האיחוד האירופי: ההריסה בחומסה אל-פוקא מנוגדת לחוק הבינ"ל
משלחת של דיפלומטים הגיעה לבקר בקהילה הפלסטינית שבה נהרסו 79 מבנים ו-74 בני אדם נותרו ללא קורת גג. "החיילים צחקו בזמן ההריסה", סיפר אחד התושבים. בארגונים בינ"ל הביעו תקווה שעם ממשל ביידן, הגישה תשתנה
בעוד בישראל החרבת הקהילה הפלסטינית בחומסה אל-פוקא ביום שלישי השבוע לא עוררה עניין רב, כלי תקשורת ברחבי העולם דיווחו בהרחבה על מבצע ההריסה יוצא הדופן בהיקפו – 79 מבנים, אוהלים ומכלאות לבעלי חיים – שהשאיר 74 אנשים, מתוכם 41 ילדים, ללא בית.
אתמול (שישי) הגיע לחומסה אל-פוקא סיור של 15 נציגים ממדינות אירופאיות ואחרות לבקר בקהילה ההרוסה. למרות שעברו כמה ימים, התושבים לא הספיקו לשקם את רוב הנזק ומתגוררים באוהלים שקיבלו מהסהר האדום.
"הנזק שנגרם לציוד שתרמו מדינות שונות הוא 45 אלף דולר", אמר ל"שיחה מקומית" שגריר האיחוד האירופי לפלסטין, סוון קון פון בורגסדורף. השגריר הדגיש שהבעיה העיקרית היא לא הנזק לציוד, אלא הניסיון לגרש את התושבים הפלסטינים מביתם.
"ברור מאוד שההרס של יותר מ-75 מבני מגורים הוא בניגוד לחוק הבינלאומי", אמר קון פון בורגסדורף לתושבי הכפר שנהרס. "אנחנו לא רק מביעים סולידריות עם תושבי הכפר, אלא גם את הדאגה העמוקה שלנו כי המשך המגמה של הגברת ההריסות, ההפקעות ואלימות המתנחלים מקטינה את הסיכוי לפתרון של מדינה פלסטינית עצמאית".
ח'ירבת חומסה אל-פוקא נמצאת באזור מבודד סמוך להתנחלויות רועי ובקעות, בין כביש 90 (כביש הבקעה) לכביש 578 (ציר אלון). כדי להגיע למקום, יש לנסוע כמה קילומטרים בשטח בוצי ולא סלול. בחורף ניתן לעבור את הדרך הזאת רק ברכב שטח.
אנשי הקהילה גרים בעשרות השנים האחרונות על אדמה בבעלות פלסטינית פרטית, ומשלמים לבעליה דמי שכירות. באוגוסט 1967, כמה חודשים לאחר כיבוש הגדה המערבית, האזור הוכרז שטח אש.
הקהילה מורכבת מארבעה מתחמים, שנפרשים על פני כמה קילומטרים. בכל מתחם כזה חיות שתיים או שלוש משפחות, ללא חיבור למים, חשמל או ביוב. חלק מהמשפחות סבלו מהחרמות ציוד והריסות בעבר, אך מעולם לא בוצעה הריסה בסדר גודל כזה.
"רוב הציוד שהיה במבנים שנהרסו התפזר לכל עבר", סיפרה פלטין עווד, תושבת ח'ירבת חומסה במהלך הביקור של הדיפלומטים. ״אמרנו (לחיילים, א״ז) שאנחנו צריכים עוד זמן, אבל מנעו מאיתנו להוציא את הציוד מהמבנים. ירד גשם והילדים בכו. אפילו את המכוניות שהילדים התחבאו בהן מהגשם בזמן ההריסה הם החרימו". עווד דיברה גם על ההשפעה הפסיכולוגית הקשה על הילדים שישנו בגשם בחוץ בלילה הראשון אחרי ההריסה.
עבדל ראני עוועדה, שפגשנו ביום רביעי לאחר שביתו נהרס, אמר לדיפלומטים: "זו גזענות, לקחו את הילדים, זרקו אותם ואין להם קורת גג. אני מקווה שהמסר שלנו ייצא לעולם. זה התפקיד שלכם. אני מקווה שזו תהיה הטרגדיה האחרונה, אנחנו נישאר פה". עוועדה אמר שכמאה חיילים הגיעו ללוות את ההריסה. "יש להם לב, יש להם ילדים?", הוא תהה, "הם צחקו בזמן ההריסה, הם נהנו ממה שעשו".
"זו ההריסה הגדולה ביותר שראינו בעשור האחרון והמראה כאן מזעזע", אמרה שרה מסקרופט, ראשת משרד אוצ"ה של האו"ם ל"שיחה מקומית". "מה שלא פחות מזעזע היא העובדה שההריסה בוצעה ללא כל התראה מראש. אנחנו קוראים לממשלה הישראלית, במיוחד בתקופה של מגיפה, לעצור את כל ההריסות בגדה המערבית. הרבה קהילות נמצאות במצב לא יציב, גם בכלל המגיפה. אין שום היגיון שיכול להצדיק להעמיד אנשים בסכנה נוספת על ידי הריסת ביתם".
מסקרופט סיפרה שההריסה עוררה עניין רב בעולם ושהתזמון שלה ביום הבחירות בארצות הברית מעלה שאלות. היא הביעה תקווה שעם ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות, "אולי נראה בקרוב שינוי במדיניות".
גורמים בארגונים בינלאומיים שדיברו בעילום שם אמרו ל"שׁיחה מקומית", כי ההערכה היא שלאחר כניסתו ביידן לבית הלבן, הקשר בין הרשות הפלסטינית לארה"ב יתחדש, ואיתו גם המימון של פרויקטים הומניטריים בשטחי הגדה המערבית וברצועת עזה. אותם גורמים מאמינים, כי צעדים שבוצעו בעבר כמו העברת השגרירות לירושלים לא יבוטלו, אך מקווים שהממשל החדש "יהיה פתוח לדיאלוג" עם הפלסטינים ועם המדינות האירופאיות.
בתום הסיור, פעילים פלסטינים מקבוצת "פזעה" ופעילים ישראלים החלו בפעולות סיוע לתושבים. הם פינו הריסות של מחסן מזון בעלי חיים כדי להציל את המזון היבש שנקבר מתחתיו. מייד לאחר מכן הגיע למקום רכב צבאי, ושלושה חיילים יצאו לבחון את פעילות מתנדבים. "אנחנו לא בונים, רק מנסים להציל את המזון פה", אמר להם אחד התושבים.
קבוצת "פזעה" (בערבית" תגבורת) קמה בחודש שעבר במטרה לסייע לפלסטינים בעונת המסיק, במיוחד באזורים הסובלים מאלימות מתנחלים. עמירה הס תיארה בהארץ את פעילות הקבוצה.
"שמענו על ההריסה והחלטנו להגיע", סיפר מוחמד ח'ט׳ב, אחד ממקימי הקבוצה. הוא הדגיש כי הקבוצה תמשיך לפעול גם אחרי סיוע עונת המסיק. "באנו כדי לעמוד ביחד עם האנשים שחיים פה, לסייע להם בתקופה הקשה הזו. נסייע להם להציל את המזון שנשאר מתחת להריסות וגם לבנות מחדש, כדי שהם יכול להמשיך בצומוד כאן".
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן