newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ההפסד הראשון של טראמפ

בית המשפט יירט את אחד הצעדים הקיצוניים הראשונים שניסה הנשיא לקדם. טראמפ וחבריו יבינו בקרוב שההיסטוריה נגדם. אפילו הנתונים מצביעים על כך שיוצאי שבע המדינות המוסלמיות לא כל כך מסוכנים. ומה אצלנו?

מאת:

ראשית כל, עדכון משמח: ההתקפה המפלצתית של ממשל טראמפ על החוקה האמריקאית, על המסורת של אמריקה בנוגע למהגרים ועל התודעה הליברלית שלה נתקלת במכשול חוקי ראשון. שופטת פדרלית בניו יורק קיבלה הלילה (שעון ישראל) באופן חלקי עתירה של האגודה האמריקאית לזכויות האזרח, והשעתה באופן זמני את אכיפת הצו הנשיאותי בענייני הגירה.

הצו, כזכור, מצמצם באופן דרסטי כניסת פליטים ומהגרים ואוסר לחלוטין למספר חודשים על כניסת בני אדם משבע מדינות: איראן, עיראק, סוריה,תימן, סודן, לוב, סומליה וסוריה. עוד לפי הצו המוקפא כניסתם של פליטים מסוריה, אולי הקורבנות הכי בולטים של המלחמה הכי נוראה של המאה ה-21 עד כה, תיאסר לחלוטין עד הודעה חדשה. עכשיו בית המשפט מחייב את המדינה לאפשר כניסה למחזיקי ויזות לארה"ב, שעוכבו אתמול בשדות התעופה.

"אני מקווה שטראמפ נהנה להפסיד", אומר פאיז שקיר, מנהל הפעילות הפוליטית של האגודה האמריקאית, בתגובה להחלטת בית המשפט בניו יורק. "הוא הולך להפסיד כל כך הרבה עד שההפסדים שלו הולכים להימאס עלינו לחלוטין".

> צפו: מפגינים בניו יורק צרו על שדה התעופה בדרישה לשחרור פליטים מוסלמים

הנשיא דונלד טראמפ (Jette Carr, משרד ההגנה האמריקאי)

הנשיא דונלד טראמפ (Jette Carr, משרד ההגנה האמריקאי)

אנחנו צריכים לקוות מאוד שפאיז שקיר צודק. ואם אפשר להסתמך על הרקורד החוקתי והמשפטי של ארה"ב ב-50 השנה האחרונה, כנראה שהוא צודק. זו תנועת מטוטלת קטנה, אבל במצטבר היא תמיד נוטה לכיוון יותר ליברליזציה. בזכויות נשים, בזכויות שחורים, בזכות העמידה בפני בית המשפט העליון, בהקטנת ממדי התופעה המזעזעת של הוצאות להורג במערכת המשפט, ועוד. כדי לגרום לשינוי כיוון כל כך קיצוני באמריקה יש צורך בהרבה יותר מכמה ניאו-נאצים הנשענים על אידיוט מושלם, גם אם מזיק והרסני, בבית הלבן.

ועכשיו נדבר קצת על מספרים ועובדות, ברשותכם. כאלה שסותרים לחלוטין את התעמולה של הימין בארה"ב, שמזכירה מאוד את התעמולה של הימין פה, באירופה וברוסיה, מדברת על האיום האסלאמי הנורא, ועל דאעש, וכן הלאה וכן הלאה. (המקור לרוב הנתונים שלהלן הוא הכתבה הזו של הפינגטון פוסט).

ראשית, הכותרת: בארבעים השנים האחרונות לא הייתה שום מתקפה על אדמת ארה"ב שביצעו אזרחים משבע המדינות שטראמפ מבקש לאסור על אזרחיהן את הכניסה.

46 מוסלמים נעצרו בחשד לתכנון פעולות טרור בארה"ב ב-2016, ירידה של 40% מהשנה שקדמה לה. למחציתם בכלל לא יוחסה כוונה לפגוע באמריקאים, אלא לנסוע למזרח התיכון ולהשתתף בלחימה שם. 46 בני אדם בסך הכל בכל ארצות הברית. זה בערך שעה של מעצרים בכיבוש הישראלי.

56 איש היו קורבנות טרור על אדמת ארה”ב ב-2016. 49 מתוכם מצאו את מותם במתקפה אחת על מועדון לילה בפלורידה. 56 נרצחים מייצגים שליש האחוז מכלל מעשי הרצח באמריקה ב-2016: 15,696 על פי אומדן של ה FBI.

188 בני אדם נרצחו ב-2016 בירי המוני נטול קשר כלשהו לאסלאם.

מתוך 230,000 מעשי רצח שבוצעו בארה”ב מאז אסון התאומים, 123 איש ואישה אמריקאים נרצחו על ידי טרוריסטים מוסלמים. חוזר: מאה עשרים ושלושה (123) מתוך מאתיים שלושים אלף (230,000).

מתוך 800,000 פליטים ממדינות האסלאם שהורשו להיכנס לארה"ב מאז המתקפה על מרכז הסחר העולמי, 20, כלומר עשרים, נעצרו בחשד לפעילות טרוריסטית.

20 איש מתוך 800,000 חשודים בטרור. 123 מעשי רצח מתוך 230,000. שליש האחוז מכלל מעשי הרצח באמריקה. זה האיום האסלאמי הנורא על המעצמה הגדולה והחזקה בעולם, שכזכור מנהלת קמפיינים מלחמתיים נרחבים וקטלניים ביותר בארצות האסלאם כבר עשרות שנים.

כאמור, הניאו-נאצים בבית הלבן נחלו אתמול תבוסה משפטית ראשונה, שבוע לאחר הבחירות. התקופה הקרובה עתידה להיות מלאה בתבוסות כאלה, כמו שהיא עומדת להיות מלאת הפגנות ומחאות ענק. כזכור, יום למחרת השבעת טראמפ ארה"ב ראתה את אחת ההפגנות הגדולות בתולדותיה. אבל זו כבר היסטוריה. ייתכן ונראה הפגנות גדולות אפילו יותר בשבועות ובחודשים הקרובים. בינתיים אתם מוזמנים לחמם את לבכן או לבכם במחאה היפהפיה הזו בנמל התעופה קנדי בניו יורק שבה אלפי אנשים שרים "שתשרף החומה, אנחנו נפיל אותה" בקור המקפיא של ינואר ניו יורקי.

> דווקא הממשלה הגזענית ביותר מנצחת על ההשקעה הכלכלית בערבים

טראמפ, נתניהו ודאעש באותו צד

ואצלנו? אותה טינופת, עם הרבה פחות התנגדות. נתניהו – שעצם כתיבת שמו כבר מעוררת בי גועל עמוק, אני חייב להודות – חש שימיו כפוליטיקאי ספורים, אבל זה לא מעיר בו שום ניצוץ ג’נטלמני. להיפך. הוא מתחפר עמוק יותר בדימוי החולני שלו בעיניי עצמו ובעיניי המחנה שלו כקורבן אומלל של מסעות הרס ונקמה חובקי עולם נגדו.

נאמן לקו המחליא של הצבעה על עיתונאים ספציפיים ונקיטת שמם כאילו היו תלייניו המרושעים, תרגיל שהוא הרבה לעשות עם רביב דרוקר, עכשיו הוא ממשיך עם דנה וייס. וכמו כדי לשלב באופן מוזיקלי כמעט את הפרנויה האישית עם הלאומית, הוא מביע תמיכה פומבית בחומה של טראמפ בגבול מקסיקו בחשבונות הטוויטר והפייסבוק שלו, והופך את ישראל (ובמידה מסוימת גם את היהודים כולם) ליריב מוצהר לא רק של הכוחות הפרוגרסיביים והליברליים בארה"ב, שכוחם עצום ורב, אלא גם של מקסיקו ואמריקה הלטינית בכלל.

ואולי יש בזה איזה צדק פואטי, שיהיה ברור לכל העולם כולו שקו ישיר מחבר בין הניאו-נאצים של הבית הלבן, אנשי העליונות הלבנה וההפרעה הנפשית העמוקה של הבחנה בין בני אדם על סמך מוצא, לימין המתנחלי של ישראל. שאף אחד לא יוכל להכחיש שבין הכיבוש הישראלי המתמשך לדרך שבה הימין האמריקאי רודה במיעוטים ובנשים מחבר קו פוליטי וערכי ברור.

אי אפשר להכחיש יותר את הקשר הזה, אחרי היציאה של נתניהו להגנת החומה בגבול מקסיקו, שספק רב אם תקום בכלל, ואחרי התמיכה הנלהבת שלו במלחמת עיראק, שהביאה למוות ואומללות של מיליונים, ושגלי ההדף שלה מתנפצים עד עכשיו ברחבי העולם.

זה מאבק עולמי אחד לצדק וחופש, בין שוחרי חופש ואוהבי שוויון לקנאים ומטורפים מכל צבע וסוג ומין. במאבק הזה, אסור לטעות, נתניהו וטראמפ, פוטין וארדואן, נמצאים באותו צד של האסלאם הקיצוני והמשוגע, ולא נגדו.

החזרת השמאל האמריקאי לשלטון ומלחמת מגן רחבה ועיקשת במתקפה של טראמפ ואנשיו על אופיה ודמותה של אמריקה הם שלבים ראשונים בהחזרת העולם למסלול בריא. וכשזה יקרה – וזה יקרה – זה יהיה ברור עוד יותר בידי מי נשלטת ישראל, ואיזו סכנה תרבותית עולמית מייצג השלטון הזה.

> אז ביבי נפל. מה הלאה?

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ציורים מעזה ב"זו אינה תערוכה" במוזיאון פלסטין בביר זית (צילום: פאטמה עבד אלכרים)

ציורים מעזה ב"זו אינה תערוכה" במוזיאון פלסטין בביר זית (צילום: פאטמה עבד אלכרים)

"ייתכן שרואים כאן את היצירות האחרונות שנותרו מאמנים עזתים"

תערוכה במוזיאון פלסטין בביר זית מנסה לשקף את מחיקת החיים והתרבות בעזה, ובו זמנית להתנגד לה. חלק מהאמנים שיצירותיהם מוצגות בתערוכה נהרגו במלחמה. עבור מי ששרדו, ניתן לראות בה תקווה לעתיד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf