newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מאות מטרים מהר הבית צומחת בירושלים נקודת עימות חדשה

מגמות של הקצנה דתית והגעתם של מורחקי נוער הגבעות לאזור הפכו בשנים האחרונות את הר ציון לאזור עימות נוסף בירושלים. פרוייקט התנדבותי חדש מבקש כעת להתמודד עם התופעה בעזרת הציבור

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מזמן לזמן מתגודדת ירושלים / להמון מחאה כמו מגדל בבל.

אך במקלות גדולים מכה אלוהים-המשטרה / לתוכה: בתים נחרבים, חומות נפרצות,

ואחר כך תתפזר שוב העיר, תוך מלמולי / תפילות תלונה וצעקות פה ושם מכנסיות

ומבתי כנסת וצריחת צריחים ממסגד. / כל אחד למקומו.

(יהודה עמיחי, 'ירושלים 1967', מתוך 'עכשיו ברעש').

התיאור הזה של עמיחי את ירושלים הופך, עושה רושם, למדויק יותר ולכואב יותר משנה לשנה. פרקי הזמן בין התגודדויות המחאה הולכים ומתקצרים, ואלוהים-המשטרה מכה במקלות גדולים ובכלים קטלניים יותר כל הזמן, בכל השכונות הפלסטיניות במזרח העיר. עם זאת, הגרעין הנפיץ ביותר של העימות בירושלים היה ונותר אזור האגן ההיסטורי, ובמרכזו מתחם הר הבית – אל אקצא. מוקד בוער אחר נמצא מעט דרומה משם, בכפר סילוואן, המהווה מזה כמה עשורים יעד מרכזי לפרוייקט ייהוד ירושלים המזרחית אותו מובילה באזור עמותת המתנחלים אלע"ד, בשמו של לא אחר מאשר דוד המלך. אך בשנים האחרונות, מתחת לרדאר התקשורתי, הולך וצומח מעט מערבה משם מוקד חיכוך נוסף: הר ציון.

> פרויקט מיוחד: האנשים שבשבילם סוכות הן מציאות יומיומית

כנסיית הדורמיציון בהר ציון. מתחים מול הקהילה הנוצרית (צילום: אורלי נוי)

כנסיית הדורמיציון בהר ציון. מתחים מול הקהילה הנוצרית (צילום: אורלי נוי)

לטמון פתק בחדר הסעודה האחרונה

למרות ששניהם מקושרים למסורות הנוגעות לדוד המלך, הר ציון הוא האח "הצנוע" יותר בהשוואה לעיר-דוד הראוותנית של עמותת המתנחלים אלע"ד, האתר הארכיאולוגי המופעל בלב שכנת ואדי חילווה שבכפר סילוואן. שם, חפירות מפוקפקות שטענו למציאת ארמונו של דוד המלך הספיקו כדי שהמדינה תתגייס על כל זרועותיה בכדי להפוך את הכפר הפלסטיני לפארק השעשועים התנ"כי של דוד בארי, אבי עמותת אלע"ד, עד כדי כך שכבר לא לגמרי ברור היום לאיזה דוד מתכוונים כשמדברים באזור הזה על דוד המלך. בהר ציון, השכנה מהמערב, המצב שונה. אמנם במקום נמצא, על פי המסורת, קברו של דוד המלך, אבל בהעדר מוטיבציות התנחלותיות, דוד המלך מסתפק בבית הכנסת הצנוע הפועל במתחם הקבר.

העץ החדר הסעודה האחרונה. כמו בכותל (אורלי נוי)

העץ החדר הסעודה האחרונה. כמו בכותל (אורלי נוי)

הר ציון שוכן דרומית-מערבית לחומת העיר העתיקה, ממש על קו התפר שהיה הגבול בין השנים 1948 ו-1967, מהצד הישראלי שלו. לפני 1948, רוב האדמות באזור השתייכו למשפחת דג'אני הידועה, אשר איבדה את נכסיה שם – כמו במקומות רבים אחרים בירושלים המערבית – לידי האפוטרופוס הישראלי לנכסי נפקדים.

בהעדרה, השחקנים המרכזיים באזור הזה כיום, לצד ישיבת התפוצות, הם הפלגים הנוצריים השונים, על הכנסיות והמסדרים שלהם, המתקבצים סביב שני אתרים מרכזיים – מנזר הדורמיציון, וחדר הסעודה האחרונה, הממוקם מעל בית הכנסת שפועל במתחם קבר דוד.

תקנון מהסוג שרק ירושלים מסוגלת להנפיק מסדיר את נהלי התפילה במקום. הביקור במקום הזה הוא כמעט סוריאליסטי: בחדר הסעודה האחרונה מתקבצים מאמינים נוצרים מפלגים שונים, ממלמלים בלחש את תפילותיהם וטומנים פתקים בין עליו של פסל קטן של עץ שהוצב במקום, מעין כותל זוטא, ובסמוך, ממש מחוץ לחדר, מתקינים מאמינים יהודים את הקורות הראשונות של סוכתם לצד בית כנסת הקטן שבמתחם קבר דוד. ובבית הכנסת, כמו גם בחדר הסעודה האחרונה, עוד אפשר להבחין ב'מיחרב', גומחת התפילה המוסלמית המסמנת את כיוון הכעבה, כיוון התפילה, זכר לשנים הארוכות שבהן כל המתחם הזה היה בכלל מסגד.

> דונם פה ודונם שם: כך מתפשטות השכונות היהודיות בירושלים על חשבון הערביות

תקנון חדר הסעודה האחרונה

תקנון חדר הסעודה האחרונה

יחסי שכנות בהר: בין 'תג מחיר' לבעיות חניה

בשנים האחרונות החלו להצטבר בהר ציון תופעות של הקצנה דתית שהולידו מתחים בין-דתיים קשים, בעיקר סביב מתחם קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה. למתחים הללו כמה טריגרים.

הראשון שבהם הוא נוכחות הולכת וגדלה של אנשי ימין קיצוניים, ובמיוחד של קבוצות מנוער הגבעות אשר הורחקו משטחי יהודה ושומרון ומצאו מעין מקלט בישיבת בתפוצות, ששלוחותיה השונות מהוות את עיקר הנוכחות היהודית על ההר. הצעירים הללו מצאו את עצמם לפתע מוקפים במתחם הלא גדול בכנסיות ובתי קברות נוצריים והחלו להפגין את נחת זרועם בניתוץ מצבות, ריסוס כתובות נאצה על קירות הכנסיות, ופגיעות באנשי הדת הנוצרים בסביבה.

לפני כשנה הציתו את הסמינר היווני במקום. גם מציתי כנסיית הלחם והדגים, מסתבר, קשרו את עצמם בחקירה לגורמים הקיצוניים הפועלים בהר ציון. במקביל, כמעט באותו הזמן, לאחר הרצח במצעד הגאווה נעצרה הרבנית שמארגנת מדי מוצ"ש את סעודת "מלווה מלכה" בהר ציון אליה מגיעים רבנים בכירים מכל הזרמים הפוליטיים כמי שעמדה בקשר עם ישי שליסל לפני הרצח.

בפרפרזה על דברי נתניהו ניתן לומר שבניכוי המתחים והקיצוניים, הר ציון הוא אחד המקומות המרתקים בירושלים. אמנים בוהמיים, צליינים, נזירים ואברכים גרים אלה ליד אלה, מטרים ספורים מחומת העיר העתיקה, בתוך מערכת יחסים מורכבת של עימותים דתיים מחד, ומאידך יחסי שכנים המנסים למצוא יחד פתרון יעיל לבעיות החניה ברחוב. קשה להעריך במדויק כמה אנשים מתגוררים על ההר –  רוב התושבים הם למעשה תלמידי מוסדות הדת השונים, היהודיים והנוצריים, ולא דיירי קבע במקום. למעשה, הדיירים הקבועים ביותר בהר הם שוכני הקברים בשבעת בתי הקברות המפוזרים באזור.

מוזר ככל שיישמע, בתוך המקום הקטן והנחשק הזה, בין כל בתי הקברות, הכנסיות, המנזרים והישיבות מתגלות לא מעט חלקות עזובות שאיש עדיין לא הניח עליהן את היד. בשולי ההר פועל מרכז לנערים במצוקה המשקיף על הנוף הפסטורלי של גיא בן הינום. גם מוזיאון השואה הראשון בישראל, "מרתף השואה", שקדם להקמת יד-ושם, נמצא בהר-ציון. וחפירות ארכיאולוגיות, כמובן, וגם אמן אחד, אריק פלציג שמו, שלמרות שהותקף לפני כשנתיים ביחד עם עובד פלסטיני שלו באופן קשה ביותר על ידי אנשי ימין קיצוניים, עדיין מחזיק בחזון אוטופי עבור ההר עליו נמצא ביתו, ואשר אמור להביא, לשיטתו, את בשורת השלום לאזור.

> ירושלים זקוקה לפיתרון מדיני, ולא להתערות מדומיינת של הפלסטינים

חדר הסעודה האחרונה בהר ציון

חדר הסעודה האחרונה בהר ציון

לא ימין ולא שמאל

כעת, יוזמה חדשה של המרכז הבין-תרבותי בשיתוף ארגון Search for Common Ground בשם "חלון להר ציון" מבקשת לעצור בשלב הראשון את ההידרדרות המסתמנת בהר, ובשלב השני לפתח אותו למען כל תושביו. בניגוד למתחם הר הבית, בהר ציון עוד יש תחושה שעדיין לא מאוחר מדי, שעדיין אפשר לפעול. הוא לא נמצא מעבר לקו הירוק אלא ממוקם על קו הגבול מצדו הישראלי, מה שהופך את כל הסיפור לטעון הרבה פחות. כמו כן, העובדה שהמתחים בהר ציון הם מול נוצרים ולא מול מוסלמים מסייעת גם היא בדרכה – העבודה מול גורמים מוסלמים נחשבת בירושלים למורכבת הרבה יותר.

העובדה שמדובר בעימות יהודי-נוצרי גם משליכה באופן בעייתי על יחסי החוץ של ישראל מול מדינות שהיא חפצה ביקרן, ועל כן מגדילה את המוטיבציה הישראלית לפעול לפתרון המצב. לצד עבודה מול מנהיגים קהילתיים והרשויות, מבקש הפרוייקט הזה לשתף גם את הציבור בהפיכת אזור הר ציון למתחם סובלני ובטוח יותר. מרב הורוביץ, המרכזת את הפרוייקט, מדגישה שלא מדובר בפרוייקט פוליטי. "אנחנו לא באים בשם אף מפלגה, אנחנו רוצים שציבור רחב ככל האפשר יהיה מעורב במה שקורה פה ויהיה מעורב. ממש לא מעניין אותי אם הם מימין או משמאל".

ערן צדקיהו, חוקר ומדריך ירושלמי ותיק המלווה את הפרוייקט: "בשנים האחרונות, מדינת ישראל ועיריית ירושלים רוצות לעשות שינוי מרחיק לכת בהר ציון. אחת המוטיבציות שלנו להיכנס לפה זה הדבר הזה. לפני פחות משנה ניר ברקת לקח את 'תיק הר ציון', הגיש אותו למזכיר הממשלה ואמר 'אנחנו כעירייה לא מתמודדים עם מה שקורה פה, ולא יודעים איך לגשת אל המקום הזה'. הוא בעצם ביקש ממדינת ישראל לקחת אחריות על הר ציון על ידי הקמת צוות בין-משרדי שבין היתר יסדיר את סוגיית הבעלות על הקרקע, הרי הכל פה בחזקת נכסי נפקדים. היום המדינה והעירייה רוצות לפתור את הפלונטר כאן, אבל לא לגמרי יודעות איך לעשות את זה. אנחנו רוצים שגם הציבור יהיה נוכח פה ויהווה חלק מהשינוי הזה. זה לא נופל על דיכוטומיות של ימין או שמאל, אלא אנשים שמאמינים בפלורליזם ושפיות".

התקנת סוכה בסמוך לקבר דוד וחדר הסעודה האחרונה

התקנת סוכה בסמוך לקבר דוד וחדר הסעודה האחרונה

לפקוח עין ציבורית

השאיפה היא שתהיה נוכחות קבועה של מתנדבים על ההר, שיפקחו עין, יהיו ערים לשינויים שמתרחשים, יתעדו, ידווחו, מתוך אמונה שככל שהמקום יהיה חשוף יותר לעין הציבורית, יהיה בו פחות מקום למיני תופעות של אלימות והסתה. בהמשך יעלה לרשת גם אתר של הפרוייקט, בו יוכלו המתנדבים לפרסם את רשמיהם, סרטונים וכו', וייערכו גם אירועים שונים.

לא בטוח שהפרוייקט הזה מכוון לגרעין הקשה של פעילי השמאל הירושלמים, הידועים כזן קשוח וחובב אתגרים. אבל הוא בהחלט יכול להוות כתובת מצוינת לחלקים מהרוב השפוי של תושבי העיר, ימין ושמאל כאחד, החרדים מפני מגמות ההקצנה שהולכות ומתעצמות בשנים האחרונות. נוכחות קבועה של כוחות מתונים באחת הפינות החשובות (והיפות!) של העיר עשויה לחולל שינוי של ממש בעצירת המגמות המסוכנות הללו, ומי יודע, אולי אף להקרין על אזורי העימות הקשים יותר, מרחק מאות מטרים ספורים משם.

> מלחמת הדת בירושלים היא הפיתרון של נתניהו לקיפאון המדיני

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אבו אלקיעאן שוכב מחוץ לרכבו, כ-25 דקות לאחר הירי. התיעוד מווידאו שצלים השוטר ל״מ

אבו אלקיעאן שוכב מחוץ לרכבו, כ-25 דקות לאחר הירי. התיעוד מווידאו שצלים השוטר ל״מ

אום אלחיראן: הקלות הבלתי נסבלת שבה נתנו לפצוע לדמם למוות

במקום לטפל בפצועים ללא קשר לזהותם ומה עשו, הצוות הרפואי לא ניגש לאבו אלקיעאן כי חשב שהוא "מחבל". הסירוב של משרד הבריאות לחקור את הפרשה מעידה על שחיקה של האתיקה הרפואית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf