newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הכפר ג'ינבה נמצא במצור מזה שבעה חודשים. פעילים יצאו למחות

תושבי הכפר, שמופיע כבר במפות מ-1844, נדרשים לאישור חיילים כדי לצאת ולהיכנס מביתם, ממתינים שעות ארוכות במחסום ומנותקים מהמרחב שסביבם. כל זאת כחלק מהניסיון לגרשם מהמקום

מאת:

פעילי שמאל הפגינו בשבת במחאה על העוצר המתמשך שהצבא מטיל, מזה שבעה חודשים, על הכפר ג'ינבה, שבמסאפר יטא, כחלק מהמאמצים לגרש את תושבי הכפר. הפעילים, רובם ישראלים, הפגינו ליד המחסום המאולתר שהצבא מתפעל מאז יולי באמצע המדבר ובסמוך לכפר. הם הניפו דגלי פלסטין, וקראו קריאות נגד גירוש מסאפר יטא ונגד הכיבוש הצבאי.

ביולי הצבא הקים מחסומי ברזל בכניסה לכפרים ג'ינבה ומרכז, היושבים בקצה הדרומי של שטח האש 918, שהוכרז במטרה מוצהרת להשתלט על אדמות התושבים. מאז, חיילים ניצבים בכניסה לכפר הקטן, קונסים כלי רכב שנוסעים בסביבתו, ואוסרים על מי שאינו תושב הכפר להיכנס אליו.

המחסום משבש לחלוטין את חיי 23 המשפחות שמתגוררות בכפר. עבור כל יציאה וכניסה מביתם זקוקים התושבים לאישור מהחיילים, ובמקרים רבים הם נאלצים לחכות שעות ארוכות במחסום ללא סיבה. מדי בוקר, תלמידי בית הספר שלומדים מחוץ לכפר נתונים לחיפושים. המחסום, כך נראה, הוקם אך ורק עבור תושבי הכפר: מצדו השני משתרע רק המדבר. חלק מתושבי המקום פנו למשרד הפנים הפלסטיני, וביקשו להוסיף בספח תעודת הזהות שלהם, בעברית, שהם תושבי ג'ינבה, מפני שחיילים לא אפשרו להם לשוב לבתיהם.

אך ההשפעה הכואבת ביותר מתבטאת בכך שהצבא ניתק את הכפר מהמרחב שסביבו. חיילים מונעים מקרובי משפחה, מעורכי דין, מעיתונאים, מפעילים הומניטריים, מווטרינרים, מרופאים ומשאר מי שמבקשים לבקר, מלהיכנס אל הכפר. כל זה קורה בצל החלטת בג"ץ במאי האחרון, לאשר לצבא לגרש את תושבי ג'ינבה ושבעה כפרים נוספים במסאפר יטא.

הכפר הקדום ג'ינבה, המלא במערות ישנות, שאותו הכיבוש הישראלי מבקש לעקור, מופיע בבירור במפות משנת 1844. הזקנים מבין תושבי המקום זוכרים את הילדות שלהם בכפר, הרבה לפני שכבשה ישראל את האזור והחלה לבנות בו התנחלויות. נתן שלם, גיאוגרף שהתארח בבתי הכפר לפני כמעט מאה שנים, תיאר ב-1931 את החוויות שלו בספר "מדבר יהודה" במילים אלו: "כל כיכר ג'ינבה כולה זרועה כלי צור מכל הזמנים, לרבות חרסיות מחרסיות שונות, המעידים עדות נאמנה שהיישוב לא פסק כאן מעולם".


בשבת, כ-30 פעילים צעדו ברגל אל המחסום. חיילים דחפו את המפגינים, השליכו רימוני גז, אך לא עצרו אף אחד, ככל הנראה כי בהפגנה לא השתתפו פלסטינים. "היה ניכר שהצבא לא ממש יודע מה לעשות איתנו כמפגינים ישראלים. ברור שפלסטינים שהיו עושים אותו דבר היו סובלים מהשלכות אמיתיות", אמרה יסמין ערן-ורדי, אחת המפגינות. "הפריווילגיה הזאת היא לא רק זכות, היא גם חובה – עלינו להשתמש בה ולאתגר את הכיבוש ואת אלו שמבצעים אותו".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
החיילים בחרו חשודים באקראי. חייל אוחז בתושב ונער בכפר חארס (שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים)

החיילים בחרו חשודים באקראי. חייל אוחז בתושב ונער בכפר חארס (שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים)

עשרות גברים, בחוץ, כל הלילה. כך נראה עונש קולקטיבי

אחרי שאבנים נזרקו על מכונית בכביש 5, הצבא נכנס לכפר חארס, ולפי עדויות עצר גברים וילדים באופן אקראי ברחוב ובבתים והחזיק אותם תחת כיפת השמיים 15 שעות עד ששחרר אותם ללא כל תנאי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf