newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

בעקבות לחץ: בוטלה השתתפות ארכיאולוג מאוניברסיטת אריאל בכנס בינ"ל

בכנס בקופנהאגן היו אמורים להשתתף שני ארכיאולוגים מאונ' אריאל, אולם בתוכנייה לא צוין השיוך האקדמי שלהם. לאחר שארכיאולוגים בעולם מחו על נוכחות חוקרים משטח כבוש, השתתפותו של אחד מהם בכנס בוטלה, השני ישתתף

מאת:
ארכיאולוגים בעולם מתנגדים לחפירות בשטח כבוש. ראש מועצת דרום הר חברון יוחאי דמרי באתר העתיקות בסוסיא, דצמבר 2021 (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

ארכיאולוגים בעולם מתנגדים לחפירות בשטח כבוש. ראש מועצת דרום הר חברון יוחאי דמרי באתר העתיקות בסוסיא, דצמבר 2021 (צילום: גרשון אלינסון / פלאש 90)

בעקבות לחץ של חוקרים, בוטלה הרצאה של ארכיאולוג מאוניברסיטת אריאל, שהיה אמור להשתתף בכנס ארכיאולוגיה בינלאומי. הרצאתו של ארכיאולוג אחר, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל, תתקיים כרגיל. בניגוד לחוקרים אחרים בכנס, המופיעים בפרסומי לצד השיוך האקדמי שלהם, לצד שני החוקרים המדוברים לא מצוין באיזה מוסד הם מלמדים או פועלים.

מדובר בכנס של ה"קונגרס הבינלאומי לארכיאולוגיה של המזרח התיכון הקדום (ICAANE)", שנערך אחת לשנתיים ומתקיים בימים אלה בקופנהאגן. הכנס נחשב לאחד משני הכנסים הנחשבים בעולם לנושא זה. עצם העובדה שמוזמנים אליו חוקרים מאריאל היא חריגה, גם משום שמדובר במוסד אקדמי הנמצא בשטח כבוש, וגם משום שעצם החפירות בשטח כבוש היא בעייתית מבחינת החוק הבינלאומי.

שני החוקרים הם פרופ' דוד בן שלמה מהחוג לארכיאולוגיה וארץ ישראל באריאל, ויאיר אלמקייס, דוקטורנט בחוג. אולם בעוד לצד  המרצים הרבים המשתתפים בכנס צוין שם המוסד שהם מלמדים או מועסקים בו, בתוכנייה של הכנס לא צוינה זיקה של בן שלמה ואלמקייס למוסד אקדמי.

בכנס, שהחל ביום ב' השבוע ויסתיים בשבת (22 עד 26 במאי), משתתפים כעשרים חוקרים מישראל, המגיעים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטאות חיפה, תל אביב ובאר שבע ומרשות העתיקות. ליד שמם של החוקרים הישראלים האחרים מצוין המוסד שהם שייכים אליו.

אחד הארכיאולוגים שפעלו נגד הזמנתם של החוקרים מאריאל הוא ד"ר בריאן ברוד, מנהל שותף של המרכז ללימודי פלסטין באוניברסיטת קולומביה. בפוסט שפרסם בפייסבוק ציטט את החלטה של הקונגרס הארכיאולוגי העולמי (WAC) מ-2013 ולפיה "אסור לקיים עבודה ארכיאולוגית מקצועית וחפירות בשטחים הכבושים המוחזקים בכוח".

מוסד אקדמי בשטח כבוש. ראש הממשלה בנימין נתניהו בחנוכת בית ספר לרפואה באריאל ב-2017 (צילום: בן דורי / פלאש 90)

מוסד אקדמי בשטח כבוש. ראש הממשלה בנימין נתניהו בחנוכת בית ספר לרפואה באריאל ב-2017 (צילום: בן דורי / פלאש 90)

ברוד כתב כי העובדה שהכנס בחר שלא לציין את השיוך האקדמי של החוקרים מאריאל, "ככל הנראה מעידה שהם מודעים היטב למצב החוקי, ושהם עשו כך כדי להימנע מביקורת בינלאומית מהקהילה הארכיאולוגית".  בהמשך כתב ברוד כי הרצאתו של בן שלמה בוטלה. ברוד בחר שלא להתראיין לכתבה.

לפי התוכנייה המקורית, פרופ' בן שלמה היה אמור להציג בכנס מחקר על תקופת הברזל בדרום בקעת הירדן. אולם בעקבות ביטול השתתפותו, הורד תקציר ההרצאה מהאתר של הכנס.

"בהתחלה אישרו את ההרצאה, אבל אחר כך התלוננו, ובאירופה יש רגישות לנושא"

בן שלמה ​אישר ל"שיחה מקומית" כי הרצאתו בוטלה בעקבות לחץ. "אכן ביטלו הרצאה שלי על החפירות שאני עורך באתר עוג'ה אל פוקא, ליד יריחו בשטח c", כתב בן שלמה במענה לשאלה בנושא. "בהתחלה אישרו את זה, אבל אחר כך מקורות שונים כנראה התלוננו על כך, ובאירופה יש רגישות לנושא. במיוחד, אני מניח, משום שמארגן הכנס עובד גם במכון הארכיאולוגי בדמשק".

לעומת בן שלמה, אלמקייס, המנהל של "מרכז סיור ולימוד שומרון", הרשום בעמוד הפייסבוק שלו כתלמיד לתואר שלישי בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת אריאל, יציג בכנס מחקר על "נזירים וחולמים: השימוש במאגרי מים ככלי פוליטי". לפי תקציר ההרצאה, אלמקייס טוען שמאגרי מים בתקופת הביזנטית שימשו "כלי מרכזי של הממשל המרכזי כדי לכבוש את השטח ולנהל אותו על ידי פעילות חקלאית אינטנסיבית". לפי התקציר, אזור המחקר הוא ב"מערב השומרון".

אלמקייס היה מעורב באפריל 2022 בפרויקט שבמסגרתו נלקח עפר מהר עיבל שליד שכם. בתוך העפר נמצא קמע  ועליו לכאורה כתובת בעברית מהמאה ה-13 לפני הספירה, מה שהופך אותה לכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה עד היום. יש לציין כי חוקרים אחרים מפקפקים בקביעה שמדובר בכתובת עברית עתיקה כל כך.

ישראל חופרת בגדה המערבית. מתפלל באתר העתיקות בהרודיון (צילום: יעקב נאומי / פלאש 90)

ישראל חופרת בגדה המערבית. מתפלל באתר העתיקות בהרודיון (צילום: יעקב נאומי / פלאש 90)

האתר ממנו נלקח העפר נמצא בשטח B, הנמצא תחת שליטה אזרחית פלסטינית וביטחונית ישראלית. על פי הסכמי אוסלו והחוק הבינלאומי, ישראל לא יכולה לתת רישיון חפירה באתר, ואסור להוציא ממנו ממצאים ללא רישיון שכזה.

בכתבה של ניר חסון שהתפרסמה ב"הארץ" תואר כי ב-2019 הגיעה לאתר בהר עיבל קבוצה של חוקרים אמריקאים וישראלים, שפעלו יחד עם ארגון Associates for Biblical Research ובחסות המועצה האזורית שומרון. יחד עם מתנדבים, הם העמיסו שלוש ערימות גדולות של שפוכת עפר, שנותרו מחפירות שקיים הארכיאולוג אדם זרטל במקום בשנות ה-80.

את העפר הם הסיעו ל"מרכז סיור ולימוד שומרון"  שמנהל אלמקייס, הנמצא בהתנחלות שבי שומרון. ב-2022 כתב אלמקייס בדף הפייסבוק שלו כי "לפני שלוש שנים פונה אליי אהרון ליפקין היקר עם בקשה מוזרה: בוא תעזור לנו לקחת את כל העפר מהחפירה של זרטל אליכם למרכז סיור ולימוד שומרון. ואז מגיעים חבר'ה מארה"ב (בוא נגיד שבשבילם התנ"ך זה לא סימן שאלה) רוצים לסנן את העפר אולי ימצאו משהו… אמרתי תפדלו!… מבצע כמו באגדות. מורידים את העפר אלינו…"

בתגובה כתובה ל"שיחה מקומית" טען אלמקייס כי השתתפותו בכנס בקופנהאגן היא "לא סיפור". "בסופו של דבר המארגנים קיבלו את כל הבקשות שלנו, כולל להופיע תחת השם של אוניברסיטת אריאל ואנחנו גם מציגים מחקר שבוצע בשומרון ובבקעת הירדן, יש כאן סוף טוב".  אלמקייס לא הסביר מי ביקש לא לציין את שמה של אוניברסיטת אריאל ליד השם שלו, והאם קיבל פנייה ממארגני הכנס בעקבות המחאה.

מכנס ICAANE נמסר כי הם "אינם דנים בפומבי במצבים אישיים". עם זאת, הכנס "מכבד את האמנות של אונסק"ו, ואם יתברר שהרצאה היא הפרה של האמנות, היא תידחה כהרצאה או כפרסום. זה יכול לקרות לפני או אחרי הקונגרס". עוד כתבו כי הם אינם מזמינים חוקרים לכנס. "חוקרים מציגים תקציר וועדה מחליטה אם הוא בתחומי הנושאים של הכנס. אם יתברר מאוחר יותר שההרצאה מפרה את האמנות, היא תידחה". לדברי מארגני הכנס, אם חוקרים מופיעים ללא שיוך אקדמי, "זו ככל הנראה שגיאה. חוקרים בדרך כלל מוכרים בשמם בלבד".

לפי דו"ח של הארגונים עמק שווה ויש דין מ-2017, החוק הבינלאומי רואה באתרים ארכיאולוגיים ובעתיקות בגדה המערבית נכסי תרבות השייכים לשטח הכבוש. "בשל כך, פעילותו של המפקד הצבאי והגורמים הפועלים מטעמו מוגבלת לפעולות, שכל תכליתן הצלה או שימור עתיקות", נאמר בדו"ח. "ואולם ישראל מפרשת את חובתה להגן על נכסי הארכיאולוגיה בהרחבה יתרה, ופעילותה בתחום חורגת מההגבלות המושתות עליה ככוח כובש, תוך שהיא מפרה את הדין הבינלאומי".

כיום המצב הוא שרשות העתיקות אחראית על חפירות בתוך השטח הריבוני של מדינת ישראל, ואילו על חפירות שנערכות בגדה המערבית אחראי קמ"ט עתיקות במנהל האזרחי. הממשלה הנוכחית שואפת להעביר את החפירות בגדה לידי רשות העתיקות, הכפופה היום למשרד המורשת שבראשות השר עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית של איתמר בן גביר.

אחראי לרשות העתיקות. שר המורשת עמיחי אליהו (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

אחראי לרשות העתיקות. שר המורשת עמיחי אליהו (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

אלון ארד, מנכ"ל ארגון עמק שווה, אמר ל"שיחה מקומית" כי "אם חברי הקהילה הארכיאולוגית הישראלית רוצים להיות חלק מהקהילה המקצועית הבינלאומית, הם צריכים לפעול לפי הדין והאתיקה של מדע הארכיאולוגיה. לצערנו, אנחנו עדים לשחיקה חמורה בכל הקשור להבנה הישראלית שהגדה המערבית היא שטח שאינו לגיטימי לפעילות אקדמית מבחינת הארכיאולוגיה הישראלית".

לדברי ארד, בשנים האחרונות מתרבים המקרים שבהם ישראל מנסה "להחיל את ריבונותה בעקיפין על ידי חפירות של אוניברסיטאות ישראליות, או באופן ישיר על ידי רשות העתיקות". לטענתו, אם תימשך ההתעלמות מהחוק הבינלאומי בנושא, "הארכיאולוגיה הישראלית כולה תיפגע והארכיאולוגים הישראלים יהפכו למוקצים בקהילה העולמית".

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן

השאירה מאחוריה בור גדול. בות'יינה דביט (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של בות'יינה דביט)

"הסלע שראה את האופק". לזכרה של בות'יינה דביט

שנים רבות של פעילות פוליטית, חברתית ופמיניסטית הפכו את דביט, אדריכלית ובת למשפחה קומוניסטית מרמלה, לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם העיר. מסע הלוויה שלה סימל את המרקם המיוחד של האנשים שראו בה שותפה לדרך

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf