בלי ששמנו לב, בבייג'ין חמאס התקרב לפתרון שתי המדינות
גם אם ההסכם שנחתם בין פתח לחמאס בסין לא ישיג פיוס, חשיבותו היא בשינוי המסתמן בעמדת חמאס. כמו פתח אחרי האינתיפאדה הראשונה, אחרי המלחמה בעזה נראה שחמאס מחפש דרך מדינית
בניגוד למפגשי פיוס קודמים, הפעם להסכם בין פתח לחמאס היה תוכן מדיני. בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק (משמאל), עם בכיר פתח עזאם אל-אחמד, במפגש פיוס קודם בעזה ב-2014 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש 90)
זה עבר מתחת לרדאר כמו כטב"מ צילום של חיזבאללה. הסכם הפיוס הפלסטיני, שנחתם לפני כמה ימים בבייג'ין, לא עורר תשומת לב מיוחדת. אפשר להבין מדוע. הסכמים רבים כמותו נחתמו בין פתח לחמאס מאז שנות השמונים במאה הקודמת, ולא יושמו. במה שונה הסכם זה?
>> המאבק על ההסברה, גרסת חמאס
החידוש בהסכם בייג'ין אינו בפיוס, שאולי יתממש ואולי ילך לאבדון בעקבות קודמיו. השוני טמון בתכנים שתנועת חמאס חתמה עליהם. במילים אחרות, החידוש הוא לא בפיוס, אלא בעמדות חמאס.
תוכנם של מסמכי פיוס קודמים – הסכם קהיר מאפריל 2011 והסכם אלג'יר מאוקטובר 2022 – הוא טכני במובהק. הם עסקו בבחירות למוסדות אש"ף והרשות הפלסטינית, ובעקרונות הרפורמה הפוליטית שתיערך בהן.
השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך."ישראל חוששת שההחלטה בהאג תאלץ אותה לסיים את הכיבוש"
עורכת הדין הפלסטינית דיאנה בוטו מסבירה את משמעות הפסיקה של בית הדין הבינלאומי לצדק לגבי חוקיות הכיבוש הישראלי ומהן האפשרויות ליישם את החוק הבינלאומי בפעולות בשטח. ראיון
"למה אנשים מקשיבים לחוות דעת משפטית, אבל לא לניסיון החיים שלנו?" חיילים במחסום קלנדיה, ב-29 באפריל 2022 (צילום: אורן זיו)
ביום שישי, 19 ביולי, בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) פסק כי הכיבוש של ישראל ברצועת עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, אינו חוקי וחייב להסתיים "בהקדם האפשרי". בית הדין קבע, שישראל מחויבת להימנע באופן מידי מכל הקמה או הרחבה של התנחלויות; לפנות את כל המתנחלים מהשטחים הכבושים; ולשלם פיצויים לפלסטינים בגין הנזק שגרם המשטר הצבאי בן 57 השנים. בית הדין אישר גם שחלק מהמדיניות שישראל מחילה בשטחים הכבושים נחשבת לפשע האפרטהייד.
הפסיקה, שמוגדרת כחוות דעת מייעצת, ניתנה בעקבות בקשה מ-2002 של העצרת הכללית של האו"ם, והיא אינה מחייבת. עם זאת, זוהי הפעם הראשונה שבה בית המשפט הביע את דעתו על חוקיות השליטה הישראלית בשטחים הכבושים, ודחה מכל וכל את ההגנות המשפטיות ארוכות השנים של ישראל.
נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, בירך על הפסיקה, ותיאר אותה כ"ניצחון הצדק". הוא קרא לאסיפה הכללית ולמועצת הביטחון של האו"ם לשקול הפעלת אמצעים נוספים כדי לסיים את הכיבוש. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, פטר את הפסיקה כ"אבסורדית", ובהודעה שהוציאה לשכתו נאמר: "העם היהודי אינו כובש בארצו, לא בבירתנו הנצחית ירושלים ולא בנחלת אבותינו ביהודה ושומרון". בארה"ב אישרו בתגובה שההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות, אך מתחו ביקורת על "רוחב היריעה של חוות הדעת", שלפי דוברות משרד החוץ האמריקאי, "תסבך את המאמצים לפתור את הסכסוך".
כדי להבין את משמעות והיקף הפסיקה, שוחחנו עם דיאנה בוטו, עורכת דין פלסטינית מחיפה ששימשה כיועצת משפטית של אש"ף בין השנים 2000 ל-2005. באותה העת, היא היתה חלק מצוות שפנה ל-ICJ בנוגע לחומת ההפרדה שבנתה ישראל. בית
גבעת ההנצחה וההשכחה
בהחלטת בזק ובהשקעה כספית לא מבוטלת הוקם אתר "גבעת רועי", להנצחתו של אל"מ רועי לוי שנפל ב-7 באוקטובר. מיקום האתר והנרטיב שהוא מקדם הם מופת של מחיקת ההיסטוריה והמרחב הפלסטיניים, והשתקת ההקשרים הרחבים יותר של המלחמה שבה לוי נפל
בחירת המיקום אינה מקרית. אתר ההנצחה "גבעת רועי", לזכרו של אל"מ רועי לוי שנפל ב-7 באוקטובר (צילום: גדעון סולימני)
תל אבו מורה הוא תל עתיק, מראשית האלף הרביעי לפנה"ס. הוא יושב על ראש גבעה הצופה על העמקים והוואדיות סביבו ומאפשר תצפית נרחבת לכל כיוון. ממרחק הוא נראה כשד אישה שפטמתו אינה מצויה במרכז, מעין פגם גנטי הדורש תיקון. על ראש הגבעה מבצבצים ראשי קירות עתיקים של מבנים קדומים, תוואי חומה עתיקה המקיפה את הגבעה, ושברי חרסים רבים מתקופות שונות.
בסביבתו של התל העתיק חלו שינויים רבים כתוצאה מפעילות אנושית ישראלית-מודרנית, הכוללים הקמת יישובים, דרכים, מאגרי מים, לולים ויערות, ועבודה חקלאית בכרמים, שדות חיטה ומטעי שקדים. התל שרד את הפיתוח הנרחב ונעשה מקום להתבוננות – פנימה, אך גם אל עבר רחוק, ששרידיו המבצבצים על פני השטח מנכיחים את מצבם הנפשי והפיזי של מי שחיו כאן בעבר.
לעתים תכופות, נהגתי להגיע לתל מהיישוב הסמוך שבו אני גר, ואחת אלסאלם – נווה שלום, ליהנות מהנוף, מהשקט, מהעתיקות ומהחיבור האישי וההיסטורי לאתר ולסביבה. המבט כלל לא רק את מה שנראה מראש התל וסביבתו, אלא גם את מה שהיה קיים עד לא מזמן, שהוסתר ונמחק – שרידי הכפרים הפלסטינים הנטושים הנמצאים בינות היערות והיישובים היהודים. אולם לאחרונה, הגבעה השתנתה.
השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.מדיניות הסיפוח מסכנת את הלגיטימציה לקיומה של ישראל
חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק קובעת שישראל מערערת את הסדר הבינלאומי שנקבע לאחר מלחמת העולם השנייה – אותו סדר שאיפשר את הקמת המדינה
הממשלה איבדה קשר עם המציאות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ב-15 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
ממשלת ישראל, ואולי אף מרבית החברה היהודית במדינה, איבדה קשר עם המציאות. הם מנותקים עד כדי כך, שהם לא מבחינים כי מדיניות הסיפוח של ישראל מסכנת את הלגיטימציה הבינלאומית לקיומה – לא פחות. זו המשמעות הפוליטית וההיסטורית של חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק שניתנה בסוף השבוע שעבר, ושל הדיונים נגד ישראל בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
הקמתה של מדינת ישראל התאפשרה הודות לנסיבות, ששררו לאחר מלחמת העולם השנייה. בריטניה סבלה אבדות קשות במלחמה, וקצרה ידה מלנהל את פלסטינה והודו המסוכסכות. הגישה השלטת אז ביחס לסכסוכים אתניים גרסה שעל הצדדים לחלק את הטריטוריה שהם רבים עליה. כך נולדה החלטת החלוקה של האו"ם מ-1947, שמילאה את ליבו של היישוב היהודי שמחה. עשר שנים קודם לכן כבר תכננה הנהגת היישוב את חלוקת הטריטוריה, יחד עם חברי ועדת פיל הבריטית שמונתה לבחון מה לעשות בשטח שבו בער המרד הפלסטיני של 1936.
להחלטת החלוקה יש להוסיף את רגשות הצער והאשמה של מדינות העולם על שואת היהודים. מדינה לעם הנרדף נתפסה כפיצוי ראוי לשואה. הקמתה של מדינת ישראל השתלבה בסדר העולמי החדש שהמעצמות המנצחות השליטו.
במרכז הסדר העולמי החדש הועמדו הקטגוריות של פשעים נגד האנושות, השמדת עם, ואיסור על סיפוח שטחים שנתפסו במלחמה, גם אם סיבת המלחמה מוצדקת. קטגוריות אלו היו והינן עדיין אנטי נאציות. הן הוכללו במשפט הבינלאומי, שעל פיו פועלים שני בתי הדין בהאג. לא במקרה נטלו שני פרופסורים יהודים למשפטים, רפאל למקין והרש לאוטרפכט, חלק מכריע בעיצובן והכללתן במשפט הבינלאומי.