newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מחלקות הרווחה: הסיוע במזון צריך לעבור דרכנו, לא דרך העמותות

בתקציב הובטחו 100 מיליון שקל לביטחון תזונתי. אבל במחלקות הרווחה, במיוחד בחברה הערבית, חוששים שאם הכסף יעבור דרך עמותות, תישמר החלוקה הלא צודקת. גם מומחיות תזונה חוששות שהעמותות ימשיכו לחלק מזון מזיק

מאת:

מתוך מיליארד השקלים המיועדים להתווסף לתקציב הרווחה, 100 מיליון ש"ח הובטחו לביטחון תזונתי, זאת כמובן בתנאי שהתקציב יעבור בכנסת. ללא ספק זוהי בשורה בתחום שעד כה המדינה הזניחה, וכיום זוכה לשדולה משלו.

אך לצד החגיגות, עולה שאלה קריטית: לאן יילך הכסף? או, יותר במדויק, כמה מהכסף יוקדש להמשך ולחיזוק המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, וכמה ממנו יוקדש לתמיכה בעמותות שמחלקות מזון לנזקקים?

"לא ראיתי עמותות שמחליפות את המהות של שירותי הרווחה ואת העבודה המקצועית שלהן". חלוקת קמחא דפסחא בבית שמש (יעקב לדרמן / פלאש 90)

המיזם לביטחון תזונתי החל ב-2017 כפיילוט לשלוש שנים, שבמהלכן הוא תמך ב-10,800 משפחות המצויות באי בטחון תזונתי, בעיקר באמצעות חבילות מזון גולמי (פירות וירקות, מזון יבש) וכרטיסים מגנטיים על סך 250 ש"ח בחודש, המיועדים לרכישת מזון (ללא מוצרי טבק ואלכוהול).

בעקבות מאבקים ציבוריים בשנה וחצי האחרונות, המיזם הוארך כמה פעמים, אך בהתחשב בכך שבישראל חיות כיום 656 אלף משפחות באי בטחון תזונתי (לפי דו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון 'לתת', 2020), כעת נדרש שר הרווחה מאיר כהן להחליט אם להאריך ולהגדיל את המיזם.

לפני כשבועיים שלחו 129 מנהלי שירותי רווחה מרשויות השייכות לעשירונים הנמוכים, 1-5, מכתב לשר הרווחה. עד כה, המיזם המצומצם שירת רק 48 רשויות.

במכתב ביקשו המנהלים להגדיל את המיזם כך שישרת 30 אלף משפחות. הם מציינים את הצלחת המודל ההוליסטי שיושם במיזם, במסגרתו לא רק חולקו מזון וכרטיסים, אלא גם ניתן תגבור מקצועי של כוח אדם למחלקות הרווחה. המחלקות עבדו על בסיס מבחני התאמה, שאפשרו להן לפנות גם מיוזמתן למשפחות נזקקות, ולא לחכות שהן יפנו לרשות.

לפי המתואר במכתב, המשפחות קיבלו ליווי של עו"ס ייעודית, ואופן סיוע מכבד שאפשר להן דיסקרטיות וחוויות עצמאות של קניה במכולת. לדברי מנהלי המחלקות, כבר כעת ניתן לראות שיפור במצבן הכלכלי של משפחות שהשתתפו במיזם.

donate

אתי כהן, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים בעיריית באר שבע, אומרת שיזמה את המכתב מתוך חשש שהנוסחה המוצלחת לא תמשיך. "אני בעד עמותות שמסייעות לשירותי הרווחה לחלק, כשותפים מעורבים" היא אומרת, "אבל לא ראיתי עמותות שמחליפות את המהות של שירותי הרווחה ואת העבודה המקצועית שלהן."

כהן אומרת שהיא מאמינה שטיפול מתכלל הניתן במסגרת שירותי הרווחה עדיף על התערבות חד-פעמית או חלוקת מזון נקודתית. המיזם "מאפשר את זכות הבחירה וזה משולב. מצד אחד מאפשר למשפחות בחירה ומצד שני נותן להן עוד מצרכים חשובים לבית," אומרת כהן.

החברה הערבית מקופחת

יותר ממחצית הרשויות החתומות על המכתב הן ערביות. הדבר אינו מפתיע. בשיא משבר הקורונה ביולי 2020, 33% מהערבים בישראל סבלו מאי בטחון תזונתי, לעומת 21% מכלל החברה, זאת לפי דו"ח 'תמונת מצב חברתית 2021' של מרכז אדוה.

מתוך "תמונת מצב חברתית 2021: הקורונה ומגפת אי השוויון בישראל", מרכז אדוה.

אולם העובדה, שרשויות ערביות רבות כל כך חתומות על המכתב הקורא להמשך הפיילוט, קשורה גם לסיבה אחרת. מכתבה קודמת שפרסמנו בנוגע לסיוע לנזקקים בחגים עלה כי רק עשירית האחוז מהתמיכה הממשלתית מגיעה לאוכלוסייה הערבית. זאת משום שהקריטריונים לתמיכה אינם תואמים את האופי והגודל של העמותות הערביות.

קריטריונים לא שוויוניים. פעילים בעמותת אמאנינא מכינים חבילות מזון (באדיבות העמותה)

הקריטריונים לתמיכה אינם תואמים את האופי והגודל של העמותות הערביות. פעילים בעמותת אמאנינא מכינים חבילות מזון (באדיבות העמותה)

חמור מכך. ב-2014 קבע מבקר המדינה בדו"ח על אי בטחון תזונתי כי במצב בו העמותות מחליטות על דעת עצמן איזה ציבור לשרת ובהתאם לאילו קריטריונים, לחברה הערבית המוחלשת אין את הכלים הנדרשים כדי להתארגן בקנה המידה הנדרש.

משום שבמיזם הממשלתי לביטחון תזונתי החלוקה נעשית לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים, החלוקה היא שוויונית הרבה יותר: 30% מהמשפחות המקבלות כרטיסים לרכישת מזון וחבילות הן ערביות, כך לפי מנדי בלוי, יו"ר עמותת 'אשל ירושלים', הזכיינית המפעילה את המיזם עבור משרד הרווחה.

במלים אחרות: מתברר שההפרטה של שירותי הרווחה בישראל והעברת הסיוע דרך עמותות פוגעת באוכלוסייה הערבית. לפיכך לשאלה האם התקציב החדש יוזרם דרך המיזם הממשלתי או דרך עמותות פרטיות עשויה להיות השפעה מכרעת על רווחת הציבור הערבי.

חברות המזון מרוויחות על חשבון הנזקקים

ביקורת מכיוון אחר על פעולות העמותות לחלוקת מזון משמיעה דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. מלבד דרישה להגדיל את התקציב המיועד לביטחון תזונתי ל-500 מיליון שקל, כפי שנכתב בהמלצות המועצה הארצית לביטחון תזונתי משנת 2017, אדלר טוענת שהסיוע צריך לשים דגש לא רק על מתן מזון, אלא על תזונה בריאה יותר.

לדבריה של אדלר, שהיתה בעצמה התזונאית של המועצה, אחת המסקנות מהפיילוט הממשלתי היא שיש להגדיר בתוך סל המזון גם קריטריונים בריאותיים, התואמים את עמדת משרד הבריאות העדכנית.

אדלר מותחת ביקורת חריפה על כך שרבות מהעמותות בישראל מחלקות מזון מזיק מבחינה בריאותית, שגורם לאוכלוסייה הנזקקת יותר נזק מתועלת. "היתה פעם אמונה כזו", היא מספרת, "שקודם לא יהיו רעבים ואחר כך נטפל בבריאות. אבל אנחנו יודעים היום שזה פשוט לא נכון".

אדלר רומזת שחברות המזון הגדולות מרוויחות מתרומות מזון לעמותות הסיוע. "המזון הזה, מאיפה יש אותו? אם לתעשייה יש כמות גדולה של מזון שעומד לפוג תוקף, היא תורמת את המזון הזה לעמותות," היא אומרת.

לדבריה חברות המזון הגדולות מרוויחות מכך שהן לא צריכות לשלם על הטמנת עודפי המזון שפג תוקפם. כך, נוצר מעגל קסמים שבו החברות מרוויחות מכך שהן מעבירות את המזון הזה לציבור העני דרך העמותות, המדינה מתנערת מאחריות – ואת המחיר משלם הציבור לא רק מכספו, אלא גם בגופו.

"ככל שאנחנו מחלקים יותר מזון כזה לאוכלוסייה, אנחנו מחריפים את המחלות. אז נכון שזה נראה מאד יפה שעמותה תחלק מיליון או 10 מיליון שקל, אבל לא הייתי מאפשרת את זה", מתריעה אדלר.

אדלר סבורה כי חיוב לתת מתן מזון בריא יעצור את מעגל הקסמים. "אם התעשייה לא תוכל לתרום את המזונות המזיקים האלה, היא תצטרך גם לייצר פחות, וזו דרך להתמודד עם בזבוז מזון", היא מסבירה. "ואם לא יהיה מספיק מזון מזיק לתת לאוכלוסייה, יהיה צריך לתת להם מזון בריא".

לצד התועלת הבריאותית, אדלר מצביעה גם על היבט הסביבתי, שכן עליית מחירי המזון קשורה במשבר האקלים. "מחירי הסויה למשל עולים כי גובה המים בשדות של הסויה בארגנטינה עולה וכבר אי אפשר להוריד… צריך להסתכל על כל זה בצורה הרבה יותר רצינית, שמבינה את האחריות להבטיח בטחון תזונתי אישי ולאומי".

מלשכת שר הרווחה נמסר: "הצלחנו להשיג תקציב שיא שלראשונה יהיה בבסיס התקציב. בנוגע למימוש התקציב, הנושא נמצא בימים אלה בדיונים".

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי חטיבות ביניים ותיכון חוזרים ללימודים במתכונת מלאה, בית ספר בתל אביב, אפריל 2021. אילוסטרציה גיל גרטל (צילום: אורן זיו)

בית ספר בתל אביב, אפריל 2021 (צילום: אורן זיו)

הפגיעה בכישורים החברתיים של תלמידים במעבר לחטיבה אינה גזרת גורל

מחקר של OECD מצא כי חלה נסיגה בהערכת התלמידים את עצמם במעבר מילדות לבגרות. הנסיגה חמורה יותר אצל בנות ואצל תלמידים מרקע כלכלי נמוך, ובשלב קריטי זה בחיים היא עלולה לפגוע בעתידם. הפיתרון: מודעות, והפניית משאבים לטיפוח קשרים עם המבוגרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf