דו"ח: החקירות שביצעה ישראל אחרי צעדות השיבה היו מסך עשן
המרכז הפלסטיני לזכויות האדם ובצלם מצאו כי מתוך 234 מקרים של הרג פלסטינים שהועברו לתחקור הסתיימה בחינת 143 מהם. רובם המכריע נסגר ללא כלום, ורק במקרה אחד הוגש כתב אישום. "החקירות נועדו רק לגונן על האחראים מפני בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג"
המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) ובצלם מפרסמים היום (חמישי) דו"ח משותף, המנתח את החקירות שביצעה ישראל בעקבות צעדות השיבה שהתקיימו ברצועת עזה – החל ממרץ 2018 במשך כשנה וחצי. בהפגנות נהרגו יותר מ-200 פלסטינים ונפגעו כ-8,000.
הארגונים קובעים בדו"ח כי ישראל פעלה לטייח את המקרים ובכך להגן על האחראים בדרג המדיני והצבאי, במקום לפעול לנקיטת צעדים נגד אלה שקבעו ויישמו את מדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית.
"נחפזו להודיע כי חוקרים את ההפגנות, בעיקר בגלל ההליכים המתקיימים בהאג". מפגינים פלסטינים בצעדות השיבה בעזה, ב-30 במרץ 2019 (מוחמד זאנון / אקטיבסטילס)
"ישראל נחפזה להודיע כי היא חוקרת את ההפגנות, בעיקר בשל ההליכים המתקיימים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג", נכתב בדו"ח. הארגונים מציינים כי הסיבה לכך היא שהעקרונות המנחים את בית הדין הוא עקרון המשלימוּת, שקובע שבית הדין יתערב רק כאשר המדינה "אינה רוצה או אינה יכולה" לנהל בעצמה את החקירה. ולכן, אם המדינה כבר חקרה בעצמה את האירועים – בית הדין לא יעסוק בכך.
מחברי הדו"ח קובעים כי לא מספיקה הכרזה שמתקיימת חקירה כדי למנוע את התערבותו של בית הדין, אלא יש צורך בביצוע חקירות "אמיתיות ואפקטיביות, שיופנו כלפי האחראים לקביעת המדיניות וליישומה". הם מציינים כי "החקירות שניהלה ישראל בנוגע להפגנות לא היו כאלה. החקירות – שנוהלו באופן בלעדי על ידי הצבא – לא בחנו כלל את הוראות הפתיחה באש הבלתי חוקיות שניתנו לכוחות הביטחון ואת המדיניות שיושמה במהלך ההפגנות, אלא התמקדו בדרגים הנמוכים בלבד, ורק בשאלה האם פעלו בניגוד לאותן הוראות בלתי חוקיות".
בדו"ח מצויין כי "אפילו את התפקיד המצומצם שהוצב בפני מערכת אכיפת החוק הצבאית – חקירה של 'מקרים חריגים' בלבד – היא מתקשה למלא".
לפי הדו"ח, הצבא החליט לחקור רק מקרים שבהם פלסטינים נהרגו על ידי כוחות הביטחון, ולא את אלפי המקרים שבהם פלסטינים נפצעו, חלקם פציעות קשות. בסך הכל נפצעו בהפגנות 13,457 פלסטינים: 8,079 נפצעו מאש חיה, 2,424 מירי כדורי מתכת מצופי גומי, ו-2,954 מרימוני גז שפגעו בהם ישירות. מבין הפצועים, 155 נותרו קטועי גפיים. כל הפגיעות האלה לא נחקרו.
על פי נתונים שהעביר דובר צה"ל לבצלם ומופיעים בדו"ח, עד אפריל 2021 הופנו לבדיקת המנגנון המטכ"לי לתחקור אירועים חריגים 234 מקרים שבהם נהרגו פלסטינים. נתון זה כולל פלסטינים נוספים שנהרגו בתקופה שבה נערכו ההפגנות, אך ללא קשר אליהן.
המנגנון סיים לבחון 143 מקרים והעביר אותם לבחינת הפרקליטות הצבאית. ב-33 מתוכם החליט הפצ"ר לפתוח בחקירת מצ"ח, וכן הורה על חקירה כזו בשלושה מקרים נוספים שלא טופלו על ידי המנגנון. בארבעה מקרים החקירה הסתיימה ונסגרה בלא כלום. ב-95 מקרים שהמנגנון סיים לטפל בהם, החליט הפצ"ר לא לפתוח בחקירה פלילית וסגר את התיק בלא כלום. כל שאר המקרים שהועברו אליו נמצאים עדיין בטיפול.
רק חקירה אחת הקשורה להפגנות – בגין הריגתו של עות'מאן חילס בן ה-14 – הסתיימה בהגשת כתב אישום נגד חייל, שהורשע בעסקת טיעון בעבירה משמעתית קלה של "חריגה מסמכות עד כדי סיכון חיים או בריאות", ונידון לחודש עבודות שירות.
"הדרג המדיני, היועץ המשפטי לממשלה, שופטי בג"ץ, הפצ"ר וקצינים בכירים נוספים בצבא הם האחראים על קביעת מדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית ועל יישומה – והם אלה האמורים להיחקר ולתת את הדין בגין התוצאות הקטלניות של יישומה", נמסר מבצלם. "החקירות שישראל מבצעת הן רק מסך עשן שנועד – לשיטתה – לגונן על האחראים מפני בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג".
על פי הארגון, מכיוון שישראל אינה חוקרת את המקרים ברצינות, "האחריות לפעול למתן דין וחשבון בגין הפרות אלה מונחת כעת לפתחו של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
