והנקמה כלל שריפת עשרות בתים ורכבים והרג שני פלסטינים – לפחות אחד מהם מירי מתנחלים.
נראה שהפעם, גם בצד הישראלי התייחסו לאירוע ביתר רצינות – הצבא לא אפשר את פינוי הגופות והעביר אותן לנתיחה במכון לרפואה משפטית, דבר שתיאורטית יאפשר למשטרה לאתר את היורים. בשלישי בבוקר, נראו בזירת הירי שוטרי מז"פ מהיחידה הארצית, שאספו ראיות וצילמו את האזור. אחד מהם ציין כי היחידה מגיעה לחקור "מקרים חמורים". בזירה נראו נעל, שאריות של ציוד עזרה ראשונה, וכן סרטי מדידה משטרתיים.
פרעות בדומא: "אלמלא ברחו, משפחות שלמות היו נשרפות בבתים"
עם מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר ממאחז "מלאכי השלום", מתנחלים פשטו על הכפר דומא, שבו הוצתה משפחת דוואבשה לפני 9 שנים, וזרעו בו חורבן. לדברי התושבים, חיילים שנכחו במקום גיבו את הפורעים ולא עשו דבר למנוע את האלימות
"אם הם לא היו רעולי פנים, אולי הייתי מזהה אותם", אמר מוראד דוואבשה, 52, אב לחמישה, על המתנחלים שתקפו את ביתו בכפר דומא בשבת. לפני המלחמה הוא עבד כפועל בניין באחת ההתנחלויות באזור. יממה לאחר התקיפה, הוא מציע למבקרים שבאו לשאול לשלומו פול קלוי מהגינה שלו, שנשרפה מאש המתנחלים.
לא רק הגינה; מבנה קטן לצד הבית, המשמש לו משרד ומחסן, הוצת ונשרף כליל, כמו גם המחסן שבו היו קרשים בשווי אלפי שקלים. התוקפים גם ניסו להצית את דלת הבית, בעזרת בגדים ונעליים שהיו במרפסת. "היה איתם צבא (הכוונה לחיילים; א"ז), כשראיתי שהם מגיעים, נכנסתי הביתה. יותר מאוחר פתחתי את הדלת לרגע, שפכתי מים והרחקתי עם הרגל את הבגדים הבוערים. המתנחלים חזרו חמש פעמים", הוא משחזר. במשרד שלו הוצתו ספרים רבים, בהם ספרי דת ושירה. "זה הארכיון שלי. מי שורף ספרים? אני מבין עברית, שמעתי אותם אומרים אחד לשני לשרוף את הבית האפור (הבית המרכזי שבו ההסתרה המשפחה; א"ז). לא היה לי זמן לפחד על עצמי, פחדתי על האישה והילדים".
בשבת בצהריים, זמן קצר לאחר שנמצאה גופתו של הנער בנימין אחימאיר בן ה-14, שיצא ממאחז "מלאכי השלום" ביום שישי ומאז נעדר, פשטו כ-200 מתנחלים על הכפר. הם שרפו בתים, מכוניות וציוד חקלאי ותקפו תושבים. על פי עדויות, הם היו רעולים פנים, חלקם חמושים וחלקם במדים. חיילים נכחו במקום לכל אורך ההתקפה, ואף ליוו את הפורעים בחלק מהזמן. החיילים אף ירו גז לעבר צעירים שניסו להדוף את הפולשים. בתיעוד מהתקיפה נראה אדם לבוש
נתניהו פירק את מטה החטופים, והגביר את הזעם והמחאה נגדו
בימים האחרונים מורגש שינוי בהפגנות נגד הממשלה, ונראה שהזעם שנצבר מאז 7 באוקטובר מתפרץ בעוצמה. אימו של החטוף מתן צנגאוקר: "ראש הממשלה ויתר על החטופים. כל עוד הוא עומד בדרכי למפגש עם בני, אני אעמוד בדרכו"
הימים האחרונים, מאז מוצאי השבת – אז משפחות החטופים הודיעו רשמית שנמאס להן ממחאות שקטות ואלפים רבים התאספו סביב מדורות בשער בגין לקריה בתל אביב, התקיימה הפגנה המונית מול הכנסת, הוקמה עיר אוהלים במקום ונחסמה דרך בגין בירושלים – הזכירו לרבים את האווירה ב"ליל גלנט", במרץ 2023.
הזעם של רבים על הממשלה, שרק התעצם מאז 7 באוקטובר, התפרץ לאחר חודשים, שבהם נראה כי בצל המלחמה יש הסתייגות מלחזור להפגין. אף שכבר זמן רב היתה הבנה לגבי הקשר בין התנהלותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין חוסר ההתקדמות לקראת עיסקה לשחרור החטופים, והיה ברור שאין שום תוכנית לסיום המלחמה. השבוע, נראה שמשהו השתנה.
לפני כמה שבועות התחילו חלק ממשפחות החטופים לארגן אירוע אלטרנטיבי מול שער בגין, במקום העצרת שהתקבעה במוצאי שבת – שכללה נאומים ושירים ברחבת מוזיאון תל אביב לאמנות ("כיכר החטופים"), ונמנעה מ"מסרים פוליטיים" ומביקורת על הממשלה. האלטרנטיבה, לעומת זאת, כללה הפגנות זעם, ואותן משפחות השתתפו בימים אחרים בפעולות ישירות כמו חסימת נתיבי איילון. הקבוצה כונתה בתחילה "נמאס מהשירים". מדי מוצ"ש הצטרפו למחאה שלהם המפגינים נגד הממשלה אחרי סיום העצרת בקפלן, והיא גדלה בהתמדה.
במוצאי השבת האחרונה הכריז מטה החטופים הרשמי כי העצרות השקטות בוטלו, וכי הם "ישרפו את המדינה". ברור מדוע בהתחלה רבות מהמשפחות העדיפו מחאה שקטה ומכובדת, שלא מתנגחת ישירות בממשלה, כדי לשכנע את נתניהו להוציא לפועל עסקת חטופים נוספת. אך בעוד שבנובמבר הלחץ הציבורי עבד לטובת אישור העסקה, הפעם נראה שההתנגדות בממשלה
סרבן נוסף בדרך לכלא: החלטתי לסרב בזמן המלחמה
בן ארד לא הלך קודם להפגנות, אבל המלחמה דחפה אותו להודיע שיסרב לשרת, כי הוא חושב שההרג בעזה רק יוליד עוד הרג. "אני רוצה שאנשים יטילו ספק", אמר בראיון לפני שהתייצב היום בבקו"ם
בן ארד, בן 18, התייצב היום (שני) בלשכת הגיוס, והצהיר על סירובו לשרת בצבא במחאה על הכיבוש והמלחמה בעזה. "מאז המלחמה הבנתי שיש לי חובה להשמיע את הקול, שקורא לשים סוף למעגל האלימות הבלתי פוסק", אמר ארד בראיון ל"שיחה מקומית" לפני שהתייצב בבקו"ם בדרך לסירוב.
ארד הוא הצעיר השלישי שהודיע על סירוב לשרת בצבא מאז תחילת המלחמה. לפניו סירבו טל מיטניק, שריצה עד היום 105 ימי מאסר בשלוש תקופות כליאה, וסופיה אור, שריצתה עד כה 40 ימי מאסר בשתי תקופות כליאה.
ארד, יליד רמת השרון, התנדב לשנת שירות בדרום, בקיבוץ משאבי שדה, שם עבד עם נוער מהקיבוץ ובבתי ספר בכפר הבדואי ביר הדאג'. כמו רבים אחרים, ארד קיבל הודעה כי שנת השירות שלו תקוצר בשל המלחמה, ושיצטרך להתגייס באפריל במקום בדצמבר. הבוקר הוא הגיע לבקו"ם בליווי בני משפחה ופעילות ופעילים מרשת "מסרבות".
בדברים שנשא בפני הגוש נגד הכיבוש בהפגנה נגד הממשלה בקפלן בסוף מרץ, אמר ארד: "הברבריות של המתקפה האכזרית של חמאס שאפה להכחיד כל תקווה לשלום ועתיד משותף, וההשפעה של אותה מתקפה על העם הישראלי רחוקה מלהיעלם". יחד עם זאת, טען, מאז 7 באוקטובר, "ישראל מנהלת קמפיין רצח חסר תקדים לא רק נגד חמאס, אלא נגד העם הפלסטיני כולו".
בן ארד, שצפוי לסרב להתגייס לצבא ביודש הבא, בנאום בגוש נגד הכיבוש:"אני מתנגד להרג חסר הבחנה, למדיניות של הרעבה וחולי, להקרבה של חיילים אזרחים וחטופים בשביל מלחמה שלא משיגה, ולא תוכל להשיג