אונר"א במשבר, ומחנות הפליטים בגדה על סף קריסה
עובדי סוכנות האו"ם לפליטים שובתים כבר ארבעה חודשים, עשרות אלפי תלמידים יושבים בבית, והזבל מצטבר ברחובות. בסוכנות טוענים שנגמרו לה התרומות, ובמחנות משוכנעים שישראל רוצה להביא לקריסתה
הריח בלתי נסבל. ערימת זבל במחנה הפליטים אל-פוואר בעקבות שביתת עובדי אונר"א, יוני 2023 (צילום: באסל עדרה)
במחנה הפליטים הדרומי אל-פוואר הרחובות והכבישים גדושים בזבל, והצחנה כל כך מעיקה שקשה להתהלך מחוץ לבתים. לצד מכולת קטנה מתנשא הר שקיות זבל אדיר, גבוה יותר מהמוכר בחנות. הוא מספר שעכברים ונחשים החלו לצאת מתחת לשקיות לאחרונה. "זה אסון אמיתי", אומר המוכר.
השביתה של עובדי סוכנות הפליטים אונר"א נמשכת כבר יותר מ-120 ימים בכל מחנות הפליטים בגדה המערבית, אולם אף אחת מדרישות השובתים טרם בחיוב. השביתה הופכת את חיי תושבי 19 מחנות הפליטים בגדה לבלתי אפשריים: 45 אלף תלמידים נאלצו להפסיד כבר סמסטר לימודים שלם, וכ-800 אלף פליטים לא מקבלים שירותים רפואיים במרפאות במחנות הפליטים, שירותי רווחה או פינוי של הזבל משותקים. את השירותים האלה לתושבי המחנות לא מספקת הרשות הפלסטינית אלא אונר"א, גוף של האו"ם שהוקם ב-1949 לטיפול בפליטים הפלסטינים.
הדרישות העיקריות של השובתים הן להעלות את המשכורות, להפחית את הצפיפות בכיתות במחנות הפליטים, שכרגע עומדת על כ-50 תלמידים בממוצע, להרחיב את העסקת עובדי הניקיון במחנות ולהבטיח את תנאי הפנסיה של העובדים.
חסן אל-אטרש, חבר באיגוד העובדים של אונר"א שמוביל את השביתה, הושעה מעבודתו בארגון יחד עם אדם נוסף, לדבריו עקב פעילותם באיגוד. "התחלנו לשבות בינואר", הוא אומר. "בפברואר הקפאנו את השביתה לטובת משא ומתן עם אונר"א, אבל הוא לא צלח אחרי שהם סירבו להצעת הפשרה של משרד העבודה הפלסטיני. לכן, מאז מרץ אנחנו שובתים". חלק מהשובתים סיפרו כי לא קיבלו שכר מאז מרץ, וכי אונר"א זימנה שמונה מהם לשימוע.
ישראל מנהלת מאבק ארוך שנים נגד אונר"א מתוך רצון להעלים את סוגיית הפליטים. בשנים האחרונות, חלק מהמדינות התורמות לאונר"א קיצצו את תמיכתן בארגון באופן משמעותי. הנשיא דונלד טראמפ עצר לחלוטין את התמיכה האמריקאית באונר"א, אולם הנשיא ג'ו ביידן החזיר אותה. במחנות הפליטים סבורים שהמטרה של המהלכים האלה היא להביא לקריסתה של אונר"א, ולהכניס במקומה את הרשות הפלסטינית.
"בעבר אונר"א היתה קיימת ומורגשת הרבה יותר במחנות", אומר אכרם, חבר בוועדת רווחה מקומית במחנה. "אחרי הקמת הרשות הפלסטינית בשנות ה-90, מספר העובדים של אונר"א החל להצטמצם בהדרגה. כך הגענו למצב היום, שבו על מחנה של 12 אלף איש יש רק שישה עובדי ניקיון, המרפאה בקושי מספקת שירותים, והכיתות צפופות עם חמישים תלמידים בחדר. התהליך הזה של צמצום אונר"א לא נובע רק מקשיים כלכליים. אני מזהה כאן מניע פוליטי, להעביר את הכוח לרשות הפלסטינית ולהעלים את אונר"א לגמרי".
בהצהרה שפורסמה ביום שישי, נמסר מאונר"א כי הסוכנות נמצאת על סף קריסה, ובגלל המצוקה הכלכלית החמורה שנובעת מצמצום התמיכה של מדינות תורמות, קשה לה להיענות לדרישות השובתים. בהצהרה נכתב כי העלאת המשכורות תאיץ את קריסת הסוכנות. "הסוכנות סובלת ממשבר כלכלי חד וחריף", נכתב בהצהרה, "נכון לרגע זה, אין לסוכנות את התקציב המספק כדי לשמור על השירותים המוענקים לפליטים, והחל מחודש ספטמבר הקרוב ועד סוף השנה לשלם משכורות לעובדי הסוכנות".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
