המבצר נפל: מנגנון ההלשנה על מורים ומרצים כבר מוכן
מבחינת תוכנו, החוק שעבר השבוע לפיטורי מורים עקב "הזדהות עם טרור" אינו מחדש דבר. החידוש המסוכן הוא במעבר מהדין הפלילי לדין המשמעתי המקל מאוד על ענישה, ובביצור מנגנון ההלשנה, מהכלים המרכזיים במשטרים דיקטטוריים
השבוע עבר בכנסת החוק לפיטורי מורים ושלילת תקציב ממוסד חינוך עקב הזדהות עם טרור. חוק דומה, לרדיפה אחר התבטאויות מרצות ומרצים באקדמיה, עבר בקריאה טרומית ונמצא במסלול חקיקה.
לא מדובר בחוקים נגד טרור פלסטיני, אלא דווקא נגד הזכויות של אזרחי ישראל. חוק המאבק בטרור קיים זה מכבר, והוא מכסה את כל המצבים שאליהם מתייחסים החוקים החדשים. החידוש הוא בהעברת סמכויות יתר לרשות המבצעת, כך שיהיה בכוחה גם לשפוט, להרשיע ולהעניש מורים ומרצים.
מעתה יתרחב מנגנון ההלשנה, שבאמצעותו ידווחו בעלי עניין לרשויות על התבטאויות מורים ומרצים. כל תלמיד, הורה, מנהל או אזרח, הם סוכני הלשנה פוטנציאליים. הפחד מהזולת – ולא מהטרור – הוא שיפרק את החברה הישראלית.
לא מדובר בחוק נגד טרורהחוק החדש אינו מחדש דבר במאבק נגד טרור או נגד תומכי טרור, ולו משום שחוקים כאלה כבר קיימים. חוק המאבק בטרור משנת 2016 קובע ענישה לא רק לחברי ארגון טרור, אלא גם כלפי "העושה מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגת או פרסום של סמל […] סיסמה או הימנון".
השיחה מגיעה אליך רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישרמחקרים מראים: הכשרת המורים לא רלוונטית לצורכי המקצוע
מחקר שהתבבסס על שיחות עם מחנכות כיתה גילה שההכשרה שקיבלו לא הכינה אותן לעבודה מול ילדים. דו"ח מבקר המדינה העלה ממצאים דומים. האם זו הסיבה שדווקא הסטודנטים החזקים נושרים מלימודי ההוראה?
לרגל פתיחת שנת הלימודים במכללות האקדמיות לחינוך בשבוע הקרוב, פרסמה המועצה להשכלה גבוהה מתווה לימודים חדש, המקצר את משך הלימודים בשליש. ההקלות נועדו לדרבן מועמדים רבים יותר ללמוד חינוך והוראה, ולמלא את השורות המידלדלות בבתי הספר.
אלא שדווקא בחלק של לימודי החינוך בהכשרה, אין שינוי של ממש. הם יכללו מעתה 12 עד 16 שעות שנתיות לקורסים בנושאים מעולם החינוך, ו-12 שעות שנתיות נוספות להתנסות מעשית בבתי הספר. זאת, פחות או יותר, מסגרת לימודי החינוך מאז שנות השמונים במאה הקודמת.
>> המיומנויות החשובות ביותר הן בדיוק אלה שלא לומדים בבית ספר
בהחלטת המועצה מוסבר כי על ההכשרה הראשונית להיות ממוקדת וקצרה, "כאשר רבדים נוספים בידע ובמיומנויות יילמדו בזמן תקופת ההתמחות של המורה, ובמהלך שנות עבודתו". אבל האתגר בלימודי החינוך אינו בכמות השעות, אלא באיכותן: אין למידה ותרגול של מיומנויות המקצוע, לא בהכשרה המקדימה, ולא בתקופת ההתמחות.
מיומנויות חברתיות-רגשיות שחסרות בהכשרת המוריםקרן משפחת ליאון יזמה לאחרונה סדרת מחקרים על תפקיד מחנכת הכיתה. אחד מהם, מחקרן של עדי ספיר ורוית מזרחי שטלמן בנושא "ללמוד להיות מחנכת כיתה", פורסם השבוע. החוקרות ראיינו 142 מחנכות כיתה, ושאלו אותן מהו הידע הנדרש בעבודתן, והיכן רכשו את הידע האמור.
שלא במפתיע, נמצא שיש פער גדול בין הידע הנדרש לבין ההכשרה להוראה. בלשון החוקרות: "ההכשרה המקצועית בלימודי ההוראה אינה מותאמת לעבודת
המדיניות הכושלת לצמצום פערים מתעלמת מהגיל הרך
מחקרים מוכיחים כי שלוש השנים הראשונות בחיי הפעוט הן הקריטיות ביותר להתפתחותו. למרות זאת, ישראל נמצאת במקום האחרון בהשקעה בגיל הרך. במקום למנוע את הפערים, משרד חינוך מעדיף להזרים כספים לגילים המתקדמים, בניסיון כושל לצמצמם
מחקר חדש שפרסם מרכז טאוב ממחיש בצורה פשוטה וקולעת עד כמה הטיפול והחינוך בגיל לידה עד שלוש הוא חשוב וחורץ גורלות. פערים בהתפתחות השפתית בין פעוטות, הקשורים לרקע החברתי-כלכלי של הוריהם, נפערים כבר בשנת החיים הראשונה.
אבל ממשלת ישראל מפגרת אחרי מדינות העולם בהבנת העניין. בכל הקשור להשקעה התקציבית בגיל הרך, כפי שהרחבתי בשבוע שעבר, ישראל מדורגת במקום האחרון מבין מדינות OECD. ובכל הקשור לצמצום הפערים, משרד החינוך מתעלם לחלוטין מהגיל הרך ומשקיע קרוב לשני מיליארד שקל בשנה בשעות לימוד נוספות ביסודי ובחטיבת ביניים.
מאז הפעלת התוכנית לצמצום פערים (2014), הפערים לא הצטמצמו. במשרד החינוך חייבים לשנות תפיסה, ולהתמודד עם הפערים במקום שבו הם נפערים. זאת על ידי הדרכה וליווי הורים לפעוטות בפעולות כגון קריאה, שיחה ומשחק; הקמת מסגרות חינוך איכותיות בכמות מספיקה; והכשרת צוותי טיפול וחינוך מיומנים.
בקרה אחר התפתחות פעוטותחוקרי מרכז טאוב (המקור המלא למטה), השתמשו לצורך המחקר במאגר המידע של מערך תחנות טיפול חלב בישראל. התחנות משמשות להדרכה וליווי ההורים, ולמעקב אחר התפתחות הפעוטות. השירות ניתן בכל רחבי הארץ, ללא תשלום.
ההורים מוזמנים לתחנות שבע פעמים במהלך שנת החיים הראשונה של הפעוט.ה, ועוד שלוש עד חמש פעמים, מגיל שנה עד ארבע. בדיקות המעקב נעשות בשלושה תחומים: התפתחות תקשורת ושפה, התפתחות אישית וחברתית, והתפתחות תנועתית (מוטוריקה עדינה וגסה).
בכל תחום נקבע סולם התפתחות ממוצעת עם אבני דרך שהתינוקות אמורים להשיג, בהתאם לגילם. למשל, בגיל שנה עד שנה וחצי תינוק אמור להביע את רצונו במחוות, בקולות או במילים, להצביע על חפצים לפי
ילדי ישראל משלמים בחינוך שלהם על הבחירה לשמר את הסכסוך
דו"ח חדש של OECD מציג תמונה עגומה באשר להשקעה הישראלית היחסית בחינוך. ההזנחה החמורה ביותר היא בשנים הקריטיות של הגיל הרך. ההסבר לפער טמון לא רק בשיעורי הילודה הגבוהים בארץ, אלא גם בגובה תקציב הביטחון
ההישגים של מערכת החינוך בישראל תואמים בדיוק את ההשקעה התקציבית בחינוך לתלמיד. בשניהם, בהשוואה בינלאומית, ישראל מדינה שממוקמת מתחת לבינוניות. בשלבי החינוך לגיל הרך ובהכשרה מקצועית על תיכונית, ישראל נמצאת אף מתחת למדינות העולם השלישי.
הנתונים פורסמו לאחרונה בדו"ח על מצב החינוך ל-2024, של ארגון המדינות לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD, Education at a Glance). ישראל משקיעה בחינוך חלק גדול מתוך ההון העומד לרשותה, אולם בשל שיעור הילודה הגבוה, התקציב פר תלמיד נותר נמוך מאוד.
אלא שיש עוד סעיף שבו ההוצאה הממשלתית גבוהה מזו של כל המדינות: צבא וביטחון. אילו ישראל היתה חותרת לשלום, היה בידינו מספיק כסף כדי להוביל את מדינות העולם בהשקעה בחינוך, גם בהינתן שיעור הצעירים הגבוה.
הבטחות נתניהו לחינוך בגיל הרךבאפריל 2023 הודיע ראש הממשלה במסיבת עיתונאים חגיגית על תוכניתו לשיפור החינוך מגיל לידה עד שלוש. ראש הממשלה הסביר כי לילדים שמקבלים חינוך במערכת מפוקחת ומקצועית בגיל לידה עד שלוש, "יש יתרון לכל החיים. וילדים שאין להם את זה, יש להם חסרון לכל החיים". אי אפשר לנסח זאת טוב יותר.
שר האוצר ("זאת החלטה היסטורית") הבטיח 3.1 מיליארד שקל לשיפור איכות החינוך, ועוד 2.2 מיליארד שקל לבניית מעונות. שר החינוך ("זאת בשורה אמיתית") הסביר כי ליבת התוכנית היא בהכשרה של המחנכות המטפלות. וראש הממשלה סיכם: "זה ישים אותנו בקו הראשון של המדינות המפותחות ביותר".
סכומי הכסף האמורים הם טיפה בים ביחס לפערי המימון הקיימים. אלא שגם במעט הזה, הממשלה לא עמדה. בעת גיבוש התקציב ל-2024