מנהיגות שחצנית ופופוליסטית, הבזה למקצועיות החינוכית. יואב קיש (צילום: חיים גולדברג / פלאש90)

יואב קיש התמנה לתפקיד שר החינוך ללא השכלה רלוונטית או ניסיון קודם בחינוך וללא היכרות עם אתגרי המשרד. הוא יכול היה לסמוך על נשות ואנשי החינוך הכפופים לו ולהעצים את מקצועיותם, אבל בחר בדרך ההפוכה: מנהיגות שחצנית ופופוליסטית, הבזה למקצועיות החינוכית.

כך, בסיום כהונתו הוא משאיר אדמה חרוכה בשני מישורים: החלטות מדיניות הרסניות שהתקבלו במהלך הקדנציה ויידרש זמן לשנותן, ושדרת ניהול מוחלשת שלא השתמר בה הידע המקצועי שאמור להנחות את שיקום מערכת החינוך.

הניסיון העגום של השנים האחרונות מחייב הפרדה ברורה בין השר הפוליטי ובין יחידות המטה האמונות על המדיניות הפדגוגית. אומנם יש מחלוקות בשאלה מהי המדיניות הפדגוגית הרצויה, אבל לפחות הדיון יתנהל במגרש המקצועי ולא הפופוליסטי.

>> על תבונה (מלאכותית) ויואב קיש

שתי הדוגמאות המרכזיות להרס משרד החינוך הן פירוק המזכירות הפדגוגית והחרם על הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה).

תכנון ההוראה והלמידה הוא הליבה המקצועית של משרד החינוך, שכן זהו הבסיס לפעולותיהם של כל יחידות המשרד וכל מוסדות החינוך. בעבר פעל במשרד אגף לתכנון לימודים, שהיה המגדלור הפדגוגי של המדינה, אולם הוא חוסל בתקופת כהונתה של השרה לימור לבנת. יואב קיש השלים את המלאכה כאשר פירק את המזכירות הפדגוגית, שירשה את תפקידי האגף הקודם.

במקום להעניק שוויון הזדמנויות חינוכי וכלים לחיים אזרחיים, מפטמים ברגש פטריוטיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש בבית ספר ברמלה, ב-1 בספטמבר 2026 (צילום: מרק ישראל סלם / פול)

החוקים והתקנות שנקבעו על ידי הממשלה היוצאת במסגרת ההפיכה המשטרית, ואשר קשורים למערכת החינוך, הם פשיסטיים ויש לבטלם לאלתר. הם מתייחסים לזכויות האדם לא כאל זכויותיו של האדם, אלא כאל דבר הניתן לו לפי רצונו של השלטון. הם נועדו להגביר את האפליה הלאומית והמגדרית, לרדוף אנשים בשל דעותיהם ולהביא להשתקתם, ולמנוע מהם זכויות יסוד כגון הזכות לשוויון או חופש העיסוק.

אומנם פגיעתם רבה בכל אזרחיות ואזרחי המדינה, אולם כפי שתוכלו להתרשם בהמשך, רובם חוקים גזעניים, שנועדו לפגוע באופן ממוקד בציבור הערבי. מדובר באפליה, הדרה ורדיפה של מערכת החינוך הערבית ושל המורות והמורים הערבים. זה לא רק השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שהניע את הצבעת המחאה חסרת התקדים למפלגות הערביות. הגזענות ושנאת הערבים פשו בכל חלקי החברה הציונית.

נתחיל בחוק הלאום. החוק התקבל אומנם חמש שנים לפני ניסיון ההפיכה המשטרית, אולם במידה רבה הוא סימן את הדרך אליה. במדינה מרובת תרבויות וזהויות, נעשה כאן מהלך לעגן בחקיקה זהות לאומית אחת, שאין בלתה. החוק מעניק מעמד עליון לחלק מאזרחי המדינה, ומותיר את האחרים מחוץ לגדר.

דווקא משום שמדובר בחוק הצהרתי, פגיעתו במערכת החינוך רבה. עבור התלמידות והתלמידים שאינם יהודים, יש כאן הצהרה ברורה שהם אזרחים במעמד נחות, במדינה שאינה רוצה בשותפותם. עבור התלמידות והתלמידים היהודים, במיוחד בני השכבות החלשות, יש כאן הצהרה שקרית שכביכול

בעלי חשיבה שאינה מדעית הם גם מי שמתקשים להבין את הנקרא, ולכן חשופים יותר להשפעת דמגוגיה ומידע כוזב. איתמר בן גביר מדבר בפני תלמידים באירוע בחירות דמה בבית הספר בליך, ספטמבר 2026 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)

אם נדמה לכם שרבים בישראל מגבשים עמדה לפי תחושת בטן יותר מאשר בעזרת שכל ישר, או שהם נאמנים יותר לאמונות ולדעות ופחות לממצאים ולעובדות – אתם לא טועים. מחקר פיזה האחרון, שבחן את הדרך שבה תלמידות ותלמידים מבינים מדע, מאשר זאת.

מתברר כי בכל הקשור לאיכות החשיבה המדעית, ישראל נמצאת הרחק מתחת לממוצע המדינות, בקרבה רבה למדינות הנחשלות בעולם. זאת לאחר שבעשור האחרון חלה נסיגה באיכות החשיבה המדעית בישראל, בהיקף שיא ביחס למדינות אחרות.

וזאת לא רק השאלה מי יהיו מדעני העתיד. בעלי חשיבה שאינה מדעית הם גם מי שמתקשים להבין את הנקרא, ולכן חשופים יותר להשפעת דמגוגיה ומידע כוזב. הדמוקרטיה בסכנה, לא רק מוסדות המחקר.

במחקר פיזה שהתפרסם לפני כחודש, התבקשו הנבחנים (תלמידות ותלמידים בכיתות ט'-י') לסמן את מידת הסכמתם לסדרת היגדים הנוגעים לתפיסתם את המדע. למשל: "תשובות טובות מבוססות על ראיות ממגוון רחב של ניסויים"; "יש לאמת מידע המגיע ממקור אחד באמצעות מגוון מקורות אמינים אחרים לפני שמקבלים אותו כאמת"; "תגליות חדשות עשויות לשנות את מה שמדענים תופסים כאמת"; "עלינו להסתמך יותר על מחקרים מדעיים ופחות על אינטואיציה".

בהיגדים מסתתרים שני עקרונות מרכזיים של המדע: חיפוש אחר מקורות מידע רבים ומהימנים, והסתמכות על ראיות בהסקת מסקנות ובגיבוש עמדות. שני יסודות אלה נקבעו כבר ב-1624, כאשר פרנסיס בייקון הגדיר לראשונה את דרך

אז כמה התקדמנו בין מחקר 2022 למחקר 2025, בשנים שבהן כיהן יואב קיש כשר החינוך? אפילו לא באחוז אחד. שר החינוך יואב קיש בביתו שברמת השרון, אוגוסט 2024 (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

משרד החינוך דוחף את בתי הספר להצטרף אל תוכנית 720, המקדמת שימוש בבינה מלאכותית בהוראה ובלמידה. מאמץ רב מושקע בהפקת סרטוני תדמית של שר החינוך יואב קיש, שבהם הוא חוזר ומצהיר שישראל נמצאת "בשורה הראשונה של המדינות המובילות בעולם בהטמעת בינה מלאכותית בחינוך". נו – יצאנו לבדוק.

במחקר פיזה הבינלאומי שהתפרסם לפני כחודש נבדקו האמצעים הדיגיטליים העומדים לרשות בתי הספר והיקף השימוש בהם. נמצא כי במערכת החינוך בישראל יש 6.7 מחשבים לכל עשרה תלמידים, נתון המציב אותה במקום ה-42 בדירוג המדינות. בעשר המדינות המובילות, אלה שאכן נמצאות בשורה הראשונה, יש בבתי הספר 12.6 מחשבים לכל עשרה תלמידים, כמעט פי שניים מאשר בישראל.

עוד נבדק במחקר כמה מחשבים המחוברים לרשת אינטרנט חזקה ויציבה עומדים לרשות המורות והמורים. במדד זה ממוקמת ישראל במקום ה-52 בעולם (!), עם 6.4 מחשבים לכל עשרה מורים – מעט יותר ממחצית הממוצע בכלל המדינות (11.6 מחשבים), וקצת יותר משליש מהממוצע בעשר המדינות המובילות (17.2 מחשבים).

עוד נשאלו מנהלות ומנהלי בתי הספר עד כמה איכות האמצעים הדיגיטליים תומכת בהוראה ובלמידה. מתברר כי 41% מתלמידי ישראל לומדים בבתי ספר שבהם המחסור באמצעים דיגיטליים פוגע בהוראה ובלמידה. שיעור דומה מהתלמידים (40%) לומדים בבתי ספר שבהם איכותם הירודה של האמצעים פוגעת בהוראה ובלמידה (ראו תרשים).

במדד זה ניכר פער לרעת בתי