חשב שצריך להתאים את מערכת החינוך לגיוון התרבותי, לא הפוך. זלמן שזר (יושב ליד הלוח) בביקור בבית ספר בנצרת, ב-1949 (צילום: לע"מ)

ביוגרפיה חדשה על זלמן שזר, שר החינוך הראשון של מדינת ישראל, מאפשרת מבט מעניין על ההבדלים בין ימי ראשית המדינה לימינו. שזר היה איש רוח, חוקר יהדות, סופר ומסאי. יואב קיש, שר החינוך הנוכחי, הוא ביורוקרט אפור. שזר שם לנגד עיניו את צורכי הילדות, הילדים והוריהם. קיש פופוליסט, ומכוון את דרכו לפי מה שהוא מבין כרצון האלקטורט.

>> מערכת החינוך: אחדות בגרונה, הפרדה ואפליה במעשיה

שזר הבין את מגבלות כוח השלטון, ולכן תמך, בניגוד לעמדת מפלגתו, בריבוי זרמים בחינוך ובאחדות הנוצרת מתוך הכרה הדדית ברב תרבותיות. אצל קיש אחדות נתפסת כהכרעה של קבוצות התרבות השונות באמצעות כוח השררה. תולדות ישראל בקצרה: ממחוזות הרוח לחזית הכוח.

ביום חמישי שעבר השתתף שר החינוך בהפגנה נגד מוסדות השלטון של מדינת ישראל. רק על האבסורד הזה היה עליו להתפטר מתפקידו. קיש לא הסתפק בנוכחות פסיבית, אלא עלה על הבמה ונשא את אחד הנאומים המבישים שנראו במחוזותינו. עד כדי כך מביש השר קיש, שהוא עצמו שיתף בגאווה את הקלטת הנאום ברשתות החברתיות.

במאמץ מבוים לחקות את גדולי הנואמים הפשיסטים, הוא הרכיב את נאומו ממשפטים קצרים, חתוכים בסימני קריאה, הנאמרים בצרחות, ומסתיימים בנהמות אהדה או בוז מהקהל. "עם ישראל חי!", "הדמוקרטיה שייכת לעם!", "האלוף זיני יהיה ראש השב"כ!", "לא ניתן להם לפגוע בדמוקרטיה!", "אש הגהינום על עזה!". זאת דמותו של שר החינוך.

"אי אפשר עוד להשאיר את הזהות היהודית כעניין של בחירה מקומית או העדפה פרטית". שר החינוך יואב קיש, דצמבר 2024 (צילום: אריה לייב אברמס / פלאש90)

בשבוע שעבר השיק שר החינוך יואב קיש תוכנית חדשה לחינוך יהודי, שבמסגרתה נקבע כי זהות התלמידות והתלמידים בחינוך הממלכתי (החילוני) אינה עומדת עוד לבחירת ההורים והמורים. מדובר במהלך כניעה לחזונו של הרב צבי טאו, באמצעות כוחה הקואליציוני של מפלגת נעם ושלוחותיה בכנסת.

>> הורים חילונים יקרים, ח"כ מעוז רוצה לקחת מכם את זכות הבחירה

זוהי תוכנית דתית, לאומית, משיחית ולא ליברלית, שפגיעתה רבה. היא מצמצמת את האוטונומיה של מנהלות ומנהלי בתי הספר, שכן היא מחייבת אותם להשתמש בתקציבם כדי לרכוש תוכניות דת. היא פוגעת במעמד המורות והמורים שעברו הכשרה והסמכה, שכן היא מכניסה לכיתות רבנים ומדריכים שאיש לא מפקח על הכשרתם. ומעל הכול, היא מופעלת מעל ראשיהם של רוב גדול של ההורים בחינוך הממלכתי שמגדירים עצמם כחילונים.

קיצור תולדות – מהרב טאו עד השר קיש

משנתו האקטיביסטית של הרב צבי טאו התגבשה לאחר פינוי גוש קטיף. לתפיסתו, כפי שמוסבר במאמריו של מרדכי מילר, אנו מצויים בתקופת ביניים, במעבר בין ראשית הגאולה שהובלה על ידי הציונות החילונית, לבין שלב הקודש שבו יתמזגו המדינה והדת, והגאולה תושלם.

בשלב הביניים "הטומאה חשה שאנו נמצאים על סיפו של מהפך רוחני", והיא הגבירה את השפעותיה השליליות. הטומאה שואפת להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, בשעה שהיא מאמצת תפיסת עולם פרוגרסיבית, פוסט מודרנית. תפיסה זאת גורמת לטשטוש זהויות,

חגיגת שחרור ממוסכמות, דוגמת קרנבל או פורים. מצעד הדגלים בירושלים, ב-26 במאי 2025 (צילום: אורן זיו)

גם השנה התאפיין מצעד הדגלים בהשתוללות אלימה של נערות ונערים מהחינוך הממלכתי דתי (חמ"ד) בסמטאות העיר העתיקה בירושלים. ניסיון השנים הקודמות העיד שזה עומד לקרות, ועדיין מחנכות ומחנכי החמ"ד לא עשו דבר. לא מנעו מראש, לא עצרו במהלך, ולא גינוי בדיעבד.

מצעד הדגלים ביום ירושלים אינו בגדר "עלייה לרגל", שכן זאת מתאפיינת בהתעלות רוחנית, ומצעד הדגלים מייצג ירידה לחייתי ולאלים שבאדם. מתאים יותר לזהות את המצעד כחגיגת שחרור ממוסכמות, דוגמת קרנבל או פורים.

על השאלה "שחרור ממה?" יש תשובה בספרות. פרצי אלימות כלפי צד שלישי הם שחרור של לחץ אצל מי שנאסר עליו להתעמת עם המבוגר הישיר האחראי לדיכויו. שתיקת המורות והמורים של חמ"ד מלמדת שהם מזהים את הפלסטינים כאובייקט לגיטימי לפורקן הלחץ שהם מטילים על תלמידיהם.

זו לא עלייה לרגל

עלייה לרגל היא תופעה אוניברסלית, שבמהלכה יוצאים המאמינים משגרת החולין, והולכים אל המקום הקדוש, מקום שבו שורה האלוהות או הרעיונות שהיא מייצגת. הקדושה והאלוהות הם רעיונות מופשטים, והמקום הקדוש שאליו עולים לרגל מהווה ייצוג מוחשי של רעיונות אלה.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

אין אפשרות עוד לשלוט במה שאינו ניתן לשליטה. (צילום אילוסטרציה: נתי שוחט / פלאש90)

השבוע קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון על יישומי בינה מלאכותית במערכת החינוך. מתברר כי גורמי המקצוע במשרד מקדימים את הציבור ואת נבחריו בכל הקשור להבנת גודל השעה וההזדמנות, כמו גם בהכרה באתגרים.

מרבית הדוברים בישיבה הביעו חרדה מפני הידע הבלתי נשלט שמנגישה הבינה המלאכותית. חוסר השליטה מאתגר את הפדגוגיה הלאומית, הנשענת על שינון ידע מסונן ומעובד, הנחלת הערכים ועיצוב זהות. את הדיון יזמו חברי הכנסת צגה מלקו (הליכוד), מתן כהנא (המחנה הממלכתי) ומשה טור-פז (יש עתיד). כלומר כמעט הציונות כולה (ולא רק הדתית) נלחמת כאן על שרידותה.

היוזמים טענו שמערכת הבינה המלאכותית של משרד החינוך אינה מספקת מידע מבוסס ומדויק, שכן למשל, היא נמנעה מהגדרת חמאס כארגון טרור. על כן, לדעתם, נדרש להסדיר "מנגנוני פיקוח ובקרה על שימושי הבינה המלאכותית".

גם המידע של הח"כים אינו מבוסס ומדויק

היוזמה לדיון מבוססת על מידע מופרך וחלקי. בחודש פברואר השיק משרד החינוך את תוכניתו לשימוש ביישומי בינה מלאכותית בבתי הספר. לשבחו של המשרד נזכיר, כי על פי דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ישראל, סינגפור ודרום קוריאה הן שלוש המדינות היחידות שהתקדמו עד כה בהטמעת יישומי בינה מלאכותית בחינוך.

על פי התוכנית, השימוש בבינה מלאכותית מותר החל מכיתה ד', תחילה בכלים מוגבלים וחלקיים שפיתח המשרד. רק החל מכיתה ח', ובאופן מדורג, ניתן להשתמש במגוון כלים פתוחים שאושרו לשימוש.

מיד לאחר ההשקה, פרסם ד"ר רועי יוזביץ' מהמחלקה להנדסת מחשבים באוניברסיטת אריאל סרטון שבו הוא בחן את הצ'טבוט (תוכנה לניהול שיחת טקסט עם בינה מלאכותית) של המשרד. הוא שאל