"כחייל, אין לך מושג מה מותר ומה אסור מול אלימות מתנחלים"

100 חיילים וחיילות משוחררים פנו במכתב לשרי הביטחון וביטחון פנים, בדרישה שיפעלו נגד אלימות המתנחלים. החיילים, מיחידות וחטיבות לוחמות ששירתו בגדה המערבית, פירסמו את המכתב בשבוע שעבר בעקבות העלייה בהיקף אלימות המתנחלים בשנה האחרונה.

"בשנה האחרונה אלימות המתנחלים התעצמה אף יותר, ובאה לידי ביטוי בין היתר בהשחתת רכוש, יידוי אבנים, אלימות פיזית כלפי פלסטינים כמו גם תקיפה של פעילים ופעילות ושל אנשי ונשות כוחות הביטחון. כעת היא תחת אחריותכם", כתבו הפונים.

"אנחנו אלה שנשלחו לשרת שם. אנחנו אלה שראו כיצד מתנהלים 'אדוני הארץ' ללא מפרע, ואיך נראית האלימות הזאת בשטח", נכתב בפנייה. "אנחנו אלה שנשלחנו להגן עליהם, אבל לא קיבלנו כלים כדי להתמודד מולם".

החותמים מציינים כי מנתונים מערכת הביטחון עולה שב-2020 דווחו כ-370 אירועים אלימים מצד מתנחלים בגדה המערבית. מהנתונים עולה כי 42 מהמקרים האלה הופנו כלפי שוטרים וחיילים; 206 מהם דווחו כפשיעה לאומנית; וכ-120 מקרים דווחו כאלימות גופנית כלפי פלסטינים.

"החלטנו להוציא את המכתב עכשיו כי קמה ממשלה חדשה, והיא צריכה להיות ממשלת שינוי. אני לא בונה על זה שהם יסיימו את הכיבוש, אבל כן בונה על שיפורים מסוימים", אומר ניצן רון, בן 25, ששירת בגדוד 50 של הנח"ל בין 2015-2018 והשתחרר בדרגת סמל ראשון.

"אני לא מתבייש להגיד לשר הביטחון ולשר לביטחון פנים שהם צריכים להתמודד עם התופעה הזאת, של אלימות מתנחלים", הוא אומר. לגבי היוזמה הוא מספר: "קיבלתי הודעה מאחד החברים, ושלחנו לחברים ששירתו אתנו ולחיילים אחרים לשעבר שאנחנו מכירים".

"מה שהוביל אותי לחתום הוא שבשנה האחרונה אנחנו רואים עלייה באלימות מתנחלים, שרק מחמירה", אומר שניר קליין, בן 28 ששירת בין השנים 2012-2016, שנה בצנחנים ולאחר מכן כמפקד בקורס מכ"ם, והשתחרר בדרגת סגן מ"פ.

לדברי קליין, "כמעט לא נעשה כלום, גם מצדה של משטרת מחוז ש"י, שם רוב התיקים נסגרים. אנחנו רואים יותר ויותר סרטונים ומכירים מפעילים בשטח שהצבא פשוט נמצא שם ליד, ולא עושה שום דבר".

בסוף השבוע פירסם יובל אברהם כאן ב"שיחה מקומית" תחקיר מקיף על האירועים בגדה המערבית ב-14 במאי, בזמן המתקפה בעזה והמחאה בתוך ישראל, שבמסגרתם חיילים ומתנחלים פעלו יחדיו כמיליציות חמושות – והרגו ארבעה פלסטינים כשהם פולשים לתוך כפרים.

קליין אומר כי "התחקיר שפירסמתם זה עליית מדרגה שלא דמיינתי". לדבריו, "לי בתור חייל משוחרר מאוד אכפת מהחיילים הנוכחים, שחלקם עומדים ורוצים לעשות משהו. הבעיה העיקרית, מהניסיון שלי בתור חייל, היא שאין לך מושג מה מותר ומה אסור. אין פקודה שאומרת – כשאתה רואה אלימות מתנחלים, תעשה X.

"גם אם הגדלת ראש ועצרת את האלימות, אתה לא יודע מה לעשות ברגע שאחרי. זה לא במטרות שלך. מסבירים לך – פה זה יישוב יהודי, פה זה ציר, תגן עליו, שפלסטינים לא יעברו פה. אף אחד לא מספר לך שצריך להגן על פלסטינים ממתנחלים".

קליין מציין שלפי משרד המשפטים, מותר לחייל לעצור מתנחל. "זה לא משהו אסור, אבל לי כחייל לא היה מושג". הוא מקווה שהמכתב יגרום לשר הביטחון לתת לחיילים כלים להתמודד עם אלימות המתנחלים, ולשר לביטחון פנים לגרום למחוז ש"י להתחיל לחקור ברצינות את האירועים.

"הקשר עם המתנחלים גורם לצבא להשתנות"

"האינטראקציה בין המתנחלים לצבא והקשר ההדוק יותר מדי גורם לצבא להשתנות, למפקדים להתנהג בצורה מסוימת. הם חברים ועובדים ביחד עם המתנחלים", מעיד רון, שהוצב בחלק מהשירות שלו בגדה המערבית, כולל כמה חודשים בחברון ב-2016.

"שמרתי חלק מהתקופה בחברון על הבית האדום ("בית המריבה"; א"ז). נוצר קשר עם המתנחלים. בסופו של יום, אתה שומר על ארבע משפחות ומבלה חצי מהיום מתחת לבית. הילדים אהבו להציק לפלסטינים במחסום שמתחת לבית. יום אחד הם התחילו לזרוק אבנים על נשים פלסטיניות מבוגרות שעברו שם. הם צעקו עלי ועל הילדים בערבית, לא הבנתי ולא יכולתי לעשות כלום. לא יכולתי לעצור את הילדים. אם הם היו פלסטינים, יכולתי לעשות זאת בלי שום הוראה מהמפקד. ניסיתי להגיד להם להפסיק".

לאחר המקרה, פנה למפקדיו. "הלכתי לאחד הקצינים הבכירים לראות מה עושים קדימה, כי היה לי ברור שזה עלול לקרות בעתיד. התשובה שקיבלתי היתה: 'לך תדבר עם ההורים', כאילו שאני גוף מחנך. כמו ילד טוב הלכתי אל ההורים. הם גיחכו לי בפנים, ואמרו שהם (הילדים; א"ז) רק משחקים בחצר. זה מראה שאין שום יכולת להתמודד עם סיטואציות כאלה. אין כלים, ואין אישור".

כמו קליין, גם רון אומר כי "רק לפני כמה חודשים, בתור פעיל, למדתי שמותר לחייל לעצור מתנחל". ­

קליין הוצב פעמים בתגבורים בגדה המערבית. "הגעתי לתקופות בין סוף שבוע לחודש לשטחים", הוא מספר, ונזכר מאירוע מהשירות הצבאי שלו ב-2012. "כשהייתי טירון בצנחנים, ממש בהתחלה, באחד מסופי השבוע הלכנו לחברון לתגבר. הייתי בציר המתפללים. מתנחלים הציקו לפלסטינים, ולא ייחסנו לזה חשיבות, עד שזה נהיה רציני והם התחילו להכות את הפלסטינים.

"אני וסמל שהיה שם רצנו ונכנסנו בין הצדדים, אבל ברגע שהאירוע נגמר עיכבנו את הפלסטינים ולא ידענו מה לעשות עם המתנחלים, אז שיחררנו אותם. אמרנו להם 'עופו לתפילה', והם הקשיבו והלכו. הפלסטינים עוכבו ונעצרו. זה לא היה מאיזה מחשבה שזה המצב הצודק. היה ברור איזה סמכויות יש מול הפלסטינים, ומול המתנחלים – אפשר לקרוא למשטרה, אבל עד שהם יגיעו ובסוף ישחררו אותם, אפילו לא לקחנו את הפרטים שלהם".

לדברי קליין, "אתה רואה אירוע אלים, ראיתי מי הגורם המתסיס שהחל להכות, ואז בסוף אתה מטפל בצד השני, כי מולו יש לך סמכות. יש לי זיכרון שרציתי לעשות משהו, ולא היה לי מושג מה".