טראומת "מונדיאל הדמים": מסי הרגיש שעושים עליו סיבוב
מאז המונדיאל ב-1978 שנוצל על ידי הדיקטטורה לרצח מתנגדי משטר, יש בארגנטינה סלידה מפוליטיקאים שמנצלים ספורט לצרכים שלהם. לשחקני הנבחרת לא היה שום רצון לשחק בהצגה שכתבה להם ישראל
לקריאת הכתבה המלאההארגנטינאים מאוד לא אוהבים התערבות פוליטית בספורט, באקדמיה ובאמנויות. הם לא רוצים לראות פוליטיקאים במגרש או באולמות ההופעות ובתיאטראות. יש להם בעיה עם צנזורה ומדינות שמפעילות מנגנוני צנזורה. הם סולדים מפוליטיקאים שכופים את עצמם. לאומיות ולאומנות לא נתפסות טוב בעיניהם.
לארגנטינאים יש זיכרונות מרים מ"מונדיאל הדמים" של 1978. ארגנטינה אירחה אותו, חנכה לכבודו את השידורים בצבע בטלוויזיה הממלכתית וגם זכתה בו לראשונה בהיסטוריה שלה. אבל אלה היו ימי הדיקטטורה הצבאית, ובמהלך המשחקים נחטפו, עונו ונרצחו כ-30 אלף איש, רק משום שנחשדו בהשתייכות לשמאל, או שהיו פעילי שמאל או סתם החזיקו בבית תקליט, ספר או תמונה לא נכונה או הופיעו בפנקס הטלפונים של מישהו.
המדינה התחלקה אז לשניים: אלה שחגגו את אורגיית הלאומנות במסווה של חגיגת ספורט ואלה שחששו לחייהם או חיפשו אחרי בנים, בנות, אחים, אחיות, הורים וחברים שנעלמו ללא עקבות. חלקם הוחזקו במרתפים לא רחוק מאצטדיון ריוור פלייט, שהמונדיאל ההוא נערך בו.
מסי חובש כיפה בביקור קודם שלו בישראל. פעם אחת הספיקה לו (צילום: יונתן סינדל/פלש90)
זה מה שעומד ברקע ההחלטה הארגנטינאית לבטל את משחק הנבחרת בירושלים. מה שהיה אמור להיות משחק ידידות בין שתי מדינות שבסך הכל ידידות טובות, הפך לפיאסקו מביך שלא שירת לא את ארגנטינה ולא ישראל. התקשורת הארגנטינית, שמנסה להסביר מה בדיוק קרה, מצטטת את התקשורת הישראלית ומביאה, בשידור חוזר, את תמונותיהם של כשלושים מפגיני ה-BDS, שעמדו עם חולצות ארגנטינה מוכתמות בצבע אדום במגרש שהנבחרת הארגנטינית התאמנה בו בברצלונה.
האם שלושים מפגינים הם אלה שגרמו לליאו מסי לשנות את ההחלטה שלו ולהפר את חוזה המשחק שהיה אמור להתקיים בישראל? האם אפילו טלפון של ראש ממשלת ישראל לנשיא ארגנטינה, מאוריסיו
בחמישי עושים היסטוריה: מצעד הגאווה הראשון של באר שבע יוצא לדרך
לא עוד רחובות צדדיים, לא עוד גדרות. מצעד הגאווה של באר שבע יצעד ברחובות ראשיים ויסתיים בהפנינג ברחבת העירייה. בניגוד לפוליטיקאים שמרנים בעיר שמביעים התנגדות למצעד התושבים מגלים פתיחות, כאשר כ-70 אחוז מהמשתתפים בסקר אינטרנטי תומכים בקיומו של מצעד בעיר
לקריאת הכתבה המלאהניצחון לקהילה הגאה בבאר שבע: ביום חמישי הקרוב, ה-22 ביוני, יצא לדרך מצעד הגאווה הראשון של בירת הנגב, שיעבור ברחובות מרכזיים בעיר. בשנה שעברה בוטל המצעד כאשר המארגנים נדרשו, בלחץ גורמים דתיים בעיר, לצעוד ברחוב צדדי ובמסלול קצר ולקיים אירוע במתחם סגור, בעקבות מידע קונקרטי שהתקבל לטענת המשטרה, על כוונת קיצוניים לפגוע בצועדים. על המידע קיים איפול עד היום, אולם הוא הוצג בבג"צ בדיון על קיומו של המצעד.
השנה, אחרי משא ומתן בין הקהילה הגאה בעיר לבין העירייה שנמשך חודשים ארוכים, 18 שנים אחרי מצעד הגאווה הראשון בתל אביב, ולאחר מספר שנים של ניסיונות לקיים מצעד שנחסמו על ידי גורמים פוליטיים – יונפו ברחובות בירת הנגב דגלי גאווה בצבעים שונים.
לארגון המצעד השנה שותפים הבית הגאה בבאר שבע, העירייה וחברת הבת שלה כיוונים. המצעד הגאה יעבור לאורך קטע רחוב בשדרות רגר, רחובה המרכזי של באר שבע, ויסתיים ברחבת העירייה, שם יערך הפנינג עם הופעות של מרגלית צנעני ואניה בוקשטיין, ובהנחיית מלכת הדראג הדרומית סלין לה-דיוויין. וגם ראש העיר רוביק דנילוביץ' צפוי לשאת דברים כפי שעשה באירועים קודמים של הקהילה.
אתמול (ראשון) פרסמתי באתר הדרומי הפופולרי ברנז'ה NEWS כתבה אודות סקר פייסבוק שערך האתר בשיתוף עם קבוצת הפייסבוק "באר שבע ביחד", המונה 80,000 חברים. תוצאות הסקר מפתיעות ופותחות פתח לתקווה לסובלנות בבירת הנגב: מתוך 2,510 הגולשים שהשתתפו בסקר, שאינו אנונימי, עולה רוב מובהק בעד קיום מצעד הגאווה בעיר. על פי הסקר, 68.8 אחוזים (1713 נסקרים) הצביעו בעד קיום המצעד. 31.8 אחוזים (797 נסקרים) מתנגדים לו.
> מעבר למסך הברזל של עזה. סיפור מאת דייב אגרס
דגלי גאווה
הסלמה בניסיונות הרדיפה הפוליטית מצד גורמי ימין בבאר-שבע
גורמי ימין פועלים במשנה מרץ להביא לסגירתו של המרכז היחיד בעיר שעוסק בפעילות בנושא הדו-קיום, ורודפים את אוניברסיטת בן-גוריון באשמת "שמאלנות יתר". המקארתיזם מרים ראש בבירת הנגב
לקריאת הכתבה המלאהמזה כשנה מנסים גורמים שונים, בהן תנועות ימין, להביא לסגירתו של מועדון מולתקא-מפגש, בית תרבות ערבי-יהודי מייסודו של פורום דו-קיום בנגב, הפועל במקלט עירוני בשכונה ד'. המועדון עורך שלל פעילויות תרבות סביב נושא הדו קיום והוא ייחודי מסוגו בבאר שבע. זה גם המקום היחידי בבאר שבע, מלבד אוניברסיטת בן גוריון, בו נערכים דיונים בסוגיות רגישות ועקרוניות לחברה המקומית. בשנה האחרונה, ניסיונות לארח בפאנל את אנשי תנועת "שוברים שתיקה", לערוך דיון סביב סרבנות מצפונית ולהקרין סרט תעודה פלסטיני-הולנדי, נתקלו באיומים מצד פעילים פוליטיים ובהערות אזהרה מצד עיריית באר שבע.
ב-14 במאי הודיעה חברת מועצת העיר באר שבע אורטל פרלמן שמואלי כי יחד עם חברי סיעות ש"ס, ישראל ביתנו והליכוד במועצת העיריה, הם מבקשים לאסור על עמותת "הפורום לדו קיום" לעשות שימוש במקלט עירוני בשכונה ד' בבאר שבע. חברת המועצה אף דיווחה בעמוד הפייסבוק שלה, כי "המטרה הושגה" והתנועה תסולק ממנו. בעיריית באר שבע הסבירו מאוחר יותר כי כל שביקשו הן הבהרות על פעילות העמותה. פרלמן שמואלי טוענת כי אם עמותה מבקשת לערוך פעילות פוליטית, שתעשה זאת על חשבונה הפרטי ולא על חשבון משלם המסים הבאר שבעי. לדבריה, ארגוני השמאל הקיצוני מקבלים מימון מאירופה, אז שאירופה תשכור להם מקלט. היא מבקשת להעביר את המקלט לרשות עמותה העוסקת בחלוקת מזון.
> הרשות הממשלתית עוסקת בפיקוח על הכלכלה הערבית, לא בפיתוח שלה
המקום היחידי בבאר שבע, מלבד אוניברסיטת בן גוריון, בו נערכים דיונים בסוגיות רגישות ועקרוניות לחברה המקומית. ארוחת אפטאר משותפת במועדון מולתקא בבאר-שבע (באדיבות הפורום לדו-קיום בנגב)
הפורום לדו-קיום בנגב, הפועל שנים רבות בבאר שבע, מקיים אירועי
מאות תושבי אל-זרנוג הפגינו במחאה על הכוונה להעביר אותם בכפיה לרהט
המדינה מתכננת לעקור קהילה כפרית למתחם עירוני. תושבי אל-זרנוג מתנגדים לגירוש ודורשים הכרה. טוענים: "אף אחד לא התייעץ איתנו". גם ברהט מתנגדים למהלך. ראש העיר: "מי שחושב שיעביר לרהט אלפים בלי לשאול איש טועה"
לקריאת הכתבה המלאהכמאתיים מתושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר אלזרנוג שבנגב, ביחד עם תושבי רהט ואנשי הקהילה הבדואית בנגב, הפגינו אתמול בבוקר (ראשון) בבאר שבע נגד הועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום שקיימה אותה שעה דיון שנועד לאשר את תוכנית מתחם 11 המיועדת לכפות על אלפי משפחות ותושבי אל-זרנוג מעבר בניגוד לרצונן לעיירה הבדואית רהט. עוברים ושבים שחלפו במקום התעכבו והתעניינו לפשר ההפגנה. היו מי שהביעו הזדהות עם מחאתם של אנשים שמזיזים אותם ממקום מושבם אחרי עשרות שנים, כאשר במקום צפוי לקום בעתיד עוד ישוב קהילתי מסוגר לאוכלוסיה מסוימת בלבד.
לתדהמת כולם, בסיום הדיון נמנעה הוועדה מלדווח על החלטתה, ולפעילים נמסר כי היא תשלח בדואר לכל מי שהגישו התנגדויות. בתגובה לכך ציינו מארגני ההפגנה כי הם חוששים שההחלטה עלולה להוביל להסלמת המאבק.
ג'בר אבו קוידר, נציג רוב תושבי אל-זרנוג, המסרבים לעקירתם מהישוב הסביר אתמול לשיחה מקומית מדוע הם מוחים: "אין הגיון ואין טעם להעביר אלפי משפחות מהישוב אל-זרנוג לרהט. מבקשים ממשפחות שרגילות לאורח חיים קהילתי וחקלאי, עוד מלפני קום המדינה, להפוך ביום אחד את אורח חייהן, מהלך שבוודאות יפגום במרקם החיים החברתי והכלכלי. אנו דורשים להכיר בנו כישוב קבע ולאשר את התוכניות שהצענו להכרה בישוב. בכפר מתגוררות משפחות נורמטיביות, שומרות חוק, שמנהלות אורח חיים קהילתי. לאחרונה התרבו הריסות כדי לאלץ אותנו להתפנות מהמקום בלית ברירה. אנחנו לא ניתן למדיניות כוחנית זאת יד. מתחם 11 ברהט לא מתאים לאורח החיים שלנו ואף אחד לא שאל אותנו ולא התייעץ איתנו לגבי המעבר לרהט. תושבי רהט עצמם גם מתנגדים למעבר".
> תמונתו של יעקוב אבו אלקיעאן היא קריאת ההשכמה שלנו
מפגינים נגד עקירת אל-זרנוג (צילום: דני בלר)
תכנית מתחם 11 מעוררת ביקורת קשה: תושבי אל-זרנוג הגישו יחד עם עמותת במקום התנגדות חריפה לתוכנית שמטרתה היא פינוי של