בשבוע הבא יוכח שוב שהצלחה במבחני פיזה מתחילה בגיל הרך

לקראת פרסום תוצאות מבחני פיזה ל-2018, כדאי להסתכל על התמונה שמצטיירת אחרי 19 שנה של מבחנים: מדינות שבהן התלמידים מצליחים לא עשו זאת בזכות כסף או תוספת שעות לימוד, אלא באמצעות השקעה בחינוך בשלבים מוקדמים, הגדלת האוטונומיה של בתי הספר ודחיפת התלמידים החלשים למעלה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השבוע אנחנו מקדימים את החדשות: ביום שלישי הקרוב, ה-3 בדצמבר, יתפרסמו תוצאות מבחני פיזה ל-2018. עם פרסום התוצאות ולמשך יום יומיים נעסוק כולנו בפרטים הקטנים, נתמקח ונתפלמס על משמעותם של מספרים – הציונים של התלמידים בשפה, מתמטיקה ומדעים, והפערים בין ילדי העשירים לילדי העניים.

אבל יש תמונה גדולה יותר – זאת המצטיירת לאחר 19 שנה של מבחני פיזה, שבמהלכן נבחנו מיליוני תלמידים בעשרות מדינות. אין צורך לחכות ליום שלישי כדי לדבר עליה: מדינות שתלמידיהן מגיעים להישגים טובים ושהפערים בין התלמידים בהן הם קטנים לא עשו זאת דרך כסף, וגם לא על ידי הוספת שעות לימוד.

מדינות שבהן התלמידים מצליחים השקיעו יותר בגיל הרך: בדרבון ההורים לקרוא ולשוחח עם הילדים ובאיכות מוסדות החינוך לגיל הרך. הן עשו זאת דרך אוטונומיה פדגוגית לבתי הספר, כך שהמורים חופשיים לבחור את תוכני הלימוד ואת ספרי הלימוד המתאימים להם. והן עשו זאת דרך הכללה (inclusive) של כל התלמידים ללא הפרדה על רקע דת, עדה, מגדר, מצב כלכלי או הישגים.

ילדים בגן (צילום: משה שי / פלאש90)

ההשקעה בגיל הרך משתלמת. ילדים בגן (צילום: משה שי / פלאש90)

תקרת הזכוכית של המשאבים

בכל הקשור לתקציב החינוך ולהשקעה בתלמידים, הממצאים מראים שבמדינות העניות יש לכסף קשר ישיר להישגי התלמידים. ככל שהמדינה משקיעה יותר כסף בחינוך, כך הציונים גבוהים יותר. אולם במדינות העשירות, שבהן התמ"ג לנפש הוא יותר מ-20 אלף דולר (ובישראל התמ"ג לנפש הוא כפול מזה) אין קשר בין העושר של המדינה או היקף ההשקעה בחינוך לבין ההישגים של התלמידים. כלומר, מעל תקרה מסוימת של כסף בחינוך, עוד כסף כבר אינו מתבטא בשיפור הישגים.

גם הפרטה אינה תורמת להישגים. במדינות שבהן יש בתי ספר פרטיים התלמידים אינם מגיעים בהכרח להישגים טובים יותר. אמנם התלמידים בבתי ספר פרטיים משיגים ציונים מעט יותר גבוהים, אולם כאשר מבודדים את משתנה המעמד החברתי-כלכלי, מתברר שהתלמידים בבתי ספר ציבוריים מגיעים לאותם הישגים. כלומר בתי ספר פרטיים מצליחים כי מתרכזת בהן אוכלוסייה חזקה יותר, ולא משום שהם משפרים את איכות ההוראה.

תוספת שעות לימוד אינה תורמת בהכרח להישגים, וגם כאן ניכר אפקט של תקרת זכוכית. במדינות שבהן יש יותר שעות לימודי מדעים במערכת השעות הרגילה של בית הספר ניכר שיפור בציונים, במיוחד אצל תלמידים חלשים. אולם ככל שהתלמידים מדווחים על יותר שעות מעבר לתוכנית הליבה, כמו יום לימודים ארוך, או על יותר שעות למידה מחוץ לבית הספר, בהכנת שיעורי בית ובשיעורים פרטיים – ממוצע הציונים במדעים דווקא יורד אצל התלמידים החזקים והחלשים כאחד. גם גבול התרומה של משך הלמידה הוא סביר בלבד.

תלמידה בבית הספר אורט בעכו (צילום: משה שי / פלאש90)

אפקט של תקרת זכוכית בלימודי מדעים. תלמידה בבית הספר אורט בעכו (צילום: משה שי / פלאש90)

ההישגים מתחילים בבית

ההישגים מתחילים בבית ההורים. במבחן פיזה ב-2009 הועבר שאלון להורי התלמידים בכיתות ט', שבו הם נשאלו באיזו תדירות הם קראו ספרים ביחד עם ילדיהם כשהיו בכיתה א': כל יום, פעם או פעמיים בשבוע, פעם או פעמיים בחודש או כמעט אף פעם. כאשר מצליבים את היקף הקריאה המשותפת עם ההורים בכיתה א' אל מול הישגי התלמידים בשפה בכיתה ט', מתברר כי הילדים שנחשפו לקריאה עם ההורים יותר מפעם בשבוע, השיגו (בממוצע) 25 נקודות ציון יותר ממי שנחשפו לקריאה עם ההורים פחות מפעם בשבוע. מדובר בהפרש שהוא שווה ערך ליותר מחצי שנת לימודים בבית הספר.

התרומה של קריאה עם ההורים להישגי התלמידים נותרת משמעותית גם לאחר שמבודדים את משתנה המעמד החברתי-כלכלי, כלומר משווים בין תלמידים הבאים מבתים באותו מעמד. גם לשיחה בין הורה לילד אודות דברים שהתרחשו במהלך היום ולסיפור סיפורים שלא בקריאה מספר יש תרומה דומה להישגי התלמידים. באופן מפתיע, הסתבר שמשחקי אותיות ומילים אינם קשורים להצלחה בלימודים. ייתכן שהדבר החשוב הוא חשיפת הילדים למשפטים שלמים בעלי משמעות, ולא רק לאותיות ולמילים בודדות.

גם כשהילד בגר והגיע לגיל כיתה ט', עדיין לא מאוחר להורים לסייע בשיפור ציוניו. ההורים נשאלו באיזו תדירות הם משוחחים עם ילדיהם אודות פוליטיקה ונושאים מהחדשות, וכן באיזו תדירות הם משוחחים עם ילדיהם על ספרים, סרטים או סדרות טלוויזיה. הסתבר כי תלמידי כיתה ט' ששותפים לשיחות כאלה עם הוריהם יותר מפעם בשבוע השיגו בממוצע 28 נקודות ציון יותר מתלמידים שקיימו שיחות כאלה פחות מפעם בשבוע. השפעה חיובית היתה גם לשיחות אודות מה שהילד למד וחווה בבית הספר, וכן לקיום ארוחה משפחתית משותפת סביב שולחן.

לחנך לעצמאות תרבותית ערבית בסביבה של דומיננטיות של עברית. יצירה משותפת בסמינר זרעים بذور - חינוך ולדורף דו לשוני (צילום: שרון דרעי)

המנבא החזק של יכולת למידה שיתופית – התלמיד עצמו. יצירה משותפת בסמינר זרעים بذور – חינוך ולדורף דו לשוני (צילום: שרון דרעי)

ב-2015 התמקד מבחן פיזה ביכולת הלמידה השיתופית של התלמידים. כדי לשתף אדם אחר בלמידה חייב הילד לזהות את הזולת כמי שהוא בעל מחשבות ודעות משל עצמו, כזה שיש בכוחו לסייע לילד להתקדם ולפתור את השאלות. המחקר מצא כי "מכל ההקשרים שנבדקו, המנבא החזק ביותר של יכולת למידה שיתופית נוגע לתלמיד עצמו: יחסיו עם הוריו, מוריו ותלמידים אחרים".

ואכן, נמצא קשר חזק בין מעורבות ההורים בעולם החברתי של הילדים לבין יכולת הלמידה השיתופית. ככל שההורה מכיר יותר חברים של הילד בשמם, וככל שההורה מכיר יותר הורים של החברים של הילד בשמם, כך הילד משיג ציונים גבוהים יותר בלמידה שיתופית. הממוצע אגב הוא היכרות בשמם של חמישה חברים ובשמם של ארבעה הורים של חברים.

גם המערכת יכולה לתרום

גם מערכת החינוך יכולה לתרום להישגי התלמידים. בהשוואה בינלאומית, הציונים של התלמידים טובים יותר במדינות שבהן יש לבתי הספר אוטונומיה פדגוגית גבוהה יותר. מדובר בארבעה משתנים שנבדקו: בית הספר קובע את תחומי התוכן ("מקצועות") שנלמדים וכן את התוכן הנלמד בכל "מקצוע"; ובית הספר בוחר את ספרי הלימוד המתאימים וכן בוחר את דרכי ההערכה שבהן יעשה שימוש.

ההסבר האפשרי הוא שהצוות בבית הספר יודע להתאים טוב יותר בין מה שרוצים ללמד לבין קהל התלמידים שלו. תוכנית הוראה אחידה עם ספרי לימוד אחידים ומבחנים אחידים לכל ילדי המדינה (כפי שנהוג בישראל) אינה נותנת מענה לשונות בין התלמידים.

אוטונומיה והטרוגניות משפרות תוצאות. תלמידים במבחן (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

מאפיין שני של המדינות המצליחות קשור להזדמנות שניתנת לתלמידים החלשים. ככל שמערכת החינוך היא הטרוגנית וכוללנית (inclusive) יותר, כך ההישגים גבוהים יותר והפערים קטנים יותר. חלוקת התלמידים לכיתות על פי רמות (הקבצות), השארת תלמידים לחזור על שנת לימודים פעם נוספת או העברת תלמידים לבתי ספר אחרים – כל אלה אינם קשורים להעלאת ההישגים של התלמידים.

ועוד בעניין זה: מדינות שהצליחו במהלך השנים לשפר את הישגי התלמידים ובמקביל לצמצם את הפערים עשו זאת על ידי תמיכה בתלמידים המתקשים. הדחיפה של האוכלוסייה החלשה מלמטה מניבה תוצאות טובות יותר מאשר משיכת החזקים מלמעלה.

לסיכום: רגע לפני שמתפרסם מחקר פיזה ל-2018 נזכור כי משרד החינוך יכול לעשות עוד לשיפור הישגי התלמידים בישראל, על ידי כך שיעודד הורים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם, בשיחה ובקריאה משותפים; יאפשר לבתי הספר אוטונומיה פדגוגית בבחירה תוכניות לימודים, ספרי לימוד, דרכי הוראה ודרכי הערכה; ויבטל את ההפרדות הנהוגות במערכת החינוך על רקע דתי, עדתי, מגדרי, מצב כלכלי או רמת הישגים.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

מארק צוקרברג (צילום: Friesehamburg, ויקימדיה CC BY-SA 4.0)

הגברים בוכים בפייסבוק, וצוקרברג מתגייס להגנתם

בעוד נשים נלחמות על זכותן לחיים ולהגנה מאלימות מינית, גברים נאלצים להילחם על זכותם לא להיעלב. זהו מאבק עיקש, שכולל שעות של לחיצה על "דווח על תגובה זאת". מרגש לראות שבהנהלת הרשת החברתית השכילו לזהות את האוכלוסייה שהכי זקוקה להגנה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf