מתנחלים הרגו שני פלסטינים לאור יום. "אין כאן חוק"
ביום שני ירו מתנחלים למוות בשני רועים על אדמות קהילת חירבת א-טוויל בעקרבה שבנפת שכם. עדי ראייה מספרים שחיילים נכחו באירוע ולא התערבו. איש לא עוכב בזירה, והמשטרה עדיין לא עצרה אף חשוד
"המתנחלים ירו עלינו ירי חי, אולי 30-40 כדורים, ממרחק כמה מטרים". מאהר בני פאדל, אביו של ההרוג עבד א-רחמן, ב-16 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)
ביום שני אחר הצהריים, מתנחלים ירו למוות בשני רועים פלסטינים על אדמות קהילת חירבת א-טוויל, בעיירה עקרבה בנפת שכם. לפני כשנה הוקם סמוך לאזור מאחז "החוות של ג׳קסון". על פי עדויות תושבים, מאז המלחמה החריפה התנכלות המתנחלים באזור לרועים פלסטינים.
על פי העדויות, קבוצה של מתנחלים, בחלקם חמושים, הגיע סביב השעה ארבע עם עדר פרות לאדמות פלסטיניות פרטיות, סמוך לבתי התושבים. בהמשך הגיעו מתנחלים נוספים, חלקם חמושים ורעולי פנים. למקום הגיעו גם חיילים. מעט לאחר מכן, כך על פי עדי הראייה, המתנחלים, פתחו באש לעבר הפלסטינים, ממנה נהרגו עבד א-רחמן בני פדאל, 30, ומוחמד אשרף בני ג'אמע, בן 21.
ההרג לאור יום התרחש לאחר סוף שבוע של אלימות מתנחלים קשה, בעקבות היעדרותו ולאחר מכן מציאת גופתו של הנער בנימין אחימאיר, שעל פי הרשויות, נרצח על רקע לאומני. מסע החיפושים והנקמה כלל שריפת עשרות בתים ורכבים והרג שני פלסטינים – לפחות אחד מהם מירי מתנחלים.
נראה שהפעם, גם בצד הישראלי התייחסו לאירוע ביתר רצינות – הצבא לא אפשר את פינוי הגופות והעביר אותן לנתיחה במכון לרפואה משפטית, דבר שתיאורטית יאפשר למשטרה לאתר את היורים. בשלישי בבוקר, נראו בזירת הירי שוטרי מז"פ מהיחידה הארצית, שאספו ראיות וצילמו את האזור. אחד מהם ציין כי היחידה מגיעה לחקור "מקרים חמורים". בזירה נראו נעל, שאריות של ציוד עזרה ראשונה, וכן סרטי מדידה משטרתיים.
הודעה שפרסם דו"צ זמן קצר לאחר הירי אישרה כי לא בוצע על ידי חיילים. בעמוד הפייסבוק של העיירה, האירוע שודר בפייסבוק לייב, מרחוק, ובמהלכו נשמעו עשרות יריות, במספר מקבצים במשך יותר מדקה.
נידאל, שבן דודו עבד א-רחמן נהרג אתמול, והיה בזירת האירוע, סיפר: "אמרתי לחיילים שיחזירו את המתנחלים אחורה ואנחנו נלך. לחלקם היו נשקים ואלות, חלקם היו רעולי פנים. הם (החיילים; א"ז) ירו באוויר ואחרי שניות המתנחלים ירו מקרוב באם-16". לדבריו, לאחר שמתנחל ריסס גז לעבר פלסטיני החלה קטטה, "הגנו על עצמנו ואז הם ירו".
לדברי נידאל, לאחר הירי הצבא ביקש מהם להתקרב לגופות ושני פצועים נוספים פונו על ידי הסהר האדום לטיפול בבית החולים רפידיה בשכם. "35 שנה אני גר פה, אין כאן חוק, המתנחלים מעל החוק".
מאהר בני פדל, אביו של ההרוג עבד א-רחמן, סיפר בסוכת האבלים במרכז העיירה עקרבה כי נכח במקום בעת הירי. "בהתחלה הם באו, ארבעה מתנחלים עם הבקר, נכנסו למטע הזיתים ליד הבתים. הם קראו לעוד מתנחלים, הגיעו כמה עשרות, זרקו עלינו אבנים, היינו בערך עשרים. היו שם ארבעה או חמישה חיילים, המתנחלים ירו עלינו ירי חי, אולי 30-40 כדורים, ממרחק כמה מטרים. להרבה מהם היה נשק, אני לא יודע מי מהם ירה. זה נשק חדש שהם קיבלו מבן גביר".
האב סיפר כי הוכה באלה ובאבן במהלך האירוע. "כשהצבא ראו את שני ההרוגים, הם התחיל להפריד. הצעירים ברחו לצד השני ואת המתנחלים החיילים הרחיקו". הוא סיפר כי לפני הירי "אמרנו להם שאסור להם להיות פה, הם אמרו 'תביא אישור'. אמרו הממשלה נתנה להם, אבל זו אדמה של האבות והסבים שלנו".
ראש עיריית עקרבה, סאלח ג'אבר, שהגיע למקום לפני הירי: "אזרחים התקשרו אליי, אמרו שיש עדר בקר סמוך לבתים, פנינו למנהל האזרחי אבל במשטרה הגיעה רק אחרי ההרג".
ג'אבר דוחה את טענת המתנחלים כי הותקפו ראשונים ואומר כי הם החלו בתקיפה. "זה לא נכון שהרועים תקפו, הייתי שם ולא היתה שום תקיפה מצד הרועים. המתנחלים שירו לבשו אזרחי והיו עם אם-16. החיילים בתחילה ירו באוויר ואז מתנחלים ירו, החיילים עמדו בצד ולא התערבו".
"עוד שנה לא יישארו פה בכלל אנשים"
לפני כחודש, חיילים ירו ברועה הצאן פאחר ג'אבר, 43, בדיוק באותו האזור. לפי עדויות שפרסם גדעון לוי, הוא ישב מתחת לעץ כשנורה. גם אז טענו בדובר צה"ל כי הגיעו למקום בעקבות דיווח על תקיפה של מתנחל.
בחודש שעבר, הכריזה המדינה על 8,160 דונם מאדמות הכפר עקרבה כ"אדמות מדינה", לא בשטח שבו מתנחלים ירו בשניים. לדברי ג'אבר, התקפת המתנחלים קשורה לסיפוח האדמות באזור. הוא הוסיף כי המצב החריף תחת הממשלה הנוכחית. "המטרה שלהם היא להשתלט על כל האדמות בבקעה. מה שקרה אתמול הוא תוצאה של ישירה של ההצקות של המתנחלים וההפקעה של האדמות".
על פי דרור אטקס מארגון "כרם נבות", התקיפה התרחשה באזור שהאדמות בו הן פלסטינית פרטיות. סביב הקהילה שני מאחזים: "החווה של ג'קסון", ממזרח לכביש הראשי, ליד ההתנחלות גיתית, ו"החווה של איתמר כהן", מצפון. "ההתנחלויות, המאחזים, שטחי האש וההכרזות על אדמות מדינה סוגרים על עקרבה והקהילות באזור משלושה כיוונים", אומר אטקס. "יש להם הרבה אדמות פוריות ולכן הם הפכו יעד לביזה".
"יש להם הרבה אדמות פוריות ולכן הם הפכו יעד לביזה". קהילת חירבת א-טוויל, בה מתנחלים ירו למוות בשני רועים פלסטינים, 16 באפריל 2024 (צילום: אורן זיו)
חלק מהתושבים בחירבת א-טוויל, שהתגוררו עד לא מזמן בקהילה א-סוחון הסמוכה, נאלצו לעזוב בגלל הקמת מאחז חדש סמוך אליהם. כעת, גם במושב הקיץ שלהם, אליו נאלצו להקדים את חזרתם, הם סובלים מהתנכלויות מתנחלים.
"מאז שעזבנו, הצרות ממשיכות", אומר פיראס פדל, אותו פגשנו לפני כחודש כשנאלץ לארוז את חפציו על משאית ולעזוב את מגורי החורף שלו מוקדם מהמתוכנן, רק עשרה ימים לאחר שמאחז חדש הוקם ליד הקהילה והחל להתנכל לה, בגיבוי חיילים. ספק אם יוכל לשוב לשם. "בגלל המאחז החדש, אי אפשר להתקרב".
בנו, חסן, בן 22 נעצר לפני שבועיים ביחד עם עוד שלושה רועי צאן באזור בו אירע הירי. "זה היה אחר הצהריים ברמדאן, הייתי כבר בדרך הביתה וחבר התקשר ואמר שמתנחלים מתקיפים אותו. הגעתי למקום, היה שם המתנחל עם הפרות, הוא איים להרביץ לי בנשק, הזזתי את הנשק שלו ואז הוא איים שיירה ובי ואמר לי לשבת. אמרתי לו שיזמין משטרה, אבל כשהשוטרים הגיעו הוא הלך לדבר איתם ואז עצרו אותי".
חסן ויתר העצורים הוחזקו בכלא עופר במשך חמישה ימים עד שראו שופט, ואז שוחררו בערבות. "הם רוצים בעיות, הם רוצים שנלך מכאן, בדיוק כמו שגירשו אותנו מא-סוח'ון". הקהילה כולה מונה 30 משפחות, פחות מ-300 נפשות סך בהכל. "עוד שנה לא יישארו פה בכלל אנשים".
ביום שני, לאחר האירוע, דובר צה"ל מסר: "מוקדם יותר היום התקבל דיווח על חשוד פלסטיני שתקף רועה צאן יהודי במרחב גיתית שבחטיבת הבקעה והעמקים. במקום התפתח עימות אלים בין פלסטינים לאזרחים ישראלים. כוחות צה"ל קפצו לנקודה ופעלו על מנת לפזר את העימות. במהלך האירוע נהרגו שני פלסטינים, מתחקיר ראשוני עולה כי לא על ידי כוח צה"ל. צה"ל ומשטרת ישראל מתחקרים את האירוע".
ביקשנו תגובה מעודכנת לגבי נוכחות החיילים ואם הם עיכבו את היורים במקום. בדובר מצה"ל מסרו כי "מעצר אזרחים לא מתבצע על ידי צה"ל, זה עניין משטרתי". נציין כי בסמכות חיילים לעכב אזרחים ישראלים עד להגעת משטרה, כפי שנעשה לא פעם כלפי פעילי שמאל בגדה.
מהמשטרה נמסר כי עד כה לא בוצעו מעצרים בעקבות האירוע.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
