מאמצים את השיטות של ישראל. כוחות ביטחון פלסטיניים במרכז ג'נין, ב-16 בדצמבר 2024 (צילום: נאסר שתאיה / פלאש90)

"הגנה על המולדת" או דיכוי בשמה של ישראל? זה הדיון המרכזי בחברה הפלסטינית בגדה המערבית בשבועות האחרונים, סביב הפעולה של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במחנה הפליטים בג'נין נגד חמושים הפועלים במחנה.

התמונות היוצאות מג'נין אכן מזכירות פעולה ישראלית צבאית: עימותים בין חמושים לחיילים, מעצרים, פצועים, הרוגים, מצור, פריצה לבית חולים ואפילו הרג של עיתונאית. יותר מ-20 הרוגים, שישה מהם אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים, והיתר תושבי המחנה, בהם העיתונאית שדא אל-סבאח וילד. ראוי לציין שאף שחמאס יצא להגנת החמושים, בפועל לחמאס אין נוכחות צבאית בגדה המערבית, והחמושים בג'נין משתייכים ברובם לג'יהאד האסלאמי או לפתח, או שהם פועלים עצמאית.

>> חורבן ג'נין – מבט מבפנים

הרשות הפלסטינית טוענת שהמבצע, שהיא מכנה אותו כאמור "הגנה על המולדת", נועד לרדוף אחרי קבוצה של פורעי חוק, שמנסים לגרור את המחנה ואת הגדה המערבית כולה לעימות עם ישראל – עימות שממשלת נתניהו שואפת אליו, ושיביא לכך שהגדה תגיע למצב שרצועת עזה נמצאת בו היום. החמושים וחלק מהפלגים הפלסטיניים, ובראשם חמאס, מאשימים את הרשות כי היא פועלת בשליחות ישראל.

האירועים עוררו ויכוח עז ברחוב הפלסטיני. חלק מתנגדים לפעולות הרשות, חלק שומרים על שתיקה, וחלק קטן תומכים באופן גלוי בפעולות הרשות. רבים קוראים להפסיק את האלימות ולפנות לדיאלוג. למרות המתח הרב, העימותים בין הרשות לחמושים לא התרחבו מג'נין לאזורים אחרים בגדה.

"התנאים מעולם לא היו קשים כל כך". מחנה הפליטים בלאטה בשכם, 20 בדצמבר 2024 (צילום: נאסר שתייה / פלאש90)

במשך שנים רבות שמרה שכם על התואר "בירת הכלכלה הפלסטינית", אולם בשנים האחרונות החלה העיר לאבד ממעמדה בעקבות שרשרת של משברים. בכל פעם ששכם ניסתה להתאושש מהמצור, הפשיטות הצבאיות ומההשלכות ההרסניות שלהן, היא מצאה את עצמה מתמודדת עם משבר חדש שהכביד על תושביה.

המכה הקשה ביותר נחתה לאחר 7 באוקטובר 2023: כ-200 אלף עובדים פלסטינים מהגדה נאלצו להפסיק את עבודתם בישראל, מה שהוביל לעלייה חדה באחוזי האבטלה ולהחמרת המשבר הכלכלי. במקביל, נסגר גם מקור פעילות הכלכלה השני בגודלו בגדה – ביקורי האזרחים הפלסטינים מתוך הקו הירוק בערי הגדה לצורכי קניות ותיירות. עצירת הביקורים פגעה קשות גם בשכם.

מכ-115 אלף מבקרים פלסטינים מישראל ביום, ירד מספרם ל-15 אלף בלבד – צניחה של יותר מ-80 אחוז. "נכון ששכם לא חוותה את מה שעבר על ג'נין וטולכרם מבחינת ממדי ההרס והסגר הכמעט מוחלט, במיוחד במחנות הפליטים. הפשיטות הצבאיות על שכם, אף שהתדירות שלהן עולה מעת לעת, לרוב מוגבלות ולא משפיעות באופן משמעותי על שגרת החיים בעיר", אומר חבר בלשכת המסחר של שכם שביקש להישאר בעילום שם. "הסיבה המרכזית שמנעה מהאזרחים הערבים לחזור לכאן היא המחסומים. במהלך חודשי המלחמה הראשונים, היה קשה מאוד להגיע לשכם בגלל ריבוי המחסומים וסגירתן של דרכים רבות. גם היום עדיין ישנם מחסומים רבים, חלק מהדרכים נשארו סגורות, ויש גם מחסומי פתע שהצבא מחליט להקים ללא התראה מוקדמת".

רבים ראו אותו כמי שלא נכנע לישראל. בשאר אל-אסד (james_gordon_losangeleCC BY NC 2.0)

מאז 7 באוקטובר 2023, המלחמה בעזה עמדה במרכז סדר היום הפלסטיני בישראל. זאת, עד לאירועים האחרונים בסוריה. נפילת המשטר הסורי הפכה לנושא השיחה החם, ולאחת הסוגיות שגרמו לפילוג החריף ביותר בקרב הפלסטינים – בתוך הקו הירוק ומחוצה לו.

מאז מלחמת האזרחים בסוריה שהחלה ב-2011, הרחוב הערבי בכלל והפלסטיני בפרט נחלק באופן מובהק בין תומכי המשטר הסורי לבין תומכי המהפכה, פילוג שהגיע לכדי האשמות הדדיות, תחושת בגידה ואף לעימותים פיזיים, כאשר כל צד מניף את הדגל הסורי המייצג את המחנה שבו תמך.

>> אחרי "מות ציר ההתנגדות", ישראל נותרת מבודדת וחלשה

כעת, נפילת המשטר הסורי מפיחה רוח חדשה בדיון – וגם במחלוקת. מצד אחד, ישנם אלו שרואים בנפילת המשטר ובבריחתו של הנשיא בשאר אל-אסד ניצחון לעם הסורי. מצד שני, יש הרואים בכך ביטוי לקונספירציה שנרקמה סביב סוריה וסביב מה שמכונה "ציר ההתנגדות". כראיה, הם מדגישים את העובדה כי מתקפת המורדים החלה יום אחד בלבד לאחר שנתניהו איים על אסד בנאום שבו הכריז על הפסקת האש בלבנון. מרגע תחילת המתקפה, הקבוצות החמושות התקדמו במהירות והגיעו לדמשק תוך ימים ספורים, בין היתר הודות לסיוע הגדול שקיבלו מגורמים חיצוניים.

הדים למחלוקת הזו ניתן למצוא גם בהודעות שפרסמו ארבע המפלגות הערביות, שלא חרגו מעמדותיהן הרשמיות בשנים האחרונות. חד"ש ומק"י גינו את הפלישה הישראלית לשטחים בסוריה ואת ההפצצות על אתרים צבאיים סוריים, והאשימו את ארצות הברית ושותפיה, את המשטרים הערביים ואת טורקיה בניסיון לערער את יציבותה של סוריה על ידי תמיכה בקבוצות חמושות במטרה לכפות שליטה זרה על סוריה.

בהודעה שפרסמו נכתב כי התסריט הסורי לא שונה מזה של עיראק ולוב, שם ההתערבות הזרה הונעה משאיפות של שליטה ולא מעקרונות של זכויות האדם. חד"ש ומק"י קראו לעם הסורי לפעול לבניית

חגיגות לרגל נפילת אסד במג'דל שמס, ב-9 בדצמבר 2024 (צילום: אורן זיו)

"רעידת אדמה פוליטית ששינתה את פני האזור" – כך תיארו השבוע תושבי רמת הגולן את נפילת משטר אסד בסוריה. עבור תושבי הכפרים הסוריים ברמת הגולן הכבושה, מדובר באירוע מכונן שמשפיע על חייהם באופן ישיר. אלה לא חדלו מעולם לדבוק בזהותם הסורית, ורובם אף מסרבים עד היום לשאת את האזרחות הישראלית. לתושבים הללו יש משפחות וקרובים רבים בסוריה, בני משפחה, אחים וילדים. חלקם אף למדו בסוריה, שכן הלימודים באוניברסיטאות הסוריות היו מותרים עבורם עד לתחילת מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011. כמו כל הסורים, גם הם התפלגו לאחר 2011 בין תומכי המשטר הסורי לבין מתנגדיו, אשר הפכו בהמשך לאופוזיציה חמושה ולאחר מכן התפצלו לפלגים רבים, כולל ארגונים אסלאמיים קיצוניים.

>> "האביב הערבי חזר, ואני חוזר לסוריה"

ביום שני בערב, עשרות תושבים חגגו בכיכר המרכזית של מג'דל שמס, ליד פסלו של סולטאן באשא אל-אטרש, מנהיג המרד הסורי נגד המנדט הצרפתי, שהיה דרוזי ונחשב לסמל עבור הדרוזים. התושבים הניפו את דגל המהפכה הסורית, שהפך כעת לדגל הרשמי של סוריה, והונף על בניין בית העם במג'דל שמס במקום הדגל הסורי הישן.

שחאדה נסראללה, אחד מהחוגגים, אמר: "חיכיתי לרגע הזה כל חיי. כל חיי חלמתי על עזיבתו של בשאר אל-אסד. אי אפשר לתאר את השמחה. האיש הזה הרג והרס את כל סוריה. המראות מדמשק ומהערים הסוריות משמחים, והלוואי שרבים מחבריי היו עדיין בחיים כדי לחוות את הרגעים האלה. חלקם נהרגו על ידי משטר אסד. תקוותי היא שסוריה תיעשה למה שהיא ראויה להיות – מדינה דמוקרטית – כי העם יכול לנהל את חייו בצורה נפלאה ולשפר