newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שתיקת הכבשים של מרצ על התנועה האסלאמית

המפלגה שמתיימרת להיות הבית היחיד של השמאל לא מצאה לנכון להתנגד לרדיפה הפוליטית נגד מיעוט לאומי לייצוג פוליטי

מאת:

כבר למעלה מיממה שהפיד שלי נסער בעקבות הוצאתו מחוץ לחוק של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. האקט האלים והדרקוני הזה זכה להתייחסויות מכל קצווי הקשת הפוליטית, בין אם תומכות ובין אם מתנגדות, למעט גורם אחד: מפלגת מרצ. באופן כמעט הזוי, דווקא מי שמתיימרים להוות את "הבית של השמאל הישראלי" לא מצאו לנכון לפרסם עמדה רשמית נוכח החלטה המהווה החמרה משמעותית ברדיפה הפוליטית נגד הציבור הפלסטיני בישראל.

בעמוד הפייסבוק הרשמי של המפלגה אפשר למצוא ביומיים האחרונים דרישה להעמיד לדין את רוצחי משפחת דוואבשה, איזו התחכמות שקשורה איכשהו לבית הכנסת בגבעת זאב, והזמנה לכנס בנושא אלימות כלכלית. התנועה האסלאמית? יוק.

הלכתי לחפש בעמודים הרשמיים של חברי הסיעה, שמא העדיפו החברות והחברים במרצ להתבטא באופן אישי נגד ההחלטה השערורייתית הזו, וחזרתי עם מעט מאוד: אילן גילאון בסולידריות עם צרפת, מיכל רוזין בביקורת על התקציב הלא חברתי, תמר זנדברג מוטרדת מהמשבר החדש בפתח עם "מנהיגות העולם החופשי" בגלל הבניה המתוכננת ברמת שלמה, וראשת המפלגה, זהבה גלאון, הספיקה להחליף תמונת פרופיל. רק אצל עיסאווי פריג' מצאתי גינוי להחלטה, שאולי הצליח לעבור מתחת לרדאר המפלגתי כיוון שנכתב בערבית.

> שיעור בלוגיקה של התופעה ששמה "המחנה הציוני"

זהבה גלאון (ניר קידר)

לא צריך להסכים עם התנועה האסאלמית, אבל כן להתנגד לפגיעה בזכות הייצוג הפוליטי של אוכלוסיית המיעוט. זהבה גלאון (ניר קידר)

המזכ"ל הטרי של המפלגה, מוסי רז, בחר בהודעה הממלכתית והלאקונית הזו: "התנועה האסלאמית הצפונית גורמת נזק רב ליחסים בין יהודים לערבים. הוצאתה מחוץ לחוק לא תסייע לא לביטחון ישראל ולא ליצירת שותפות בין אזרחים יהודים ופלסטינים". לא ברור למה בחר רז דוקא את ההזדמנות הזו כדי להטיף מוסר לפלסטינים, אבל כשכל מה שמזכ"ל "הבית של השמאל" מצליח להנפיק מול רדיפה פוליטית של אוכלוסיית מיעוט זה ניסוח אחר לעמדת השב"כ, הבעיה של השמאל הישראלי חמורה כנראה ממה שנדמה.

[עדכון, 15:10: אחרי פרסום הפוסט העלתה היו"ר החדשה של הנהלת מרצ, גבי לסקי, שנבחרה לתפקיד שלשום, סטטוס ובו קבעה באופן ברור ש"הוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק מגלה חוסר הבנה עמוק של החברה הערבית בישראל ומהווה המשך לנסיון לייצר דה-לגיטימציה לאזרחים הערבים… השימוש בתקנות ההגנה לשעת חירום מהווה שימוש פסול בכלי אנטי דמוקרטי כנגד מיעוט אזרחי, אלא שבמקרה זה, (אף לפי עמדת השב"כ), ההחלטה יוצרת יותר נזק מתועלת". לסקי גם קראה לממשלה לבטל את ההחלטה]

נכון שמרצ לא מתיימרת להחזיק באג'נדה רדיקלית כלשהי וממשיכה להתעקש על ההגדרה האוקסימורונית של "שמאל ציוני". שיבושם לה. אבל כאשר אפילו עיתון הבית של המפלגה הזו בוחר לנקוט בקוו ביקורתי נגד החלטת הקבינט, שתיקתה המתמשכת בעניין זה היא לא רק תמוהה, אלא בבחינת התקרנפות מחפירה.

העובדה שהאידיאולוגיה של התנועה האסלאמית הצפונית סותרת, מן הסתם, במאה ושמונים מעלות את כל מה שמרצ מאמינה בו לא אמורה להשפיע כהוא זה על חובתה של מרצ להתקומם נגד הדיכוי הכוחני והמסוכן המופעל נגדה; איש לא מצפה ממרצ לאמץ את עמדת התנועה האסלאמית, אלא רק להבין שכמפלגה המתיימרת להחזיק בערכי שמאל מינימאליים היא מחוייבת לצאת נגד ההתעמרות הפוליטית והבלתי דמוקרטית הזו.

לא ייתכן שמרצ מוטרדת יותר מ"הסלמה" מבויימת היטב וחסרת משמעות בפועל מול הממשל האמריקני בעקבות עוד סאגת בנייה במזרח ירושלים, כמוה ראינו בשנים האחרונות כבר עשרות מבלי שהיו להן השלכות אמיתיות כלשהן, אבל לא מוטרדת מהעמקה נוספת של רדיפת האזרחים הערבים. לא ייתכן שהיא תעמוד בסולידריות עם העם הצרפתי, אבל לא תגלה סולידריות מינימלית כלפי האזרחים הפלסטינים בישראל.

התנהלותה של מרצ מוכיחה פעם נוספת את הכשל המובנה בהגדרה "שמאל ציוני", שאינו ולא יכול להיות דבר פרט לאיבר מעט אסתטי יותר של גוף הדיכוי עצמו. השמאל הזה יהיה מוכן תמיד לעשות "למען" האחר בתפקידו כהגמון המרעיף, הוא ייאבק למען דיור ולמען תעסוקת נשים ערביות ולמען תקציב חברתי יותר – דברים חשובים כולם, בלי שמץ ציניות – אבל הוא לא מסוגל באופן אורגני ממש להבין את זולתו במונחים של קבוצה פוליטית שוות זכויות.

במלים אחרות, כל עוד התפיסה העצמית היא של מי שמדברר את צרכיו של המיעוט ו"נלחם למענו" (ובתמורה מצפה שהמיעוט יתייצב דום לשירותו בעת הצורך ומקפיד לנזוף בו אם לא, כמו בסיפור הסכם העודפים ערב הבחירות), במקום להצטרף למאבק על זכותו לדבר בשם עצמו, המקסימום שאנחנו יכולים לצפות לו כנראה זה ניסוח אלגנטי יותר של עמדת השב"כ.

> תתפלאו, אבל פסילת התנועה האסלאמית היא מתנה לציבור הפלסטיני

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

אריאל שרון בחווה שלו בנגב, ב-1997 (צילום: גדעון מרקוביץ / פלאש90)

"שטחי האש נתפסו למטרה אחת: רזרבת קרקעות להתיישבות"

חשיפת "שיחה מקומית": כבר בישיבה ב-1979 הסביר אריאל שרון כי הכריז על כל שטחי האש בגדה המערבית כדי לאפשר את העברת האדמות למתנחלים. לפי מסמכים נוספים שאותרו בארכיון המדינה, שטח האש בדרום הר חברון, שמשמש כעת תירוץ לגירוש של כ-1,000 איש מביתם, נועד גם להפריד בין הבדואים אזרחי ישראל לפלסטינים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf