נתניהו קצר "הישג" אחד: גרם לרבבות לצאת לרחובות – ולא כדי להפגין נגדו. תושבים תופסים מחסה בחניון הבימה בתל אביב, ב-18 ביוני 2025 (צילום: אורן זיו)

בימים האחרונים הגעתי לרבות מזירות הפגיעה של הטילים מאיראן – לחלקם כמה דקות אחרי הנפילה, בזמן שהאש עוד בערה ופצועים חולצו מההריסות. ההגעה בחושך תמיד מתעתעת. בחשיכה רואים בעיקר את האמבולנסים והכבאיות, ולאט לאט, עם אור ראשון, מתגלים הממדים האמיתיים של זירת האסון – כמה בתים, כלי רכב וחלונות ניזוקו, ובאיזה רדיוס; האם עדיין יש אנשים קבורים מתחת להריסות, וכמה ימים תימשך עבודת החילוץ. שעות אחרי הנפילה, תושבים חוזרים בניסיון להציל מעט מחפציהם, ובהמשך מגיעים גם שכנים וסקרנים.

בזירה הקטלנית בבת ים, שבה נהרגו שמונה אנשים (נכון ליום שני), הכוחות עובדים מאז יום ראשון לפנות בוקר על פינוי ההריסות. הבניינים שקרסו, המכתש שנוצר, האפר על כלי הרכב והעצים, אנשים שרצים בפיג'מות עם ילדים בידיים ומעט חפצים, מזכירים קצת את המראות מעזה. למרות הצנזורה העצמית של התקשורת הישראלית, הציבור נחשף למראות ההרס ברצועה – אם לא בתקשורת אז ברשתות החברתיות, בין השאר בפוסטים שמעלים חיילים שמתגאים על כך. כעת, הדימויים האלה הגיעו הכי קרוב שאפשר.

זירת נפילת טיל איראני בתל אביב (צילום: אורן זיו)

זירת נפילת טיל איראני בתל אביב (צילום: אורן זיו)

זירת נפילת טיל איראני בבת ים (צילום: אורן זיו)

זירת נפילת טיל איראני בבת ים (צילום: אורן זיו)

בשונה מזירות פיגוע או נפילות

מנופפים בסנדוויץ', בתקווה שזה יסתיר את הנעשה בעזה. חיילת מציעה לגרטה תונברג סנדוויץ' ומים (צילום: משרד החוץ)

אתמול (שני) במהלך היום חיכו עיתונאים, פעילי סולידריות ומפגיני ימין על גבעת יונה באשדוד, המשקיפה על הנמל, בציפייה להגעתה של הספינה "מדלין" שהצבא עצר בדרכה לעזה. הצבא השתלט על הספינה בסביבות השעה שלוש לפנות בוקר, והיא הגיעה לנמל, מלווה בספינות חיל הים, רק כ-20 שעות לאחר מכן. לקראת השקיעה היה ניתן לראות את הספינה מהחוף, אך נראה שבצבא החליטו לחכות עד רדת החשיכה כדי להכניס אותה לנמל, ככל הנראה כדי למנוע מכלי התקשורת הרבים שחיכו על החוף לתעד ולסקר את האירוע.

מכיוון שהקשר עם הספינה נותק לפנות בוקר, ומלבד כמה סרטונים שהפעילים צילמו לפני שנעצרו ותיעוד קצר שפרסם הצבא לא נותר לכלי התקשורת מה לסקר, הוחלט להתמקד ב"מבצע ההסברתי", כפי שהוגדר ב-ynet.

איש ההסברה אילון לוי (שפוטר מתפקידו הרשמי), למשל, הגדיר את הצילום של החיילת רעולת הפנים מול גרטה תונברג כ"תמונה הכי טובה של המלחמה". כותרות אחרות הצהירו כי ישראל "ניצחה בקרב על דעת הקהל". עודד בן עמי ציין בראיון עם פעילת הסברה בתוכניתו: "אנחנו רואים את פעילת איכות הסביבה והיא התכבדה על ידי אחד מלוחמי שייטת 13 במים בתוך בקבוק פלסטיק ובסנדוויץ', ודאגו שזה סנדוויץ' פסטרמה, והיא הרי טבעונית כידוע", כשהוא מתמוגג מגודל ההישג.

"המתנחלים הופתעו שאנחנו, בעלי האדמות, נשארנו פה אף שהרסו את הבתים". הכפר ח'אלת א-דבע, 3 ביוני 2025 (צילום: אורן זיו)

בתחילת מאי הרס המנהל האזרחי את רוב הבתים בכפר הקטן ח'אלת א-דבע שבמסאפר יטא, והתושבים נאלצו למצוא מחסה באוהלים ומערות. בשבוע שעבר הקימו מתנחלים מאחז בתוך שתי מערות, שהמשפחות שהתגוררו בהן גורשו, והביאו לכפר מאות כבשים ועיזים, שהסתובבו בין הבתים וגרמו נזק לעצים במקום. בתחילת השבוע המתנחלים עזבו, ובכפר חוששים כי הובטח להם משהו בתמורה לכך שפירקו את המאחז בעצמם, דבר שכמעט לא קורה בגדה המערבית.

"התוכנית של המתנחלים היתה אותה תוכנית כמו במע'ייר א-דיר", אומר ג'אבר דבאבסה, בן 38. בלבה של מע'ייר א-דיר, קהילה של כ-150 איש ששכנה צפונית לרמאללה, הוקם מאחז לפני כשלושה שבועות, וכמה ימים לאחר הקמתו אולצו התושבים לעזוב. לדבריו, "המתנחלים הופתעו שאנחנו, בעלי האדמות, נשארנו פה אף שהרסו את הבתים וגנבו את כל הציוד והאדמה שלהם. הם נכשלו, כי לאנשים אין מקום אחר".

דבאבסה מציין כי שלושה ימים אחרי הריסת הבתים בח'אלת א-דבע במאי, מתנחלים תקפו את הכפר. "אני ותושב נוסף נעצרנו, שילמנו ערבות וחזרנו. אותי עצרו פעם נוספת, ושילמתי. לפני שבוע הקימו (המתנחלים) מאחז בתוך מערה. הדייר במערה הזו היה איתי באותו זמן בחברון. אשתו ראתה אותם באים, נעלה את הדלת וברחה לשכנים. הם פרצו את הדלת והוציאו חלק מהציוד לרכב ולקחו אותו משם. באו 30 מתנחלים בחסות הצבא, הגיעו מכל האזור והביאו בעלי חיים שאכלו את כל העצים בכפר".

הכפר ח'אלת א-דבע, ב-3 ביוני 2025 (צילום: אורן זיו)

מערה שמתנחלים

"קל להטיף שהדברים לא מוסריים, כשהרצח כל כך גדול". הפגנה מחוץ לבסיס חיל האוויר, ב-1 ביוני 2025 (צילום :אורן זיו)

עשרות מפגינות הגיעו בשבועות האחרונים ארבע פעמים למחות מול בסיסי חיל האוויר – עם צילומים של ילדים שנהרגו כתוצאה מהפצצות בעזה. המחאה התקיימה מחוץ לבסיסים בתל נוף, רמת דוד וחצור.

"אנחנו נמשיך לבוא למפציצים, לטייסים, למטיסי הכטב"מים בכל מקום, כדי שיסתכלו בעיניים של הקורבנות שלהם, כדי לקרוא להם להפסיק להתעלם מהתוצאות המזוויעות של המעשים שלהם, לקחת אחריות – ולסרב להמשיך את מסע הקטל וההשמדה", מסרו הפעילות לאחר המשמרת האחרונה ביום ראשון.

המחאה החלה בהשראת פעילוֹת שהחלו לעמוד עם צילומים של ילדים עזתים שנהרגו סמוך למחאת החטופים בתל אביב, אחרי שקרסה הפסקת האש במרץ. מחאת תמונות הילדים התרחבה בהמשך לקבוצות ולמיקומים נוספים, ולעיתים המשטרה ניסתה למנוע את הצגת הצילומים.

נראה שהפעולה הזאת הצליחה לסדוק במעט את חומת האטימות של הציבור הישראלי, ובשבת לפני שבועיים צעדו מאות עם תמונות הילדים ברחוב קפלן בתל אביב. המחאה מול בסיסי חיל האוויר לוקחת את הרעיון הזה צעד נוסף קדימה, ומנסה להציב מראה מול מי שמוציאים לפועל את מדיניות ההרג.

ביום ראשון האחרון, ערב חג השבועות, הגיעו עשרות מפגינים לכניסה לחצור, עמדו בשקט בכיכר המוליכה לבסיס, ובהמשך צעדו הלוך ושוב בכביש הגישה. מדי פעם עברו במקום חיילים או הורים שהביאו את ילדיהם לבסיס. הפעילים חילקו להם פלייר שבין היתר נכתב עליו: "כאשר אתם כטייסים מטילים את הפצצות מלמעלה, אתם לא רואים את התוצאות המזוויעות של המעשים שלכם על הקרקע. במקום ניצחון מדומה, אתם גורמים באופן אישי לעוד הרס והרג של חפים מפשע. במקום להציל את החטופים אתם הורגים אותם.