newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מורות למען מורות – ולמען דמוקרטיה

במסגרת המחאה הכללית התגבשה קבוצת "מאבק החינוך" – קבוצה של מורות למען מורות ולמען המדינה, שמבקשת לחזק את ציבור נשות ואנשי החינוך המוחלשים, להדגיש את חשיבות החינוך לדמוקרטיה, ולהציע לצוותים החינוכיים כלים לתיקון הנדרש

מאת:
הפגנה ליד הבימה בתל אביב (צילום: באדיבות מאבק החינוך)

נשות ואנשי חינוך הם ציבור מוחלש, חשוף לביקורת, ונתון תחת מסע הפחדה והשתקה. הפגנה ליד הבימה בתל אביב (צילום: באדיבות "מאבק החינוך")

"מאבק החינוך" היא קבוצת מחאה של נשות ואנשי חינוך, הפועלת מזה כמה חודשים במסגרת המחאה הכללית נגד מהלכי הממשלה. ייחודה בהיותה קבוצה של מורות למען מורות ולמען המדינה. מורות! ולא מי שבדרך כלל מדברים בשמן.

זה לא קורה הרבה שנשות ואנשי חינוך יוצאים במחאה פומבית, וזאת בשל שלושה אתגרים: ראשית, נדרש למקד ולהסביר כיצד החינוך קשור לכל העניין, המוצג לרוב כרפורמה או מהפכה משפטית.

שנית, נשות ואנשי חינוך הם ציבור מוחלש, חשוף לביקורת, לעתים בוטה, מצד חלק מההורים, ונתון תחת מסע הפחדה והשתקה מצד שר החינוך ומנכ"ל המשרד.

ולבסוף, צריך להציע לצוותים החינוכיים כלים לתיקון החינוכי הנדרש: כיצד להוביל חינוך לדמוקרטיה ולאקטיביזם חברתי בכיתות, באמצעות שיחות בנושאים שבמחלוקת ובאמצעות דוגמה אישית.

הזנחנו את החינוך האזרחי-דמוקרטי

אתגרים אלה קיבלו הד בנאומו של איתמר בניט, מקבוצת המאבק, באחת ההפגנות: "השחיקה בערכים הדמוקרטיים והפגיעה בחינוך לדמוקרטיה אינם תוצאה של ההפיכה המשטרית. להיפך. ההימנעות של החינוך הממלכתי מלעסוק בתכנים אלה היא אחד הגורמים שהביאו אותנו למצב הנוכחי. ההזנחה שלנו, של הציבור הליברלי, את החינוך לדמוקרטיה, היא שסללה עבור הממשלה את הדרך.

"ילדים לא נולדים דמוקרטיים וליברלים. ילדות לא נולדות עם תפיסה של שוויון וסולידריות. בשביל שזה יקרה צריך לראות שוויון בבית הספר, לדבר על זכויות בכיתות, לחוות מחלוקות, וללמוד כיצד ליישב אותן. […]"

הצעות חוק – פיטורי מורים מתנגדי משטר

מלבד הפגיעה הכללית בדמוקרטיה, יש בבליץ החקיקה של הממשלה הנוכחית שתי הצעות חוק, שנועדו לפגוע ישירות בחינוך הממלכתי. מטרת שתי ההצעות: לאפשר פיטורים מידיים של נשות ואנשי חינוך שיתבטאו נגד המשטר הדיקטטורי העתידי.

על פי הצעת החוק של צביקה פוגל מעוצמה יהודית, תוקם לצד שר החינוך "מועצה למניעת תמיכה בטרור", שבה ישבו נציגי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל. בסמכותם של אלה יהיה "לפסול את מינויו או המשך העסקתו של איש צוות במוסד חינוך", אשר "הביעו תמיכה" בארגוני טרור "הפועלים נגד קיומו של העם היהודי".

החוק הזה עתיד לפגוע באופן מידי וגורף במורות ובמורים בחברה הערבית, אולם אין זה סוד שכל ארגוני זכויות האדם בישראל נתפסים על ידי הימין כמי שפועלים נגד "העם היהודי". כל שיחה עם תלמידים על שוויון או על הומניזם, ניתן יהיה לפרש כהבעת תמיכה בארגונים אנטי יהודיים, ומכאן מלוא הסמכות לשב"כ לפטר את המורה לאלתר.

כדי להבין את עומק המשבר שבו אנו מצויים,ראוי להזכיר שהצעת חוק בנוסח זהה הונחה על שולחן הכנסת גם בידי שרן השכל (המחנה הממלכתי). כן, כן, הח"כית מגוש "השינוי".

"מורשת זיכרון השואה"? אבוי, אבוי, ושוב אבוי. שר החינוך, יואב קיש (צילום: גילי יערי / פלאש 90)

מתעלם. שר החינוך, יואב קיש (צילום: גילי יערי / פלאש 90)

הצעת החוק השנייה, שהוגשה על ידי עמית לוי מהליכוד, מסוכנת עוד יותר. על פי הצעת החוק "לפיקוח על תוכני הלימוד ולמניעת הסתה", שר החינוך יידרש "להסדיר בחקיקה את תכני הלימוד שילמדו בכל בתי הספר הפועלים על פי חוק במדינת ישראל ונתונים לפיקוחה".

באופן זה, כל מסמכי תוכניות הלימודים, כלומר הסילבוס של מקצועות הלימוד, יעברו ממעמד של מסמכי מדיניות של משרד החינוך למעמד של חקיקה ראשית בספר החוקים של מדינת ישראל. מכאן – מורות ומורים שלא ילַמְדו בדיוק את מה ששר החינוך יקבע שעליהם ללמד, יהיו באופן מידי עברייני חוק, וניתן יהיה לפטרם.

השר, המנכ"ל וארגוני המורים בחרו להתעלם

יפעת בן דב, ממייסדות ומובילות "מאבק החינוך", מספרת שהקבוצה החלה להתגבש בינואר 2023, בעקבות הפגנה של מורות ומורים מפורום חינוך של האגודה לזכויות האזרח בישראל, בעת ועידת אשמורת של הסתדרות המורים. בשלטים המאולתרים של אותה הפגנה, התגבשה שפת המחאה של הקבוצה: "אין דמוקרטיה ללא חינוך לדמוקרטיה", "נשות ואנשי חינוך למען דמוקרטיה", "לא לגזענות במערכת החינוך", וכדומה.

ההפגנה קיבלה תוקף מיוחד, שכן יום קודם שלח שר החינוך, יואב קיש, מכתב בלשון מאיימת למנהלות ומנהלי בתי הספר, שימנעו את השתתפות נשות ואנשי החינוך במחאה נגד הממשלה. השר רמז במכתב, שכביכול אסור לעובדי הוראה ליזום ולהשתתף בהפגנות, טענה שהיא שקרית מיסודה. ראו לעניין זה את "הזכותון", חוברת זכויות הביטוי של עובדי הוראה, בהוצאת המחלקה המשפטית של האגודה לזכויות האזרח.

במהלך חודש מרץ הועבר לשר החינוך מכתב, בהובלת ד"ר אביבה בריינר ואורנה שם טוב מקבוצת המאבק, שעליו חתמו 2,000 מורות ומורים. "קיבלת למשמרת את דור העתיד כולו", נכתב לשר, ולכן אל לך לתת "ידך למהלכים שפוגעים בדמוקרטיה, בחינוך, בתלמידות ובתלמידים". השר מעולם לא השיב. גם מנכ"ל משרד החינוך, שקיבל לידיו העתק מודפס של העצומה, לא טרח להתייחס.

בהפגנה שנערכה מול משרדי ארגון המורים העל יסודיים, דרשו נציגות המאבק שהארגון יצטרף למחאה. רן ארז, יו"ר הארגון, סירב. להבנתו, מדובר בוויכוח פוליטי שהארגון לא יכול לבחור בו צד. במילותיו: "ברגע שאנחנו מכניסים את המאבק נגד הרפורמה המשפטית, אנחנו מפרקים את חדר המורים".

כיצד מניעים מורים לאקטיביזם גלוי?

עם התארגנות הקבוצה הצטרפו אלפי מורות ומורים לקבוצת הווטסאפ של "מאבק החינוך". ועם זאת, מרבית נשות ואנשי החינוך חוששים להשתתף בפעילות הגלויה, במרחב הציבורי.

באחד מימי "השיתוק הלאומי" בחודש מרץ, אורגנה כיתת מחאה בקרבת תיכון עירוני ד' בתל אביב בהובלת אביטל מסטרמן ואורנה שם טוב. כיתת מחאה דומה אורגנה גם במרחב ההפגנות ברחוב קפלן. כסאות ושולחנות תלמידים הוצבו ברחוב, והציבור הוזמן להקשיב, ואף להעביר, שיעורי אזרחות קצרים. שחר רגב, מקבוצת המאבק, כתב סיכום פנימי על חווית המפגש בכיתת המחאה:

"פתאום היינו מוקפים הרבה מאוד אנשים. גילינו הרבה מאוד מורים שמרגישים שייכות, שרוצים לקחת את המיקרופון ולדבר, שלא חוששים ולובשים חולצת מחאה בפומבי. זה היה ממש מרגש. היתה תחושה של בועה מוגנת בתוך כל ההמון והרעש שיש בהפגנות. הרגשנו שנגענו בלבבות של האנשים".

גם נעמה רובין, שמובילה את "מאבק החינוך" בבאר שבע, מספרת כי האתגר המרכזי הוא בחוסר הנכונות של נשות ואנשי החינוך "לצאת מהארון" כהגדרתה, כלומר להזדהות כאנשי חינוך במסגרת המחאה. הם חוששים מתגובות ההורים, ומתגובת מערכת החינוך.

דוכן של "מאבק החינוך" (צילום: באדיבות "מאבק החינוך")

"מובילות את השיח הדמוקרטי, הליברלי וההומני בכיתות". דוכן של "מאבק החינוך" (צילום: באדיבות "מאבק החינוך")

"שיח פנימי של אנשי חינוך" היא יוזמה שהובילה רובין, בה נפגשו כמה מורות, במטרה לבסס תרבות של פתיחות, הקשבה ושיחה, כמודל לניהול שיחות בכיתות עם תלמידים. המפגש לא עסק בשאלות המהפכה המשפטית, אלא בשאלה כיצד נשים בעלות עמדות מגוונות, לעתים סותרות, משוחחות על כך ביניהן, באופן גלוי ואמפתי.

"זה היה מפגש ממש פורה", כתבה אחת המורות, "בלי פילטרים, בלי מילים מכובסות, פשוט תחושה שיש מקום לכל הדעות, לכל המגזרים ולכל החששות".

שיעור אחד ביום

מבין הכלים שפותחו על ידי חברי הקבוצה, נכתבו מערכי שיעורים העוסקים בהפיכה המשטרית ובהגנה על הדמוקרטיה, והם מפורסמים בעמוד שיעור אחד ביום באתר "מאבק החינוך" באחריות שמוליק מילר. לשם דוגמה, שיעור שכתב ד"ר חגי דורון, מורה לתנ"ך ואזרחות, בנושא זכויות האדם. בשיעור מוצגת משנתו של ג'ון לוק, בן המאה ה-17, שביסס את רעיון "הזכויות הטבעיות" של בני האדם על יסוד מקורות יהודיים. השיעור מציע דיון בשאלה אם עקרון השוויון הוא הכרחי לקיומן של זכויות האדם.

בחודש אפריל נערך כנס פתוח, שבו השתתפו יותר מ-60 נשות ואנשי חינוך. ד"ר אוקי מרושק, מנכ"לית מדרשת אדם, העשירה את הקבוצה בתפיסות לגבי החינוך לדמוקרטיה. על גישתה להמרת קונפליקט בדילמה כתבתי בהרחבה בנפרד.

מורים ללא מורא

יפים לסיום דבריה של המורה ד"ר לימור רדוסקוביץ, נציגת "מאבק החינוך" בכנס שדולת החינוך הממלכתי בכנסת:

"הממלכתיות שכולנו מדברים עליה בורחת לנו, כי המורים בורחים. […] שנים של השתקה, של רמיסה, של פחיתות כבוד, והגענו עד היום. אין יכולת לדבר. אנחנו כאן כדי לומר לכולם שאנחנו מובילות את השיח הדמוקרטי, הליברלי וההומני בכיתות. לכן אנחנו צריכים וצריכות, זועקים וזועקות, שתתמכו בנו, שתקדמו אותנו. אנחנו נשות ואנשי החינוך שומרות ושומרי הסף של הדמוקרטיה במדינת ישראל".

להצטרפות למאבק החינוך: אתר אינטרנט, קבוצת ווטסאפ, פייסבוק, טוויטר.

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf