המתנחלים עולים מדרגה: פרצו דרך מחסום ארז והקימו "מאחז"

כבר כמה חודשים שמפגיני ימין מוחים נגד הכנסת סיוע לרצועת עזה וקוראים להקים מחדש התנחלויות ברצועה. בינואר אף קיימו כנס גדול בירושלים, בהשתתפות שרים וחברי כנסת. אך ביום חמישי אחר הצהריים, הפעילות שלהם שברה שיא חדש: כמאה מפגינים הגיעו למחסום ארז, המוביל לחלקה הצפוני של הרצועה, מבנה שנהרס חלקית בהתקפה ב-7 באוקטובר, ועברו את כוחות הצבא המוצבים במקום במה שהגדירו כ"צעדת השיבה לעזה". עשרות מהם נכנסו לשטח שבין הגדר וחומת הגבול עם עזה (אזור החיץ), והקימו שם "מאחז". כמה מהם גם נכנסו מאות מטרים לתוך שטח הרצועה.

האירוע לא זכה לסיקור נרחב בתקשורת הישראלית. כתבים לא הגיעו למקום, וגם אחרי שהוקם ה"מאחז", עיקר תשומת הלב התקשורתית הופנתה לפיגוע בעלי, שאירע באותה השעה. אחת הסיבות לדיווחים המועטים היתה גם העובדה שהמשטרה והצבא לא הוציאו בזמן אמת הודעה על המתרחש, בניגוד לנהוג באירועים אחרים, וממילא הודעות אלה הן שמזינות את הדיווחים.

תחילה, בנקודת הכינוס, נראה היה שמדובר באירוע מנומנם. סביב השעה שתיים בצהריים התכנסו כמה עשרות מפגינים, חלקם מלווים בילדים קטנים, בתחנת הרכבת בשדרות, למה שהוגדר כ"צעדת הראל", לזכרו של הראל שרביט שנהרג בלחימה ברצועה. "נצעד כולנו לכיוון צפון חבל עזה. לא לשווא מסרנו נפשנו", נכתב בהזמנה. במקום חלפה ניידת משטרה, אך לא נרשמה מטעמה התרגשות מההתאספות.

משם נסעו המפגינים במכוניות פרטיות דרך השדות, לכיוון מעבר ארז. הם עלו לנקודת תצפית על הגדר עם עזה, ואז התחילו לצעוד לעברה. כמה חיילים ביקשו מהם לא לעלות על כביש הביטחון. מתחילת המלחמה האזור הוגדר שטח צבאי סגור, ואיש לא הורשה להתקרב אליו.

במקביל, הגיעה מכיוון אחר שיירת כלי רכב, כולל טנדר, שבה "נוער גבעות". לפחות שניים מהם חמושים ברובים, ואיתם ציוד להקמת המאחז. הם החלו לרוץ לעבר ארז, חצו לכיוון הגדר וחלפו על פניה. הקבוצה הראשונה עברה ללא הפרעה דרך שער פתוח בגדר. החיילים הבודדים שהיו במקום ניסו למנוע מהקבוצה השנייה להיכנס, ללא הצלחה מרובה.

כ-20 מהפולשים החלו בהקמת שני צריפים ליד החומה עם עזה, בשטח שנחשב חלק ממערך הגבול. באותו הזמן, שישה-שבעה צעירים חצו בריצה לתוך הרצועה.

ברשת הקשר הצבאית נשמעה הודעה כי כמה אנשים חצו לעזה, ונשלחו ג'יפים, ואף שני טנקים, לחפש אותם. בינתיים, הקמת המאחז נמשכה באין מפריע. כחצי שעה מרגע שחצו את הגדר, החזיר הג'יפ את הצעירים לצד הישראלי. איש מהם לא נעצר. הם התקבלו בתשואות, והצטרפו ליתר המפגינים.

עמיאל פוזן ודוד רמר, בני 18, שניים מהקבוצה שהצליחה להיכנס כמה מאות מטרים לתוך הרצועה. הם סיפרו על האירוע כשהם עומדים ליד גדר הגבול, לאחר שהוחזרו. "לא היה פחד להיות בפנים, הקדוש ברוך הוא איתנו, גם צה"ל פה עוזר לנו", אמר רמר. "אני גר בקהילה של מגורשי גוש קטיף, ורצינו לחזור. אחרי כל מה שקרה, אין ספק שאנחנו צריכים לחזור. ההרגשה טובה מאוד, כמו לחזור הביתה. זה שלנו, הקדוש ברוך הוא אמר שזה שלנו, אם אנחנו לא נהיה שם אנחנו יודעים מה יהיה שם".

פוזן הוסיף: "הגענו לייצג את כל הציבור, את עם ישראל. אנחנו רוצים לחזור לכל ארץ ישראל, לכל מרחבי ארצנו הקדושה. זה שורש החיים שלנו. אין שתי מדינות לשני העמים, זה לא נכון. עם ישראל שייך לארץ ישראל.

"הייתי רוצה שהממשלה תבין, החבר'ה כבר הבינו, רוב העם כבר הבין, אנחנו פה, זה שלנו", הוסיף פוזן. "אין מניעה פוליטית או בינלאומית, אנחנו לא צריכים להתייחס לאף אחד, זה עסק פנימי שלנו. אנחנו צריכים ללכת לעזה, להרוס שם את כל הטרור, ולבנות שם את שלנו".

מפגין אחר שחצה את הגדר הראה לחבריו בטלפון הנייד צילום של שיח תותים משדה פלסטיני שראו בדרך. "תראו כמה יפה הארץ", אמר. בסרטון שצילמו המוחים ופורסם מאוחר יותר, הם נראים רצים בשדות תותים בעזה, כשאחד מהם שואל: "מי רוצה לאכול תות?".

במשטרה הגיבו כי "כוחות המשטרה נאלצו לפעול בתוך שטח רצועת עזה", ומכיוון שהחיילים הם אלה שהוציאו את מי שחצו את החומה, ואילו המשטרה טיפלה ב"מאחז", ניתן להבין כי המבנים הוקמו בשטח שנמצא רשמית ברצועת עזה – בין גדר הגבול לחומה נוספת.

לאורך כל הערב, צעירים המשיכו לרוץ לעבר "המאחז", שהזכיר מבנים בגדה המערבית. חלק מהצעירים רצו ל"מאחז" דרך פרצה בגדר שנותרה מ-7 באוקטובר, עד שהחיילים הביאו דחפור שיסגור אותה באמצעות עפר.

החיילים לא התערבו

רבים מהמפגינים ביום חמישי הם מההתארגנויות שחוסמות את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה בנמל אשדוד, בכרם שלום, ובמעבר ניצנה בגבול עם מצרים. הם רואים קשר בין מניעת הסיוע להתנחלות בעזה – כדי להגיע לניצחון.

אחת המפגינות, מכי פנדל משדרות, אמרה: "הגענו כדי להכריז שביום שהמלחמה תיגמר חייבים להתנחל, להקים ערים יהודיות לאורך כל הרצועה, מכיוון שבלי זה, זה יהפוך לקן צרעות. אי אפשר להשאיר ואקום". לגבי הקמת ה"מאחז", אמרה פנדל: "זה אקט סמלי, כי הבתים לא יישארו בלילה, אבל המסר הוא שזו הארץ שלנו, ואי אפשר להשאיר רצועה אחת לא מיושבת".

לגבי השאלה מה יקרה לפלסטינים אם וכאשר תוכנית ההתנחלות תצא לפועל, אמרה פנדל: "אם הם מוכנים לקבל ריבונות ישראלית, שנבוא ונשלוט להם במערכת החינוך ונעזור להם כלכלית – שיישארו, אם הם שוחרי שלום. אבל עד עכשיו לא מצאתי פלסטיני אחד שהוא שוחר שלום". לגבי תמיכת הממשלה, היא אמרה: "כשהם יראו שהעם רוצה את זה, הממשלה תהיה בעד זה".

באופן כללי, הדינמיקה בשטח הזכירה את מה שקורה בגדה, כשהמתנחלים מקבלים חופש פעולה והחיילים עומדים ללא מעש – אף שהפעם מדובר בסיכון ממשי של שהייה בשטח לחימה. איש לא עוכב, אף שעל פי החוק לחיילים מותר לעכב אזרחים, ובחודשים האחרונים עוכבו עיתונאים ואזרחים שבאו לראות את האזור שסמוך לגבול.

החיילים ששהו במקום ביום חמישי שוחחו בנחת עם המפגינים, כולל עם ברוך מרזל, שהגיע מאוחר יותר. חלקם אף התחבקו עם המוחים. אחד המפגינים, שהעיד שהוא חייל, אך הגיע בבגדים אזרחיים ועם נשק צבאי, סיפר כי עזב מוקדם לאחר שחיילים הזהירו אותו שיעיפו אותו מהצבא. אחד החיילים שהיו במקום סיפר ל"שיחה מקומית" כי החיילים בעד המחאה, וכי הבעיה היא "התקשורת, שרוצה אקשן, לצלם חיילים מרביצים ליהודים".

"זה כמו החיילים שהסתערו (בעזה; א"ז), עכשיו פה (הנוער) מסתערים", אמר מרזל לאחד החיילים. בתום האירוע, הוא אמר ל"שיחה מקומית" כי האירוע מזכיר לו את "ההתנחלות הראשונה בסבסטיה", וכי הנושא העיקרי מבחינתו אינו ההתיישבות בעזה, אלא להוציא את הערבים משם. "שכל המדינות שבעדם ייקחו אותם", אמר.

גם שוטרים שהוזעקו למקום והצטרפו לחיילים לא מיהרו להתערב, ועיכבו תחילה רק מפגין אחד. אחרי השקיעה, סביב השעה שבע, התחילו חלק מהמוחים לעזוב. בסך הכל עיכבה המשטרה תשעה מפגינים, שככל שהצלחנו לוודא שוחררו עוד באותו לילה ולא הובאו בפני שופט.

גורם ביטחוני שנכח במקום הביע בפני "שיחה מקומית" את מורת רוחו מכך שהחיילים איפשרו את הכניסה לתוך עזה. לדבריו, "אם הם הצליחו להיכנס לעזה, זה אומר שאפשר גם להיכנס בכיוון ההפוך".

מדובר צה"ל נמסר: "כחלק מהפגנה של אזרחים סמוך למעבר ארז, כמה מפגינים הפרו את הנחיות צה"ל, פרצו באלימות מחסום צבאי ובו כוחות צה"ל, וחצו את מרחב הגבול משטח ישראל לרצועת עזה, בסמוך לגבול. לוחמי צה"ל נמצאים כל העת עם המפגינים ופועלים להעברתם לכוחות משטרת ישראל, שהוזעקו למקום לטובת מעצרם".

בדובר צה"ל טוענים שהמאחז היה בשטח ישראל, ושהמעוכבים הועברו למשטרה – אף שבאותו זמן המשטרה לא היתה כלל במקום.

ממשטרת ישראל נמסר: "כוחות משטרת ישראל, בהם שוטרי המחוז הדרומי ומג"ב, הוזעקו בשעות אחר הצהריים סמוך למעבר ארז, לאחר שלמקום הגיעו מפגינים וקומץ מהם חצו את הגדר לתוך שטח רצועת עזה תוך הפרת צו אלוף.

"לאור הסכנה הממשית לחיי המפגינים, כוחות המשטרה נאלצו לפעול בתוך שטח רצועת עזה, שם חלק מהמפגינים התעמתו עימם וסירבו לעזוב את המקום, דבר שלא הותיר לשוטרים ברירה אלא לעצור תשעה מהם בגין עבירות של הפרת צו אלוף והכשלת שוטר. המפגינים הובאו לחקירה בתחנת המשטרה, שבסיומה יוחלט מי מהם יובא מחר בפני בימ"ש לדיון בעניינו.

"משטרת ישראל פועלת על מנת לאפשר את חופש הביטוי והמחאה לכל אדם, כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק ולא מסכן את חיי הציבור או המפגינים עצמם. המשטרה תפעל ככל שיידרש על מנת לוודא את שלומם וביטחונם של המפגינים, ותנקוט באפס סובלנות כלפי מי שיסכן חיים ו/או יתקוף שוטרים".