newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מה באמת מטריד את השמאל במינוי של מירי רגב?

לא רק בגלל שהיא מזרחית: העליהום על מירי רגב קשור קודם כל בכך שקיבלה את תיק התרבות, תחום שהשמאל חושב שרשום על שמו בטאבו. כמו איילת שקד במשפטים, הזעקה היא על כניסת הצלם להיכל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אין לי אף מילה טובה להגיד על מירי רגב וגם לא צריך לחפש אחת כזו: האישה היא מופת של גזענות אלימה ומשתלחת, לאומנות קריקטורית ממש, ספוגה במיליטריזם מהזן הדוחה ביותר ושנאת זרים עמוקה ומסוכנת.

עם זאת, אני חושבת שהאש והארס שמופנים כלפיה כעת לא היו בעוצמה כזו אילו הייתה מתמנית למשרד שיש לו נגיעה ישירה לאוכלוסיות שכלפיהן היא התגזענה פומבית. יש לי הרגשה שעולמם של רבים ששופכים עליה כעת קיתונות של מררה היה נרעד פחות אילו הייתה מתמנית לראש מנהל האוכלוסין וההגירה, למשל, שם לדעותיה הקסנופוביות היו השלכות ישירות והרסניות.

רבים מחברי המזרחים תלו את ההשתלחות ברגב בגזענות אנטי-מזרחית. יש בזה הרבה, אבל זה רק הסבר חלקי: קחו את המינוי של אלי בן דהן לסגן שר הביטחון והאחראי על המנהל האזרחי, למשל. למרות שמדובר במזרחי לעילא ולעילא, ולמרות שהאיש חתום על התבטאויות גזעניות קשות נגד האוכלוסיה האזרחית שעליה יופקד מעכשיו, מינויו לא עורר פרומיל מהסערה הציבורית שעורר המינוי של מירי רגב לשרת התרבות. והרי הנזק הישיר הגלום במינויו של בן דהן חמור וממשי לאין ערוך יותר מזה של רגב בתפקיד שרת התרבות, אז איך אפשר להסביר זאת?

ההסבר, לטעמי, טמון במילה אחת: אתוס. השמאל הישראלי נוטה להזדעק יותר כאשר יש פגיעה באתוס שבו הוא מחזיק, פחות בערכים עצמם. לדימוי העצמי של השמאל הישראלי אין דבר עם המנהל האזרחי, שנתפס ממילא כגוף מדכא ואלים, על כן השאלה מי יעמוד בראשו, למרות ההשלכות מרחיקות הלכת, פחות מעסיקה את השיח הפנימי שלו. "התרבות" הישראלית, לעומת זאת, רשומה כנראה בטאבו על שם השמאל, ועל כן כניסתה הצפויה של רגב, אנטי-תיזה מתריסה של הדימוי העצמי השמאלי, מחוללת סערה במילייה.

סערה דומה התחוללה, כזכור, גם עם כניסתה של לימור לבנת לתפקיד. גם היא נתפסה כחילול ההיכל בעיני אותם המעגלים, למרות שבסופו של דבר היא הצליחה להגדיל את תקציב משרד התרבות באופן משמעותי.

הדינמיקה הזו עומדת גם בבסיס החלחלה שאחזה בקרב רבים כל כך במעגלי השמאל ממינויה של איילת שקד לשרת המשפטים: מערכת המשפט, בראשות בית המשפט העליון, הוא עוד נדבך מרכזי של אתוס השמאלי בישראל: לבן, נאור, ופרוגרסיבי. לדימוי הזה יש מעט קשר למציאות, כמובן: בית המשפט העליון לא היה צריך את איילת שקד כשרה בכדי לאשר שורה של חוקים מבזים ואנטי-דמוקרטיים בעליל, אבל הוא עדיין מרכיב מרכזי באתוס של השמאל.

לכן מינויו של בן דהן לאחראי על המנהל האזרחי יוליד לכל היותר מאמר של גדעון לוי, המינוי של דני דנון לשר החלל יפיק כמה ממים מצחיקים, אבל המינוי של רגב לתרבות ושל שקד למשפטים יוליד מלחמה, על השוביניזם העמוק וה"יורים ובוכים" הידוע שלה.

> תגובה לאורלי נוי: כן, מירי רגב באמת מאיימת על התרבות שלנו

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
רצועת השידור של רוג'ה ח'ליף (עיצוב: מות'אנה חוסיין/טורבו)

רצועת השידור של רוג'ה ח'ליף (עיצוב: מות'אנה חוסיין/טורבו)

חי מהבידוד בגדה המערבית. תחנת רדיו מחברת בין קהילות

קבוצה של צעירים מבית לחם ורמאללה החליטו לא לתת לקורונה להכניע אותם. תוך כמה ימים הם הקימו תחנת רדיו ומשדרים מהבתים שלהם מוזיקה ותוכניות בישול ופוליטיקה. התגברות על הפרדה היא דבר פלסטיני, הם אומרים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf