זעם ביפו בעקבות הרג טוחי: "מדיניות של הבחנה בין דם לדם"
הריגתו של יעקוב טוחי בידי שוטר לא בתפקיד איחדה את התושבים הערבים והיהודים שליוו אותו יחדיו בדרכו האחרונה, אך גם החזירה את טראומת מאי 2021 ואת החשש מפני ההסלמה שמחוללים כיתות הכוננות והגרעינים התורניים
לקריאת הכתבה המלאהעשרות מתושבי יפו, בהם משפחתו של החובש יעקוב טוחי, שנהרג בעיר ביום שישי מירי שוטר שלא בתפקיד, הפגינו אתמול (רביעי) מול בניין בית משפט השלום בתל אביב. למרות בקשת מח"ש להאריך את מעצרו של היורה ב-8 ימים, בית המשפט האריך את המעצר רק ב-5 ימים.
"ההשתתפות הנרחבת הזו בהפגנה היא מסר שמה שקרה עם יעקוב יכול לקרות לכל אדם, מיפו או מחוץ ליפו, שגילוי סלחנות כלפי הרוצח יקל על הישנות הרצח, וכי עונש ראוי ייצג את הצדק שאנו מחכים לו", אומר ג'לאל טוחי, מנהל בית ספר ביפו, בן דודו של יעקוב, ומוסיף: "זה נכון שיעקוב לא נרצח על רקע פוליטי או לאומי, ושהרוצח ירה בו בלי לדעת את זהותו בכלל, שכן הוא חבש קסדה. אבל הרוצח מייצג רוח של יד קלה על ההדק, ועל זה אסור לשתוק. במותו איחד יעקוב את יפו. ראינו איך מאות חובשים ערבים ויהודים השתתפו בהלוויה. דרך עבודתו כחובש, הוא איחד את כל הדתות והלאומים. בשאפתנות ללמוד משפטים ובעבודתו בשגרירות האמריקאית, הוא היה דוגמה לאב צעיר, ששואף תמיד לגדול ולהשתפר, אנחנו רוצים שכל הצעירים שלנו יהיו כמוהו".
כעת ביפו: יצא לדרך מסע ההלוויה של יעקוב טוחי, החובש שנורה למוות אתמול בעת ויכוח בכביש. בקרוב הארכת המעצר של היורה, שוטר שלא היה בתפקיד. המסע בהשתתפות מאות צועד תוך קריאות המוניות נגד הרוצח, השר איתמר בן גביר וראש הממשלה נתניהובן גביר בן גביר יא פחדן, דמו של ערבי לא שווה פחות״… pic.twitter.com/eRY3ZPbiGO
— Yanal Jabarin ينال جبارين | ינאל ג׳בארין (@JbareenYanal)
הקרב על ראשות הגוף שמשפיע על חיי האזרחים הערבים בישראל
בעוד ועדת המעקב היא הגוף הפוליטי העליון של הציבור הערבי, ועד ראשי הרשויות הערביות עוסק בשאלות הנוגעות ישירות לחיי המיעוט הפלסטיני. בקרב ייקבע מי יעמוד בראשו
אף שוועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל היא לכאורה הגוף הפוליטי הבכיר של הפלסטינים בישראל, הוועד הארצי של ראשי הרשויות הערביות, גוף ותיק יותר, הוא בשנים האחרונות, במיוחד אחרי אישור תוכנית 922 לחברה הערבית ב-2015, בעל משמעות מעשית ניכרת יותר, שכן משרדי הממשלה פועלים מולו. במילים אחרות, בעוד ועדת המעקב היא הגוף הפוליטי הבכיר, ועד ראשי הרשויות נוגע יותר לחיי היומיום של הפלסטינים בישראל.
ראשי הרשויות ברחוב הערבי שילמו על חוסר האמון בממסד
לכן לבחירות שייערכו בשבועות הקרובים לתפקיד יו"ר ועד ראשי הרשויות יש משמעות גדולה, מה עוד שהשנה הבחירות לתפקיד הזה לובשות אופי פוליטי מובהק. מצד אחד מאזן גנאים, שנבחר לאחרונה מחדש לראשות עיריית סח'נין וזוכה לתמיכת רע"מ של מנסור עבאס, ומהצד השני ד"ר סמיר מחאמיד, שנבחר שנית ברוב עצום לראשות עיריית אום אלפחם. מחאמיד לא שייך רשמית לאף מפלגה, אבל זוכה לתמיכה שקטה של חד"ש.
ועד ראשי הרשויות הוקם ב-1974, שמונה שנים לפני ועדת המעקב. הוא הפך משמעותי בעקבות יום האדמה הראשון, ב-30 במרץ 1976. הממשלה והממונה על מחוז הצפון מטעם משרד הפנים, ישראל קניג, הפעילו אז לחצים כבדים על הרשויות המקומיות הערביות כדי שלא יצטרפו לשביתה שהוכרזה בעקבות הפקעת אדמות באזור סח'נין, עראבה ודיר חנא.
אולי יעניין אותךיום האדמה ה-48: מחסום הפחד נשבר
הצעדה המסורתית לציון יום האדמה שברה את השתיקה הארוכה של האזרחים הערבים מאז תחילת המלחמה. "החלטנו שהכניעה לרדיפות תוביל לשלב חדש ומסוכן מאוד, אז החלטנו לשבור את מחסום הפחד והיינו מוכנים לשלם את המחיר"
יום האדמה ה-48 צוין בשבת בצעדה המסורתית, שהתחילה בעראבה ובסחנין והסתיימה בדיר חנא. הצעדה לא היתה שונה בהרבה מההפגנות בשנים האחרונות, למעט, אולי, מספר המשתתפים, שגדל מעט, אבל ניכר בה השינוי שחל באווירה הציבורית בחברה הערבית. לראשונה מתחילת המלחמה, נראה היה שמחסום הפחד נשבר. סיסמאות בגנות הטבח בעזה נשמעו לאורך הצעדה, אותן סיסמאות שהמשטרה וכוחות הביטחון ניסו למנוע לאורך חודשים ובגינן עצרו ואפילו העמידו לדין שני מפגינים מאום אל-פחם בתחילת המלחמה. כן הונפו בצעדה דגלי פלסטין, לאחר שהתחושה הרווחת היתה שהנפת הדגל הפכה למסוכנת בחודשים האחרונים.
"זו לא הפתעה ולא במקרה. היתה החלטה לשבור את מחסום הפחד", אומר סגן מזכ"ל בל"ד, חבר מזכירות ועדת המעקב העליונה וראש אגף הוועדות העממיות בה, יוסף טאטור. "אחרי חודשים של דיכוי והפחדה, החלטנו בוועדת המעקב שהכניעה לרדיפות הללו תוביל לשלב חדש ומסוכן מאוד, אז החלטנו לשבור את מחסום הפחד והיינו מוכנים לשלם את המחיר. זה ניכר בהפגנת יום האדמה, אבל התחיל עוד קודם לכן, בהפגנה במג'ד אל-כרום לפני שבועיים, בהפגנה בכפר כנא בשבוע שעבר, ובפעילויות יום האדמה לפני ההפגנה הגדולה".
השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.המלחמה ומקומם הנפקד של האזרחים הערבים מחוללים שמות בכלכלת ג'נין
עד למלחמה, ג'נין היוותה עבור אזרחים פלסטינים רבים יעד מרכזי לבילויים ולקניות. כעת הם ואלפי סטודנטים ערבים מישראל חדלו מלהגיע, פועלים מהעיר לא יוצאים לעבודה בישראל והאבטלה גואה. זה מתכון לפיצוץ, מזהירים גורמים בעיר
בעוד ששמה של ג'נין נקשר אצל ישראלים רבים לארגונים הפלסטיניים במחנה הפליטים שבעיר ולאירועים הביטחוניים המתרחשים בו תדיר, בתודעתם של האזרחים הפלסטינים, שמה נקשר בראש ובראשונה בשווקים שלה. ג'נין הפכה בשנים האחרונות למרכז מסחרי מרכזי עבור האזרחים הערבים.7 באוקטובר שינה את המציאות הזו, כמו ששינה אותה באזור כולו.
"ג'נין היא יותר ממרכז מסחרי עבורנו, היא יעד שבועי שבו קונים את כל הצרכים שלנו, נהנים מהאווירה ומהמסעדות שלה וחווים את האווירה הערבית והפלסטינית שלנו", אומר עלי אבו ליל מעין מאהל, ומוסיף: "בתקופת הקורונה, כשנסגרו המחסומים, היעדר הגישה לג'נין הורגש מאוד. נכון שכל המצרכים מצויים גם כאן, וחלקם אולי באיכות גבוהה יותר, אבל זה עניין של הרגל, וגם נושא המחירים חשוב מאוד, שכן המחירים בג'נין נמוכים בהרבה מאשר בישראל. עכשיו, ברמדאן, אנחנו מרגישים יותר שג'נין חסרה לנו, שכן האווירה שם ברמדאן שונה מבכל מקום אחר".
השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך. שם מלא