newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

המחנך היהודי שגילה כבר לפני 150 שנה: ביה"ס חשוב, ההורים יותר

ביה"ס שהקים הרב שמשון בן רפאל הירש (הרש"ר) באמצע המאה ה-19 בפרנקפורט יכול לשמש דוגמה עד היום. גמרא ותנ"ך לצד לימודי חול. משנתו נראית רלוונטית מתמיד: ההורים לא פוטרים את עצמם מאחריות כשהם שולחים את ילדיהם לבית הספר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אספות ההורים הנערכות בימים אלה בבתי הספר הן הזדמנות לברר את היחס שבין ההורים לבין מערכת החינוך. בעניין זה הרבה לכתוב הרב שמשון בן רפאל (רש"ר) הירש, אשר ייסד בשנת 1853 את "בית הספר הריאלי של האגודה הדתית הישראלית" בפרנקפורט גרמניה.

"מידת הצלחתו של בית הספר תלויה במידה בה מילאו ההורים את חובתם בבית ובמידה בה הם ממשיכים לשקוד על חינוכו הביתי של הילד. בית הספר ובית ההורים משלימים זה את זה, אבל אין האחד יכול להוות תחליף לשני."

הדבר הקובע הוא מה שהילד מביא אתו מהבית. ילד ואמו בחנות ספרי לימוד (צילום: אוראל כהן / פלאש 90)

"הורים שאינם מבינים כי עליהם לשמש דוגמה לילדיהם ולחנכם לנימוס ודרך ארץ, ועל ידי כך להשריש בהם חוש טבעי של אנינות דעת ואצילות נפש, הרי במו ידיהם הם משחיתים את אופי ילדיהם. שכן עליהם לדעת ולזכור, כי אין שום תחליף להשפעה החינוכית של ההורים."

"אבוי להורים שאינם מושיטים את מלוא העזרה לאלה השוקדים על חינוכם ופיתוחם הרוחני והמוסרי של בניהם. ושבעתיים אבוי להורים, אשר לא זו בלבד שאינם מסייעים, אלא עוד מפריעים ופועלים בניגוד למטרה המשותפת! אבוי גם לבית הספר, שאינו יודע את חובתו בכל עת ובכל רגע, את היקפו וגבולות חלקו בחינוך הילד, ואשר אינו מסייע להורים במשימתם החינוכית."

מנהל בית הספר כמדריך חינוכי להורים

החודש אנו מציינים 132 שנים לפטירתו של הרש"ר הירש, אשר ראוי לאזכור דווקא בימים אלה בהם הגזענות היהודית זוכה לתמיכת שר החינוך. הירש החזיק עמדות הומניסטיות, ובין השאר טען ש"אין להבדיל בין ילד לילד. בנו של פושט יד ובנו של נסיך אציל, ואפילו בנו של פושע מועד, כולם שווים לגבי הסיכויים לעתיד". אודות הכרזת זכויות האדם משנת 1789 (המהפכה הצרפתית) כתב הירש: "זאת היתה אחת השעות, בהן נכנס האלוהים לתוך תולדות בני האדם".

בבית הספר של הירש למדו מגיל 6 ועד 15, בנים, ובנפרד גם בנות. "צלם אלוקים מקיף את שני המינים", הוא כתב, "איש ואישה יחידיו ממצים מושג אדם". כך הוא הבין את הפסוק בבראשית פרק א': "ויברא אלוהים את האדם בצלמו […] זכר ונקבה ברא אותם".

הלימודים בבית הספר היו תובעניים. למשל בכיתות ז'-ט' למדו עשר שעות בכל יום (חמישה ימים בשבוע): שעתיים גמרא, שעתיים תנ"ך ושש שעות לימודי חול. תכנית הלימודים כללה שתי שפות, עברית וגרמנית, וכן חשבון. אל לימודי הקודש היו "מקושרים בתור מדעים עוזרים ידיעת הטבע ודעת את האדם". בטבע למדו "תולדות הטבע, לימודי הטבע וידיעת גלילות הארץ", ובהיסטוריה: "דברי הימים הכלליים ביותר להכרת התפתחות האנושות וענייני האדם".

באותן שנים היה נהוג לערוך לקראת סיום שנת הלימודים מפגש הורים שנקרא "בחינות פומביות". היה זה למעשה שיעור לדוגמה, שבו המורה שאל שאלות, והתלמידים – שמן הסתם הוכנו מראש – הוכיחו את בקיאותם להנאת ההורים הגאים. במקום אחד מצאתי שניתנה גם זכות להורים להציג שאלות לתלמידים. בסופו של השיעור-בחינה, נערכה סעודה משותפת להורים, לתלמידים ולמורים.

ראה במהפכה הצרפתית "התערבות של אלוהים בעולם". הרב שמשון בן רפאל הירש (הרש"ר) כשהתמנה למלמד במוראביה

הירש הוסיף לבחינות הפומביות מנהג משלו: להזמנה שנשלחה להורים הוא צירף מאמר פרי עטו, שעסק בענייני חינוך שונים, ובמיוחד בתפקידם המחנך של ההורים. חלק מהמאמרים תורגמו לעברית וכונסו בספר "יסודות החינוך". במבוא לספר מעיד העורך שחלק מהמאמרים לא נכללו בקובץ, שכן עמדותיו של הירש הן מודרניות וחדשניות מדי לקהל הקוראים בימינו.

הורים צריכים לשוחח עם ילדיהם

הירש הבין כבר לפני מאה ושישים שנים את החשיבות של החינוך בגיל הרך: "הגיל המכריע ביותר בחינוך הוא דווקא הזמן שרבים מזניחים בו לגמרי את החינוך, והוא גיל הינקות, שנות החיים הראשונות, אשר בהן יש לדאוג מראש לסלק את כל המכשולים העלולים להיערם בדרך חינוכם של הילדים בשנים הבאות".

הירש הבין נכון גם את הסיבה: רכישת אוצר מושגי היסוד, אשר ישמש את הילד על מנת להבין טוב יותר את הלימודים בבית הספר. "הגורם החשוב ביותר בתהליך התפתחותו של הילד היא המילה המדוברת. אין כמו המילה המדוברת אמצעי טוב ויעיל יותר לכל הוראה ולימוד. במשך כל החיים משמשת המילה למסירת כל רעיון וכל פעולה רוחנית".

במובן זה, בית הספר מוגבל שכן הילדים מגיעים אליו עם אוצר מושגים שונה, ולכן הם נבדלים ביכולת שלהם לצרוך את ההוראה הניתנת. "בית הספר אינו אלא מעלה את המושגים בזיכרונו של הילד ומסתמך עליהם בבואו ללמדו את כל הכרוך במושגים אלה".

העצה של הירש להורים פשוטה ומדויקת: לשוחח עם הילדים. "רצוי לתרגל את שפת המילים מבוקר ועד ערב, לפתחה ולהכשירה להיות האמצעי היעיל ביותר לפעילות רוחנית". ובמיוחד באמצעות סיפורים, "ואפילו אם תחזור האם על אותו סיפור עשר פעמים לא ישתעמם [הילד], אלא ישמח מדי פעם ביודעו את המשך הסיפור, והדברים יחרתו בזיכרונו ויפרו את מחשבתו".

הורים צריכים ליצור יחס קרבה עם ילדיהם

עניין נוסף שבחרתי להדגיש ממכתבי הירש להורים הוא יחס האהבה והקרבה לילדים. מחקרים בימינו מראים שאישיות הילד מתפתחת לנוכח היחס של הוריו: ביטחונו, ערכו ויכולותיו לשלוט בעצמו, לווסת את רצונותיו וכך הלאה. הירש זיהה נכון: "רק בחיים המשותפים החופשיים במסגרת המשפחה ניתנת לילד האפשרות הנאותה לפתח באופן חופשי את אופיו, לעצב את נטיותיו, תכונותיו וכל רצונותיו."

לשם כך הוא מייעץ להורים להסתכל בילד כמראה, ולסגל לעצמם את ההתנהגות שהם רוצים שתשתקף ממנו: "עלינו לעקור מקרבנו את הפגמים והמידות המגונות, שלא היינו יכולים לסבלם אצל ילדינו". במילים אחרות, ההורה לומד להיות מחנך לילדו, מתוך התבוננות בילד: "שומה עלינו להתחיל לא יאוחר משעת לידתו של בכורנו, ולנדור נדר קדוש כי משעה זו ואילך נחנך את עצמנו כדי שנוכל לחנך את בנינו".

מבחני המיצ"ב מטילים טרור על המערכת. תלמידים נבחנים בכיתה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

למורים קשה להודות בכך, אבל קשה להם ליצור קשר טוב עם תלמידים לא ממושמעים. תלמידים נבחנים בכיתה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

עוד מייעץ הירש להורים, לנהוג בילד לא לפי התועלת לעצמם, אלא מתוך מה שהם מבינים כטוב עבורו. הדוגמה שהוא נותן, מוכרת לכל ההורים: "עליך להסתגל לסבול את גילויי תוקפנותו [של הילד] ולא להיכנע מפני צרחותיו. אל תיתן לו מתוך אהבת עצמך, כדי שלא יפריע את מנוחתך, מה שלא היית נותן לו מתוך אהבתך אליו".

בדומה לתחום הקניית המושגים, גם בתחום היחס לילד מכיר הירש במוגבלות של בית הספר. אני לא בטוח שכל המורים יסכימו (או יסכימו להודות בכך), אבל הירש מכיר בכך שלמורה קשה לפתח יחס של קרבה לתלמיד לא ממושמע, ולכן אין באפשרותו של המורה להשפיע על אותו תלמיד.

הנה הדברים בלשונו: "גורם חשוב ביותר, ואפילו מכריע, הוא גורם האהבה וקירבת הלבבות בין ההורים והילדים, ויחס הכבוד וההערצה מצד הילדים כלפי הוריהם. גורם זה פותח בפני ההורים את הדרך ללבם ונפשם של הילדים. ואילו בבית הספר כמעט ואינו קיים הגורם הזה. אמנם נכון הוא שמתרקמים יחסים של אהבה, הערכה וקירבה, בין המורה לבין תלמידים בעלי מידות טובות; אבל תלמידים שאינם מצטיינים ביותר במידותיהם, ואשר דווקא הם זקוקים יותר להשפעתו של המחנך, לגביהם כמט והגורם הזה אינו קיים".

חשיבות מכרעת לחינוך בידי ההורים

השורה התחתונה של החינוך היא האוטונומיה של הילד לשלוט ברצון שלו, ואת זה צריך ללמד ולתרגל בדרך של דוגמה אישית והשפעה. הירש טוען כי אין ברך הנולד שום דבר "שהוא רע מטבעו" וגם לא דבר "שהוא טוב מטבעו". כל תכונה יכולה לשמש בעתיד מעשים טובים או רעים. "הכול תלוי במושל הקטן העתיד למשול בכל אלה. כל התכונות והכוחות הם משרתיו והוא ימשול בהם ויטה אותם כרצונו, אם אל תחתיות היצרים החושניים, או אל גבהי הרוחניות הצרופה".

ומכאן "בית ההורים הוא, לפי הטבע, המקום היחידי בו צריכים הילדים לקבל את כל טיפולם וכל השכלתם הרוחנית והמוסרית. וגם כשהילד נכנס לבית הספר, כדי שיתרום גם הוא לחינוכו, אין זה גורע מאומה מחובתם החינוכית של ההורים. אבוי יהיה לעתידם של בנינו, אם ההורים משלים את עצמם, כי מחובתם לשלם שכר לימוד ובכך הם פוטרים עצמם מכל אחריות לגבי עתידם הרוחני והמוסרי של בניהם."

הציטוטים מתוך הספר: כתבי רבי שמשון רפאל הירש, יסודות החינוך (שני כרכים), הוצאת נצח 1968.
להרחבה אודת משנת החינוך של הירש ראו סדרת מאמרים באתר דעת מאת יאיר פיקסלר; וכן מאמר מאת יצחק בראור.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
חיילים יורים גז מדמיע במהלך ההפגנה השבועית נגד הכיבוש וההתנחלויות בכפר קדום שבגדה המערבית (צילום: אורן זיו)

חיילים יורים גז מדמיע במהלך ההפגנה השבועית נגד הכיבוש וההתנחלויות בכפר קדום שבגדה המערבית (צילום: אורן זיו)

חיילים בקדום לישראלים: "אחרי החוק של בנט בקרוב לא תהיו פה יותר"

משלחת גדולה מהרגיל של מפגינים ישראלים הגיעה היום להתריס מול תוכנית צווי ההרחקה של שר הביטחון. מנגד, החיילים השתמשו באלימות רבה מהרגיל ואף איימו על צלמים. פעילים בכפר: תוכנית טראמפ לא תנתק אותנו מהאדמה - נמשיך להתנגד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf