newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

פארסת תלושי המזון: גם במגיפה, אינטרסים פוליטיים גוברים על צורכי הציבור

שר הפנים אריה דרעי הצליח להשיג מהאוצר 700 מיליון שקל לטובת "ביטחון תזונתי", אך קבע קריטריון בעייתי לחלוקתם. תנועת שוברות קירות פתחה בקמפיין לחלוקה הוגנת של הכספים. עו"ד אוהד אמר, פעיל בתנועה: "הקריטריון של דרעי מדיר אוכלוסיות שלמות"

מאת:

רבות כבר דובר ונכתב על המחיר הכלכלי שגובה מגיפת הקורונה והסגרים התכופים שהביאה אתה. אמנם הנתונים לגבי מלוא ההיקף ועומק הפגיעה עדיין לא זמינים, אבל מספרם המאמיר של המובטלים, של נזקקי הקצבאות ושל המידפקים על דלתות ארגוני הסיוע למיניהם מעידים במשהו על החורבן הכלכלי שהתקופה הזו המיטה על חלקים נרחבים מהציבור. המענקים שחילקה עד כה הממשלה היו לא יותר מפלסטר על איבר שסובל מנמק מתקדם.

על רקע המצוקה הקשה והאקוטית הזו, הצליח שר הפנים אריה דרעי להשיג ממשרד האוצר סכום עתק – במונחי רווחה – של 700 מיליון שקל, לטובת "ביטחון תזונתי". כפי שמציין שחר אילן, כלל התקציב לביטחון תזונתי במשרד העבודה והרווחה מסתכם כיום ב-20 מיליון שקל לשנה.

שר הפנים, אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

שר הפנים, אריה דרעי (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

אך הקריטריונים שנקבעו לחלוקת הכסף, האינטרסים הפוליטיים שהם משקפים ואפילו הגוף שדרכו הם אמורים, לפי תוכנית דרעי, להיות מחולקים עוררו ביקורת נוקבת מצד ארגוני החברה האזרחית שעוסקים בסוגיות של עוני וביטחון תזונתי.

"במקור הכוונה היתה להקצות את הסכום לפרויקט הלאומי לביטחון תזונתי שפועל במסגרת משרד הרווחה", אומר עו"ד אוהד אמר מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית, הפעיל בתנועת שוברות קירות שמקדמת בימים אלה קמפיין בעניין הביטחון התזונתי.

"המיזם הזה מורכב מאנשי מקצוע שקבעו שצריך לסייע למשפחות עם הכנסה נמוכה. אבל אם תסתכלי כמה חודשים אחורה, תראי דיונים בוועדת הכנסת מהקיץ האחרון סביב היעדר תקצוב של המיזם לביטחון תזונתי.

"יד ימין של הממשלה מייבשת את התקציב הזה בכוונת מכוון. האמתלה שהם משתמשים בה לצורך ייבוש התקציב היא סגירת מערכת החינוך, מכיוון שמרבית התקציב הזה מנוצל כמנות חמות לתלמידים, ומאחר ובתי הספר סגורים אז קבעו שלא צריך לדאוג לאותם תלמידים.

"אז יד ימין ייבשה את המיזם, ופתאום ביד שמאל מופיע דרעי עם התוכנית של 700 מיליון שקל. כלומר התוכנית הזו עברה למעשה ממשרד הרווחה לאחריות משרד הפנים, שהחליט לחלק את הסכום בהתאם לקריטריון של מי שמקבל מעל 70% הנחה בארנונה מטעמי הכנסה".

נשמע כמו קריטריון הגיוני, לא?

"ההנחות בארנונה מחולקת לשניים: הנחות שמשרד הפנים קבע שהן הנחות חובה, כמו הנחות לניצולי שואה או לקשישים שמקבלים קצבאות קיום, והנחת רשות לפי שיקול דעת הרשות המקומית שהיא הנחה מטעמי הכנסה.

עו"ד אוהד אמר מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית (צילום: חנה כצנלסון)

עו"ד אוהד אמר מהקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית (צילום: חנה כצנלסון)

"יש דו"ח של מבקר המדינה בעניין משנת 2014, ואנחנו יודעים שמאז לא קרה הרבה בתחום, שיש בו כבר הערות על כך שעיריות מחלקות הנחות שלא כדין ויש עיריות שלא מחלקות הנחות כלל. עכשיו, האם יש לי, אוהד, את הנתונים ממשרד הפנים לגבי באיזו עיר מחלקים הנחה בארנונה מטעמי הכנסה ובאיזו לא? אין לי. אין כל מחקר בתחום הזה שבודק את מיצוי הזכות. אין כל מחקר שערך משרד הפנים לגבי כמה אנשים ממצים את הזכות לקבל הנחה בארנונה מטעמי הכנסה".

אבל בכל זאת יש היגיון בחלוקת הסעד הזה דרך הרשויות המקומיות, שהן הרשות שנמצאת במגע הקרוב ביותר עם האוכלוסיות הנזקקות ויודעת עליהן יותר מרשויות אחרת.

"יכול להיות שבאמת את צודקת והעיריות הן הגוף שצריך להיות אמון על התוכנית, אבל האם העיריות בכובען כשלוחות של משרד הפנים או שאולי דווקא בכובען כשלוחות של משרד הרווחה? ואולי בכלל שהעיריות יעשו רשימה של הזכאים ויחלקו את תלושי המזון דרך עמותה חיצונית?

"השאלה היא מי נכנס לתוך הרשימה, מה הקריטריון שקבע השר דרעי. הקריטריון של 70% הנחה בארנונה מדיר אוכלוסיות שלמות. הוא מדיר את תושבי הנגב בפזורה שאין להם רשות מקומית , את תושבי ירושלים המזרחית, במיוחד תושבי מחנה הפליטים שועפאט וסביבותיו, כי אני בשגרה מנסה להשיג הנחה בארנונה לתושבים האלה ולא מצליח.

"בשבועיים האחרונים עשיתי לא מעט גוגל כדי להבין איך בן אדם שסגור בביתו בימי הקורונה ומשרדי הממשלה סגורים לקבלת קהל יכול להגיש בקשה להנחה בארנונה, האם העיריות והמועצות המקומיות מעמידות שירותים מקוונים לאוכלוסיות לצורך זה. גיליתי שבאופקים אי אפשר, בדימונה אי אפשר, בקרית שמונה אי אפשר, בבית שאן אי אפשר. אז אם אני לא יכול להגיש בקשה להנחה בארנונה, אני גם לא יכול להיות באוכלוסיית הזכאים".

שורת הכשלים והאבסורדים בתוכנית של דרעי לא נגמרת בקריטריונים לזכאות, אלא גם במנגנוני הביצוע שלה. "הלכה למעשה, לגבי אופן ביצוע התוכנית משרד הפנים כרת הסכם עם שופרסל. קשה לעמוד על מידת האירוניה כאן", אומר עו"ד אמר.

"תפקיד חברת שופרסל, לפי התוכנית, הוא לחלק לכל המשפחות העניות בישראל את תלושי המזון – לבתים שלהם, באמצעות שליחים, כשהם מקבלים מהמדינה ומהעיריות רשימות ופרטים של כל המשפחות העניות בישראל. יש כאן הפרת הזכות לפרטיות ברמות החמורות ביותר.

"אסור גם לשכוח שחברת שופרסל היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה, ומי שמחזיק בעיקר המניות שלה אלה חברות הביטוח, שייהנו בסופו של דבר ממאגר הנתונים הזה".

הבדל עקרוני בין צדק לצדקה

נוכח הכשלים הללו, הוגשו לבית המשפט שתי עתירות נגד התוכנית של דרעי: עתירה של התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בשל הקריטריונים לחלוקת הכספים; ועתירה של ארגון פתחון לב לבית המשפט המנהלי כנגד זכייתה של שופרסל במכרז לחלוקת תלושי המזון. היום (רביעי) החליט בית המשפט לבטל את זכייתה של שופרסל במכרז.

"זה עוד משהו שערורייתי", אומר אמר. "בג"ץ דחה את הדיון בעתירה של התנועה לאיכות השלטון בשלושה חודשים כדי לתת למדינה אפשרות להגיב, אבל בעצם מה שהוא אמר זה 'עד אז זה כבר יהיה מיותר כי זה כבר ייצא לפועל', אז הוא דחה את העתירה.

"מי שעצר את התוכנית כרגע זה בית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירה של עמותת פתחון לב. שזה עוד משהו אירוני – עמותה שמפעילה בתי תמחוי ומספקת ביטחון תזונתי בשגרה עוצרת את התוכנית הזו, בגלל המכרז הפסול לחברת שופרסל. כלומר התוכנית לא נעצרה בגלל הקריטריון המפלה, היא לא נעצרה בגלל הגנה על פרטיות של אנשים שחיים בעוני, אלא בגלל תקלות במכרז לחברת שופרסל".

לצד הביקורת על הקריטריונים ועל מנגנוני היישום של התוכנית, אמר מחזיק בביקורת עמוקה יותר על כל תפיסת העולם שעומדת מאחוריה.

"צריך להדגיש את ההבדל העקרוני בין צדק לצדקה, משום שבפסח שוב יהיו כתבות על המקררים הריקים, ושוב ישראלים רבים יצטרכו להושיט יד לארנק שלהם כדי לתרום מכספם לטובת קניית מצרכי מזון למשפחות שחיות בעוני. חשוב לנו לדבר בהקשר הזה לא רק על הצדקה, אלא גם על הצדק – על תהליך קבלת החלטות במדיניות רווחה באופן שקול, באופן אחראי, עם הסתכלות פני עתיד.

"אני מגיע מתפיסת עולם של הביטחון הסוציאלי, שאומרת שלא צריך לחלק לאנשים תלושי מזון בכלל כי הם פוגעים באוטונומיה של אוכלוסיות שחיות בעוני, ומוטב להגדיל את קצבאות הקיום מאשר לחלק לאנשים תלושים שקובעים לאנשים מה הם עושים עם הכסף שלהם.

"אם יש עכשיו למדינה 700 מיליון שקל, שיגדילו את קצבאות אבטחת הכנסה, קצבת מזונות וקצבת נכות בהתאם. זה המאגר הכי אמין שיש לנו בישראל לגבי אוכלוסיות שחיות בעוני. אבל אם לא מגדילים קצבאות והולכים על חלוקת תלושי מזון, אז אי אפשר לקבוע קריטריונים מפלים ולחלק אותם רק למי שמקבל הנחה בארנונה, צריך להוסיף לקריטריון את כל האוכלוסייה שמקבלת קצבאות קיום".

פוסטר של הרב אריה דרעי מחלק תלושי מזון עם הלוגו של ש"ס

פוסטר של הרב אריה דרעי מחלק תלושי מזון עם הלוגו של ש"ס

אז למה ההתעקשות הזו דווקא על תלושי מזון? ומה המוטיבציה של דרעי לספח למשרדו תחום שבאופן כה ברור אינו בתחום עיסוקו? אמר מצביע על תשובה אפשרית אחת: "700 מיליון השקלים האלה משמשים כמטבע עובר לסוחר, ככלי פוליטי לתעמולה. יש פוסטר של הרב אריה דרעי מחלק תלושי מזון עם הלוגו של ש"ס. כשאתה מתעסק בביטחון סוציאלי, ברעב של אנשים, אז אתה לא יכול להיות כל כך ציני ולהחזיק בקריטריונים מפלים אחרי שכבר מבקרים אותך על זה".

פניתם בעניין למשרד הפנים?

"פנינו למשרד הפנים בבקשה להגמשת הקריטריונים גם לפני כמה שבועות וגם אתמול, פעם נוספת".

קיבלתם תשובה?

"לא".

כאמור, תנועת שוברות קירות מקדמת בימים אלה קמפיין לחלוקה הוגנת של התקציב למען ביטוח תזונתי. לדברי אמר, "תנועת שוברות קירות היא תנועה אזרחית פמיניסטית שפועלת מהשטח, ומסייעת בשגרה ובחירום לאנשים להגשים את הזכות לקיום בכבוד. אנחנו שואפים להיות השופר של האוכלוסיות שאין להן דובר כמו לשופרסל, אלה שהקול שלהן לא נשמע במרחב הציבורי.

"מכיוון שמדובר בקמפיין חדש, אנחנו בונים את הקואליציה סביבה בנמרצות. אנחנו כבר עם 50 פעילים ומתנדבים שמסייעים לקדם את הנושא ולהעלות אותו לסדר היום הציבורי. כבר היום, עמיתיי ואני בקליניקה המשפטית באוניברסיטה העברית מעניקים את הסיוע המשפטי בנושא.

"הקליניקה מפעילה גם מוקד למיצוי זכויות לאוכלוסיות שחיות בעוני בירושלים. אנחנו משתפים פעולה עם פורום הדיור הציבורי שנכנס לתחום, עם ארגון המעברה הירושלמי, ועוד. זאת תקופה קשה לארגוני החברה האזרחית, אבל הכוח שלנו הוא בשיתופי הפעולה.

"הדבר האחרון שהקמפיין הזה רוצה לעשות הוא לעצור את הכסף מלהגיע לאוכלוסיות שרעבות ללחם. אנחנו רוצים להוציא את הכסף ממשרד הפנים, שיגיע לאוכלוסיות שחיות בעוני כבר מחר. הזמן דוחק ומציאות הקורונה באמת לא מאפשרת לאנשים להתקיים בכבוד.

"אנחנו פועלים כדי לשנות את הקריטריונים של התוכנית לכאלה שמדירות פחות אוכלוסיות, וטוענים שמשרד הפנים הוא לא הגוף שאמון על הביטחון התזונתי ועל הזכות לקיום בכבוד, לא בשגרה ולא בחירום. יש בישראל רשויות שאמונות על כך והמידע אצלם מהימן ומקצועי, כמו המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה.

"אני מניח שבמשרד הפנים יטענו שאוכלוסיית מקבלי קצבאות הקיום יכולה להגיש בקשה בנפרד, כי הם מאפשרים לכאלה שלא ביקשו הנחת ארנונה להגיש בקשה בנפרד. אבל אתה הרי לא מצפה שאוכלוסייה שהיא ממילא מוחלשת ומודרת, שלרוב השפה לא שגורה בפיה והטכנולוגיה לא מצויה באמתחתה, לגשת ולנסח בקשה לקבל תלושי מזון, בהנחה שהם בכלל יודעים שמחלקים תלושים כאלה. מדובר במאות אלפי משפחות שלא יוכלו לעשות את הפעולה הפשוטה לכאורה הזו".

מעדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נמסר שבעקבות פניותיהם מחודש אוקטובר, בדרישה להרחיב את אמות המידה לחלוקת התווים, משרד הפנים הוסיף בסוף חודש דצמבר קריטריונים מעבר למבחן הזכאות להנחה בארנונה. הללו כוללים בין היתר מבחני הכנסה וכן משקי בית שאינם משויכים לאף רשות מקומית כך שיכללו גם את תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב המונים כ-90,000 אלף איש.

עו״ד נארימאן שחאדה זועבי ממרכז עדאלה הוסיפה: ״אמנם נעשה תיקון לקריטריונים באופן שיעמוד במבחנים המשפטיים של שוויוניות, אך תיקון זה עדיין צריך לעמוד במבחן המעשה. חרף פניותינו בנושא, משרד הפנים טרם פרסם הנחיות להגשת בקשות על ידי תושבי כפרים הכפרים הלא מוכרים שאמורים לפנות אליו ישירות. נמשיך לעקוב ולוודא כי יוכלו לממש את זכותם.״

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מיצג מחאה נגד רצח נשים לקראת יום האישה הבינלאומי, תל אביב, 7 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

מיצג מחאה נגד רצח נשים לקראת יום האישה הבינלאומי, תל אביב, 7 במרץ 2021 (צילום: אורן זיו)

הקשר ההדוק בין המאבק לשחרור נשים ובין שחרור בעלי חיים

עוד במאה ה-19, נשים שנאבקו להפסקת ניסויים בנשים עניות נאבקו גם להפסקת עינוי בעלי חיים. כדי ליצור עולם אמפטי לנשים, צריך ליצור עולם יותר אמפטי לכולן. אין צדק לא.נשים וצדק לבעלי חיים אחרים, יש רק צדק

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf