newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מירי רגב וגידי אורשר הם שני צדדים של אותו המטבע עצמו

התגובות הקולניות של רגב ונתניהו לסטטוס הגזעני של גידי אורשר מבקשות לקדם מצג שווא לפיו הם נמצאים בשני מחנות שונים ויריבים. למעשה הם ביטויים של אותה הגזענות עצמה שמזינים אלה את אלה במעגל אין-סופי של פרובוקציות זולות

מאת:

אני לא יודעת מה היה בדיוק הטריגר לסטטוס המדובר של גידי אורשר בו הוא השתלח בגסות בכל הספקטרום המזרחי, מש"ס ועד לאנשי הקשת המזרחית הדמוקרטית, "היללנים המקצועיים מן המזרח", כלשונו. מה שכן, הסטטוס הזה הפך לרגע קל את מבקר הקולנוע המנומנם של גלי צה"ל לפנתר לוחמני בעיני רבים מחובבי הז'אנר, שהסחורה העבשה הזו היא מטה לחמם.

וכמתחייב מהז'אנר, הסערה בעקבות ההבלים של אורשר לא איחרה לבוא: המשתתפים במחזה האבסורד הזה גילמו את תפקידם באדיקות דתית כל כך הרבה פעמים עד שתגובותיהם – האוויליות לא פחות – כבר התפרסמו ברשת עוד לפני שהספיק אורשר ללוחץ על כפתור ה'פרסם'. שהרי כמה הזדמנויות לגרוף הון פוליטי קל וזמין כבר מספקת הרשת בימים השרביים האלה, וכמה פעמים אפשר כבר לשלוח את חנין זועבי לעזה כדי לזכות בכותרות.

בין הראשונות להגיב היתה, כצפוי, שרת התרבות מירי רגב, שכדרכה לא הסתפקה בהבעת עמדה אלא עברה מיד לפסים אופרטיביים, לפחות ברמת ההצהרה, והודיעה כי כבר פנתה למפקד גל"צ בדרישה לפטר את אורשר מתפקידו בתחנה עקב התבטאויותיו הגזעניות. בלתי אפשרי להכיל בכלל את כמויות האבסורד בתסריט המופרך הזה שבו הצנזורית הראשית של הצבא לשעבר מצווה על מי שעומד בראש גוף תקשורת במדינה כביכול-דמוקרטית אך מתהדר בתואר 'מפקד', להעביר מתפקידו עיתונאי (?) שתרם את שני השקלים העבשים שלו לקדירה שמזינה את הקריירה הפוליטית של אותה צנזורית בדימוס כבר שנים.

"אורשר הוכיח עד כמה תחושת הפטרונות מושרשת עמוק בקרב מרבית 'אנשי התרבות' והתקשורת מהמערב ומהשמאל", צהלה רגב בפייסבוק. הוכיח איך, בדיוק? מה הופך את המבקר האפרורי מהתחנה הצבאית לנציג המערב והשמאל, למען השם? את המשכורת שלו הוא הרי מקבל מהצבא שאת סוגדת לו, השרה רגב; אולי הוא דוקא מייצג נאמנה את ערכי הגוף שממנו הוא מתפרנס?

> מה באמת מטריד את השמאל במינוי של מירי רגב? 

כמה פעמים אפשר לשלוח את חנין זועבי לעזה כדי לזכות בכותרת? מירי רגב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

כמה פעמים אפשר לשלוח את חנין זועבי לעזה כדי לזכות בכותרת? מירי רגב (אורן זיו / אקטיבסטילס)

גם ראש הממשלה לא החמיץ את הפוטנציאל הפופוליסטי של הסיפור, והמתין בקוצר רוח להופעתם של שלושת הכוכבים בשמים אמש כדי לפרסם את הסטטוס הזה: "הדברים החמורים שפורסמו בסוף השבוע האחרון על ידי מבקר הקולנוע של גלי צה"ל ובהם הכפשות בוטות ובזויות נגד בני עדות המזרח ראויים לכל גינוי. לאדם בעל דעות חשוכות וגזעניות מסוג זה אין שום מקום בשידור הציבורי בישראל. כנגד הקולות המנסים לזרוע פירוד בינינו, עלינו לפעול יחד לאחדות בעם ישראל. שבוע טוב". מכיוון שנתניהו הצטרף לאחרונה ל'עדת בני המזרח', ומכיוון שאני משתדלת להימנע ככל האפשר מלמתוח ביקורת פומבית על אחי למאבק המזרחי, אפרגן לביבי שאכן התכוון לכל מילה שכתב: אנשים בעלי דעות חשוכות וגזעניות מהסוג הזה הוא אכן לא מחבב. גזענות מסוגים אחרים זה כבר סיפור אחר.

גידי אורשר נשמע לי חכם קטן מאוד ודעותיו על מזרחים מעניינות אותי כקליפת השום. ככלל, אני חושבת שכל התייחסות להבלים מטופשים ובורים מהסוג שכתב רק מזינה את הדשן ממנו ניזונים הוא וטרולים אחרים מסוגו, דוגמת אפרים שמיר. אבל דבר אחד בכל זאת חשוב להבהיר:

על אף מצג השווא שרגב ונתניהו מבקשים לקדם, לא רק ששניהם אינם עומדים במחנה הנגדי לזה של גידי אורשר, אלא הם מעמודי התווך של אותו המחנה עצמו. באמצעות התגובות הקולניות שלהם, נתניהו ורגב מבקשים לשכנע אותנו בקיומו של איזה קו דמיוני שהם נמצאים מצדו האחד ואילו אורשר מצדו השני. אין תעתוע מופרך ושקרי מזה. את הגזענות המאפיינת לא פעם את קריאות הבוז נגד רגב אפשר להוקיע גם מבלי לחצות את הקו שאנשים הגונים נמצאים בצד הנגדי לזה של רגב עצמה.

מי שהסיתה בפראות נגד פלסטינים, מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, מי שמסית באופן עקבי נגד האזרחים הערבים במדינה שייך על פי כל חלוקה מוסרית למחנה של האורשרים שמשתלחים במזרחים מתוך בורות, טפשות וגזענות. בסופו של דבר, מדובר בשני ביטויים של אותה תופעה חברתית, המזינים זה את זה במעגל אין-סופי של פרובוקציות בלירה. בשולי הדברים כדאי גם להזכיר שבעוד האחד הוא מבקר קולנוע עייף ומשעמם, שני חבריו אלה למחנה הם פני השלטון עצמו. ככאלה, אסור לשכוח, הם מסוכנים הרבה יותר מגידי אורשר וכל תאומיו הנאלחים גם יחד.

> כשיש ספק אין ספק: קיצור תולדות הנטרול 

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
כ-40 אחוז מתקציב החינוך של מועצת אלקסום מוקדש להסעות של ילדים מהכפרים הבלתי מוכרים. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

יסחבו פערי התפתחות והשכלה עד אחרית חייהם. ילדים בדואים בדרך לבית ספר בנגב (צילום: יעלה רענן, המועצה האזורית לכפרים הלא מוכרים)

הילדים הלא מוכרים להורים הלא מוכרים בכפרים הלא מוכרים בנגב

אלפי ילדים בגיל חינוך חובה בכפרים הלא מוכרים בנגב לא רשומים לגנים. במקום לספק כיתות, המדינה מתעלמת מהחלטות ומציעה פתרונות גרועים. במשך שנים ישראל מתעמרת בתושבים בתקווה שיעזבו את אדמותיהם, והילדים משלמים את המחיר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf