למען התקווה: חייבים לצאת לרחובות במוצ"ש כמו שמזמן לא יצאנו
בגלל ההסתה והריסות הבתים, בגלל האלימות והפילוג, בגלל שאפשר וצריך לקדם בארץ חיים משותפים ושוויוניים ובגלל שאנחנו לא יוצאים להלחם על זה מספיק מול ממשלה גזענית. עכשיו יוצרים תקווה
כבר שנים שלא ראינו הפגנה יהודית-ערבית גדולה ומשמעותית כמו זו שאמורה להתקיים בתל אביב במוצאי שבת.
וזה לא שהיו חסרות סיבות למחאה משותפת. ממשלת הימין הקיצוני שמה את הציבור הפלסטיני מקרב אזרחי ישראל על הכוונת: מהסתה שקרית על הצתות ועל "מחבלי דאעש", דרך האיומים והשלילה בפועל של תקציבים ממוסדות תרבות, דרך הניסיון לחסל את הייצוג הפוליטי של האזרחים הפלסטינים בכנסת, דרך חקיקה אנטי-דמוקרטית, דרך מעצרים פוליטיים וסגירת כלי תקשורת, ועד אלימות משטרתית קיצונית והריסות בתים שרירותיות.
אין ספק שהשיא הגיע לפני שבוע, עם הריסת אום אל-חיראן. הריסה שנועדה – באופן הכי פשוט – לפנות אזרחים ערבים (מאדמה שאליה הועברו על ידי המדינה) לטובת יהודים. הריסה שאפשר היה להמנע ממנה בקלות, ושבפירוש ניתן היה להמנע מהאלימות והמוות והירי בחבר כנסת וההסתה השקרית סביבה. מספיק להסתכל על פינוי עמונה כדי להבין איך אפשר, אם רק רוצים, לפנות אפילו נוכח התנגדות קשה ואלימה יותר משהייתה באום אל-חיראן באופן מתחשב ורגיש.
> "ברגע אחד הפכנו מאזרחים לטרוריסטים"
צריך לתת לאנשים תקווה. וההפגנה הזו היא הדרך לעשות את זה. מסרבים להיות אויבים, במחאת 2011 (אורן זיו / אקטיבסטילס)
הדברים האלה לא קורים סתם. בעידן של אלימות וחורבן ברחבי המזרח התיכון, של גזענות מתפשטת בעולם המערבי, חובתה הראשונה של הממשלה הייתה לקדם אזרחות אחידה, שוויונית, הוגנת. לקדם תודעה של חיים משותפים וערבות הדדית לא רק בקרב "עם ישראל", אלא בקרב כלל האזרחים. אבל היא בוחרת בכוונה, בזדון, מתוך אידאולוגיה וגם מתוך אינטרס ציני לנהוג הפוך. לסמן פעם אחר פעם את האזרחים הפלסטינים כאויב ש"כוחותינו" – כפי שהגדיר את זה ראש הממשלה – צריכים לטפל בו.
ההפגנה במוצאי שבת באה לתת את התשובה לזה. יהיו בה תושבי אום אל-חיראן ותושבי קלנסווה, יהיו אנשים מחיפה ומבאר שבע, מנצרת ומהמשולש, מירושלים ומתל אביב ומיפו. יהיו בה ח"כים מהרשימה המשותפת וממרצ ואפילו מהמחנה הציוני, שלמרבה הצער לרוב נמצאים בצד הלא נכון של מגמות ההסתה והפילוג, אבל מגיעים גם הם הפעם.
מול ממשלה מסיתה חייבים להציב אלטרנטיבה, דרך חיובית שהאזרחים יכולים לבחור בה על פני השנאה, ההרס וההרג בחסות הממשלה. בארה"ב מבינים את זה טוב מאוד בשבועיים האחרונים. אחרי שנים שאנחנו יותר מדי רדומים, יותר מדי יושבים בבית, יותר מדי שוקעים בייאוש – ההפגנה הזאת תהיה מפגן של תקווה, של אחדות, של עשייה ושל אמון בדרך של שוויון לכל מי שחי בארץ הזאת. אז פשוט בואו.
העצרת למען עתיד משותף: מוצאי שבת, 19:30, צעדה מכיכר מגן דוד לכיכר דיזנגוף. הרשמה להסעות.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, "שיחה מקומית" גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים.
התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות "שיחה מקומית", על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
