ביום חופש העיתונות העולמי שצוין אתמול (שני), החל העיתונאי הפלסטיני עלאא א-רימאווי ביום ה-12 לשביתת הרעב במחאה על מעצרו על ידי הצבא ב-21 באפריל 2020, והארכת מעצרו המינהלי.

עלאא א-רימאווי עובד ככתב באל-ג'זירה. הוא אסיר ביטחוני לשעבר ששהה כעשור בבתי כלא בישראל, חלקם בגלל עבודתו העיתונאית. הוא נעצר ב-2018 כשהיה מנהל משרדי ערוץ "אל קודס" המזוהה עם חמאס, אשר נסגרו באותה עת.

עלאא א-רימאווי

לאחרונה א-רימאווי סיקר את האירועים בגדה המערבית, כולל ההכנות לבחירות הפלסטיניות שהיו אמורות להתקיים בקרוב אלמלא נדחו על ידי הנשיא הפלסטיני, מחמוד עבאס.

הצבא הסתער על ביתו של עלאא א-רימאווי, אב לחמישה, באל-בירה שליד רמאללה, בשעה 02:00 לפנות בוקר. הוא נחקר בביתו ואז נעצר. מיד עם מעצרו הצהיר א-רימאווי על כוונתו לפתוח בשביתת רעב.

על פי מקור במשפחה, א-רימאווי הועבר לבית החולים לפני שבוע לאחר שמצבו הבריאותי הידרדר, ולאחר מכן הוחזר לתאו בכלא עופר.

עו"ד חאלד א-זברקה שמייצג את א-רימאוי: "ביקרתי את עלאא בשבוע שעבר ומצבו הבריאותי היה לא טוב. אתמול ביקר אותו עורך דין אחר, בריאותו הולכת ומחמירה, שכן שביתת הרעב פוגעת קשות בבריאות האדם, במיוחד מכיוון שעלאא כבר פתח בשביתת רעב בעבר והדבר משפיע על גופו. הוא נמצא בכלא בתנאים גרועים, בבידוד".

בתשובה לשאלה מדוע החליט א-רימאווי לפתוח בשביתת רעב, משיב א-זבארקה: "מפני שמדובר במעצר שרירותי, ללא כל סיבה. על פי החקירות שעבר ועל פי חומרי התיק, המעצר הוא רק בגלל עבודתו העיתונאית. אין שום סיבה אחרת.

"הכיבוש חושב שההתנהלות הזו יכולה להשפיע על המודעות של הפלסטיני, על אופן עריכת החדשות ועל שיטת הסיקור התקשורתית באמצעות כוח. לראשונה אני רואה מערכת שטוענת שהיא מערכת חוקית ודמוקרטית, ובו בזמן פוגעת בחופש העיתונאי ועוצר עיתונאים".

גורמים רבים אישרו היום (שלישי) את המידע לפיו הרשות הפלסטינית הגיעה להחלטה כמעט סופית לבטל את הבחירות הפלסטיניות, שאמורות היו להיערך לראשונה מזה 15 שנה, בשל סירובה של ישראל לאפשר לפלסטינים בירושלים להשתתף בהן.

פעילים פלסטינים אמרו שמשמעות ההחלטה היא להעניק לישראל זכות וטו על קיום הבחירות הפלסטיניות.

חושש להפסיד בבחירות בגלל הפיצול בפת"ח. הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ברמאללה (צילום: פלאש 90)

לפי ועדת הבחירות הפלסטינית, מספרם של בעלי זכות ההצבעה הירושלמים אשר נרשמו להצביע בקלפיות בסניפי הדואר, על פי המתכונת שהונהגה בבחירות למועצה המחוקקת ב-2005, עומד על 6,300 איש בלבד. זאת בנוסף ל -150 אלף מצביעים שנרשמו להצבעה בקלפיות הממוקמות באזורים, שאינם זקוקים לאישורה של ישראל על פי הסכמים קודמים. למרות שלמספר הקטן של הפלסטינים הזקוקים ל"אישור" מישראל כדי להצביע לא תהיה השפעה מכרעת על תוצאות הבחירות, שכן מדובר על 6,300 איש מתוך יותר מ-2.5 מיליון בעלי זכות בחירה, ההשתתפות הסמלית שלהם חשובה לפלסטינים ולזכויותיהם במזרח ירושלים.

חבר הוועד המרכזי של פת"ח והשר לענייני אזרחים, השר חוסין א-שייח', אמר היום (שלישי) שממשלת ישראל הודיעה להם רשמית, כי עמדת ישראל בנושא קיום בחירות במזרח ירושלים עדיין שלילית. לדבריו, השמועות שהפיצו כמה מפלגות, ולפיהן ישראל הסכימה לקיים בחירות, כולל מזרח ירושלים, הן שקריות.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

האווירה בחודש הרמדאן הנוכחי, שהתחיל ביום שלישי האחרון, היא טובה יותר מהרמדאן בשנה שעברה, שבו היה סגר כמעט מוחלט עקב מגיפת הקורונה ואיסור על התכנסויות – אפילו התכנסויות משפחתיות, שהן בין המאפיינים הבולטים של החודש הזה. מנגד, החברה הערבית מגיעה אליו במצב כלכלי הרבה יותר קשה ומסובך מאשר בשנה שעברה.

מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

שנת הקורונה הובילה לירידה חדה ברמת החיים של האוכלוסייה במדינת ישראל, והחברה הערבית ספגה פגיעה קשה במיוחד. עוד לפני פרוץ המשבר, כ-48% מהמשפחות בחברה הערבית היו עניות, לעומת כ-35% בכלל האוכלוסייה, לפי נתוני הביטוח הלאומי (ב-2019). תחולת העוני בקרב ילדים בחברה הערבית היתה אף גבוהה יותר, כ-58%, לעומת כ-30% באוכלוסייה הכללית. מגיפת הקורונה הובילה לעלייה בתחולת העוני בקרב משפחות ערביות לכ-55.7% (אומדן ל-2020).

מנתוני הביטוח הלאומי עולה עוד כי בשנת הקורונה נרשמה ירידה של 14.2% בהכנסה הכלכלית (ללא התערבות המדינה) של החברה הערבית, חדה יותר מאשר הירידה בהכנסות של 10.2% שנרשמה בכלל האוכלוסייה היהודית.

בנוסף, מנתוני בנק ישראל, שפורסמו בדו"ח של הבנק ל-2020 (פרק ז') נמצא כי 54% מהערבים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי בתקופת הקורונה, לעומת 42% מהיהודים, ו-26% מהערבים דיווחו כי צימצמו את צריכת המזון שלהם, לעומת 14% מהיהודים.

הרמדאן נחשב לעונה של הוצאות, אולי הבולטת ביותר בשנה בחברה הערבית. השנה, לנוכח הירידה בהכנסות ומחירי המזון הגבוהים, המשפחה הערבית מוצאת את עצמה במצב עגום, בין רצון להעביר את החודש עם שולחן מלא לחשש להמשיך ולשקוע כלכלית. השווקים והסופרמרקטים מלאים באנשים, אך רבים מהם קונים בכמויות קטנות יותר, ואולי גם מוצרים איכותיים פחות.

"אנחנו מחכים לחודש הרמדאן בהתלהבות, במיוחד כי בשנה שעברה לא

בבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר קיבלה הרשימה המשותפת 6 מנדטים בלבד, לאחר שציפתה לקבל 8-9 מנדטים והיו אף סקרים שהעניקו לה 10 מנדטים.

כל המפלגות הערביות ספגו מכה, אבל חד"ש ספגה מכה קשה במיוחד: המפלגה ירדה מ-5 ל-3 מנדטים; בל"ד נחלשה מ-3 מנדטים למנדט אחד; תע"ל ירדה מ-3 לשני מנדטים; ואפילו התנועה האסלאמית (רע"מ) הפסידה מנדט, מכיוון שמאזן גנאים, מספר 2 ברשימה, הוא מועמד עצמאי ואינו חבר בתנועה.

ח"כ איימן עודה במשמרת מחאה נגד סגירת מפעלים של טבע (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

התפיסה הרווחת היא כי היחלשות הרשימה המשותפת והמפלגות שמרכיבות אותה נבעה במידה רבה מהפיצול. אחרי ארבע מערכות בחירות ניתן לראות שכאשר המפלגות מפוצלות החברה הערבית נותנת להן מקסימום 10 מנדטים, וכאשר הן רצות ביחד הן מקבלות 13-15 מנדטים. הדבר משתקף גם בצניחה בשיעור ההצבעה: יותר מ-200 אלף איש מקרב מצביעי המשותפת לא השתתפו כלל בבחירות בגלל חוסר שביעות רצונם מהפילוג, מה שפגע בכוחה.

באופן טבעי, התבוסה הובילה למחלוקת גדולה בתוך המפלגות שמרכיבות אותה, ומזכ"ל בל"ד, מוסטפא טאהא, אף התפטר מתפקידו. בחד"ש הרוחות סערו. כעס גדול התפרץ בסניפים ובקבוצות הוואטסאפ.

היו מי שהאשימו בכישלון את צוות התקשורת בראשות מזכיר המפלגה, מנסור דהאמשה. אחרים הטילו את האחריות על הח"כים ברשימה, בעיקר יו"ר הרשימה המשותפת ויו"ר סיעת חד"ש, ח"כ איימן עודה, וח"כ עאידה תומא-סלימאן, בכך שלא התרחקו מהצהרות שעשויות להשפיע על הנושא הדתי ואף תמכו בסוגיות להט"ביות כמו חוק טיפולי המרה ובעלת טחינת אל ארז. לפי מבקרים אלה, הדבר איפשר לרע"מ לנצל את הנושא הדתי לטובתם בבחירות.

קולות רבים בחד"ש, בעיקר של פעילים, קראו לשנות את הרכב הרשימה ולהציב את יוסף ג'בארין, שנותר כעת מחוץ לכנסת, במקום גבוה יותר בפעם הבאה. ג'בארין נחשב לח"כ מקצוען וחרוץ מאוד, שקיימת לגביו הסכמה פה אחד בחברה