בלי לגבש מדיניות מזון לאומית, נמשיך לריב על פירורים
הסערה האחרונה שהתעוררה סביב הפרסום על סגירת המועצה לביטחון תזונתי, והכשלים הלא מעטים בתוכניות הסיוע, רק מדגישים את הצורך בשינוי הגישה – גם בטיפול בעוני, וגם בעיסוק בביטחון תזונתי
מושג "המלחמה בעוני" מגביל את הדיון לשיח על חסדים במקום על זכויות. מתנדבים אורזים חבילות מזון לנזקקים, בספטמבר 2021 (צילום: מיכאל גלעדי / פלאש90)
בשבוע שעבר פורסם שהמועצה לביטחון תזונתי, גוף מקצועי ועצמאי שאמון בין השאר על התוויית מדיניות מזון לאומית – צפויה להיסגר, ובמקומה תוקם ועדה שתפעל תחת הרשות המתוכננת למלחמה בעוני, שהחקיקה בעניינה נמצאת כעת בהכנה לקריאה ראשונה.
בחלק מהפרסומים נטען כי מדובר בצעד שנועד לפגוע במעמדה של המועצה, ככל הנראה כנקמה על כך שיו"ר המועצה, פרופ' רוני סטריאר, מתח ביקורת חריפה על תוכנית כרטיסי המזון, פרויקט הדגל של ש"ס.
בלשכתו של שר הרווחה, יעקב מרגי, הכחישו בתוקף את הטענות, ואמרו ל"שיחה מקומית" כי "אין כל כוונה לסגור את המועצה לביטחון תזונתי, אלא לשלב אותה ברשות למאבק בעוני, כשתקום. המועצה תישאר עצמאית כפי שהיתה עד היום. ההחלטה נובעת משיקולים מקצועיים, מתוך רציונל שכל נושא המאבק בעוני והביטחון התזונתי יתוכלל תחת רשות אחת – הרשות למאבק בעוני. כל הטענות כי ההחלטה נובעת משיקולים שאינם מקצועיים משוללות כל יסוד".
אך היו"ר סטריאר עדיין מודאג. "ביקשתי שיכתבו לי שהמועצה לא תהיה כפופה לרשות, וטרם קיבלתי הבהרה בנושא הזה", הוא אומר. "הסיבה היא שרשות תמיד כפופה לשר, ולמועצה יש מעמד עצמאי, שמאפשר לה לבטא עמדות ולתפקד כשומר סף. לפי החוק למועצה יש גם תפקיד של מעקב, לא רק ייעוץ, ומכאן החשיבות של עצמאותה, בין היתר שהיו"ר שלה לא כפוף לשר ולא מקבל שכר".
סטריאר סבור שיש בעייתיות גם בכוונה ליצור כתובת אחת במשרד הרווחה לשני הנושאים – עוני וביטחון תזונתי. לדבריו, "הנושאים קשורים אחד בשני, אבל אינם זהים, ויש לטפל בשניהם ברמה הלאומית. לביטחון תזונתי פנים רבות, ובהן חקלאות מקיימת, תזונה בריאה וכיוצא בזאת. למועצה יש כיום מעמד שמייצג את הנושא ברמה הלאומית, יש בה ועדת חוקרים, ועדה אקדמית, ארגונים – ידע רב וייצוג. כל זה ייעלם כשתקום ועדה שתיבלע בתוך הרשות".
"לביטחון תזונתי פנים רבות". יו"ר המועצה לביטחון תזונתי, פרופ' רוני סטריאר (צילום: Avneref, CC BY-SA 4.0)
הקמתה של המועצה לביטחון תזונתי נקבעה בחקיקה כבר ב-2011. בדברי ההסבר לחוק נכתב אז: "מטרת הצעת החוק היא לעגן את אחריות הממשלה באמצעות משרד הרווחה והשירותים החברתיים, לביטחון התזונתי של אזרחיה וזאת באמצעות הקמת מועצה למזון וביטחון תזונתי, שתכליתה ליישם החלטת ממשלה בנושא זה".
למרות ההצהרות, המועצה התכנסה לראשונה רק שנתיים לאחר מכן. פעילותה הופסקה ב-2019, בגלל המשבר הפוליטי ורצף מערכות הבחירות, שגרמו למנדט שלה לפקוע. שר הרווחה הקודם, מאיר כהן, הקים אותה שוב עם צוות חדש, ובמאי 2022 היא התכנסה מחדש.
כרגע המועצה ממשיכה לפעול בכל הכוח. "המצב היום הוא שכל משרד עושה משהו ואין תיאום ביניהם" אומר סטריאר. "לכן, המועצה לביטחון תזונתי, לבקשת השר מרגי, יוצאת לבניית מתווה לאומי לביטחון תזונתי, שכולל את הנושא של עוני ורווחה, הנושא של בריאות ותזונה, הנושא של קיימות, סביבה וחקלאות והנושא של חינוך וביטחון תזונתי (למשל פרויקט ההזנה; מד"ש). נציג את התוכנית בעוד כחצי שנה בשותפות עם ארגוני החברה האזרחית.
"לפי החוק, השר אמור להביא לדיון הממשלה דו"ח והמלצות המועצה אחת לשנה. בפועל, זה אף פעם לא קוים. כעת, כל הנציגים של המועצה במשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ו-30 ארגוני חברה אזרחית יוצאים לתהליך".
"הפעילות בנושא גם לא מבוססת זכויות", מוסיף סטריאר. "רוב העבודה נעשית על ידי הארגונים ואני מברך על כך אבל צריכה להיות הסדרה של היחסים בין הארגונים למדינה. האופק הוא שהנושא יהיה מבוסס על מדינת הרווחה והצמצום יהיה מבוסס על מערכת זכויות, ועל ביטחון סוציאלי, קצבאות נדיבות ושכר מינימום הוגן וכשיש ביטחון תזונתי לצד ביטחון דיורי, מאחר שחלק משמעותי מההכנסה הפנויה הולך למשכנתה או לשכר הדירה".
"עד היום אף ממשלה לא ציידה את המועצה בכלים הנדרשים למימוש ייעודה. בחזון שלי המועצה לביטחון תזונתי לא פחות רלוונטית מהמועצה לכלכלה, למשל, שם יש 11 כלכלנים והיא מאוד מתוקצבת ביחס למה שמתוקצב במועצה לביטחון תזונתי. זה מצער. זה מבטא את יעדי הממשלה ואני מדבר על כל הממשלות".
"אף ממשלה לא ציידה את המועצה בכלים הנדרשים למימוש ייעודה". שר הרווחה, יעקב מרגי (מימין), ושר הרווחה לשעבר, מאיר כהן (משמאל), בטקס חילופי השרים בירושלים, ב-1 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
"רשות למאבק בעוני היא דבר חשוב ביותר, בהנחה שתביא לקביעת יעדים ממשלתיים לצמצום העוני, לתוכניות בין-משרדיות מחייבות ולכלים ממשיים לביצוע התוכניות" אומרת עו"ד בקי כהן קשת מ"קול רבני לזכויות אדם". "רשות הכפופה למשרד הרווחה, שלא ברור שיהיו לה שיניים, עלולה להיות רק ביטוי למדיניות המתחלפת של המשרד והממשלה. בינתיים, יש מועצה לביטחון תזונתי, שהיא רשות סטטוטורית. ראוי לחזק אותה עוד, אך יש לה עצמאות, והיא מעגנת את המלצותיה בוועדה אקדמית, בארגוני חברה אזרחית ואף בהתייעצות עם אנשים החיים בעוני.
"המועצה הוכיחה לאחרונה שהיא גם תנקוט בביקורת נוקבת ועניינית אם היא סבורה שהמדיניות הממשלתית להתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי אינה ראויה," אומרת כהן קשת. "ביקורת ששקופה לציבור היא הדרך הראויה להשגת מדיניות טובה. ביטול המועצה והפיכתה לוועדה ברשות שאין לה שיניים או עצמאות, היא נסיגה איומה לאחור."
החששות התממשו
הביקורת שכהן קשת מזכירה נוגעת לתוכנית כרטיסי המזון של משרד הפנים המועצה שלחה גילוי דעת מטעמה וגם הוועדה המייעצת למועצה פרסמה מכתב, שמותח ביקורת על הבעייתיות העולה ממנה.
משרד הפנים החל להפעיל את התוכנית לכרטיסי מזון נטענים בתקופת הקורונה, בעלות של 700 מיליון שקל. במסגרת התקציב האחרון אושרו לה מיליארד שקל נוספים. כבר מתחילתה, התוכנית הושמעו כלפיה ביקורות נוקבות. הבולטת שבהן היתה על הקריטריון המרכזי המעוגן בה, זכאות להנחה של 70% בארנונה, שמיטיב בעיקר עם האוכלוסייה החרדית.
ביקורת בולטת נוספת נמתחה על העברת האחריות על התוכנית למשרד הפנים, והוצאתה ממסגרת המיזם לביטחון תזונתי, שמשרד הרווחה מפעיל רשמית מאז 2017, ומעניק – בנוסף לסיוע במזון – גם מעטפת של ליווי ושיקום למשתתפים בו.
נראה שהחששות אכן התממשו. כפי שנחשף בתחקיר "שומרים", האוכלוסייה החרדית אכן נהנתה ממענקים בשיעור גבוה הרבה יותר מאוכלוסיות עניות אחרות. אישור לכך ניתן גם בחוות הדעת הכלכלית של אגף התקציבים ממאי האחרון, שם נאמר שלפי נתוני התוכנית בתקופת הקורונה "שיעור משקי הבית שהיו זכאים לכרטיס בחברה החרדית גבוה משמעותית משיעור משקי הבית הנמצאים באי ביטחון תזונתי בחברה החרדית, זאת לעומת שאר האוכלוסיות בישראל".
באחרונה פורסם ששר הפנים, משה ארבל, ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, הגיעו להסכמות עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, על הרחבת הקריטריונים, לאחר שהיא עצרה את הפעלת התוכנית בקריטריונים הנוכחיים.
לפי הפרסומים, בנוסף להנחה בארנונה תורחב הזכאות גם לקבוצות נוספות, ובהן אזרחים ותיקים שמקבלים גמלת הבטחת הכנסה בנוסף לקצבה נוספת; ומקבלי מזונות מביטוח לאומי ומקבלי הבטחת הכנסה, שיקבלו כמחצית מהסיוע (כשהם נדרשים להוכיח מיצוי כושר השתכרות לעומת משתתפי התוכנית שזכאים לכרטיסים בשל הנחה בארנונה למשל). לפי מנדי בלוי, מנכ"ל אשל חב"ד, אחת ממפעילות התוכנית, הדבר יוביל להכללת 100 אלף משפחות נוספות לערך בתוכנית, שעדיין נמצאת תחת אחריותו של משרד הפנים.
זה תוספת מבורכת, אבל חשוב להזכיר: לפי סקר הביטחון התזונתי האחרון של המוסד לביטוח לאומי, ב-2021 חיו בישראל כחצי מיליון איש בחוסר ביטחון תזונתי, כ-265 אלף מהם בחוסר ביטחון תזונתי חמור.
ח"כ נעמה לזימי (העבודה) פנתה בסוף יולי ליועמ"שית בעניין העברת התקציב למשרד הפנים במקום למשרד הרווחה. לדבריה, "משרד הפנים קיבל תקציב עתק עבור פרויקט תווי המזון. לצד זאת שאני שמחה שהממשלה החליטה להקצות תקציב גבוה לטיפול באי ביטחון תזונתי – הדרך עקומה.
"לא ברור למה משרד הפנים החליט להמציא את הגלגל". ח"כ נעמה לזימי בכנסת, ב-20 בפברואר 2023 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)
"הקריטריון העיקרי לחלוקת תווים הוא עדיין הנחה בארנונה, קריטריון מפלה, שלא יאפשר את הכללתן של כלל את המשפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי. לא ברור למה משרד הפנים החליט להמציא את הגלגל, בעוד שמשרד הרווחה כבר היום מפעיל מיזם הנותן מענה איכותי ל-26 אלף משפחות (המיזם לביטחון תזונתי; מד"ש) ומבוסס על קריטריונים שעוצבו לאחר מחקר מעמיק של המועצה לביטחון תזונתי.
"שוב הממשלה פועלת בניגוד להמלצות גורמי המקצוע ממניעים לא ברורים וחשודים. שוב החלטות חשובות מתבצעות בצורה פופוליסטית ובשורה התחתונה הציבור שזקוק לשירות החיוני הזה נשאר מאחור".
עליית המחירים שחקה את הסיוע
למרות מקצועיותו, גם המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, שפועל תחת משרד הרווחה, אינו חף מבעיות. המיזם החל ב-2017 כפיילוט לשלוש שנים, שבמהלכן תמך ב-10,800 משפחות המצויות באי ביטחון תזונתי, בעיקר באמצעות חבילות מזון גולמי וכרטיסים מגנטיים המיועדים לרכישת מזון. בשנים האחרונות הוא הורחב בהדרגה, וכעת משתתפות בו כ-29 אלף משפחות.
רק לפני כחודש, קיבלו 6,000 משפחות הודעה על הפסקת הסיוע במזון שהן מקבלות במסגרתו. המשמעות היא שאותן משפחות הפסיקו לקבל כרטיסים לרכישת מזון בסך של 350 שקל בחודש, וסיוע נוסף של 20 ק"ג ירקות ופירות בשווי 150 שקל.
"ההקצאה המקורית של המיזם השנה היתה סיוע בכרטיסי מזון ל-26 אלף משפחות ובנוסף סיוע בתמ"ל (תרכיב מזון לתינוקות; מד"ש) ל-3,000 משפחות", אומר בלוי מאשל חב"ד שאחראית גם על המיזם מטעם משרד הרווחה. "בשל עודפי תקציב, נוספו לתוכנית 6,000 משפחות בינואר בשנה שעברה, לתקופה מוגבלת, שהסתיימה בסוף יוני. ממש לאחרונה, משרד האוצר החליט להוסיף תקציב לתוכנית. בשנה שעברה המדינה הקציבה 90 מיליון שקל, וכעת נוספו עוד 10 מיליון שקל עבור המשפחות הנוספות". התקציב הנוסף יספיק למחצית מאותן משפחות, ויותיר "רק" 3,000 מהן ללא סיוע.
אבל הפגיעה הזו אינה היחידה. עליות המחירים של השנים האחרונות שחקו את הסיוע, שנותר באותו סכום כבר שנתיים. "השר הבטיח שלא תהיה פגיעה וכך גם משרד האוצר, אבל למעשה יש פגיעה", אומר פרופ' סטריאר, יו"ר המועצה לביטחון תזונתי. "עליית המחירים פגעה רבות במשפחות האלה. 500 שקלים הם סכום חשוב, אבל לא מתחשב בגודל המשפחה וגם לא מוצמד ליוקר המחייה, ולא רק זה", אומר סטריאר "המיזם מגיע רק ל-10%-13% מהמשפחות שחיות בחוסר ביטחון תזונתי עמוק".
ממשרד הרווחה נמסר כי "בנוגע למיזם לביטחון תזונתי, מדובר בתוספת ייעודית, מעודפי תקציב שניתנה לפני כמה חודשים לרשויות המקומיות עבור הוספת משפחות שיקבלו סיוע לפרק זמן מוגבל (עד 30 ביוני). המשרד כתב והדגיש זאת למנהלי אגפי הרווחה ברשויות המקומיות. האלטרנטיבה היתה להישאר במכסת המשפחות שנקבעה לכתחילה, ולא לנצל את עודפי התקציב, והשר החליט בהמלצת גורמי המקצוע להשתמש בעודפי התקציב להוספת משפחות.
"כפי שהתחייב השר מרגי, תקציב המיזם לביטחון תזונתי נותר כפי שהיה ולא צומצם, ועשרות אלפי המשפחות הנתמכות מהמיזם ימשיכו לקבל כל חודש את הסיוע כפי שהיה. משרד הרווחה פועל בימים אלו בכדי להגדיל את תקציב המיזם ולהרחיבו למשפחות נוספות.
"באשר לעליית המחירים, חשוב לציין כי המיזם אינו עומד לבדו אלא מצטרף לשלל פרויקטים שמשרד הרווחה והביטחון החברתי מקדם ותומך, ביניהם סלי מזון, מפעלי הזנה והקניית כישורים מקצועיים עבור תעסוקה. הסכום הנקבע לכל משפחה נועד לסייע בנוסף ולא במקום, ונקבע כך שכל משפחה שלוקחת חלק במיזם תקבל סכום שיסייע לה".
הזכות למזון לא קשורה רק לעוני
חוץ מהבעייתיות המתבקשת מאליה של ביטול המועצה והכפפתה לרשות מבחינת עצמאות ומקצועיות, עולה השאלה העקרונית לגבי מסגור נושא הביטחון התזונתי תחת הרעיון "מלחמה בעוני". זו רטוריקה בעייתית, שמותירה את השיח כשיח על חסדים במקום על זכויות, ומגבילה אותו לדיון על חבילות מזון בחגים ותלושי מזון לאנשים עניים – דיון שעוסק בעיקר בפירורים.
האופן שבו הופסק הסיוע עבור 6,000 המשפחות באחת מלמד על היחס הכללי כלפי הזכות למזון: יחס של חסד, של צדקה. אותן משפחות צריכות לומר תודה על כך שניתן להן בכלל סיוע, ולוּ לתקופה קצרה. הזכות למזון נתפסת כזכות שיש לממשה באופן מינימלי בלבד, כדי למנוע חרפת רעב במקרה הטוב.
הזכות למזון נתפסת כזכות שיש לממשה באופן מינימלי בלבד. איש מחפש בפח זבל, בירושלים, באוקטובר 2014 (צילום: נתי שוחט / פלאש90)
הרטוריקה הזו מומחשת גם במקרה של עמותות סיוע המזון, שמקבלות תקציב של 46 מיליון שקל בשנה, לחלוקת מזון ל"נזקקים". האם לא ראוי שדווקא מחלקות הרווחה יחלקו את חבילות המזון ולא עמותות, בין היתר, נוכח המומחיות שלהן והעבודה הישירה עם האוכלוסיות שחיות בעוני?
ולמה, בעצם, ב-2023 עדיין עמותות מחלקות מזון לרעבים? האם זהו לא אמור להיות תפקיד המדינה לדאוג שתושביה לא יגיעו לפת לחם? הרי בדברי ההסבר לחוק שקבע את הקמת המועצה עצמו נכתב כי "מדינת ישראל צריכה ליטול אחריות על ביטחונם התזונתי של אזרחיה ולא להותיר אחריות זו בידי עמותות וגופים פרטיים. הצעת החוק מציעה תשתית ארגונית, תכנונית ומעשית לפתרון בעיה כאובה זו".
"יש כאן הישג שהמדינה מקציבה יותר כספים", אומר סטריאר. "עם זאת, יש צורך במדיניות לאומית. כעת, כשפיצלו את האחריות בין משרד הרווחה למשרד הפנים, אין קשר בין הפרויקטים ואין ליווי או מחקר. אנחנו לא יודעים אם האוכלוסייה שמקבלת את הכספים באמת עומדת בקריטריון של חוסר ביטחון תזונתי. אני מניח שיש אוכלוסיות שלא נגיע אליהן".
כך, גם בדיון הנוכחי מתקבעת הזכות למזון כזכות שקשורה לעוני בלבד, ולא כפי שהיא מפורשת במשפט הבינלאומי, לא רק כזכות שלא לרעוב, אלא כזכות למזון נאות ומקיים לדור הנוכחי ולדורות הבאים. חתירה לעבר התייחסות רחבה יותר יכולה לקרב אותנו ליום שבו הזכות למזון תזכה למעמד חוקתי, או שיוקם משרד ממשלתי שעוסק בביטחון תזונתי. אבל היום הזה נראה רחוק מתמיד.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
