newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פאטמה סאלם אחרי הדיון בביהמ"ש: "אני אופטימית"

הדיון בערעור על ההחלטה מינואר לפנות את משפחת סאלם מביתה בשייח' ג'ראח הסתיים ללא החלטה, אך השופט אמר כי לאחר השלמת הגשת מסמכים, יהיה נכון להחזיר את הדיון להוצאה לפועל. צעד כזה יאפשר למשפחה להרוויח זמן, אך לכולם ברור שפתרון אמיתי יגיע רק מהדרג הפוליטי

מאת:
פאטמה סאלם ובנה, בדיון בבית משפט השלום בירושלים, ב-25 באפריל 2022 (צילום: אורן זיו)

"כאן אפשר רק להרוויח זמן". פאטמה סאלם ובנה, בדיון בבית משפט השלום בירושלים, ב-25 באפריל 2022 (צילום: אורן זיו)

בית משפט השלום בירושלים דן הבוקר (שני) בעתירה של משפחת סאלם משייח' ג'ראח, נגד הניסיון של מתנחלים לגרש אותה מביתה. בדיון לא ניתנה החלטה. ייתכן שהתיק יוחזר לדיון נוסף בהוצאה לפועל, בנוגע לטענות העיקריות של המשפחה.

הדיון היום עסק בערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מסוף ינואר על פינוי המשפחה מביתה, שפסקה לטובת יהונתן יוסף, חבר מועצת עיריית ירושלים, שרכש את רוב האחזקה בנכס. יוסף הוא פעיל ימין, שפועל ביחד עם סגן ראש העירייה, אריה קינג, "לייהוד" מזרח העיר. בנוסף, הרשמת הטילה על פאטמה סאלם תשלום הוצאות בסך 5,000 שקל. צו הפינוי הגמיש נקבע לחודש מרץ, כדי לנסות למנוע מחאה במקום.

ב-22 בפברואר הורה בית משפט השלום בירושלים על עיכוב הפינוי של בני המשפחה עד להחלטה חדשה.

מחוץ לאולם בית המשפט היום הפגינו כ-100 פעילי שמאל ישראלים לצד פלסטינים ממזרח ירושלים. המפגינים קראו, בין השאר: "לא נשתוק ולא נסכים להשתלטות מתנחלים". עו"ד אברהם סגל, המייצג את יוסף, התייחס להפגנה – שנשמעה היטב באולם – וככל הנראה גם ללחץ הבינלאומי הכבד, כשאמר: "חלילה מלהשפיע באמצעות תופים על שיקול הדעת של בית המשפט. אנחנו מבקשים מבית המשפט להתעלם מרעשי הרקע".

בתוך הדיון אמרה פאטמה סאלם: "אני אופטימית. גרתי בבית הזה כל חיי. אני לא אצא ממנו".

עיקר המחלוקת במהלך הדיון נגעה לשאלה אם התקיים בהוצאה לפועל דיון עקרוני בעניין טענת "פרעתי", כלומר אם העובדה שמשפחת סאלם המשיכה לשלם לבעלים, ושאלה המשיכו לקבל את דמי השכירות, גם אחרי החלטת הפינוי ב-1988 משמעותה שלמשפחה אין חוב לבעלים, ושלמעשה פסק הדין התיישן ובטל.

עו"ד סגל טען כי "אין מחלוקת שסגירת התיק בוססה על טענת 'פרעתי', מופרכת ככל שתהיה". הוא ציין כי פאטמה סאלם נחקרה על דוכן העדים בדיון בהוצאה לפועל, ואמר: "המערערת מושתקת מלומר שלא ניתן לה יומה בהוצאה לפועל. החייבת נחקרה על ידי רשמת ההוצאה לפועל, גם בטענת 'פרעתי' אין שום חובה לחקור את החייב".

מנגד, ציין עו"ד מאג'ד ג'נאים, המייצג את משפחת סאלם, כי "לא התקיים דיון בטענת 'פרעתי', ועל זה הערעור שלנו. הרשמת שאלה כמה שאלות (את פאטמה סאלם; א"ז), כמו מי מתגורר בבית ואם היא שילמה דמי שכירות, ולא היתה חקירה נגדית. הדרך הנכונה היא שהזוכות (בנכס, כלומר המתנחלים; א"ז) יתבקשו להגיש תצהירים, ואז יתקיים דיון לגופו של עניין. אי אפשר להחליט במחלוקת מהותית בלי הליך כהלכתו, תצהירים, עדים, חקירות".

השופט גד ארנברג ציין כבר בתחילת הדיון: "לא התקיים דיון בבקשת 'פרעתי', אלא רק בבקשת הזוכות על ביצוע פינוי גמיש בנכס". הוא אמר שלאחר השלמת מסמכים, יהיה נכון להחזיר את הדיון להוצאה לפועל, כולל חקירות.

בדיון היתה גם התייחסות לכך שבידי בעל הנכס כיום אין למעשה עותק של פסק הדין המקורי, מאחר שהתיק המשפטי הושמד לפני כמה שנים. יוסף מחזיק רק באישור נוטריוני לכך שהיה מסמך כזה, אך לטענת עו"ד ג'נאים, "נוטריון לא יכול לאשר מסמך על סמך זיכרון".

עו"ד סגל ביקש בסיכום דבריו לדחות את הערעור, ולחלט את מלוא הכספים שהופקדו לקראת הדיון. לטענתו, המתנחלים הם בכלל הקורבן בהליך הפינוי. "המשיב 5 (יהונתן יוסף; א"ז) לא צריך לסבול על בשרו את ההתעללות הממושכת, הבלתי פוסקת וחסרת תום הלב של החייב (משפחת סאלם)", אמר.

השופט לא איפשר לעו"ד ג'נאים להגיב על הטענות האלה, ואמר לאחר הדיון כי משפחת סאלם המשיכה לשלם את הכספים במשך השנים, גם לאחר שהבעלים לא הסכימו לגבות אותם.

עורכי הדין והפעילים מקווים שהשופט יחזיר את התיק להוצאה לפועל, אך גם להם ברור שפתרון אמיתי יגיע רק מהדרג הפוליטי. "כאן אפשר רק להרוויח זמן. אי אפשר לצפות מבית המשפט ליותר מזה", אמר אחד מתושבי השכונה, שהגיע לדיון.

סכנת גירוש ללא פיצוי

בתחילת השנה, לפני שהפינוי נדחה, גברו ההפגנות סביב בית המשפחה – וגם הדיכוי המשטרתי שלהן. פעילי ימין ניסו לגדר את חצר הבית, וח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) הקים לשכה במקום, לאחר שהוצת בית של מתנחלים בשכונה. על רקע התקריות, דיפלומטים זרים הביעו תמיכה במשפחה.

פאטמה סאלם, בת 67, נולדה בבית שבמחלוקת. הוריה התגוררו בו מאז שנות ה-50 של המאה שעברה, כאשר השכונה היתה תחת שליטה ירדנית. "כל הזיכרונות שלי מכאן", אמרה ל"שיחה מקומית" בדצמבר. היא מתגוררת במקום עם שלושת בניה וארבעה מנכדיה, כולם בסכנת גירוש בלי פיצוי. "גידלתי את כולם מול העיניים פה", סיפרה, "טיפלתי בהורים שלי כאן, בחדר הזה. שניהם נפטרו. הריח שלהם, לפעמים אני הולכת בבית ומרגישה שהוא דבוק לקירות".

הפגנה נגד גירוש משפחת סאלם מביתה בשייח' ג'ראח, מול בית משפט השלום בירושלים, ב-25 באפריל 2022 (צילום: אורן זיו)

הפגנה נגד גירוש משפחת סאלם מביתה בשייח' ג'ראח, מול בית משפט השלום בירושלים, ב-25 באפריל 2022 (צילום: אורן זיו)

הפינוי מתבצע על בסיס חוק הסדרי משפט ומנהל, שלפיו משפחות יהודיות שהיו להן אדמות ונכסים בירושלים המזרחית לפני 1948 זכאיות לקבל אותן בחזרה מהאפוטרופוס הכללי. במקרה הזה, משפחת חדאד, משפחה יהודית שגרה במקום לפני 1948, ירשה את הזכויות בקרקע – ובעבר אף תבעה לפנות את בני משפחת סאלם. פסק דין מ-1988 קבע כי על בני המשפחה להתפנות מהנכס, אך הוא לא מומש.

בהחלטה בינואר פסקה רשמת ההוצאה לפועל לטובת יוסף, שתובע שוב את פינוי משפחת סאלם על בסיס פסק הדין הישן, וציינה כי 98.75% מאדמת הנכס נמצאת כיום בבעלותו – לאחר שגורמי ימין רכשו אותם מצאצאי משפחת חדאד. יוסף הוא מספר 2 ברשימתו של אריה קינג, סגן ראש עיריית ירושלים, והשניים פועלים באופן מוצהר "לייהד" את מזרח העיר.

המשפחות המפונות בשייח' ג'ראח גורשו מאדמות ב-1948, אך אינן יכולות לדרוש אותן בחזרה, כי אפשרות זו נמנעה בחוק נכסי נפקדים מ-1950. אפליה חוקתית זו יצרה מצב שבו מתנחלים שמעולם לא גרו בשכונה עוברים לגור בבתים של משפחות פליטים פלסטיניות ותיקות, המגורשות בשנית.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

לא שמעו את הצד שלי בסיפור. פראח מראגה, עיתונאית ירדנית-פלסטינית שפוטרה מתאגיד השידור הגרמני DW (צילום: באדיבות פראח מראגה)

"שאלו רק על ישראל". כך פוטרו עיתונאים ערבים מרשת שידור גרמנית

בעקבות דו"ח בנוגע לאנטישמיות, תאגיד השידור הגרמני DW פיטר שבעה עיתונאים ערבים. אבל תחקיר של מגזין 972+ מגלה שמחבר הדו"ח נחשד באסלאמופוביה, שהעיתונאים לא נשאלו על דעותיהם על יהודים, ושההליך כולו היה פגום

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf