newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הצבא חוסם פעילים מלדווח על אלימות מתנחלים והפרות נוספות בגדה

הפעיל גיא הירשפלד גילה שהוא חסום בחמ"לים של המינהל האזרחי, שנועדו לפניות על אירועים שדורשים התערבות של הצבא. שלושה פעילים נוספים נחסמו אף הם. "זה אומר שהם לא רוצים לדעת ולשמוע על אירועים שבאחריותם"

מאת:
חיילים מסתכלים כשרועים פסלטנים עוזבים את האזור בגלל צו שטח צבאי סגור, בבקעת הירדן, 2020 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

כשאין פריסה נרחבת בשטח, החמ"לים משמשים כמוקד 100. חיילים מסתכלים בזמן שרועים פלסטינים עוזבים את האזור בגלל צו שטח צבאי סגור, בבקעת הירדן, 2020 (צילום: קרן מנור/ אקטיבסטילס)

מוקדים טלפוניים של הצבא בגדה המערבית חסמו פעילי זכויות אדם מלדווח על אירועים בזמן אמת שדורשים את התערבות הצבא.

המוקדים הטלפוניים של המינהל האזרחי – שמכונים חמ"לים, או חדר מבצעים בשפה צבאית – מיועדים לישראלים ולפלסטינים שמבקשים לדווח על מקרים של אלימות מתנחלים, בנייה לא חוקית, גניבות ועוד. מכיוון שבגדה המערבית בכלל, ובבקעת הירדן בפרט, אין פריסה נרחבת של שוטרים בשטח, החמ"לים מהווים מעין חלופת מוקד 100.

שניים מהחמ"לים האלה, שמופקדים על בקעת הירדן, חסמו בחודש האחרון כמה פעילים ישראלים, כך שאינם יכולים להתקשר ולשלוח אליהם הודעות. אחד מהפעילים האלה הוא גיא הירשפלד, שמגיע כמעט מדי יום לבקעת הירדן כדי ללוות רועים פלסטינים ולסייע לקהילות הפלסטיניות, שישראל מנסה לדחוק משטחי C. כחלק מפעילותו, הוא מתקשר ומשגר הודעות לחמ"לים, כדי ליידע אותם על אירועים של הפרות חוק לכאורה, אלימות ומטרדים, בתקווה שיגיעו לשטח ויפעלו.

בעבר, כשהירשפלד היה מתקשר לחמ"ל הבקעה (יריחו), החיילים שהשיבו ענו שימתין עד הגעת קצין שידבר איתו. כשההמתנה נמשכה דקות ארוכות, עבר לשליחת הודעות בווטסאפ. לפני כחצי שנה גילה שחמ"ל הבקעה חסם אותו מלשלוח הודעות ווטסאפ או להתקשר.

לאחר כחודשיים, חיילים מהחמ"ל התקשרו מיוזמתם להירשפלד, בבקשה שיעביר להם תיעוד מהשטח. הוא ביקש שיבטלו את החסימה, כדי שיוכל להעביר להם את החומרים. ב-25 בינואר השנה גילה שנחסם בשנית, כשניסה להעביר הודעה על מתנחל שנהג בפראות בטרקטורון, וסיכן פלסטינים ופעילים, שהיו במרעה בסביבה.

משנודע לו שהוא שוב חסום, הירשפלד התחיל להעביר דיווחים לחמ"ל ג'נין, האחראי על החלק הצפוני של בקעת הירדן, עד שהבחין שנחסם גם שם, ב-15 בפברואר, כשניסה להעביר הודעה על בנייה לא חוקית ליד חמדת.

"את המספרים קיבלתי מקצינים בשטח לפני שנים", מספר הירשפלד. "הצבא מורה בעצמו להתקשר לשם. הייתי מדווח מהשטח ישירות, או מקבל דיווחים מפלסטינים או מפעילים, ומעביר. לא הייתי מתקשר סתם. כל השיחות היו תמיד לדיווח קונקרטי, לא כדי להטריד".

לדברי הירשפלד, הוא היה מתקשר לחמ"ל כמה פעמים בשבוע, "כדי להתריע על התקפות של מתנחלים, על פלסטינים או עלינו. הייתי מתריע על בנייה לא חוקית, דברים כאלה. כשחיילים היו חוטפים (עוצרים ; א"ז) רועה, והוא נעלם לכמה שעות, הייתי מנסה לברר איפה הוא".

גיא הירשפלד (צילום: אורלי נוי)

בצילומי מסך שהירשפלד העביר ל"שיחה מקומית" נכללו הודעות על הקמת מאחז לא חוקי, בקשה לפנות פגרים של בעלי חיים שהושארו בשטח, דיווחים על עבודות של כלים הנדסיים שביצעו מתנחלים ובקשה לסיוע באיתור כבשים שנגנבו.

בחודש שעבר פנה הירשפלד במכתב רשמי לאלוף פיקוד מרכז, יהודה פוקס, בבקשה שיבטל את החסימה ויורה לא לבצע בעתיד חסימות דומות.

פרט להירשפלד, עוד שלושה פעילים בבקעת הירדן סיפרו ל"שיחה מקומית" כי נחסמו על ידי החמ"לים. בשבוע האחרון נחסמו שני פעילים על ידי חמ"ל הבקעה. פעיל בשם הלל נחסם לאחר שפנה לראשונה לחמ"ל ביום שני השבוע, וכתב: "מתנחלים טרוריסטים ירדו לעוג'ה להטריד רועי צאן תמימים ושקטים. בבקשה טפלו בכך". ההודעה שכתב לאחר מכן כבר לא התקבלה.

פעיל בשם עודד פאפוריש שלח ב-19 בפברואר הודעה לחמ"ל, שבה כתב: "עדר בקר ישראלי עלה על אדמות פלסטיניות מעובדות ליד בסיס חטיבת כפיר". בהמשך נשאל מי הוא, והזדהה בשמו המלא. ההודעה הבאה ששלח, ביום שני השבוע, שבה דיווח על מתנחלים שמתנכלים לרועים מאזור עוג'ה, כבר לא התקבלה בחמ"ל.

הגר גפן, פעילה נוספת שמלווה רועים בבקעת הירדן, סיפרה כי מלפני שלושה שבועות, כשהיא מנסה להתקשר לשני החמ"לים השיחות מתנתקות מיד.

הירשפלד מציין כי למרות הסגנון הבוטה שלו, הפניות שלו ענייניות. "לא הייתי מנומס כי זה לא הסגנון שלי, הייתי מוסיף בשיחות דברים שקשה לשמוע, אבל לא היו בעיות, הם תמיד היו מקבלים את ההודעות, פעם עושים משהו לגבי מה שדיווחתי עליו ופעם לא. עכשיו הם יכולים להגיד – לא ידענו, לא קיבלנו כלום ולכן לא טיפלנו".

פאפוריש סבור שמדובר בצעד שנועד להצר את צעדי הפעילים. "אני מרגיש פחות בטוח. ויותר מזה, בכלל לא הבנתי שאני חסום עד ששמעתי שאחרים נחסמו, אז הבנתי שאני רואה רק וי אחד (בווטסאפ; א"ז) כשאני כותב. הם בכלל לא הודיעו לי".

עו"ד רעות שאער, מנהלת פניות הציבור באגודה לזכויות האזרח, המלווה את הפיעלים, אומרת כי ספק אם החסימות האלה חוקיות. "החמ"ל הוא המענה שיש לאנשים שבשטח כדי ליצור קשר עם הצבא בסיטואציות שדורשות את התערבותו, כי המשטרה לא יעילה בטיפול במקרים כאלה, ולא מסוגלת לעשות שום דבר אפקטיבי כדי לנטרל מצבים נפיצים. בהיעדר ערוץ אחר להפניית קריאת חירום, זו הפרה של שורה של חובות בסיסיות והפקרה של תושבים".

לדברי שאער, "ברגע שהחמ"ל חסם את הפעילים, זה אומר שהם לא רוצים לדעת ולשמוע. מדובר באירועים שיש להם אחריות לגביהם, והם כביכול טומנים את הראש בחול ומונעים מראש את ההגעה של המידע הזה אליהם. זה מאוד חמור, במיוחד עכשיו, בתקופה שיש החמרה בתקיפות פלסטינים ופעילים".

במענה לפניית "שיחה מקומית", בדובר צה"ל הפנו אותנו למינהל האזרחי, שאחראי לדבריהם על החמ"לים. שם בחרו לא להגיב עד כה על מדיניות החסימות. נוסיף את תגובתם אם וכאשר תתקבל.

בבקעת הירדן, הרשויות הישראליות פועלות כדי להקשות את חיי הקהילות הפלסטיניות בשטח C – באמצעות מניעת מים, הריסת בתים, חסימת שטחי מרעה ואיומים צבאים. שורה של מאחזים וחוות שקמו בשנים האחרונות פועלת במקביל כדי לצממם את שטחי המרעה של הקהילות הפלסטיניות. לבקעה מגיעים מדי יום פעילים ישראלים, שמלווים רועים פלסטינים הסובלים מהתנכלות של מתנחלים והצבא.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf