הרשויות המקומיות מבקשות כיתות חדשות, משרד החינוך גורר רגליים. כיתה בבית ספר בבת ים. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: משה שי / פלאש 90)

הדוח השנתי של מבקר המדינה שפורסם השבוע, כולל פרק מטריד על בינוי מוסדות חינוך וחדרי כיתות. מכל עבר עולים הליקויים בתכנון, הבירוקרטיה המסורבלת והאפליה החמורה של השכבות החלשות.

תכלס: חסרים יותר מעשרת אלפים חדרי כיתות (גן עד תיכון), שאמורים לאכלס יותר מרבע מיליון תלמידים. תוכניות החומש של משרד החינוך לא רק שלא נותנות מענה למחסור, אלא שהן עצמן, כבר בשלב התכנון, יוצרות את המחסור.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך. שם מלא כתובת האיימיל

ילדים חוגגים עצמאות. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: יוסי אלוני / פלאש90)

מרכז אדוה פירסם השבוע את הדו"ח "תמונת מצב חברתית 2022", שכותרתו: "מגיפת אי השוויון נמשכת". צריך לומר בבירור: מערכת החינוך אינה הגורם לאי שוויון בישראל, וגם אינה הפתרון המרכזי. את האצבע המאשימה יש להפנות למדיניות הכלכלית של משרד האוצר. ההוצאה הציבורית החברתית בישראל, כפי שמוזכר בדו"ח, נמוכה בכ-20% מהממוצע במדינות OECD.

"אם אנחנו רוצים רמת חיים אירופית", מסכמים החוקרים, "אנחנו צריכים גם רמת מיסוי אירופית". זה כל הסיפור. מערכת החינוך במקרה הזה היא הראי (או מדגימת התוצאות) של המדיניות הכלכלית בישראל.

אציג שני ממצאים מרכזיים מהדו"ח החדש, אולם תחילה נדרש לפענח את התמונה החברתית החינוכית האמיתית, שמשרד החינוך כה מתאמץ להסתיר.

אם תיכנסו לעמוד "התמונה החינוכית" באתר משרד החינוך, ודאי תשמחו לקרוא ששיעור הזכאים לתעודת בגרות בשנת תש"ף היה 73.4%. מדובר ב-86 אלף בוגרות ובוגרים (מצגת, שקף 6). מרשים! אבל רק לכאורה.

התמונה הזאת מדירה מהדיון הציבורי שתי קבוצות מוחלשות, ועל כן היא ממש לא חינוכית. קבוצה אחת המוסתרת במצג השווא של משרד החינוך הם מי שהמשרד מחשיב כזכאים לבגרות, אבל התעודה שלהם אינה מוכרת להמשך לימודים גבוהים. ההבדל המרכזי הוא בהיקף לימודי האנגלית בתיכון.

על פי משרד החינוך (במצגת לעיל), 10% מתוך 117 אלף הלומדים במוסדות שמגישים לבגרות, למדו אנגלית ברמה נמוכה שאינה מוכרת (3 יחידות). כלומר, יש כ-21 אלף תלמידות ותלמידים שקיבלו תעודת בגרות, אבל היא לא ממש פתחה בפניהם את הדלת לאקדמיה.

קבוצה שנייה הם מי שמשרד החינוך בחר באופן מעליב ואכזרי להעלים מחישובי הסטטיסטיקה. זאת שיטת נתניהו מ-2012, שאמר: "בניכוי הערבים

הציורים והתמונות בספר העזר הם חלק מחומר הלימוד. היצירה "שביל הזהב" של משה קסירר (באדיבות עמותת זוכרות)

עמותת "זוכרות" פרסמה ספר עזר למורות ולמורים בחטיבה העליונה, "שוּרוּך – סדקים בספרות", ובו אסופה של 22 יצירות ספרות ומערכי שיעור נלווים. המורים והמורות מוזמנים לבחור יצירה אחת או יותר, להתאים את מהלך השיעור ודפי העזר שבספר לתלמידיהן ותלמידותיהם, ולהעביר שיעור המברר את שני צידי המטבע של יום ה-15 במאי (ה' באייר): יום העצמאות של ישראל ויום הנכבה של פלסטין.

גם כלל הציבור מוזמן לספר. תמצאו בו ניתוחים מרתקים של יצירות תרבות, והוא מהווה המשך לספר "סדקים בהיסטוריה", השלמות לתוכנית הלימודים "בונים מדינה", שפורסם בשנת 2019.

אהבתי את שם התוכנית: "סדקים". ד"ר יערה בנגר אללוף, רכזת חינוך וקהילה ב"זוכרות", הסבירה כי גם מורות ומורים המלמדים בהתאם לתוכניות הלימודים של משרד החינוך, יכולים למצוא סדקים בתוכן המוכתב, דרכם ניתן להתייחס אל תוצאות המלחמה של שנת 1948, ואל מציאות חיינו בעקבותיה עד היום.

השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך. שם מלא

המורה מזמין את התלמיד להכיר את העולם. מתוך ספרו של קומניוס, "העולם בתמונות", 1658

לפני כחודשיים הכריזו נשות ואנשי הפורום החילוני על הקמת העמותה לחינוך חילוני בישראל. יש כבר אתר אינטרנט (בהקמה), אולם דרכי הפעולה של ההתארגנות החדשה עדיין נשקלות, והציבור מוזמן להשתתף. אני מבקש לתרום את חלקי, על בסיס המחקר שערכתי על יאן עמוס קומניוס, נביא החינוך המודרני, בן המאה ה-17.

בתמצית: אמונה היא עניינם של כל אחת ואחד לעצמם ולמשפחתם, ולכן החינוך הממלכתי, המשותף לרבים, אינו אמור להתערב בזה. מה שכן – יסודות החינוך הממלכתי טמונים בתפיסה הדתית המקדשת את האדם כצלם אלוהים. ככזה, האדם הוא ריבון ואחראי למעשיו (חופשי לבחור), תבוני ומטיל ספק (חופשי לחשוב ולשאול), חופשי ובעל מעמד (ערך) שווה לכל אישה ואיש אחרים (חופשי להיות מה שהוא או היא).

על כן, ובשם מורשת הדורות: כל בית ספר, כל מורה, בכל שיעור, ראוי להם להיות חילוניים על פי טיבם. אתייחס תחילה לשלוש טענות דמגוגיות שמושמעות נגד החינוך החילוני; ובהמשך לשלושת היסודות, כפי שמופיעים בספריו של קומניוס (הציטוטים להלן מתוך ספרי, המצאת החינוך, ניב 2021).

מורשת כן, שמרנות לא

הטענה הרווחת ביותר כנגד החינוך החילוני (ראו דוגמאות בעמוד הפורום החילוני), היא: "ומה רע בקצת מסורת?". ובכן, אין רע! מסורת (מלשון מסירה מדור לדור), או מורשת (מלשון ירושה מדור לדור) מבטאים את הדרך שבה התרבות נבנית ומתפתחת. גם המדע המודרני מתקדם כך: כל מחקר וכל מסקנה מדעית נכונים לרגע בו נכתבו, והם מהווים הזמנה לדור חדש של מדענים שיבדוק שוב, שיבדוק בתנאים אחרים, ושישכלל עוד את מכלול הידע האנושי.

שמרנות, לעומת זאת,