newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כסף-חינוך-כסף: כך נשמר הסדר החברתי

בישראל יש פערים של פי ארבע ויותר בהוצאה הפרטית על חינוך. רבים יותר מילדי העשירים שמראש מקבלים הרבה יותר, יגיעו לתעודת בגרות וללימודים גבוהים, וצפויים בהתאם להרוויח יותר. כך צפוי להיות גם עתיד ילדיהם

מאת:

שני דוחות חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משרטטים (שוב) את הקשר שבין כסף והשכלה, ואת הדרך שבה הסדר החברתי המעמדי נשמר: כסף של ההורים מתורגם לחינוך והשכלה של ילדיהם; הילדים בבגרותם מתרגמים את ההשכלה לשכר גבוה יותר; וחוזר חלילה. מערכת החינוך חובה מטעם המדינה, אינה מצליחה לשנות את הריבוד החברתי.

פערי ענק בהוצאה הפרטית לחינוך

ב 24 בינואר פרסם הלמ"ס דוח אודות ההוצאה הפרטית לתלמיד עבור שירותי חינוך. כלומר, כמה כסף מוציאים ההורים, על פי סקר הוצאות משקי הבית 2013, על חינוך ילדיהם.

ההוצאות מתחלקות לשלושה תחומים: ראשית התשלומים לבית הספר, הכוללים תשלומי חובה, תשלומי רשות (כגון טיולים ומסיבות) ותשלום עבור שעות לימוד נוספות (תל"ן, באמצעות מורי קבלן). בתחום שני נמצאים תשלומים עבור פעילות חינוכית שמעבר לשעות הלימודים כגון שיעורים פרטיים, חוגים, תנועות נוער, מופעי תרבות, משחקי ספורט, מוזיאונים וכדומה. בתחום השלישי נכללו הוצאות של כלל המשפחה על תרבות כגון רכישת ספרים, מחשב ומנוי לאינטרנט, מנוי לעיתונים ולכתבי עת וכדומה. סכום זה חולק בהתאם למספר הנפשות במשפחה כפי שמוסבר בדוח.

> מורים: אם תלמיד מפריע, אל תזמינו את ההורים

ההוצאה הפרטית לתלמיד

הנתונים משקפים את הפערים העמוקים בחברה הישראלית. ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לתלמיד בחמישון ההכנסה העליון גדולה פי 4.5 מההוצאה הפרטית לתלמיד בחמישון התחתון. 819 שקלים לעומת 180 שקלים לילד בחודש (ראו בתרשים). ההורים בחמישון העליון משלמים לבית הספר יותר מפי שנים וחצי מהורים בחמישון התחתון: 213 לעומת 88 שקלים בחודש. כלומר הילדים בבתי הספר של העשירים מקבלים יותר שעות שמעבר לתוכנית הלימודים הבסיסית. ההוצאה המשפחתית גדולה פי ארבע: 224 שקלים לחודש מתוכה משויכים לכל ילד בחמישון העליון, לעומת 56 שקלים לילד בחמישון התחתון.

הנתון המדהים מכול נוגע לשעות הפנאי: ההורים בחמישון העליון משלמים עבור פעילות חינוכית שמעבר לשעות הלימודים פי עשרה וחצי יותר מהורי החמישון התחתון. 382 שקלים לילד עשיר לעומת 36 שקלים לילד עני, בכל חודש. תחשבו עד כמה שונה סדר היום של הילדים לנוכח הבדלים אלה במשאבים של הוריהם.

מערכת החינוך אינה מאזנת את הפערים

אי אפשר לבוא בטענות לאותם הורים שיש להם, על כך שהם מעניקים יותר חינוך, תרבות, השכלה וספורט לילדיהם. בנקודה זאת הייתה המדינה אמורה להתערב, ולייצר מערכת איזונים שתסבסד בדרך כלשהי שירותי חינוך לשכבות החלשות. ואכן – יש בישראל מידה מסוימת של העדפה מתקנת באמצעות תקציב המדינה. כפי שהצגתי כאן, בתי הספר ביישובים החלשים מבחינה חברתית כלכלית מקבלים כ-14 שעות לימוד יותר מדי שבוע לתלמידיהם. אך לצערנו אין בזה די, והתיקון לא מתקיים.

בסופו של דבר, במבחן התוצאה, הישגי התלמידים קשורים קשר ישיר וחזק עם המצב הכלכלי של הוריהם. כפי שפרסם משרד החינוך בנובמבר האחרון: "בכל המבחנים ובכל השנים נמצאו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר".

כאשר מגיעים התלמידים אל קו הסיום, מבחני הבגרות בסוף כיתה י"ב, מתברר כי רק 7.1 אחוזים מהתלמידים בחמישון ההכנסה התחתון שלמדו בכיתה י"ב משיגים תעודת בגרות שמאפשרת להם המשך לימודים על תיכוניים. לעומתם 79 אחוזי מבני החמישון העליון שלמדו בי"ב משיגים את כרטיס הכניסה למכללות ולאוניברסיטאות. כלומר, הסיכוי של ילד להגיע לתעודת בגרות המאפשרת המשך לימודים גדול עד פי אחד עשר, בהתאם ובתלות עם המצב הכלכלי של הוריו.

מעגל השכר

כאן אנחנו מגיעים לדוח הלמ"ס שפורסם השבוע (12 בפברואר), המסתמך על מחקר בינלאומי אודות הכנסות מעבודה של מסיימי תואר ראשון ושני. נמצא שבכל המדינות שהשתתפו במחקר, בוגרי השכלה גבוהה ברמת תואר ראשון ושני משתכרים באופן ניכר יותר מאנשים בני גילם שהשכלתם 12 שנות לימוד בלבד. מהנתונים עולה שבעלי תואר ראשון בישראל מרווחים בממוצע שכר גבוה ב 47 אחוזים מחבריהם בני גילם, שהשכלתם 12 שנות לימוד. בעלי תואר שני מרוויחים בממוצע שכר הגבוה ב 100 אחוזים (כלומר שכר כפול) מבני גילם בעלי השכלה תיכונית.

> לא שחור לבן: כל מה שלא מספרים לכם על דרום תל אביב

תוספת שכר להשכלה

כאן נסגר המעגל: בזכות ההורים שיכלו להשקיע יותר כסף בחינוך ילדיהם, יותר ילדים מהשכבות החזקות סיימו תיכון עם תעודת בגרות המקנה אפשרות כניסה להשכלה גבוהה. בזכות ההשכלה הגבוהה מרוויחים אותם ילדים (כשבגרו) שכר גבוה יותר מחבריהם שלא למדו לימודים גבוהים. לעתיד, צעירים משכילים ועשירים אלה יעניקו לילדיהם חינוך איכותי יותר, וחוזר חלילה.

בשלהי המאה ה-18 החלו המדינות לחוקק חינוך חובה חינם. פרוסיה הייתה הראשונה בשנת 1763. התקווה הייתה שבאמצעות חינוך בסיסי ישתפר "האופי" של האיכרים: "שביעות הרצון הפנימית שהאיכר ירוויח מחינוך כזה, לא רק שתייבש את הזיעה ממצחו, אלא גם תטפח בו מוטיבציה פנימית לעבוד לטובתה של החברה". בשנת 1837 התקבל החוק במסצ'וסטס, ושר החינוך, הוראס מאן, הבטיח: "חינוך מעבר לכל הדברים האחרים, הוא כוח משווה של תנאי הקיום של בני האדם. הגלגל המאזן של המכונה החברתית."

לצד התקוות הגדולות, חששו חלק מבני האצולה שהחינוך יצליח מעבר לרצוי. מה יקרה, למשל, אם האיכרים העצלנים ישכילו ויתעשרו, ובמקום שיהפכו לעובדים חרוצים, הם ידרשו להפסיק את ניצולם? על כך כתב אחד מאצלי צרפת: "טובת החברה מבקשת שידיעות העם לא יחרגו מעבר לצורכי עיסוקו".

והנה, מאתיים שנים מאוחר יותר, יכולים האצילים לנוח בשלווה. חינוך חובה מטעם המדינה לא ייבש את הזיעה ולא איזן את הסדר החברתי המעמדי. כוח הכסף ממשיך להיות חזק, ובאמצעות יותר השכלה משמרים העשירים את מעמד ילדיהם לדורות הבאים. כל הדיבורים על צמצום פערים, הם רק מילים. כמו אצילי המאה ה-18, גם דור השליטים הנוכחי, לא יוותרו על מקומם המועדף בסדר החברתי.

> כל 46 שניות מתפרסם ברשתות החברתיות בעברית פוסט גזעני נגד ערבים

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"מדוע החיילים מרשים לעצמם לתפוס את הניידים ללא כל סמכות, ועוד לחדור אליהם ולצלם אותם כפותים?" שני הפעילים כפי שצולמו בזמן שהיו מעוכבים

"מדוע החיילים מרשים לעצמם לתפוס את הניידים ללא כל סמכות, ועוד לחדור אליהם ולצלם אותם כפותים?" שני הפעילים כפי שצולמו בזמן שהיו מעוכבים

חיילים לקחו ניידים של פעילים כפותים וצילמו אותם ללא ידיעתם

במהלך פעולת מחאה נגד התרגיל הצבאי שנערך במסאפר יטא, עוכבו שני פעילים ישראלים. לאחר שחרורם הם גילו כי הם צולמו במצלמות שלהם עצמם, בעודם אזוקים. עו"ד: "לא בלתי סביר שאותן תמונות משפילות נמצאות גם בניידים הפרטיים של החיילים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf