newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שום קשר לביטחון: המעצר של ראיד סלאח הוא מעצר פוליטי

את המעצרים החוזרים והנשנים של השיח' ראיד סלאח צריך לראות בתוך ההקשר הכללי: המלחמה שמנהלת ישראל נגד הציבור הערבי, על כל פלגיו. הגיע הזמן שנפסיק לשתוק מול הרדיפה הזו

מאת:

לפני כשנתיים ישראל הוציאה מחוץ לחוק את אחת התנועות העממיות הגדולות ביותר במדינה: התנועה האסלאמית הצפונית. בעקבות ההחלטה נסגרו בין היתר עשרות מוסדות צדקה, ארגוני נשים, גופי תקשורת, תכניות העשרה חינוכית לילדים ועוד. זה עבר כמעט ללא ביטויי מחאה מקרב הציבור היהודי בישראל.

מנהיג התנועה, השיח' ראיד סלאח, הוא אחד היעדים הנצחיים על כוונת המדינה. המעצרים שלו הפכו כבר לסוג של לא-חדשות. שוב ושוב נעצר אחד המנהיגים העממיים המרכזיים במדינה, ולאיש כמעט בציבור היהודי זה לא נראה בעייתי. למה? כי הוא חשוד בהסתה. וזה נראה לנו הגיוני, כי עובדה שהוא נעצר שוב ושוב, טאוטולוגיה הרסנית שבה ישראל מייצרת תודעה בעצם המעצרים החוזרים והנשנים שלו.

> עיתונאיות, מחנכות ורופאות מחוץ לחוק: תכירו את הנשים של התנועה האסלאמית

ישראל בונה על זה שהציבור יחשוב "טוב, אם הוא נעצר כל כך הרבה כנראה שהאיש מסוכן". בדיוק כמו שיטת המעצרים המנהליים: אם הם יושבים שנים, כנראה שהם מחבלים. וככה השיח הישראלי מתייחס לעצורים המנהליים, כאל מחבלים, למרות שלא רק שלא הורשעו בדבר אלא גם כתב אישום לא הוגש נגדם.

ציבור ערבי שלם על הכוונת של ישראל

השיטה הזו עובדת היטב: הנה אפילו בתגובות בעיתון לאנשים החושבים ניכר שהשיטה הזו עובדת היטב. אחד מציע "להעיף אותו ללוב". אחר תוהה למה לא מפעילים נגדו את החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם. אבל מה האנשים האלה יודעים באמת על החשדות נגד סלאח? מתוך כתבות קודמות על מעצריו הרבים, כולל השמה ממושכת בבידוד, אני מעלה שהוא נחקר על האמירות "אל-אקצא בסכנה", "הכיבוש עוד יעלם", ו"חירות לאסירים הפלסטינים". אין אמירה אחת כאן שלא הייתי חותמת עליה בעצמי. מגיב אחר נחרד ש"האיש קורא להחליף את מדינת ישראל בח'ליפות אסלאמית". אבל אם אתנוקרטיה יהודית יכולה להימכר כדמוקרטיה, למה תיאוקרטיה אסלאמית לא תהיה כזו?

השורה התחתונה היא שוב אחת: הציבור הערבי בישראל, על כל פלגיו, נמצא על הכוונת הישראלית. המדינה מנהלת נגד כעשרים אחוז מאזרחיה מלחמה גלויה. זה אומר, בין היתר, שעל הרבה מאוד דברים שאנחנו, היהודים, יכולים לומר די בחופשיות (ולא שלא מנסים לשסות את החוקים האלה גם בנו, זכיתי לטעום מכך לאחרונה בעצמי), חברינו הפלסטינים ייעצרו בתוך דקות. תחזרו שוב למעצרו של אנס אבו דעאבס כדי להבין עד כמה המצב מטורף. זה שם עלינו אחריות גדולה: להמשיך ולומר בפה מלא את מה שהפריבילגיות שלנו עדיין מאפשרות.

אינני נמנית על תומכיו של השיח' סלאח. אילו התנועה האסלאמית הצפונית היתה מתמודדת בבחירות לכנסת, לא הייתי מצביעה לה. פוליטיזציה של הדת והדתה של הפוליטיקה הן תהליכים מסוכנים מאד, ומדינת ישראל עצמה מצטיינת לדאבון הלב בשתיהן. אבל לרדיפה של השיח' סלאח צריך להתנגד בכל פה, מפני שמדובר כאן ברדיפה פוליטית חד משמעית שאין לה דבר וחצי דבר עם שיקולי ביטחון אמיתיים.

במדינה שבה אנשי דת המסיתים בגלוי ובמוצהר נגד הציבור הערבי לא רק שאינם נדרשים לתת על התבטאויותיהם דין וחשבון אלא ממומנים על ידי המדינה עצמה, ואילו חירותה של משוררת צעירה נגזל כבר שנתיים והסוף עדיין לא נראה באופק בגלל סטטוס בפייסבוק, מעצרו של סלאח הוא עוד צעד ברדיפה הפוליטית של הצבור הערבי ו"ביטחוניזציה" גורפת ומכוונת שלו. התיק הביטחוני שמנסים מזה שנים לתפור למפלגת בל"ד הוא דוגמה נוספת לכך. למגמה הזו כל אדם הגון צריך להתנגד בקול רם וצלול.

> שתיקת הכבשים של מרצ על התנועה האסלאמית

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
משמאל: ניירה אשרף; מימין: אימאן רשיד (צילומים: צילום מסך מסרטון של MEE; הטוויטר של רשיד)

משמאל: ניירה אשרף; מימין: אימאן רשיד (צילומים: צילום מסך מסרטון של MEE; הטוויטר של רשיד)

נשים בעולם הערבי נאבקות על עצם זכותן לחיות

באחרונה שטף גל של מקרי רצח מחרידים של נשים במצרים, ירדן, איחוד האמירויות וישראל/פלסטין, שזכו לגיבוי ולתמיכה מפי שמרנים רבים. במקביל, החלו נשים רבות לפרסם איומים שקיבלו, המזהירים אותן מגורל דומה, ומתארגנת שביתת נשים כללית בעולם הערבי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf