מדד הגזענות: כל 46 שניות מתפרסם ברשתות החברתיות פוסט גזעני נגד ערבים
מרכז ״חאמלה״ הפלסטיני פרסם את מדד הגזענות וההסתה ברשתות החברתיות לשנת 2016. התוצאות המחרידות לפניכם
״חאמלה״ (המרכז הערבי לפיתוח המדיה החברתית הממוקם בחיפה) פירסם בשבוע שעבר את תוצאות מדד הגזענות ברשתות החברתיות לשנת 2016: מחקר מקיף הבודק את כמויות התכנים הגזעניים והמסיתים כנגד ערבים, המצויים ברשתות החברתיות הישראליות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את סדר הגודל של תופעות הגזענות וההסתה הפושות בקרב משתמשים ישראלים, נגד אזרחיה הפלסטינים של המדינה ונגד ערבים באופן כללי.
המחקר גילה כי 60,000 משתמשים ישראלים פעילים פרסמו במהלך שנת 2016 לפחות פוסט אחד המכיל תכנים גזעניים ומלאי שנאה כלפי ערבים. במחקר נספרו מעל ל- 675,000 פוסטים בעלי תכנים כאלה בשנה החולפת. זאת ועוד, קצב פרסומם היה מטריד ביותר: אחת ל-46 שניות. יש לציין כי מרבית הפוסטים הופיעו בפייסבוק. מדובר בעלייה מסוכנת לעומת 2015- אז נספרו 280,000 פוסטים בעלי תכנים גזענים ומסיתים כלפי ערבים.
זועבי על הכוונת
תופעה נוספת העולה מן המחקר ומצריכה התייחסות מיוחדת, היא תרומתם הברורה של בכירי הממשלה לעלייה בכמות הפוסטים המסיתים. ניתן לראות זינוק ברור במספר הפוסטים עם התכנים השליליים כלפי ערבים עם כל התבטאות מסיתה של בכיר/ה בממשלה נגד ערבים.
המקרים הבולטים ביותר הם: התבטאויותיהם הלא מבוססות והפוגעניות של גלעד ארדן, נפתלי בנט וראש הממשלה נגד האזרחים הערבים עם פרוץ השריפות בנובמבר 2016, ומירי רגב והתבטאויותיה המסיתות נגד מחמוד דרוויש והראפר תאמר נפאר (טקס פרסי אופיר ולאחר מכן הופעתו של הראפר בחיפה). מקרה חשוב נוסף בו ניתן לראות עליה ברורה בהיקף ההסתה הוא מקרה המשפט המתמשך של אלאור אזריה – כתוצאה מהתבטאויות בלתי פוסקות של בכירים בפוליטיקה הישראלית; אלה התומכים במעשיו ואלה המצדדים במתן חנינה לחייל.
נמצא כי לפי אוכלוסיית המחקר- יהודים בעלי אזרחות ישראלית החיים בישראל, התקשורת הישראלית היא המקור הראשי וההשראה לרוב הפוסטים הגזעניים כלפי ערבים. לפי המחקר, מנהיגי החברה הערבית הם אלה המוזכרים הכי הרבה, זאת ומאחר והתקשורת הישראלית מזכירה אותם רבות, וכי פוליטיקאים ישראלים מרבים להשתלח בהם.
נמצא כי חברת הכנסת חנין זועבי זכתה לחלק הארי של הפוסטים הגזעניים והמסיתים לרצח: יותר מ-60,000 פוסטים. שני ברשימה נמצא חבר הכנסת אחמד טיבי עם קצת מעל ל- 40,000 פוסטים. שלישי אחריהם מגיע מחמוד עבאס עם כ-30,000 פוסטים, איימן עודה ל- 25,000 פוסטים ובאסל גטאס הגיע ל-15,000 פוסטים. מועדון הכדורגל של בני סכנין זכה ל-14,000 פוסטים גזעניים במדיה החברתית הישראלית.

חברת הכנסת חנין זועבי זכתה לחלק הארי של הפוסטים הגזעניים והמסיתים לרצח: יותר מ-60,000 פוסטים. מתוך סרטון מדד הגזענות של מרכז חמלה
ההסתה הממסדית עובדת
ממרכז חאמלה מבקשים להדגיש כי המחקר בוצע על רקע קמפיין האשמות בלתי פוסק של ממשלת ישראל ופוליטיקאים ישראלים נוספים כנגד הפלסטינים, בו הם מאשימים אותם בהסתות במדיה החברתית. קמפיין ממשלתי זה הביא למעצריהם של אקטיביסטים פלסטינים ולחסימת חשבונותיהם, לא אחת על לא עוול בכפם. זאת ועוד, לפי הערכת מרכז חאמלה, ישראל מפעילה לחצים על ענקיות הטכנולוגיה פייסבוק וגוגל, כדי שאלו יסגירו מידע על משתמשיהן, במסגרת תואנות שווא שהן חלק מהקמפיין.
לפי הערכות ארגוני זכויות אדם, נפתחו כבר מעל ל-200 תיקים פליליים נגד פעילים פלסטינים באשמת הסתה ברחבי הרשת, ובו בזמן כמעט ולא קיימים מקרים דומים כלפי אזרחיה היהודים של המדינה. מבט חטוף בדפים ישראלים המפרסמים תכנים גזעניים ובוטים כלפי ערבים (הדף של ״הצל״ למשל) אכן מוכיח שהרשויות לא ממהרות לנקוט אמצעים חוקיים נגד יהודים המפרסמים פוסטים בוטים ופוגעניים נגד ערבים.
החברה שביצעה את המחקר היא חברת ״ויגו": חברה ישראלית מת״א המתמחה בניטור ומחקר רשתות חברתיות. החברה השתמשה באלגוריתם חיפוש לפי 100 שמות ומילות מפתח של החברה הערבית הפלסטינית בהצלבה עם מילים גזעניות ומסיתות לאלימות המופיעות תדיר ברחבי הרשתות החברתיות הישראליות, וכך הצליחה לחשוף את ממדי התופעה.
בזמן שרבים כל כך בתקשורת הישראלית זנחו את תפקידם והתגייסו לשמש ככלי תעמולה, שיחה מקומית גאה להיות מי ששומרת באופן עקבי על אמות מידה עיתונאיות וערכיות. אנחנו גאות וגאים להיות כלי התקשורת היחיד בעברית שמביא קולות מעזה באופן עקבי, ושחושף שוב ושוב את המנגנונים מאחורי מדיניות הלחימה הישראלית, שגובה את חייהם של עשרות אלפים בעזה ומפקירה למותם את החטופים הישראלים. התפקיד שלנו בשדה התקשורת הישראלית הוא חשוב וייחודי, ונוכל להמשיך למלא אותו רק בעזרתך. הצטרפות לחברות שיחה מקומית, על ידי תרומה חודשית קבועה בכל סכום, תסייע לנו להמשיך ולחשוף את המציאות. התרומות מקהל הקוראות והקוראים לא רק מסייעות לנו כלכלית, הן גם עוזרות לנו להבין שיש מי שעומדים מאחורינו, ושעבודתנו חשובה להם.
לתמיכה בשיחה מקומית