מיסוי רווחי הבנקים לא יעזור. הפתרון הוא גופים בבעלות הלקוחות
הרווחים השערורייתיים של הבנקים בישראל נגזרים מהמרווח שבין הריבית הנמוכה על פיקדונות, לבין הריבית הגבוהה על משיכות יתר. במקום מיסוי הרווחים, שרק ידרבן אותם למצוא דרכים יצירתיות יותר לעשוק, יש לעודד הקמת אגודות אשראי
עדיין ניתן למצוא לקוח שמופתע מכך, שגובים ממנו כסף על זה שביצע פעולה. אנשים ליד מכשירי כספומט בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)
בסרטים מצוירים זה יותר מצחיק. האחד סוגר את הדלת והשני נכנס דרך החור שבקיר, האחד תופר רשתות והשני מזדחל מתחת לאפו. טום וג'רי, זה מה שעלה לי בראש כששמעתי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אתמול (שלישי) שהוא מתכוון למסות את רווחי היתר של הבנקים, בגלל העלאת הריבית. זה ריטואל קבוע, כל כמה שנים מגיעים במשרד האוצר למסקנה שהבנקים הגזימו, שהרווחים שהם עושים על חשבון ציבור הלקוחות אינם סבירים ומנסים לסגור – או רק לצמצם – את אחד מאפיקי הרווחים שלהם.
ב-2007 הגביל בנק ישראל את היקף משיכת היתר שבנקים רשאים לתת ללקוחותיהם. עד אז בנקים עודדו את הלקוחות להיות במשיכת יתר גבוהה, כי שם נגבות הריביות הגבוהות ביותר. העובדה שזה מסוכן גם ללקוח וגם למשק, לא ממש הטרידה אותם. ההגבלה צמצמה בעיקר את הדיווחים על הרווחים העצומים של הבנקים על משיכות היתר. עדיין יותר ממחצית ממשקי הבית בישראל נמצאים במצב של משיכת יתר חלק מהזמן, כלומר בתשלום ריביות גבוהות לבנקים.
>> אחרי עשור מאבק: מוסד פיננסי קואופרטיבי ראשון בישראל מזה יובל
במשך שנים, כל השיח לגבי רווחי הבנקים התמקד בעמלות. עדיין ניתן למצוא מדי פעם לקוח שמופתע מכך, שגובים ממנו כסף על זה שהוא ביצע פעולה. פעם היו מתרגשים מכך שגובים כסף על הוצאת מזומן מהכספומט, היום מופתעים מכך שמשלמים על העברות ב"ביט". בנק ישראל חייב את הבנקים לפרסם עמלות, להציע מסלולים שמשלמים בהם באופן קבוע ומוזל (מוזל ממה? מהעלות? מהמחיר המופרז?) על מספר מסוים של עמלות חודשיות, אבל התוצאה ברורה: בשנת 2022 הרוויחו ארבעת הבנקים הגדולים 12.7 מיליארד שקל על עמלות, 6.4% יותר מבשנה הקודמת.
עכשיו מדברים על הרווחים האסטרונומיים שזכו בהם הבנקים בעקבות מדיניות העלאת הריבית (השערורייתית, שההיגיון הכלכלי בה לקוח מספרי הכלכלה, תוך התעלמות מהחיים עצמם) של בנק ישראל.
לבדוק את המרווחים
רווחי הריבית בבנקים בישראל – בין הריבית הנמוכה מאוד המשולמת על פיקדונות, לבין הריבית הגבוהה שנגבית על הלוואות ועל משיכות יתר – היו גבוהים באופן יחסי כבר שנים רבות. זה האפיק העיקרי שבו מרוויחים בנקים, מהמרווח הזה. כשרוצים לבדוק אם גוף פיננסי פועל באופן הוגן, צריך לבדוק קודם כל את המרווחים.
העלאת הריבית במשק אפשרה לבנקים להעלות את המרווחים, בלי שום פעולה: ככלל, הריבית על הלוואות צמודה ל"פריים", כלומר לריבית שקובע בנק ישראל, ולכן הריבית על ההלוואות עולה עם החלטת בנק ישראל. הריבית המשולמת על פיקדונות לא צמודה לכלום, ולכן נותרת נמוכה עד בלתי מזוהה בלא מיקרוסקופ. על כסף שיושב בחשבון העובר ושב, הבנקים לא משלמים לבעליו דבר. מאחר שהיו בבנקים כ-600 מיליארד שקל של הציבור בחשבונות עובר ושב בשנת 2022, הם פשוט הרוויחו מלא מבלי לשנות דבר. כך גדלו רווחי ארבעת הבנקים בישראל, ב-2022 ל-22 מיליארד שקל.
רוב הלווים הם משקי בית. בעלי הון לא מחזיקים כסף ב"עובר ושב". כל הרווחים הללו הם על חשבון מעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים ובינוניים. רובו ממעמד הביניים.
עכשיו רוצה שר האוצר סמוטריץ' להטיל מס חדש על הבנקים כדי שישלמו על הרווחים הנוספים, שנוצרו להם בלי שעשו דבר. כי מיסוי כזה יביא, לדעתו, להקטנת המוטיבציה של הבנקים לעשוק את הציבור. בהצלחה עם זה. אם הם מרוויחים מזה, אין להם שום סיבה להפסיק, גם אם ייאלצו לשלם מס חדש (ואפשר לסמוך על הלוביסטים שלהם שיידחו את החקיקה עד שהיועצים המשפטיים ימצאו את הדרך לצמצם את החיוב).
הרגולציה סותמת חור אחד, הבנקים ימצאו אחר. טום וג'רי. אין שום רגולציה בעולם שתגרום לבנקים, שכל מטרתם להרוויח כמה שיותר על חשבון הציבור, לא לנצל כל חריץ אפשרי ולפעור חדשים. יש אנשים שמקבלים משכורת מכובדת, רק כדי להכניס שוב ושוב את פנימית הגלגל לגיגית המים ולחפש את החור דרכו ניתן להוציא אוויר. ולצידו, קופסת נעצים.
כמו שהיה אומר אילן גילאון, זכר סוציאליסט לברכה, אי אפשר לחוקק חוק שבני אדם יהיו בני אדם. על אחת כמה וכמה בנקים.
מיסוי יביא להקטנת המוטיבציה של הבנקים לעשוק את הציבור? בהצלחה עם זה. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' (צילום: אבשלום ששוני / פלאש90)
הדרך להפסיק את העושק היא להפסיק לשחק איתם
כל הפתרונות המסתמכים על פעילות ה"שוק" לא יצליחו. כל רגולציה שמטרתה לצמצם את הרווחים, רק תגביר את היצירתיות. בשבילם זה משחק. הדרך היחידה להפסיק את העושק היא להפסיק לשחק איתם. לקחת את הכסף לידיים שלנו. כמעט בכל העולם יש חלופות לבנקים, בבנקים קואופרטיבים ובאגודות אשראי, שבהם הלקוחות הם הבעלים. משחק אחר. 20% מהבנקאות האירופית היא קואופרטיבית, והשיעור של משקי הבית והעסקים הקטנים בהם הולך ועולה. בין השנים 2000 ל-2018, הבנקים הקואופרטיבים באירופה הגדילו את סך ההלוואות שלהם למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים ב-300%. הבנקים על בסיס הון הגדילו את שיעור ההלוואות באותן שנים ב-40% בלבד, ובין 2011-2018 כלל לא הגדילו את אחוז ההלוואות. בקורונה הפערים גדלו עוד יותר.
ב-2016 חוקקה כנסת ישראל את החוק היחיד שיכול לשנות את המצב, ואיפשרה להקים בישראל אגודות אשראי, מוסדות בנקאיים בבעלות לקוחותיהם. המחוקק מחוקק, אבל הרגולטורים עשו ככל שלאל ידם למנוע הקמה של אגודות אשראי. היחידה שהצליחה להבקיע בינתיים היא אופק, שאמורה להתחיל לספק שירותים לקראת סוף השנה הנוכחית, אבל גם היא עדיין מתמודדת עם רגולטור עוין, שרק מערים עוד ועוד קשיים. במקום להמציא פתרונות חדשים שרק יגבירו את היצירתיות בבנקים, צריכות הכנסת והממשלה להתגייס כדי להבטיח שהחוק יקוים, לצמצם בירוקרטיה, להסיר חסמים, ולאפשר לאלטרנטיבה לבנקים לצאת לדרך.
אין טעם להמשיך לרדוף אחרי הבנקים, צריך אגודות אשראי, שפשוט נותנות שירותים בנקאיים בלי להרוויח על חשבון הלקוחות. זה יכול לקרות כבר בחודשים הקרובים עם אופק, ועם עוד דחיפה קטנה, ניתן יהיה לפתוח אגודות אשראי נוספות, הרבה יותר בקלות. משחק חדש.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן
