ייתכן שהתוכנית להקים מחנה ריכוז בעזה היא דווקא תוצאה של הכרה בכך ש"פינוי מרצון" הוא לא אופציה ריאלית במצב הנוכחי. מחנה אוהלים לעקורים על חורבות שכונת זייתון במזרח העיר עזה, ב-25 בפברואר 2025 (צילום: ח'ליל כחלות / פלאש90)

"בצה"ל מתכוונים הפעם לפנות את כל תושבי הרצועה לאזור הומניטרי חדש שיוסדר לשהייה ארוכה, יהיה מתוחם, ומי שיכנס אליו, ייבדק קודם שאינו מחבל. צה"ל לא יאפשר הפעם לאוכלוסייה סוררת לא להתפנות. מי שיישאר מחוץ לאזור ההומניטרי, יופלל. התוכנית בגיבוי אמריקני".

את הדברים האלה צייץ ינון מגל לפני כשבוע. באותו יום פרסם שר הביטחון, ישראל כ"ץ, הודעה מוקלטת עם הדברים הבאים: "תושבי עזה, זאת פניית אזהרה אחרונה. הסינוואר הראשון הרס את עזה, והסינוואר השני יחריב אותה לחלוטין. תקיפת חיל האוויר נגד מחבלי החמאס היתה רק הצעד הראשון. ההמשך יהיה קשה בהרבה ואתם תשלמו את מלוא המחיר. בקרוב יתחיל שוב פינוי האוכלוסייה מאזורי הקרבות. אם לא ישוחררו כל החטופים הישראלים והחמאס לא יסולק מעזה – ישראל תפעל בעוצמות שעוד לא הכרתם. קבלו את עצת נשיא ארה"ב. תחזירו את החטופים ותסלקו את החמאס וייפתחו לכם אופציות אחרות – כולל יציאה למקומות אחרים בעולם למי שירצה. האלטרנטיבה היא הרס וחורבן מוחלט".

הדמיון בין שתי ההצהרות הוא גדול, ולא מופרך להניח שגם אם מגל לא שוחח ישירות עם כ"ץ, הוא שמע ממקורות בכירים בצבא מהי תוכנית המלחמה בעזה של כ"ץ ושל הרמטכ"ל אייל זמיר. יואב זיתון הסב במאמר ב-ynet את תשומת הלב לאמירה של תא"ל במילואים ארז וינר, אחרי שהודח בגלל שאיבד מסמכים מסווגים. "עצוב לי שאחרי שנה וחצי

משום מה, היתה אמונה שאצל טראמפ המצב יהיה שונה. שלט בתל אביב שתומך בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אחרי השבעתו לנשיאות, ב-5 בפברואר 2025 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ מאוד מחזיק מעצמו. אם הוא היה נשיא, רוסיה לא היתה פולשת לאוקראינה; אם הוא היה נשיא, חמאס לא היה מתקיף ב-7 באוקטובר. אם תהיה הפסקת אש באוקראינה, זה יהיה הודות לו. אם ישוחררו חטופים ישראלים בעזה, זה יהיה הודות לו. הוא גם מאוד אוהב שמודים לו, ומאוד לא אוהב שלא חולקים לו כבוד. לכן הבוקר הזה ראוי לכתוב באופן ברור: תודה לך הנשיא טראמפ על זה שאתה הורג את החטופים שלנו יחד עם מאות עזתים. ובאנגלית, כדי שהוא יבין, Thank you, President Trump, for killing our hostages.

הסיפור סביב נחישותו של טראמפ להחזיר את החטופים בכל מחיר ולכפות הסכם על ישראל נולד סביב ביקורו של שליחו, סטיב ויטקוף, בישראל שבוע לפני השבעתו של הנשיא בבית הלבן. ויטקוף, לפי הגרסה שנפוצה בתקשורת הישראלית, התקשר ללשכת נתניהו ביום שישי בערב והודיע שהוא מגיע לביקור מחר בבוקר. בלשכה ענו שנתניהו ישמח לפגוש אותו במוצאי שבת. ויטקוף הודיע שהוא מגיע בבוקר, שבת או לא שבת. "ויטקוף לא דיפלומט", צוטט ב"הארץ" "בכיר מדיני" בהתפעלות שישראלים שומרים פעמים רבות לאמריקאים, "הוא איש עסקים שחותר לעסקה עם ברק בעיניים".

כשהעסקה נחתמה יומיים מאוחר יותר, חיים לוינסון צייץ: "לא היתה עסקה לולי דונלד טראמפ הענק והגדול, לקח את ידו של נתניהו, כופף מאחורי הגב, ואז כופף עוד קצת, ואז עוד קצת, ואז דחף לו את הראש על השולחן, ואז

תמיכה בשתיקה בפעולותיו של נתניהו. סטיב ויטקוף, השליח המיוחד של ממשל טראמפ למזרח התיכון, בביקור בכיכר החטופים בתל אביב, ב-30 בינואר 2025 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

יומיים לאחר שדולנד טראמפ וסגנו ג'יי. די. ואנס השפילו בבית הלבן את הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי, הודיעה ישראל שיועצו של טראמפ, דיוויד ויטקוף, הכין מתווה חדש לשחרור חטופים, ושחמאס דחה אותו – וכתגובה על הדחייה, ישראל מטילה מצור מוחלט על רצועת עזה ומונעת להכניס אליה סיוע הומניטרי. לפי ההודעה הישראלית, ממשל טראמפ גיבה את הטלת המצור.

לכאורה אין קשר ישיר בין שני האירועים, אבל למעשה אפשר למצוא ביניהם מכנה משותף. במקרה של זלנסקי, טראמפ אימץ את עמדת הצד החזק, רוסיה. זאת אף שרוסיה היא באופן ברור התוקפן שפלש למדינה ריבונית, בניגוד להסכם שהיא חתומה עליו עם ארה"ב – מזכר בודפשט מ-1994, שבו התחייבו שתי המעצמות להגן על ריבונות אוקראינה בתמורה לוויתור שלה על ראשי נפץ הגרעיניים שהיו מוצבים בשטחה עוד מתקופת ברית המועצות. לצד החלש, אוקראינה – חוץ מתהייה למה זלנסקי לא עונד עניבה ודרישה ממנו שיגיד תודה בכל משפט שני – הציע טראמפ לשדוד את אוצרות הטבע שלו.

"מתווה ויטקוף", על שם יועצו של טראמפ, נושא אופי דומה. המתווה הוא הפרה ברורה של הסכם הפסקת האש שוויטקוף עצמו עמל על השגתו. לפי ההסכם המקורי, ביום ה-16 להפסקת האש – שנכנסה לתוקף ב-17 בינואר – היה אמור להתחיל הדיון על השלב השני והשלישי, שאמורים בתורם לכלול את שחרור כל החטופים, החיים והמתים, בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים, סיום המלחמה, נסיגה ישראלית מרצועת עזה והסדר על שיקום הרצועה והממשל שישלוט בה.

"אם רוצים להחליש עוד יותר את הרשות ולדחוף אותה לסף קריסה, להיפטר מאונר"א תהיה בוודאי אחת הדרכים". הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, נפגש עם עקורים בעזה, ב-22 בנובמבר 2023 (צילום: באדיבות אונר"א)

מבחינת ישראל, פיליפ לזריני עומד בראש ארגון "החדור עמוק בידי ארגון הטרור חמאס", כפי שהגדיר ישראל כ"ץ, אז שר החוץ, את אונר"א, סוכנות האו"ם לסעד ותעסוקה לפליטים הפלסטינים, בעת שהודיע על ניתוק הקשר בין ישראל לסוכנות בנובמבר 2024. לזריני, הנציב הכללי של הסוכנות העומד בראשה מאז 2020, אינו יכול להיכנס לישראל ולגדה המערבית מאז מרץ 2024; הכנסת חוקקה שני חוקים נגד הסוכנות – אחד מבטל את ההסכם עם אונר"א שנחתם ב-1967, והשני אוסר עליה לפעול בתחומי מדינת ישראל הריבונית, כולל מזרח ירושלים. ישראל טוענת שלפחות 19 מעובדי הארגון בעזה השתתפו במתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, שכ-100 מעובדי הארגון הם חברים בחמאס, ושהמתקנים שלה בעזה שימשו את חמאס.

"מתחילת המלחמה שמענו שחמאס הוא עזה, עזה היא חמאס, אונר"א היא עזה, אונר"א היא חמאס", אומר לזריני, יליד שווייץ בן 61, בראיון למגזין 972+ ו"שיחה מקומית", ממשרדו בעמאן. בהתבסס על חקירה פנימית וחיצונית, הוא דוחה את רוב רובן של ההאשמות של ישראל. תשעה עובדי ארגון פוטרו בגלל חשד שהיו מעורבים במתקפה ב-7 באוקטובר, הוא מסביר, אבל עדיין אין לו הוכחות חותכות שהם אכן היו מעורבים בה; לרשימת ה-100 ישראל לא צירפה שום הוכחות; והיחסים של הארגון עם חמאס היו מעורערים, גם משום שאונר"א הקפידה על שוויון מגדרי בקרב עובדיה וערכה מחנות קיץ בעזה שבהם השתתפו בנים ובנות יחד.

>> "השכונה שלי היתה אחת מהיפות בעזה. כל מה שנותר זה הריסות"

את המתקפה על אונר"א, שהחלה הרבה לפני 7 באוקטובר, הוא מתאר כחלק ממתקפה