newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

הח"כית המוסלמית הדתייה הראשונה: "נקים רביעיית נשים במשותפת"

אימאן ח'טיב יודעת שמסתכלים עליה בזכוכית מגדלת, מהחיג'אב עד להיותה אשה דתייה בין גברים. אבל היא נחושה לפעול עם חברותיה לסיעה. "הנושאים המגדריים בחברה הערבית זקוקים לנו"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

עם הכניסה של סונדוס סאלח מטעם תע"ל ואימאן ח'טיב מטעם התנועה האסלאמית, ייצוג הנשים הערביות בכנסת הוכפל ויגיע לשיא של כל הזמנים – 26% מכלל חברי הסיעה.

השיעור הזה קרוב לממוצע הנשים הנוכחי בכנסת ה-23, שבה יכהנו 30 נשים מתוך 120. אך לנשים במדינה, שמהוות חצי מכלל התושבים, זה מספר מבזה שלא מבטא את העשייה והשאיפה הפמיניסטית בהרבה תחומים. הדרך עוד ארוכה לשוויון מגדרי בפוליטיקה, במיוחד שבמגזר שלם, החרדי, נשים אינן מתקרבות לכותלי הפרלמנט ולא צפויות בקרוב להגשים את החלום הזה.

רוצה לשמור על הזהות הפלסטינית-מוסלמית בתוך עבודת הכנסת. אימאן חטיב, הח"יכת הראשונה מהרשימה האיסלאמית (צילום: אורן זיו)

רוצה לשמור על הזהות הפלסטינית-מוסלמית בתוך עבודת הכנסת. אימאן חטיב, הח"יכת הראשונה מהרשימה האיסלאמית (צילום: אורן זיו)

ועדיין, המתנה שקיבלנו בחברה הערבית ליום האישה הבינלאומי, שחל מחר, היא מתנה מבורכת וחשובה.

אז בואו נכיר את המוסלמית הדתייה הראשונה בכנסת ישראל. אני מזהירה מראש שכתבה זו נגועה בסוביקטיביות, בסולידריות נשית ובאופטימיות מוטה מאוד. השיח שלי עם אימאן מתנהל שנים, ויש לי הרבה חילוקי דעות אתה. אבל אתם מוזמנים אתי לסלול דרך לעולמה של אישה מסורתית ודתייה, דעתנית ועוצמתית, שדחפה את עצמה לעולם ששולטים בו בעיקר גברים, ולא סתם אלא גברים מוסלמים דתיים פטריארכליים, שהתרגלו עשרות שנים להתנהל לבד בדרכם שלהם.

ח'טיב, 54, יש תואר שני במגדר. היא עשתה מחקר בנושא אימהות, ועוסקת כ-25 שנים בעבודה סוציאלית – החל בשיקום אסירים, דרך עבודה עם נערות במצוקה ועד ניהול מרכזים קהילתיים. היא תושבת יפיע, אמא לארבעה בני 15-25, פעילה פמיניסטית ובתנועה האסלאמית, ובוגרת מכון מנדל למנהיגות חינוכית, שם בחרה לעשות את ההכשרה המעשית שלה בכנסת, בוועדה לקידום מעמד האישה.

היא ואני נקלטנו בחברה למתנ"סים כמנהלות, היא ביפיע ואני בלוד. אחרי אירועי אוקטובר 2000 החליטו שם למעלה, במסגרת מאמצי איחוי הקרעים בין היהודים לערבים, להשקיע בחברה הערבית, ונפתחו מרכזים קהילתיים במטרה לסגור פערים בכל מה שקשור לחינוך בלתי פורמלי.

יוזמה ממשלתית לאיחוי קרעים בין החברה הערבית לחברה היהודית – בצל ההסתה, השנאה והשיסוי המשודרים מלשכת ראש הממשלה ומשליחיו – נראית היום כמו מדע בדיוני או בדיחה לא טובה.

קשר חזק עם האדמה

פגשתי את אימאן במעגלים רבים בחיינו כעובדות סוציאליות וכמנהלות מרכזים קהילתיים, כבוגרות מכון מנדל למנהיגות חינוכית וכאקטיביסטיות בנושאים מגדריים. אני מלווה את הקריירה הפוליטית שלה בעניין רב בשנים האחרונות.

סרטון עם אימאן, שהיה ראשון בסדרה של המועמדים של הרשימה המשותפת, שפך אור עליה. היא סיפרה בו על ילדותה כחקלאית צעירה, שגדלה בשדות סהל אלבטוף (בקעת בית נטופה) ועל החיבור החזק שלה לאדמה. היא סיפרה שלסבא שלה יש שם עדיין בית בין השדות וההרים.

שאלתי אותה אם אפשר לקיים את הריאיון במקום המיוחד הזה. היא התלבטה וחזרה אלי עם תשובה חיובית.

נסעתי מנווה שלום-וואחת אל סלאם שלנו בהרי ירושלים להרי הגליל התחתון. "שימי בווייז ח'רבת מסלח'ית ותגיעי", אמרה לי. נסיעה ארוכה שלא הסתיימה. חשבתי לעצמי שאימאן תבלה הרבה שעות בכביש שש בדרך לכנסת.

ח'טיב על פוליגמיה: "באסלאם יש פרשנויות רבות לפסוק הזה, והעבודה צריכה להיות חברתית בשטח נגד התופעה"

עליות, ירידות ודרכים מפותלות בתוך ההרים הובילו אותי לבית עשוי אבן עתיקה, עם נוף מרהיב של השדה ממול, ההרים באופק, והירוק משתלט על כל המרחב.

ישבנו בחצר הבית המיוחד הזה. ביקשתי להישאר אתה לבד. הבת שלה, רוז, שאלה בנימוס אם היא צריכה ללכת. "לא, את תישארי", עניתי לה, "אני פשוט לא רוצה עוד גברים בשיחה, ורוצה לדבר חופשי".

"אנחנו בבית הסבא שלי", אמרה אימאן, "הוא היה איש מאוד מכובד, בעל עוצמה ומוניטין בכל הארץ, ואני יודעת שלא תאהבי את זה, אבל היו לו שש נשים".

כן, ממש לא אוהבת את הפתיחה הזאת, ואיך שש נשים אם מותר ארבע, וגם זה בעייתי?

"לא בו זמנית. הוא ניסה להביא ילדים לעולם, וזה הבית של האישה הבדואית. היה לו בית בעכו לאישה העירונית ובית בעראבה לאישה הפלאחית".

לא היה מי שיסביר לו שאין קשר בין אוסף הנשים מכל הגוונים לפוריות הגבר?

אימאן צוחקת: "לקח הרבה שנים, אבל בסוף הביא ילדים לעולם, תודה לאל".

מסתבר שמשפחתה של אימאן השכירה בשנות ה-80 את הבית למשפחה יהודית שרצתה לפתוח במקום עסק. משפחתה של אימאן היתה אמורה להמשיך לקבל גישה לאדמות. אולם העסק לא התרומם, המשפחה היהודית נשארה בבית, ורק אחרי 17 שנה של מאבקים משפטיים, הם הצליחו להוציא את המשפחה היהודית מהמקום.

"הבית הזה מסמל את המערכה של הפלסטיני על האדמה שלו", אומרת אימאן, "למדנו בדרך הקשה לא לוותר על מילימטר אדמה".

"את רואה את ההר ההוא?" המשיכה אימאן (מסתבר שכפר טורען שבו נולדתי שוכן מאחוריו). "בתור ילדה, בשיא החום הייתי סוחבת ארגז עגבניות על הראש, הולכת משם עד הבית הזה, נחה קצת, שותה מים וממשיכה לכפר עראבה ברגל. הייתי חייבת להביא את הירקות מהשדה הביתה. הידיים האלו נפצעו ודיממו הרבה שנים לפני משכן הכנסת".

החתן שלה התנדב ללוות אותה בנסיעות

אימאן מספרת בהתרגשות רבה על בן זוג שתמך בה לאורך השנים, בוגר הטכניון ועובד כמורה לאלקטרוניקה בנצרת. "הוא עומד מאחורי במלוא מובן המילה, הוא היה היחיד שתמך בכניסה שלי לפוליטיקה. הילדים התנגדו ודאגו לשלומי והוא דחף אותי קדימה".

אחרי מערכת הבחירות הקודמת בספטמבר, היא מספרת, המשפחה היתה מותשת. "ההחלטה המשפחתית היתה שאם הפעם לא אבחר לכנסת, פשוט אוותר ולא אנסה שוב".

אישה מאמינה ודתייה נדרשת להיערכות מיוחדת לחיי פוליטיקה – כל נושא שמירת נגיעה, ישיבות עם גברים לתוך הלילה ועוד הגבלות. עניין הנסיעות לבד בלי מַחְרַם (محرم, גבר קרוב משפחה, שעל פי ההלכה אמור ללוות אישה מוסלמית מחוץ לביתה, נושא מאד מורכב מבחינה פמיניסטית שמסמל בעיני רבים את התגלמות הפטריארכיה) – נפתר אחרי שהחתן שלה התנדב למשימה. היא תעסיק שתי עוזרות פרלמנטריות יחד אתו.

אני מציעה לכל תיירי מסדרונות הכנסת ממין זכר שייתקלו באימאן ח'טיב לא להושיט יד בהתלהבות אלא לשמור את היד קרוב לחזה, לא להתקרב יותר מדי ולשמור מרחק נגיעה (זה טוב גם לקורונה).

אימאן יודעת שהיא תחת זכוכית מגדלת בכל מה שקשור לרמת הדתיות שלה. בפייסבוק כבר פורסמו תמונות שלה לוחצת ידיים לגברים זרים ומשתתפת במפגש בחירות בתל אביב שנערך במקום ששימש בר.

"נשים מוסלמיות טהורות נכנסות לטומאה בתל אביב בשביל הבחירות האלו, לאן נידרדר עוד", כתב פעיל בתנועה האסלאמית מהפלג הצפוני. מה שמותר לגברים, לא יתקבל בסובלנות כלפיה, כנראה. غلطة الشاطر بالف، وغلطة المرأة بألفين ("טעות החכם שווה אלף, טעות האישה שווה אלפיים"), אמרתי לה.

"אני גאה שנשים רואות שאפשר להגיע לכנסת בלבוש דתי"

כמובן אי אפשר בלי החיג'אב. אני כתבתי בעמוד הפייסבוק שלי: "בבקשה אל תגידו שזו האישה הראשונה עם חיג'אב בכנסת ישראל, אל תמזערו את ההישג של הנשים הערביות לממדים של מטר וחצי בד".

נשים ופעילים לא דתיים רבים הביעו תמיכה. לעומתם נשים וגברים, פעילי התנועה האסלאמית, כעסו מאוד על הפוסט, שלדעתם ממעיט מחשיבות החיג'אב והסימבוליות שלו. ראשון המגיבים היה ד"ר מנסור עבאס, ראש התנועה האסלאמית, שהגיב במאמר חריף: "כן, היא עם חיג'אב, ואנחנו גאים בה".

הידיים נפצעו מסחיבת ארגזי עגבניות. ח״כ לעתיד אימאן חטיב מהרשימה המשותפת, בשטח חקלאי של משפחתה ליד עראבה (צילום: אורן זיו)

הידיים נפצעו מסחיבת ארגזי עגבניות. ח"כ לעתיד אימאן חטיב מהרשימה המשותפת, בשטח חקלאי של משפחתה ליד עראבה (צילום: אורן זיו)

בעקבות המאמר, שלחו לי נשים ערביות רבות עם כיסוי ראש את הסיפורים שלהן עם החיג'אב במרחב הישראלי, בעבודה באקדמיה וברחוב. בעבורן אימאן, עם החיג'אב שלה, היא ניצחון קטן לאלפי נשים מוסלמיות ודתיות כמוה.

אני לא יכולה להתווכח עם אישה מכפר קאסם או רהט, שמרגישה שהסמל הזה מייצג אותה ומעצים אותה. אבל אני לא רוצה שעאידה תומא תייצג את הנוצריוּת, והיבה יזבק את החילוניוּת, וכך נאמץ את שיח הפילוג הזה למגזרים ודתות.

העמדה של אימאן לגבי החיג'אב אינה חד משמעית. מצד אחד, כשציינתי באוזניה שחלק גדול מההתייחסות לחברת הקונגרס האמריקאית אילהאן עומר נגע לכיסוי הראש שלה, היא אמרה כי "לכל אישה יש אישיות ואג'נדה, ללא קשר לכיסוי הראש". מצד שני היא הוסיפה: "אני גאה שיש נשים מוסלמיות בחברה שדרכן נחסמת בגלל החיג'אב ורואות היום שאפשר להגיע לכנסת גם עם הלבוש הדתי".

מה תעשי בטקס ההשבעה? את זוכרת שיצאנו מהאולם בכנס המנהלים בחברה למתנ"סים עם השמעת התקווה? בכנסת אין לאן לברוח, חביבתי.

אימאן נאנחת, "כן, אני יודעת", היא אומרת, "קיוויתי שזה יקרה כשאני בחו"ל, אני לא יודעת מה צפוי לי. עוד לא קראתי את נוסח השבועה. יש שם קטע על הגנה וציות לחוקי המדינה. הלוואי ויהיה לי אומץ להגיד שאני נשבעת אמונים לחוקים שמבוססים על זכויות אדם לכולם, ושמשרתים את בני עמי ולא את החוקים נגדו. אתייעץ עם האחרים מה לעשות".

נשמע שאת מודאגת, למה? מגיע לך גם לחגוג קצת.

"אני מאוד מודאגת, ומרגישה אחריות גדולה. יש כל כך הרבה דברים ללמוד. אני מוצפת רגשות מעורבים. הכנסת היא לא מקום פשוט לפלסטינים שאף אחד לא רוצה אותם שם. אני מאמינה שזאת זירת מאבק למען ציבור הבוחרים, להשמיע את הקול של השטח, ולעבוד קשה כדי להשיג יותר לעם שלנו, במיוחד לנשים במדינה. זו אחריות עצומה.

"אין לנו עדיין מערכות עצמאיות לניהול החברה ערבית, לחינוך ורווחה, לחיים תרבותיים ולאומיים. אין לנו תשתית לעצמאות לאומית תרבותית במדינה, לכן אנחנו חייבות לפעול גם מהכנסת ולא רק מחוץ לה".

"לא להמיס את זהות הפלסטינית-מוסלמית בתוך הישראליות"

את שמה לב שהשיח הזה של עצמאות וניהול עצמי של החברה סותר את האג'נדה של ה"השתלבות" שהרשימה המשותפת מובילה?

"תלוי איך את מגדירה השתלבות. הכוונה היא לא להמיס את הזהות הפלסטינית-האסלאמית שלי בתוך הישראליות, אלא לחזק את הזהות הזו ולפעול מתוך הפלטפורמה של האזרחות המלאה".

בראיון לפני שנה אמרת שאת מאד רוצה לעסוק ברווחה ואלימות נגד נשים.

"נכון מאוד. נושא הרווחה חשוב, אבל אחרי שביליתי ימים ולילות בנגב, החלטתי להקדיש את רוב העבודה שלי לנגב. שמעתי סיפורי נשים, נכנסתי לבתים, למדתי את המציאות של הערבים בנגב ואני רוצה להתמקד שם. בעוני, בנישול מאדמות ובתשתיות. בנוסף כמובן לנושא האלימות והחינוך".

אם למדת את הנגב לעומק, וישבת עם נשים, בטח נושא הפוליגמיה עלה. מה את אומרת? זה נושא שמביך כל אישה פמיניסטית מוסלמית, לא גאווה גדולה.

"כן, זה קשה, אבל בואי נתחיל עם העובדה השרעית שזה מותר לפי הדת".

הרבה דברים מותרים לפי הדת והפסקנו לנהוג כך לפני מאות שנים, כמו עבדות וכריתת אברים לגנבים. פוליגמיה היא לא חובה. היא מותרת באסלאם בתנאים מסוימים, וגם שם הוויכוח ההלכתי נמשך.

"אני יודעת, אני מתחילה מההלכה כדי לא לצאת נגד האסלאם. אבל באסלאם יש פרשנויות רבות לפסוק הזה, והעבודה צריכה להיות חברתית בשטח נגד התופעה".

אני מסכימה שחייבים התערבות כוללת וחברתית, אבל יש גברים שמוצאים פתח מסוים בהלכה כדי לנצל נשים. לצעירה ממשפחה ענייה שמבטיחים לה בית, אוכל וכבוד, אין כוח להתנגד.

"צריך לתמוך בה ובהחלטות שלה".

בכל מקרה, אימאן מתנגדת לפוליגמיה ותפעל למיגור התופעה, ללא קשר לטקסט הדתי.

רוצה להקים משקל נגד נשי לארבעת הגברים שמנהלים את הרשימה. ח'טיב יחד עם סונדוס סאלח שתיכנס אתה לכנסת (צילום: אורן זיו)

רוצה להקים משקל נגד נשי לארבעת הגברים שמנהלים את הרשימה. ח'טיב יחד עם סונדוס סאלח שתיכנס אתה לכנסת (צילום: אורן זיו)

מה עם שאר החברות שלנו בכנסת? נפגשתן?

"עוד לא היתה לנו שיחה רצינית. אני מרגישה קרובה מאד לשיח הפמיניסטי של עאידה תומא סלימאן. אני חושבת שהתהליך שעוברת סונדוס סאלח בחודשים האחרונים ראוי להערכה וחיזוק, עם היבא יזבק עוד לא למדתי לעבוד. אבל המטרה שלנו היא להקים רביעיית נשים לצד רביעיית הגברים שמובילים את המשותפת. נפעל ביחד אתם וגם בנפרד מהם. אבל אף אחד לא יוכל יותר להתעלם מאתנו. הנושאים המגדריים בחברה הערבית צריכים את כל הכוח והידע שיש לכל אחת ואחת מאתנו".

אחרי שתפקדתי כעוזרת לצלם שלנו אורן זיו, ליקטתי צרור ח'ובייזה כדי לבשל משהו למשפחה. כשהתיישבתי לכתוב את הראיון כעבור 24 שעות, גיליתי שבינתיים אימאן נתונה למתקפה קשה בעקבות ראיון שהעניקה לפוראת נסאר בערבית.

מהראיון צוטט קטע שבו אמרה: "אנחנו מוכנים לשבת ולתמוך בשני הצדדים, גנץ או ביבי, מי שיש לו כוח וגב אהלן וסהלן, הדלת שלנו פתוחה". בראיון המלא היא אמרה שהרשימה המשותפת תשב ותחליט ביחד מה לעשות, "ואין לנו עניין לתמוך במי שמסית נגדנו ולא מקבל את האג'נדה שלנו, כמו ביטול חוק הלאום וחוק קמיניץ ועסקת המאה".

אבל ברשת לקחו את המשפט "מי שבא, ברוך הבא", והציגו את אימאן כמי כעושה מכירת חיסול. קראו לה לחזור למטבח ולסירי הבישול שלה. מספיק להצטלם עם חיג'אב, כתבו לה, עשית את שלך.

אימאן נפגעה מאד מהמתקפה. "דבריי הוצאו מההקשר", פירסמה בעמוד הפייסבוק שלה. המפגש הראשון עם התקשורת היה כואב.

התקשרתי לנחם. "את מכירה אותי ואת עמדותיי, סמאח, אני מאוד כועסת על העיתונאים. לא פייר להוציא אותי כך".

הזכרתי לה שאלה החיים שהיא בחרה עכשיו, והיא צריכה לשקול כל מלה. "ממתי ביקורת עוקצנית עוצרת את הפמיניסטיות, אימאן", אמרתי לה, "תשבי בבית, תפתחי ראיונות עם מנסור עבאס ואיימן עודה בתחילת דרכם. אפשר לעשות מזה מערכונים ומעדנים".

תנשמי עמוק, אימאן, מעכשיו כל יום אצלך הוא יום האישה הבינלאומי. ברוכה הבאה למועדון.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
תג מחיר במדים? חייל מפנצ'ר רכב של תושב קדום כפי שתועד במצלמת האבטחה של הכפר (באדיבות ארגון בצלם)

תג מחיר במדים? חייל מפנצ'ר רכב של תושב קדום כפי שתועד במצלמת האבטחה של הכפר (באדיבות ארגון בצלם)

תיעוד: חיילים מחבלים ברכב ומשליכים רימון גז על בית בכפר קדום

מצלמות אבטחה בכפר תיעדו חייל מפנצ'ר רכב של תושב, וכן השלכת רימוני גז על ביתו של אחד ממנהיגי המחאה בכפר בזמן ששהו בו אשתו וילדיו. "מדובר בענישה קולקטיבית שמטרתה להרתיע אנשים מלצאת ולהפגין"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf