newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המתנחלים מצאו שותף חדש לסיורים בשטחים: בנק הפועלים

בעוד המדינה צמצמה את תמיכתה בסיורים בגדה המערבית, כנראה בגלל המצב הביטחוני, דווקא בנק הפועלים נרתם לסייע לקיים אותם. גם החברה להגנת הטבע מקיימת סיור ביריחו ל"חיזוק אחיזתנו בארץ"

מאת:
בחברה להגנת הטבע אמרו שהסיור לארמונות החשמונאים ביריחו נעשה יחד עם רשות העתיקות, ברשות העתיקות הכחישו. הסיור לאיזור יריחו, אפריל 2024 (צילום: אורי ארליך)

בחברה להגנת הטבע אמרו שהסיור לארמונות החשמונאים ביריחו נעשה יחד עם רשות העתיקות, ברשות העתיקות הכחישו. הסיור לאיזור יריחו, אפריל 2024 (צילום: אורי ארליך)

שישה ימים לפני 7 באוקטובר, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הגיעה לבקר בסבסטיה ("שומרון הקדומה"). לצורך הביקור, העיירה הפלסטינית הסמוכה נסגרה על ידי הצבא והוטל עליה סגר. למחרת, במהלך סוכות, חמישה ימים לפני 7 באוקטובר, אבטחו כוחות גדולים של צבא את פסטיבל המתנחלים בהר עיבל, שבשטח B. אלפים רבים של ישראלים, רובם המכריע בני הציונות הדתית, הגיעו לחגיגה שהחלה להתמסד בסוכות ובפסח סביב מה שהם מכנים "מזבח יהושע".

"גיא בן הינום שלנו". כך מייהדים את המקום הכי רגיש בירושלים

לביקורים בשני האתרים היתה מטרה משותפת: לטשטש את ההבחנה בין שטחי A, B ו-C בגדה המערבית, ובכלל, בין השטחים וישראל. האם 7 באוקטובר שינה את המגמה הזה, האם חול המועד של פסח השנה שונה מחול המועד סוכות שלפני המלחמה?

ייהוד הגדה המערבית באמצעות אתרי מורשת היה אמור להיות אחד מהפרויקטים הגדולים של הממשלה הנוכחית, כחלק מתהליך הסיפוח. התוכנית ל"מאבק" בשוד ובהרס עתיקות, שתוקצבה ב-150 מיליון שקלים, היתה שם מכובס להשקעה באתרי מורשת באופן שימחק את ההיסטוריה המגוונת שלהם ויהפוך אותם ל"אתרי עוגן", שיביאו יותר ויותר ישראלים לגדה. כך עולה מהדגש בתוכנית על סלילת כבישים, אמצעי אבטחה, גידור, שילוט, ופרסום.

המלחמה, ככל הנראה, הסיגה לאחור חלק מהישגי המתנחלים בשנים האחרונות. כך, לדוגמה, השנה לא יתקיים "פסטיבל עיבל". גם העלייה ההמונית לסבסטיה – אתר המורשת שנמצא חזק על הכוונת של מועצה אזורית שומרון והממשלה החליטה להשקיע בו 32 מיליון שקלים – צומצמה ליום אחד בלבד. הפרסומים של רשות הטבע והגנים לא מבליטים אותו, וכך גם את הסיורים האחרים שהיו אמורים להתקיים במהלך הפסח בגנים הלאומיים שבגדה, כמו הרודיון, קומראן או נבי סמואל.

האתר "ארמונות החשמונאים", שבפאתי יריחו, אינו פתוח באופן קבוע בפני ישראלים משום שההגעה אליו כרוכה במעבר בשטח A. כחלק מתוכנית הייהוד, אמורה המדינה להשקיע 20 מיליון שקלים באתר ולבנות אליו גשר, כך שלא יהיה צורך לעבור בשטחי A. השנה, ממש ברגע האחרון, הזמינו החברה להגנת הטבע ומועצה אזורית בנימין, בתמיכת רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות וקמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי, את הציבור לביקורים במקום ליום אחד בלבד.

האירוע כשלעצמו מוזר: המועצה האזורית עדיין לא קיבלה את הסמכות להפעיל את האתר, אך היא מזמינה את הציבור למקום. האתר לא הוכרז עדיין כגן לאומי, אך על ההזמנה מופיע לוגו של רט"ג. אף שהאתר אינו בתוך הקו הירוק, ולכן אינו בסמכות רשות העתיקות, גם הלוגו שלה מופיע.

מעלימים את העבר והווה המוסלמיים. המסגד בני סמואל, נובמבר 2022 (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

מעלימים את העבר והווה המוסלמיים. המסגד בנבי סמואל, נובמבר 2022 (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

בכל מקרה הכותרת שמזמינה את הציבור, "בפסח הזה מחזקים את אחיזתנו בארץ וצועדים לארמונות החשמונאים", מציגה באור מדויק את המטרה של הסיור הזה, ובכלל, את כל הסיורים בגדה: לבסס את האחיזה הישראלית בגדה המערבית, תודעתית ופיזית.

בסיור עצמו, שנערך אתמול (יום ד') השתתפו כ-100 עד 150 איש. בתדריך הבוקר למארגני הסיור נאמר כי אבטחתו מוגדרת כמבצע חטיבתי של חטיבת הבקעה בשיתוף כוחות מג"ב. קצין בדרגת רב סרן גם הוסיף, שהכוחות שנפרסו בשטח תפסו גגות כדי לאבטח את האוטובוסים שהובילו את המבקרים לאתר. במילים אחרות, המשמעות של "לחזק את אחיזתנו בשטח" היא להביא כוחות צבא גדולים בשביל קבוצה קטנה יחסית של ישראלים במרחב הפלסטיני בזמן מלחמה.

בפסח השנה, המדינה, ובעיקר רשות הטבע והגנים, אינן מקדמות את הסיורים והאירועים ההמוניים מעבר לקו הירוק כבשנים קודמות, כנראה מסיבות ביטחוניות והקושי לאבטח אותם. אבל בעוד המדינה תופסת מרחק, ארגוני המתנחלים חיזקו את שיתופי הפעולה עם גופים מסחריים וציבוריים. כך אנחנו רואים השנה גופים כמו בנק הפועלים וקק"ל מתגייסים לתת חסות, לפרסם ולסבסד סיורים ואירועים מעבר לקו הירוק, ואת החברה להגנת הטבע מתייצבת מאחורי כותרת פוליטית לחלוטין לסיור ב"ארמונות החשמונאים" ביריחו.

מהחברה להגנת הטבע נמסר כי "ארמונות החשמונאים הם אתר מורשת לאומי, המספר את סיפורה של ממלכת החשמונאים וימי הורדוס. בית ספר שדה עופרה של החברה להגנת הטבע מדריך את הסיורים, והם מתקיימים בשיתוף מועצה אזורית מטה בנימין ורשות העתיקות".

רשות העתיקות אינה אמורה לפעול מעבר לקו הירוק. בתשובה לשאלה מדוע נעשה שימוש בלוגו שלה לצורך הסיור והאם היא שותפה לחפירות ביריחו, נמסר מהרשות כי "מדובר בלוגו ישן שכבר אינו בשימושה של הרשות. רשות העתיקות לא מכירה את האירוע ולא היתה שותפה בו".

מממן טיולים בחינם לסילוואן ולנבי סמואל. המשרדים המרכזיים של בנק הפועלים בתל אביב, מרץ 2024 (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

מממן טיולים בחינם לסילוואן ולנבי סמואל. המשרדים המרכזיים של בנק הפועלים בתל אביב, מרץ 2024 (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

באיילון נתלו שלטי ענק של בנק הפועלים עם הסיסמה "זו הארץ שלנו", והבנק פתח אתר המציע השתתפות בסיורים שונים. תוכלו למצוא שם הזמנה לסיור ב"חווה בגיא", אתר שמפעילה עמותת המתנחלים אלע"ד במרחב הפלסטיני של אבו תור וסילואן, שמוחק את ההיסטוריה העשירה של המקום ובעיקר את ההווה הפלסטיני שלו. בסיור תוכלו לעמוד בין עצי זית, שניטעו על ידי תושבי סילואן, ולהצטלם עם דנית החסכנית וסבא דן חסכן לצילום משפחתי.

שיתוף הפעולה של בנק הפועלים עם עמותות מתנחלים לא מסתיים שם. הבנק משתף פעולה עם ארגון "אשכולות", עמותה שעיקר פעילותה ב"תחום ההדרכה התורנית הציונית". הלוגו של העמותה, שקיבלה מהמדינה בחמש השנים האחרונות יותר מ-8.5 מיליון שקל, ומאגדת כ-30 מרכזי למידה וסיור, בהם מרכזים רבים בהתנחלויות, התנוסס על הפרסומים לקראת "כנס הפרה האדומה" שארגנו לפני כחודש תנועות המקדש בתל שילה.

יו"ר הוועד המנהל של "אשכולות" הוא גם מנכ"ל מדרשת חברון. בפברואר האחרון נפגשה השרה אורית סטרוק עם מנהלי הארגון, ולדברי המנכ"ל דביר כהן: "ארגון אשכולות עובר בימים אלו לאחריותו של המשרד למשימות לאומיות […] מתוך מטרה לחנך ולחבר את הציבור הישראלי למורשת ולטבע הישראלי".

באתר של "אשכולות" אפשר למצוא סיורים שנערכים במהלך הפסח בחסות בנק הפועלים. משום מה, הסיורים האלה אינם באתר הבנק. בין הסיורים החינמיים שמציע "אשכולות" בחסות הפועלים אפשר למצוא סיור בנבי סמואל, כפר פלסטיני ליד ירושלים. את הסיור אמורה להדריך עמותת "ראשית ירושלים", שבאתר האינטרנט שלה כתוב כי "סיור הוא לא רק העברת ידע אלא הרבה מעבר, סיור הוא מפגש משמעותי עם האתרים והמקומות על כל המורשת והדמויות שיצרו אותה".

בהזמנה לסיור בנבי סמואל מוזכרים באופן טבעי שמואל, חנה, החשמונאים ואפילו הצלבנים, אבל למרות שהסמל המובהק של המקום הוא צריח המסגד, ההיסטוריה המוסלמית של המקום לא מוזכרת. לא מוזכרים גם תושבי נבי סמואל, שגרו בצמוד למסגד, גורשו מהמקום לפני כ-50 שנה, ולאחר הגירוש הקימו כפר, מאות מטרים מהמסגד.

כדי להקים את האתר, כפר פלסטיני שלם פונה. ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, עם קציני הצבא באתר בסוסיא, דצמבר 2021 (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

כדי להקים את האתר, כפר פלסטיני שלם פונה. ראש מועצת הר חברון, יוחאי דמרי, עם קציני הצבא באתר בסוסיא, דצמבר 2021 (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

מרכז המבקרים של "ראשית ירושלים" נמצא בלב הכפר, פרקטיקה מוכרת של ייהוד, שהתחילה בסילואן. שטח הכפר הוכרז כגן לאומי ובכך נמנעת בו כל פעולת פיתוח, מודל המוכר גם הוא מסילואן.

זה לא סיור החינם היחיד בחסות בנק הפועלים, שאליו הזמינה אשכולות. בסיור אחר, שהובילה  במדרשת שומרון, אפשר ללמוד על משה זר, סוחר קרקעות בגדה המערבית, שהורשע על חלקו בארגון הטרור היהודי בשנות ה-80.

מבנק הפועלים נמסר כי הוא "ממשיך במסורת ארוכת שנים של פתיחת אתרים מוכרים ואהובים בחג הפסח. מדובר ב-170 אתרים מגוונים אשר בחירתם איננה מבוססת על שיקולים פוליטיים, אלא מתוך מטרה לספק חווית חג חיובית ומהנה לכל בית ישראל".

גם קק"ל, שותפה ותיקה של המתנחלים בסילוואן, לוקחת חלק במשימה של מימון סיורים בגדה המערבית. באתר של "אשכולות" אפשר למצוא למצוא סיורים בעשרה שקלים בלבד שקק"ל מסבסדת. הסיורים כוללים שכשוך באום צפא בהדרכת ארגון המתנחלים "מרכז סיור ולימוד הרי גופנא", או ביקור בגבעת חנן, שכונה של ההתנחלות סוסיא בדרום הר חברון, תוך קבלת הדרכה מ"מרכז סיור ולימוד סוסיא". סוסיא העתיקה הוא אתר מורשת, שהקמתו חייבה גירוש כפר פלסטיני שלם.

באמצעות עמותת "אשכולות", קק"ל מסבסדת גם סיורים בשני אתרים ארכיאולוגיים בשומרון – דיר קלעה ודיר סאמען, שבצעד חריג הופקעו בשנים האחרונות והמתנחלים עומלים להפוך אותם לאתרי תיירות. לצד ביקור ב"יער השלום", עוד אתר שעמותת אלע"ד מפעילה בירושלים, קק"ל מסבסדת גם  "פעילות משפחתית" ב"מתחם פעיל עולי הרגל" בהדרכת "מרכז תודעה ידע המקדש".

במילים אחרות, המתנחלים משתמשים בבנק הפועלים, בחברה להגנת הטבע ובקק"ל כדי להקנות לגיטימציה ונורמליות לסיורים, שעיקר מטרתם לטשטש את הקו הירוק, למחוק את ההיסטוריה המגוונת של הארץ ולקדם סיפוח. העובדה שגופים עסקיים וציבוריים כמו בנק הפועלים או החברה להגנת הטבע מצטרפים למהלך הזה אמורה להטריד.

אלון ארד הוא מנכ"ל ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה", אורי ארליך הוא דובר הארגון

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

כל סבב דיונים כושל שבר עוד קצת את רוחם של אנשי עזה. פלסטיני על חורבות לאחר הפצצה ישראלית ברפיח, 18 באפריל 2024 (צילום: עבד רחים ח'טיב / פלאש90)

אנחנו מראים את סבלה של עזה כבר 7 חודשים. אל תסיטו מבט עכשיו

מכיוון שישראל אוסרת על כניסתם של עיתונאים זרים לעזה, אנחנו, העיתונאים הפלסטינים, היחידים שממשיכים לדווח מהשטח בתנאים בלתי אפשריים. העם שלנו עדיין נטבח, אבל נראה שהעולם מאבד עניין בסיפורים שלנו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf