שום קשר לביטחון: המעצר של ראיד סלאח הוא מעצר פוליטי
את המעצרים החוזרים והנשנים של השיח' ראיד סלאח צריך לראות בתוך ההקשר הכללי: המלחמה שמנהלת ישראל נגד הציבור הערבי, על כל פלגיו. הגיע הזמן שנפסיק לשתוק מול הרדיפה הזו
לפני כשנתיים ישראל הוציאה מחוץ לחוק את אחת התנועות העממיות הגדולות ביותר במדינה: התנועה האסלאמית הצפונית. בעקבות ההחלטה נסגרו בין היתר עשרות מוסדות צדקה, ארגוני נשים, גופי תקשורת, תכניות העשרה חינוכית לילדים ועוד. זה עבר כמעט ללא ביטויי מחאה מקרב הציבור היהודי בישראל.
מנהיג התנועה, השיח' ראיד סלאח, הוא אחד היעדים הנצחיים על כוונת המדינה. המעצרים שלו הפכו כבר לסוג של לא-חדשות. שוב ושוב נעצר אחד המנהיגים העממיים המרכזיים במדינה, ולאיש כמעט בציבור היהודי זה לא נראה בעייתי. למה? כי הוא חשוד בהסתה. וזה נראה לנו הגיוני, כי עובדה שהוא נעצר שוב ושוב, טאוטולוגיה הרסנית שבה ישראל מייצרת תודעה בעצם המעצרים החוזרים והנשנים שלו.
> עיתונאיות, מחנכות ורופאות מחוץ לחוק: תכירו את הנשים של התנועה האסלאמית
ישראל בונה על זה שהציבור יחשוב "טוב, אם הוא נעצר כל כך הרבה כנראה שהאיש מסוכן". בדיוק כמו שיטת המעצרים המנהליים: אם הם יושבים שנים, כנראה שהם מחבלים. וככה השיח הישראלי מתייחס לעצורים המנהליים, כאל מחבלים, למרות שלא רק שלא הורשעו בדבר אלא גם כתב אישום לא הוגש נגדם.
ציבור ערבי שלם על הכוונת של ישראל
השיטה הזו עובדת היטב: הנה אפילו בתגובות בעיתון לאנשים החושבים ניכר שהשיטה הזו עובדת היטב. אחד מציע "להעיף אותו ללוב". אחר תוהה למה לא מפעילים נגדו את החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם. אבל מה האנשים האלה יודעים באמת על החשדות נגד סלאח? מתוך כתבות קודמות על מעצריו הרבים, כולל השמה ממושכת בבידוד, אני מעלה שהוא נחקר על האמירות "אל-אקצא בסכנה", "הכיבוש עוד יעלם", ו"חירות לאסירים הפלסטינים". אין אמירה אחת כאן שלא הייתי חותמת עליה בעצמי. מגיב אחר נחרד ש"האיש קורא להחליף את מדינת ישראל בח'ליפות אסלאמית". אבל אם אתנוקרטיה יהודית יכולה להימכר כדמוקרטיה, למה תיאוקרטיה אסלאמית לא תהיה כזו?
השורה התחתונה היא שוב אחת: הציבור הערבי בישראל, על כל פלגיו, נמצא על הכוונת הישראלית. המדינה מנהלת נגד כעשרים אחוז מאזרחיה מלחמה גלויה. זה אומר, בין היתר, שעל הרבה מאוד דברים שאנחנו, היהודים, יכולים לומר די בחופשיות (ולא שלא מנסים לשסות את החוקים האלה גם בנו, זכיתי לטעום מכך לאחרונה בעצמי), חברינו הפלסטינים ייעצרו בתוך דקות. תחזרו שוב למעצרו של אנס אבו דעאבס כדי להבין עד כמה המצב מטורף. זה שם עלינו אחריות גדולה: להמשיך ולומר בפה מלא את מה שהפריבילגיות שלנו עדיין מאפשרות.
אינני נמנית על תומכיו של השיח' סלאח. אילו התנועה האסלאמית הצפונית היתה מתמודדת בבחירות לכנסת, לא הייתי מצביעה לה. פוליטיזציה של הדת והדתה של הפוליטיקה הן תהליכים מסוכנים מאד, ומדינת ישראל עצמה מצטיינת לדאבון הלב בשתיהן. אבל לרדיפה של השיח' סלאח צריך להתנגד בכל פה, מפני שמדובר כאן ברדיפה פוליטית חד משמעית שאין לה דבר וחצי דבר עם שיקולי ביטחון אמיתיים.
במדינה שבה אנשי דת המסיתים בגלוי ובמוצהר נגד הציבור הערבי לא רק שאינם נדרשים לתת על התבטאויותיהם דין וחשבון אלא ממומנים על ידי המדינה עצמה, ואילו חירותה של משוררת צעירה נגזל כבר שנתיים והסוף עדיין לא נראה באופק בגלל סטטוס בפייסבוק, מעצרו של סלאח הוא עוד צעד ברדיפה הפוליטית של הצבור הערבי ו"ביטחוניזציה" גורפת ומכוונת שלו. התיק הביטחוני שמנסים מזה שנים לתפור למפלגת בל"ד הוא דוגמה נוספת לכך. למגמה הזו כל אדם הגון צריך להתנגד בקול רם וצלול.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית
