newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

רבניות הפגינו נגד ההרעבה של עזה. "היהדות דורשת לתת אוכל לרעבים"

אמריקאים וישראלים מארגון "רבנים למען הפסקת אש" ערכו צעדת מחאה ביום שישי ליד מעבר ארז בדרישה להכניס מזון לרצועה. "אם למסורת יש משמעות, אסור לתת לאנשים בעזה למות ברעב", אמרה אחת המפגינות. 7 נעצרו

מאת:
מחאה של רבנים מול מחסום ארז (צילום: אורן זיו)

ההתעלמות מהסבל בעזה מנוגדת למסורת היהודית. מחאה של רבנים סמוך למעבר ארז (צילום: אורן זיו)

שבע מפגינות נעצרו ביום שישי במהלך מחאה של רבנים ורבניות מארה"ב ומישראל נגד המלחמה בעזה ובקריאה להפסקת אש ולהגברת הסיוע ההומניטרי. ההפגנה נערכה ליד מעבר ארז, והמפגינים, ביניהם כ-20 רבנים, ניסו לצעוד לעבר הגבול עם עזה כשהם נושאים סיוע סמלי של קמח ואורז.

עזה, כרוניקה של הרעבה

שוטרים, שנערכו מראש באזור, חסמו את דרכם, מאות מטרים מהמעבר. אולם המפגינים עקפו ברגל את השוטרים, התקרבו למעבר והתיישבו על הכביש. הם הניפו דגלים לבנים ושרו. לאחר כשעה, עצרה המשטרה שבע מפגינות – ארבע אזרחיות אמריקאיות, מתוכם שתי רבות, הסופרת האמריקאית ממוצא ישראלי איילת ולדמן, ושלוש פעילות ישראליות. העצורות נלקחו לתחנות אשקלון ושדרות, ושוחררו בשעות הערב בתנאי של הרחקה מהאזור ל-15 יום בשעות הערב.

בהודעה שפרסמה יוזמת "רבנים למען הפסקת אש", שארגנה את המחאה, נאמר כי "חג הפסח הוא תזכורת לאחריותנו המוסרית והיהודית לפעול למען חירות לכל אדם, לסולידריות ולהתנגדות למציאות של סבל ודיכוי".

הרבה אליסה וייז, מייסדת יוזמת "רבנים למען הפסקת אש", שהגיעה במיוחד מארה"ב לצורך צעדת המחאה וגם נעצרה מאוחר יותר, אמרה ל"שיחה מקומית": "אנחנו כאן כי המסורת שלנו דורשת זאת. בחג הפסח, בליל הסדר, אנחנו אומרים 'כָּל דִכְפִין – יֵיתֵי וְיֵיכֹל', לאפשר לכל הרעבים לאכול. אם למסורת שלנו יש משמעות, צריך לגרום לכך שלא נאפשר לאנשים בעזה לגווע מרעב. אנחנו פה כדי לקרוא בדחיפות לממשל של ביידן לעשות הכל כדי להגיע להפסקת אש עכשיו, לפני שישראל פולשת לרפיח".

"אני גאה להיות כאן בשם ערכים יהודים והתורה, כדי לדבר על זכויות אדם לכולם", אמר אבי דבוש, מנכ"ל קול רבני לזכויות אדם, שהשתתף בהפגנה. "הייתי בקיבוץ נירים ב-7 באוקטובר, אני לא יכול לשכוח את החטופים, אבל אני לא יכול לשכוח את בני האדם בעזה שמתים מרעב, שנהרגו באלפים וסובלים מהרס נורא.

"דברים נוראים נעשים בשמנו בעזה, אנחנו כאן להשמיע קול ברור של זכויות אדם צדק, שוויון ושלום. בתורה יש את התפיסה של 'לא תוכל להתעלם'. אנחנו לא יכולים להתעלם ממה שקרה ב-7 באוקטובר אבל גם לא מתעלמים ממה שקורה בעזה כבר יותר מ-200 יום".

מחאה של רבנים מול מחסום ארז (צילום: אורן זיו)

ההפגנות בקמפוסים באמריקה אינן אנטישמיות. מייסדת היוזמה, הרבה אליסה וייז, נעצרת במהלך המחאה סמוך למעבר ארז (צילום: אורן זיו)

"הגענו לכאן כי אנחנו מאמינים שצריך להכניס הרבה יותר סיוע לעזה", אמרה הרבה אביי סטיין, "אנחנו תומכות באונר"א ובארגונים אחרים המספקים סיוע לעזה. צריך להסיר את המצור ולדאוג שלכל בן אדם בין הירדן לים יהיו זכויות שוות".

המפגינים התייחסו גם לטענות, כי ההפגנות ההולכות ומתרחבות בקמפוסים בארה"ב בתמיכה בזכויות הפלסטינים ובקריאה להפסקת המלחמה נושאות מסרים אנטישמיים. "אנשים טוענים שביקורת על ממשלת ישראל היא אנטישמיות, אבל זה פשוט לא נכון", אמרה סטיין. "ישראל היא מדינה, וחובה לדרוש ממנה בדחיפות לתת דין וחשבון. ישראל היא לא 'יהודית', היא מדינה. והממשלה שלי בארה"ב מממנת אותה. אנחנו מפגינים כדי להבטיח שהפלסטינים והישראלים יהיו חופשיים. אף אחד לא חופשי עד שכולנו חופשיים".

סטיין הדגישה שרבים מהמפגינים בקמפוסים הם יהודים. "הייתי באוניברסיטת קולומביה בשבוע שעבר," היא סיפרה. "מאות סטודנטים יהודים השתתפו והובילו את מחנה המחאה. בערב שבת שעברה עשינו הבדלה ביחד, בהשתתפות סטודנטים שהתחילו לימודי רבנות. מה שקרה הוא שסטודנטים יהודים הורחקו מהקמפוס כדי להעניק 'ביטחון ליהודים', ונאלצו לעשות הבדלה מאחורי שערים נעולים".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
ניסיתי אלף פעם לדמיין איך נלקחת ברכב שלהם לעזה, ומה עבר עלייך בדרך. ויויאן סילבר ז"ל (באדיבות B8 of Hope)

אמא קיפחה את חייה לא כפעילת שלום או כמנהיגה. היא לא שרדה את הטבח בקיבוץ בארי. ויויאן סילבר ז"ל (באדיבות B8 of Hope)

הלפיד של אמא עבר אליי, מי ייתן וייכבה איתי

אמא שלי, ויויאן סילבר, אמרה שהזמן למימוש רעיונות השלום, הפיוס והצדק הוא בהווה. היא לא שרדה את הטבח בבארי. אני נאלץ לשאת אותם. דברים שאמר יונתן זייגן על אימו בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני המשותף

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf