"תיעדתי הרבה הריסות בחיי. את הריסת ביתי לא הייתי מסוגל לצלם"
ביתו של הצלם, האקטיביסט והאמן עיד הדאלין באום אל ח'יר – כפר בדרום הר חברון שההתנחלות כרמל מקיפה כמעט מכל הכיוונים – נהרס בסוף יוני. "אני לא אוהב להכניס לראש של הבנות שלי מילים גדולות כמו גזענות ואפרטהייד, אבל זאת המציאות"
"אין לי שנאה לבני אדם, אלא למערכת. היא זו שמזיקה". עיד הדאלין על הריסות ביתו בכפר אום אל ח'יר (צילום: אורן זיו)
"אין לי שנאה לבני אדם, גם לא לאלה שהרסו לי את הבית, אלא למערכת, שהיא זו שמזיקה" – כך הצהיר עיד הדאלין, שביתו בכפר אום אל ח'יר שבדרום הר חברון נהרס בסוף יוני, ביחד עם עוד שישה בתים.
בכפר אום אל ח'יר בדרום הר חברון גרות 37 משפחות, כ-300 נפשות. התושבים הם במקור פליטים, שהגיעו מהנגב בשנות ה-50 של המאה הקודמת. ב-1981 הוקמה סמוך מאוד לקהילת אום אל ח'יר ההתנחלות כרמל, שסוגרת את הכפר כמעט מכל הכיוונים; בשנה שעברה הוקם באזור מאחז רועים בשם "חוות שורשים" של שמעון עטיה. לכל בתי הכפר יש צווי הריסה.
מאז תחילת המלחמה גבר הלחץ על הקהילה, עם פשיטות ליליות של חיילים ומתנחלים לבושים כחיילים, חיפושים ומעצרים. באחת הפעמים, בפברואר, נעצר גם עיד הדאלין.
ב-26 ביוני בוצעה הריסה במקום, ואחריה החלו מתנחלים מ"חוות שורשים" לבוא ולרעות את הצאן צמוד לבתי הכפר, ואף הקימו מאחז זמני במקום. נערים ישראלים תועדו כשהם גורמים נזק לצינור ולמשאבת המים, המספקים מים לכל הכפר, ונדרשו כ-24 שעות לתקן אותם. עטיה גם תועד מחלק הוראות לחיילים להרחיק מהמקום פלסטינים. בזמן שעטיה היה בכפר, עיתונאים ניסו לשאול אותו לגבי מעשיו בשטח, והוא ענה לאחת מהן בתגובה: "למה את עושה את מה שאת עושה?" ונסע מהמקום.
עדויות חיילים: ירינו בלי הבחנה, שרפנו בתים, הותרנו גופות ברחוב
כל גבר בין 16 ל-50 נחשב מחבל, היה מותר לירות בכל מי שמתקרב לכוחות וגם סתם בשביל הכיף, בלי מטרה ספציפית. את הגופות פינו בדחפורים רק כדי שאנשי שיירות הסיוע לא יראו אותן. שישה חיילים מעידים על מה שראו ועשו בעזה
חיילים העידו כי אין ולא היתה מדיניות מסודרת של פתיחה באש בעזה. חיילים בבית לאהיא שבצפון רצועת עזה, ב-28 בדצמבר 2023. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
בתחילת יוני השנה, פורסמו ברשת אל-ג'זירה סרטונים מטרידים: נראו בהם חיילים ישראלים יורים, וככל הנראה הורגים, פלסטינים הצועדים על חוף הים בעזה, כנראה בדרכם צפונה לחזור לעיר עזה, בשלושה מקרים שונים. הירי התבצע ממרחק גדול, הפלסטינים נראו לא חמושים, ובכל מקרה הם לא ירו או ניסו לפגוע בחיילים בכל דרך שהיא. באל-ג'זירה נתנו לצילומים האלה את הכותרת: הוצאות להורג של פלסטינים בעזה.
תיעוד מצולם כזה מעזה הוא נדיר, גם משום שעיתונאים כמעט אינם יכולים לפעול ברצועה. אבל הירי הזה, שעל פניו נראה שלא היתה לו מטרה צבאית או הגנתית, תואם את עדויותיהם של שישה חיילים ששירתו בעזה בסדיר ובמילואים ושדיברנו איתם בחודשים האחרונים. חלק מהחיילים תיארו סיטואציה דומה לזו שנקלטה בסרטון ששודר באל-ג'זירה: ירי באזרחים, לכאורה לא חמושים, רק משום שנכנסו לאזור שבצבא מחליטים שהוא אסור בכניסה או שהתקרבו לחיילים. "היה מותר לירות בכולם", אמר אחד החיילים בהקשר הזה.
על פי נתוני האו"ם, מאז תחילת המלחמה (נכון ל-3 ביולי) נהרגו בעזה 37,953 פלסטינים, 7,797 מהם ילדים (21% מסך ההרוגים, או 32% מההרוגים שזוהו).
החיילים העידו כי אין ולא היתה מדיניות מסודרת של פתיחה באש בעזה, וכי פעמים רבות הירי מתבצע גם ללא מטרות מוגדרות, כולל ירי שעל פניו נראה סתמי, וכי ניתן אישור כמעט אוטומטי לירי, גם כלפי מבנים. לפי העדויות, המונח "ירי תקין", שבמקור נועד להבדיל ירי של הצבא מירי של
מפגן כוח של חרדים נגד גיוס: "לא נתגייס לצבא אויב"
עשרות אלפי חרדים מפלגים שונים השתתפו בהפגנה הגדולה ביותר נגד גיוס מאז 2014, והזעם הופנה בעיקר כלפי המפלגות החרדיות המוכנות לפשרה. "הציונים משתמשים ביהודים כמגן אנושי", אמרו חלק מהסיסמאות
עצם הדיבור על מכסות גיוס נתפס כבגידה. מחאת חרדים נגד גיוס, ירושלים, 30 ביוני 2024 (צילום: אורן זיו)
"לא מתגייסים לצבא אויב", זו היתה אחת הסיסמאות בעצרת שארגנו אתמול (ראשון) בירושלים פלגים חרדיים המתנגדים לכל פשרה בעניין הגיוס, בעקבות פסיקת בג"ץ שקבעה שיש לגייס את כל החרדים ולהפסיק מימון לישיבות שתלמידיהן לא קיבלו פטור. בעצרת השתתפו עשרות אלפים, והיא היתה הגדולה מסוגה מאז 2014, אז כל הפלגים החרדיים, כולל המפלגות, יצאו להפגנת ענק בעקבות תיקון "חוק שירות ביטחון" שקבע יעדים שנתיים לגיוס.
>> למה כילד חרדי שרפתי את דגל ישראל?
המחאה התחילה בשתי עצרות שונות. האחת של "העדה החרדית", קהילות חרדיות אנטי-ציוניות הרואות את עצמן כממשיכות "היישוב הישן" שהתקיים לפני הציונות. את העצרת השנייה ארגן "הפלג הירושלמי", קבוצת האופוזיציה בזרם הליטאי שמובילה בשנים האחרונות את המחאה נגד הגיוס, ובמיוחד את המחאות נגד מעצר עריקים, מחאות שגרמו לכך שהצבא והמשטרה נמנעים כמעט לחלוטין ממעצרי עריקים חרדים.
השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך. שם מלא"אנחנו חולמים, אבל עם תוכנית – לעשות שלום עד 2030"
מעוז ינון ועזיז אבו סארה מובילים מאז 7 באוקטובר קמפיין אישי וציבורי נרחב נגד נקמה ובעד פיוס. כעת מארגן ינון ביחד עם עשרות ארגונים את "כנס השלום הגדול". הרעיון הוא לבנות קואליציה ותשתיות לתהליך שלום שבא מהאנשים עצמם, הם אומרים. ראיון
מובילים קמפיין אישי וציבורי נגד נקמה ובעד פיוס. עזיז אבו סארה ומעוז ינון (צילום: אורי לוי)
את מעוז ינון ועזיז אבו סארה אפשר לשמוע כמעט בכל מקום מאז אוקטובר אשתקד: בראיונות לתקשורת, בכנסים וחוגי בית, ובמפגשים עם דיפלומטים ואפילו עם האפיפיור. שיחה פתוחה ביניהם באירוע TED באפריל זכתה ל-25 מיליון צפיות ביוטיוב.
ינון (49), יזם תיירות והמקים של אברהם הוסטל, איבד ב-7 באוקטובר את שני הוריו, שגרו בקיבוץ נתיב העשרה. אבו סארה (44), פעיל שלום, עיתונאי ויזם תיירות שהקים את מג'די טורס, הוא תושב מזרח ירושלים. כשהיה בן 9, אחיו הגדול תייסר נעצר והוחזק בכלא במשך קרוב לשנה. הוא מת מפציעות פנימיות כמה שבועות אחרי שחרורו, לאחר שעבר עינויים בכלא. מאז תחילת המלחמה, מובילים השניים קמפיין אישי וציבורי נגד נקמה ובעד פיוס.
שיחת ה-TED בין ינון לאבו סארה
כעת מוביל ינון, עם עשרות ארגונים, את "הגיע הזמן – כנס השלום הגדול", שיתקיים ב-1 ביולי בתל אביב, וצפוי להיות אירוע השמאל הגדול ביותר בעשורים האחרונים שאינו הפגנה. על הבמה אמורות להופיע משלחות של נפגעי.ות 7 באוקטובר, משלחת צעירים.ות, משלחת נשות ואנשי רוח, ומשלחת נבחרות ונבחרי ציבור. כמו כן יופיעו אמנים כמו אחינועם ניני ונור דרוויש, סאז ואוריה, שאנן סטריט, איילה אינגדשט וסאפאא חתחות. אחד הדוברים יהיה פרופ' יובל נח הררי. באירוע יוקרן מסר מצולם מאבו סארה, שאינו נמצא בישראל.
בראיון ל"שיחה מקומית" לקראת הכנס, עם ינון מביתו בבנימינה ועם אבו סארה מפורטוגל, סיפרו השניים על התהליך שהם