רופאה נחקרה בעקבות תלונה כי חסמה קולגות יהודים ברשתות

מאז 7 באוקטובר נעצרו מאות פלסטינים בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. המקרה של ד"ר ח', רופאה מתמחה באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ, קיצוני אפילו ביחס למציאות הנוכחית.

ב-23 באוקטובר שוטרים פשטו על המחלקה שבה מתחמה ח' ועצרו אותה. בחקירה המשטרתית היא נשאלה מדוע חסמה חלק מחבריה לעבודה ברשתות החברתיות. שוב: לא על דברים שפרסמה או שיתפה, אף לא בעקבות הודעות פרטיות, כפי שקרה לאחרים, אלא על הטענה הלא מבוססת שחסמה קולגות יהודים.

>> מאז המלחמה: רדיפה חסרת תקדים של עובדי הרפואה הערבים

ח', בת 31, היא אחת ממספר סטודנטיות לרפואה מהגדה שקיבלו אישור להתמחות בבתי חולים בישראל. לצורך ההתמחות הוענק לה היתר כניסה מטעם המנהל באזרחי.

"הם לקחו אותי לתחנת המשטרה ושם שאלו אותי למה לא אישרתי (חברים; א"ז), ולמה מחקתי וחסמתי אנשים בפייסבוק ובאינסטגרם. שאלו, 'למה עשית חסימה לחברים שלך?'. השבתי שלא חסמתי איש. מחקתי את החשבונות שלי בפייסבוק ובאינסטגרם עוד לפני המלחמה, ללא קשר, באוגוסט או בספטמבר. אמרתי להם שעשיתי דה-אקטיבציה ולאחר מכן שחזרתי, בסוף ספטמבר או אוקטובר".

אף כי אין כל איסור, חוקי או אחר, לחסום או להסיר אנשים ברשתות החברתיות, בחקירה נלקח ממנה הטלפון הנייד, שעדיין לא הושב לה. בסיום החקירה, ח' שוחררה לדרכה מבלי שנלקחה לדיון בפני שופט. את השלכות החקירה גילתה רק מאוחר יותר.

במכתב שנשלח מטעם האגודה לזכויות האזרח למשטרת ישראל, מצוין כי במהלך החקירה "לא הובהר לד"ר ח' במה היא חשודה. היא לא הוזהרה ולא ניתנה לה הזדמנות להיוועץ בעורך דין".

עוד כתוב במכתב: "השוטרים שניהלו את החקירה לא הצביעו על מקור חוקי המצביע על חשד לביצוע עבירה במקרה זה, בין אם מדובר בחסימה, או בסגירת חשבונות שנוהלו על שמה. החוקרים לא שאלו שאלות הנוגעות לחשד לביצוע עבירות כלשהן, או לנושאים אחרים, מלבד נושא זה. כאשר שאלה מדוע נלקחה לחקירה, נאמר לה כי הסיבה היחידה לכך היא שחסמה את עמיתיה לעבודה".

לאחר ששוחררה, ללא כל תנאים או דיון בבית המשפט, חזרה ד"ר ח' לעבודתה בבית החולים. "המשכתי בעבודה כשלושה שבועות אחרי החקירה במשטרה, לא היתה כל בעיה. לאחר מכן חזרתי לגדה, לחופשה של 3-4 ימים, בתיאום עם המנהלת שלי".

ב-15 בנובמבר היא קיבלה הודעה מהמעסיק שלה שהיתר הכניסה שלה בוטל, וכשהגיעה למעבר אליהו מקלקיליה לישראל, נאמר לה שאין לה אישור מעבר.

ח' מדגישה שדיברה עם בית החולים, שם נאמר לה שמצידם אין שום מניעה שתשוב לעבודה. "היחסים היו טובים", מעידה ח' על הקשר עם הקולגות. "כששוטרים לקחו אותי מהעבודה התחושה היתה מאוד קשה, כולם ראו, ולא ידעו מה עשיתי".

יד כה לא ברור מי הגיש את התלונה נגדה, ד"ר ח' מניחה שזה אחד מחבריה לעבודה.

"הנזק כבר נגרם"

במכתב ששיגרה למשטרה, דרשה האגודה לזכויות האזרח להורות על סגירת התיק כדי לאפשר לד"ר ח' לחזור לעבודה. "התמשכות החקירה", נאמר במכתב, "תגרום לד"ר ח', המצויה בעיצומה של התמחות מקצועית, נזקים חמורים ובלתי הפיכים. לפיכך, ולנוכח העדר עילה לקיום הליך פלילי, מבוקש לסגור מיד את תיק החקירה מחוסר אשמה".

עו"ד רעות שאער, המייצגת את ד"ר ח' מטעם האגודה: "מדובר באחד המקרים הקיצוניים של התנכלות ורדיפה פוליטית, כאשר המשטרה הופכת את סדר הדברים הנכון ומטילה על הנחקרת את הנטל להוכיח כי לא פרסמה תוכן אסור, בשעה שאין נגדה כל ראייה. בשבועות האחרונים נתקלנו בעשרות רבות של מקרים של רדיפה על רקע דעה פוליטית במקומות העבודה ובמוסדות חינוך. המשטרה שיתפה פעולה עם המגמה, באמצעות מעצרים ופתיחה בהליכי חקירה, גם כשאין חשד מבוסס לביצוע עבירה".

לדברי עו"ד שאער, גם ללא העמדה לדין, המעצר והחקירה גרמו נזק עצום: "עצם המעצר והפתיחה בחקירה גורמים לפגיעה קשה בזכויותיהם של הנחקרים – בזכותם לשם טוב, לפרטיות, לחופש עיסוק ולחופש ביטוי. במקרה זה, הנחקרת איבדה את מקום עבודתה ואת ותק ההתמחות שצברה בעמל רב ובעבודה קשה. הגם ששוחררה ללא תנאים וללא העמדה לדין, ומבלי שננקט נגדה כל צעד נוסף, הנזק כבר נגרם. מדובר בשיטת השתקה והפחדה לכל דבר ועניין".

ממשטרת ישראל לא הכחישו את הטענות בכתבה, ומסרו: "עם קבלת התלונה נפתחה חקירה, במהלכה בוצעו מגוון פעולות חקירה וביניהן גביית הודעה מהחשודה, במטרה להגיע לחקר האמת". המשטרה לא ענתה לשאלות "שיחה מקומית" על איזה חשדות נחקרה, האם חסימת אנשים ברשתות יכולה לבסס חשד לעבירה והאם התיק נסגר.

פנינו גם למנהל האזרחי בבקשה לתגובה, אך זו טרם נמסרה. אם תגיע, נצרפה.