"לבית של דרעי לא אגיע בביקיני, רק אם יבקש מאוד יפה"

"עמדתי עם ביקיני עשר דקות והצטננתי, זאת לא פעולה אלימה". מאיה בנבנישתי ברחבת הכותל (צילום: אורן זיו)

מאיה בנבנישתי קיימה אתמול (ראשון) מחאת יחיד בכותל המערבי, נגד החוק שהציע יו"ר ש"ס, אריה דרעי, לפיו העונש על נגינה ועל לבוש "לא הולם" ברחבת הכותל יעמוד על חצי שנת מאסר. ב-11 בבוקר, בעזרת הנשים, היא פשטה את בגדיה ונותרה בקור הירושלמי בבגד ים. על גופה היא כתבה "ביבי, let my people", בפרפראזה על השיר "Go down Moses" ("שלח את עמי"). תוך זמן קצר כמה נשים הקיפו אותה, וכעבור כמה דקות שוטרי מג"ב עיכבו אותה והיא נחקרה בחשד ל"התערטלות במקום קדוש במזיד".

מחאתה הקצרה עוררה סערה וביקורת רבה, לא רק מצד אנשי ימין וגורמים דתיים, אלא גם מצד מפגינים נגד הממשלה ואף מצד פלסטינים, הרואים ברחבת הכותל חלק ממתחם אל-אקצה. בנבנישתי שוחררה אתמול בערב, ודיון בבית המשפט השלום בעניין תנאי השחרור שלה נועד להבוקר.

בשיחת זום שערכה אמש מביתה, לאחר שמכשיר הטלפון שלה הוחרם על ידי המשטרה, בנבנישתי, מורה לעברית בת 35 מירושלים, סיפרה על הסיבות למחאה שנקטה: "בעיניי, זאת המשמעות של פמיניזם רדיקלי: קומי ועשי משהו, אל תשבי בבית ותעשי לייקים.

"האמירה שלי היא שמנסים לאט לאט להפוך את ישראל למשהו אחר. אבי מעוז, אריה דרעי – כולם עושים צעדי תינוק, ויריב לוין עושה צעדים של טרקטור, בניסיון להפוך את ישראל למשהו אחר לגמרי, להביא למצב שב-2025 לא יהיה מצעד גאווה בתל אביב. האמירה בלבישת הבגד ים בכותל היא שזה לא יקרה, שאנחנו נעצור את זה. בתור תושבים של ישראל ופלסטין נעצור את הדבר הזה. לא ניתן לשנות את פני המרחב הפוליטי, שאנשים ירגישו פחד ללבוש מה שהם רוצים. זה פשוט לא יקרה. הם חיים בסרט".

מה היתה ההשראה לפעולה? 

"יש בכל העולם את פעילות תנועת פמן, נשים שמוחות בעירום בסולידריות עם אסירות פוליטיות ועל הרבה מאוד נושאים אחרים. גם בבלפור היו מספר נשים שהפגינו בעירום במטרה לעורר יותר תשומת לב למחאה. היתה עובדת סוציאלית שישבה חשופות חזה על המנורה מחוץ לכנסת. עירום של אישה נחשב לא תוקפני, אם גבר מתפשט זה נחשב "חשיפה עצמית" או תוקפנות, אבל כשאישה מתפשטת, זה נתפס בהקשר תרבותי. זה נחשב להבעת פגיעות".

למה בחרת לקיים את המחאה דווקא בכותל המערבי?

"הגעתי לכותל כי הצעת החוק היתה על הכותל. אני רואה את זה כמעשה הומוריסטי. הכותל הוא של כולם, של אנשים בכל התבל. הוא לא רשום בטאבו על שם אריה דרעי, עד שהוא יקנה אותו בכסף שהוא גנב. ההצעה האחרונה שלו הציתה אצלי את הרעיון, שמעתי את זה ברדיו וחשבתי שזה לא אמיתי, שזה סוריאליסטי. אז אמרתי לעצמי 'וואלה, אני שם עם ביקיני בראשון בבוקר. חוזרת מההורים אחרי הסופ"ש, הולכת עם ביקיני לכותל'. כי זה לא יקום ולא יהיה, אריה דרעי לא מחליט על שום דבר, רק על הבית שלו, ואני לא אבוא לבית שלו בביקיני, אלא אם הוא יזמין אותי ויבקש מאוד יפה".

מה את אומרת לאנשים הרבים שזה פגע בהם, גם יהודים וגם מוסלמים? 

"המצב הפוליטי משפיע על כולם, אבל האמירה היא אך ורק רק נגד הממשלה. כיהודייה שמאמינה באלוהים, בתוך השיח הפנים-יהודי אני לא מאמינה בביטוי 'רגשות דתיים', כמו שאין 'רגשות חילוניים'. אם פגעתי ברגשות של אנשים בני דתות אחרות, חשוב לי להגיד שמדובר באקט פוליטי, ולא בהתרסה מול אלוהים. המסרים שכתבתי על הגוף לא מופנים לאלוהים או ליהדות בשום צורה".

עזרו להתמודד עם מזג האוויר. שוטרים מוציאים את מאיה בנבנישתי מרחבת הכותל לאחר פעולת המחאה (צילום: אורן זיו)

איך הגיבו הנשים מסביבך, כשפשטת את הבגדים בתוך עזרת הנשים?

"שוחחתי עם שתי נשים, אחת מאוד נפגעה, והשנייה אמרה לי, 'אני מבינה שאת עושה את זה מהכוונות הכי טהורות, אבל זה פוגע בי'. אהבתי את הדואליות במה שאמרה, שהיא הבינה שזו מחאה ולא מכוונה זדונית, אבל מצד שאני באה למקום קדוש ומבחינתה לא מכבדת את המקום. זה מה שאני אוהבת בירושלים, שאנשים יכולים להכיל הרבה סתירות. הנשים לא נגעו בי, הן לא השתוללו, לא שמו עלי אצבע. גם השוטרים התנהגו אלי יפה, עזרו לי להתמודד עם מזג האוויר לאור הבגדים שהיו לי".

חששת מהתגובות לאחר הפעולה?

"כשהייתי בתחנת המשטרה, השוטרים אמרו ש'הצל' פרסם אצלו את התמונה שלי, חששתי ושמחתי שאני מוקפת שוטרים. כשהשתחררתי וראיתי את הסיקור התקשורתי, לא דאגתי".

בתקופה שבה רבים יוצאים למחות ברחובות, את מקווה שהפעולה שלך תעורר אחרות לפעולה ישירה? 

"איש הישר בעיניו יעשה. אני עשיתי את מה שאני מאמינה בו, אנשים צריכים לעשות את מה שהם מאמינים בו בגבלות הפציפיזם ואהבת האדם. אני מורה, אני נגד אלימות גם מובן הפרטי, ההפגנה שלי היא הפגנה לא אלימה. עמדתי עם ביקיני עשר דקות והצטננתי, זאת לא פעולה אלימה, ובעיני זאת הדרך".