שוק הנדל"ן בבאר שבע פורח על חשבון תושבי השכונות העניות

בזמן האחרון נראה שכרישי הנדל"ן מתים על באר שבע, ויש להם סיבה טובה: בירת הנגב היא עיר מחוז גדולה. יש בה אוניברסיטה ומכללות, המושכות אלפי סטודנטים מרחבי הארץ. הנדל"ן בעיר, בהשוואה לגוש דן, הוא יחסית זול, וב-400 אלף שקלים ניתן לקנות בבאר שבע בית שיניב לבעליו דמי שכירות נאים, לרוב פטורים ממס.

באר שבע הפכה עבור בעלי המאה מהמרכז לעסקה טובה, אבל גם אחת כזו שגובה מחיר חברתי כבד מהעיר ותושביה החלשים: פיצול דירות ליחידות משנה ללא פיקוח, הצבת תנאים שלא מאפשרים לתושבי העיר לשכור דירות, עליה בשכר הדירה, ודיירים שבאים והולכים ופוגעים במרקם החברתי של השכונות.

דרוש שוכר איכותי

שכר הדירה בבאר שבע האמיר מאוד בשנים האחרונות. יש האומרים: זו כבר חזירות. העליה אינה תואמת את רמות השכר הנמוכות המשולמות בבאר שבע ובטח שלא את איכות החיים הירודה בעיר. בפייסבוק כבר קמה קבוצה באר שבעית שחולקת מידע אודות בעלי בתים שדורשים שכירות מוגזמת.

חייב להיאמר כבר בתחילת הכתבה: יש בבאר שבע הרבה מתווכים ומשרדי תיווך הגונים, מקצועיים, בעלי תודעת שירות וניסיון רב. בין בעלי הבתים, יש רבים שיודעים להתחשב, להתגמש ולא אחת לגלות רגישות חברתית כשצריך. הם גדלו בבאר שבע ומכירים את העיר.

מולם, יש מי שיתעקשו לחפש "שוכר איכותי". אלה ישאלו תוך כדי שיחה "איפה אתה עובד?", "האם יש לך תעודת סטודנט?", "יש לך פנקס מילואים?" או שהם ידרשו ערבויות גבוהות או העמדת מספר לא סביר של ערבים. כך יוצרים כלי סינון אלגנטי, שכן לא דוחים שוכרים על הסף, וקורקטי, שכן זכותו של בעל הנכס לקבל ערבויות לקיום העסקה.

במציאות, בעלי הנכסים מחפשים שוכרים "איכותיים": שתהיה להם עבודה "נחשבת", שיהיו בעלי פרופיל חברתי בינוני-גבוה וישתייכו לאוכלוסיות "חזקות". זה לא מפליא, כי זו גם המנטרה של קברניטי העיר, שרואים בישועתה של באר שבע "הבאת אוכלוסיה חזקה ואיכותית", כפי שזה משתקף גם מסרט המיתוג של העיר ממנו נעדרים תושבי העיר, לטובת יזם המגיע ברכבת מהמרכז, זוג שבא לגור בבאר שבע ושמח לגלות שבקרבת הבית יש בית ספר למחוננים ובית קפה יוקרתי ועוד.

מתווי המדיניות בבאר שבע רואים את ישועת העיר לא בתושבים הטובים ולמודי הסבל שנולדו וגדלו בעיר, אלא בגזע חדש, "חזק ואיכותי", שמגיע מהמרכז. הכל מתועדף אליהם ונוצרת תחושה של מרמור, של שווים יותר ושווים פחות. גם ההפרדה בין מקומות הבילוי לסטודנטים, לבין היצע התרבותי לשאר התושבים, אינה עוזרת ליצור תחושת אחדות וגורל משותף.

> רפורמת הנדל"ן של כחלון לא סופרת את הדורות הבאים

"עושים עלינו קופה"

ההשלכות אינן רק חברתיות, אלא גם פיזיות. בין בעלי הבתים יש מי שלא יציבו כל כך הרבה תנאי סינון, אבל ידרשו תשלום שכר דירה מדי חודש ובמזומן בלבד, בשיטת "הכל כלול": הארנונה, החשמל והמים יהפכו לרכיב בלתי מוגדר בשכר הדירה. הם לא יבקשו ערבויות גבוהות, אבל ידרשו שכר דירה גבוה יותר מהקהל השבוי, לרוב ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, שלא יכולים להתחייב לחוזים ארוכים או להעמיד ערבויות. שהם לא מספיק "איכותיים".

לדוגמא: דירת 90 מ"ר ברחוב הצבי, בשכונה ה', הושכרה ב-2,100 שקלים לחודש, לא כולל הוצאות ארנונה, חשמל ומים. הסביבה טובה והיא קרובה לשלושה מרכזי חנויות גדולים. הבית נוח ומשמש כיום שני שותפים, תושבי באר שבע, שאינם סטודנטים וחיפשו פתרון דיור.

מרחק כמה רחובות משם, ברחוב הגלבוע, דירה בת 75 מ"ר, פוצלה לשתי דירות קטנטנות, ומניבה לבעליה, שגר מחוץ לבאר שבע, סכום כפול. מבחוץ איש לא יודע שמדובר בדירה מפוצלת, ורק כאשר נכנסים פנימה מגלים שתי דלתות נפרדות.

"יש אצלנו בלגאן עם כל הדירות האלה", מספר לנו שמעון, נהג מונית, שגר ברחוב בורלא, בשכונה ה' לדוגמא. "אתה לא יודע מי גר שם ולא יודע מי בעל הדירה, וכשקורה משהו, אין לך למי לפנות. כשיש סתימת ביוב, ישר מנתקים לך את המים. הדיירים לא פותחים לך את הדלת ובסוף אנחנו, הדיירים הקבועים בבניין, שאנחנו בעלי הדירות, משלמים את התיקון מכיסנו. בן אדם בא, עושה קופה על שכר דירה ולא מוכן להשתתף בהוצאות הבניין. כשיש בבניין כמה בתים כאלה, לרוב בבעלות אנשים שלא גרים בבאר שבע או כל מיני מתווכים, מתחילה ההזנחה. לא מנקים מדרגות, החשמל במדרגות מנותק, לא משקים את הגינה. פעם השכונה הזו הייתה יפה, היום אנחנו כמו ד' צפון".

דיירים בשכונה, שחששו להזדהות כדי לא להסתבך עם בעל הדירה, מספרים כי הם משלמים במזומן, פעם בחודש, כי "זה נוח וסגרנו דברים בלחיצת ידיים". "הלוואי עלי ועלייך סידור כזה", אומר שמעון הנהג על בעלי הדירות. "הכל מתנהל במזומן, נקי ממס. הצחקת אותם, מס הכנסה. גם אני רוצה לשבת בבית, שייכנס לי כסף מהדירות. אני, חביבי, עובד מהבוקר עד הערב, בקושי רואה את הילדים, רק כדי לשלם חשבונות ואלה באים עושים עלינו קופה".

> משפחה פשטה את הרגל ועברה לגור ביער – ומפונה גם משם

מרבית הפרויקטים הנבנים כיום בבאר שבע נמצאים הרבה מעבר להישג ידם של תושבי העיר: מגדלי יוקרה או דירות להשקעה המיועדות להשכרה לסטודנטים. זוג צעיר יתקשה בבאר שבע מאוד למצוא דירה, מבלי להסתכן בהסתבכות כלכלית, שכן עם ביטול חוק הנגב ומענקי הדיור, מרבית הסכום של ריכשת הדירה יבוא מהלוואות משלימות ויקרות מאוד. באר שבע אכן בירת ההזדמנויות – הזדמנויות לכרישי נדל"ן.

בעיה נוספת בדירות להשקעה שמפוצלות ליחידות משנה צריכה להדיר שינה מהדיירים והרשויות. לרוב, פיצול הדירות נעשה ללא אישור וללא פיקוח. איש, מלבד בעל הנכס, אינו יודע איזה שינויים בוצעו והאם הם עומדים בתקנים. זאת ועוד, הבניינים הישנים אינם ערוכים לטפל בכמויות גדולות יותר של ביוב וגם איש אינו ערב לכך שחיבורי החשמל והגז בדירות המפוצלות עומדים בתקנים. גם אין ערובה שהשיפוץ, הכולל שבירת קירות ושינויים בחלל הדירה, עומד בתקנים ההנדסיים. יש בעלי בתים רציניים, העובדים עם קבלנים מורשים. יש אחרים, שרוצים למקסם רווחים, שייקחו "חאפרים" לביצוע השיפוץ. אלה יכולים להוריד עמוד תומך או לפגוע בקיר תומך ואיש לא יידע על כך עד שייקרה אסון.

עו"ד סמי ישראל, מהאגודה לתרבות הדיור בבאר שבע, נתקל במקרים של דירות מפוצלות, שהופכות למטרד: "אם השינוי בדירה אינו חיצוני, אזי שאין דרך לדעת איזה שינוי בוצע. אנחנו מדברים על דירות, שכלפי חוץ נראות דירות רגילות ורק כאשר אתה נכנס פנימה, אתה מגלה שתי דלתות ושתי יחידות דיור נפרדות. זו שיטה להסתרת הפיצול. בתוך הדירה מונחות למעשה שתי מערכות נפרדות, של מים, חשמל וביוב, העלולות ליצור עומס על התשתיות הכלליות".

לדבריו, הדרך העומדת בפני השכנים הנה הגשת שאילתא למשרד הפנים, שתאפשר להם לדעת על שם מי רשומה הדירה, כולל כתובת מגוריו. עם המידע הזה, הם יכולים לפנות לאגודה לתרבות הדיור, שתייעץ להם כיצד לנהוג ואף תכוון אותם באשר להליכים המשפטיים. עו"ד ישראל מציין עוד כי דיירים יכולים להגיש התנגדות לביצוע השיפוצים.

ומה עמדת עיריית באר שבע? לרשות המקומית, כך אומרים לנו בעירייה, אין זכות להיכנס לתוך הבתים, אלא אם מוגשת תלונה ספציפית: "כל חריגה מהיתר בניה וביצוע עבודת שנעשו ללא קבלת היתר כמקובל, מטופלים על ידי מחלקת הפיקוח על בניה ולאחר מכן מועברים להמשך טיפול של הלשכה המשפטית. בנוגע לחיבור פיראטי למים וחשמל, יש לפנות לחברות עצמן", כך דובר עיריית באר שבע.

> שנה לצוק איתן: עשרות נשים פתחו בצום בדרישה לנהל מו"מ לשלום