newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

ראיון סוף: הקולנוע בשירות התעמולה האמריקאית

מה היה קורה אם ממשלת סין הייתה מעודדת סרט על התנקשות בנשיא האמריקאי על רקע הפרת זכויות האדם בגואנטנמו או אלימות משטרתית כלפי שחורים. האם גם אז היו מצדיקים בארה"ב את הסרט בשם "חופש הביטוי והאומנות"?

מאת:

לפני כשבועיים החליטה חברת הסרטים סוני פיקצ'רס לשחרר את הסרט "ראיון סוף" להקרנה בחלק קטן מבתי הקולנוע בארה"ב. ההחלטה באה אחרי לחץ של אנשי ציבור, אנשי תעשיית הקולנוע באמריקה ואף נשיא ארצות הברית, שראו באי-הקרנת הסרט כניעה לאיומים שהגיעו מנציגי צפון קוריאה שראו בסרט "הכרזת מלחמה".

הסרט, שעוסק בשני עיתונאים שנוסעים לצפון קוריאה כדי להתנקש בחייו של נשיא המדינה, עורר דיון רב בארה"ב בגלל מה שרבים ראו כניסיון של האקרים ושל ממשלת צפון קוריאה להלך אימים על חופש הביטוי והיצירה, זאת בעקבות הצהרות של פיונגיאנג שהיא תגיב באלימות על הפקת הסרט.

הדיון לגבי הסרט נסב סביב השאלה האם מדובר בניסיון לצנזר סרט קומדיה ולא בשאלה המעניינת הרבה יותר האם מדובר למעשה בניסיון אמריקאי להתערב ולהשפיע על הפוליטיקה של צפון קוריאה. זאת למרות שבפריצה למחשבי סוני נחשפו תכתובות שמראות כי הושקעו חשיבה ותכנון איך הסרט יוכל להוביל לשינוי פוליטי במדינה המזרח אסיאתית.

בין התכתובות היותר מעניינות ששוחררו הופיע דיון בין מנכ"ל סוני, מייקל לינטון, לבין ברוס בנט מתאגיד ראנד, ארגון ללא מטרות רווח שהוקם על ידי הצבא האמריקאי בשנות ה-50 כדי לייעץ לממשלה בנוגע לביטחון פנים ומדיניות חוץ. הדיון נגע לסצנה שמתארת התנקשות בנשיא צפון קוריאה ולפחד של ראשי סוני מתגובת צפון קוריאה לסרט.

בשרשור ביניהם ייעץ בנט לערוך את הסצנה אך לא להוציא אותה לחלוטין, ושלדעתו "הפתרון היחיד לאיום הגרעיני ולאיומים בכלל שמגיעים מצפון קוריאה הוא שהמשטר הצפון קוריאני ייעלם". דבר זה יקרה, לדבריו, ברגע "שיתנקשו בחייו של קים ג'ונג און. לכן, למרות שעריכה של הסצנה תמתן את תגובתה של צפון קוריאה, אני מאמין שסיפור על ההתרסקות של משטר משפחת קים, וההקמה של משטר חדש על ידי ההמונים בצפון קוריאה (טוב, לפחות על ידי האליטות), יתחיל דיון אמיתי בדרום קוריאה, ובצפון קוריאה כשעותקים של הסרט יחלחלו לשם (והם כמעט בטוח יגיעו). אז מנקודת המבט שלי עדיף שהסצנה תושאר כמות שהיא". בתשובה ענה לו לינטון שבכיר במחלקת המדינה של ארה"ב מסכים עם גישה זו.

ואכן, נראה שבדיוק מזה מפחד המשטר בצפון קוריאה. בשבועות האחרונים המשיכה פיונגיאנג להתבטא בנוקשות כלפי הממשל האמריקאי, איימה במתקפות על הבית הלבן והשתמשה בביטויים גזעניים כלפי הנשיא אובמה. אך נותר ספק רב בקשר ליכולתה של צפון קוריאה לממש את האיומים האלה. סין, שמקיימת יחסים כלכלים נרחבים עם ארה"ב, היא שותפתה הכלכלית הגדולה ביותר של צפון קוריאה (ונראה שהפעילה לחץ שממשלת צפון קוראיה תוריד את הטון סביב סיפור הסרט). מחצית מהסיוע הכלכלי ההומניטרי של סין מגיע לצפון קוריאה. עד 2012 גם ארה"ב השתתפה במימון של מיליוני דולרים בקניית מזון לצפון קוריאה, שסובלת ממחזור חמור באוכל, דרך האו"ם. המשמעות של תקיפה על ארה"ב תגרור לדעתי תגובה צבאית שתאיים ממשית על המשך שלטונו של קים ג'ונג און.

> וויפלאש: לשבור את כל האנשים הרגילים לטובת גאון אחד, כמו בבית הספר

צילום מסך מתוך הטריילר לסרט "ראיון סוף". סוני פיקצ'רס

צילום מסך מתוך הטריילר לסרט "ראיון סוף". סוני פיקצ'רס

באתר ביקורות הסרטים "עגבניות רקובות" קיבל "ראיון סוף" שניים וחצי כוכבים מתוך חמישה וספג ביקורות צוננות. מקטעים וסרטונים מהסרט שפורסמו ברשת ניתן להתרשם כי מדובר בסרט אוריינטליסטי וסקסיסטי, כשהסיפור המרכזי הוא איך שני אמריקאים, למרות טיפשותם, מצליחים להפיל דיקטטורה אחרי שהם נחשפים להפרות זכויות האדם הרבות שמתבצעות במדינה.

נראה כי בגדול, הסרט הוא חזרה על אותה תעמולה שעולה מסרטים שמיוצרים בארה"ב, לפיה אמריקה היא מדינה שלוחמת למען דמוקרטיה וצדק ברחבי העולם. מהקטעים שיצאו מסתמן שהצופים אינם מקבלים אפילו קמצוץ של הבנה היסטורית איך הגיעה משפחת קים לשלוט על צפון קוריאה. חלוקת קוריאה לדרום וצפון הייתה מעשה ידיהן של ארה"ב ורוסיה אחרי הניצחון על יפן במלחמת העולם השנייה, מדינה שכבשה ושלטה בקוריאה מאז 1910.

החלוקה בוצעה בצורה שרירותית כשכל צד טוען שהוא זה שמייצג את העם הקוראני, אך במציאות ייצג את מטרותיהם של הגושים השונים במלחמה הקרה, דבר שהוביל למלחמת קוריאה (הידועה לצופים מהמערב בזכות הסדרה "מאש"). במלחמה בת שלוש השנים מתו מיליוני קוריאנים רק כדי להגיע להסכם חלוקה נוסף וכמעט זהה. רבים טוענים ובצדק שעד היום משרתות שתי המדינות את האינטרסים של מדינות אחרות: דרום קוריאה את ארה"ב, וצפון קוריאה את סין.

הגיוס של דמויות המפתח בסרט על ידי ה-CIA במטרה להתנקש בחייו של נשיא צפון קוריאה הוא אולי בדיוני בסרט, אבל ידוע שמדובר בפרקטיקה שהתקיימה במציאות במבצעי חיסול שיזם ה-CIA נגד ראשי מדינות בעולם, לרבות רבים שנבחרו בצורה דמוקרטית.

השאלה המתבקשת היא מה היה קורה אם ממשלות סין או קובה היו מעודדות יצירת סרט שבו מתבצעת התנקשות בנשיא אמריקה על רקע הפרת זכויות האדם של הממשלה בגואנטנמו, רצח של שחורים על ידי המשטרה או תכנון התנקשויות והפיכות פוליטיות נגד מדינות אחרות. האם גם אז היו ממשלת ארה"ב והאמנים מצדיקים את הסרט בשם "חופש הביטוי והאומנות"? מה היה קורה אם סרט שמתאר התנקשות בראש ממשלת ישראל על רקע הכיבוש והמדיניות הכלכלית היה מצולם בעזה, ופעילים פלסטינים היו טוענים שהם מתכוונים להבריח את הסרט אל תוך ישראל באמצעות בלוני הליום? האם לא היינו שומעים חדשות לבקרים על ניסיונות פתטיים לצייר את הסרט כ"אנטישמי" ולקשור את הפקת הסרט לקרן החדשה?

אין לי טיפת סימפטיה לצפון קוריאה, מדינה דיקטטורית שממש אינה "אנטי אימפריאליסטית" כמו שנציגיה אוהבים להטיף. היא כבר הרבה זמן אינה מקדמת ותומכת את מדינות העולם השלישי המתנגדות לניצול הכלכלי של העולם "הראשון" (ואין לה גם את האפשרות לעשות זאת). אני אף פעם לא קיבלתי את התאוריה שמי שמתנגד לארה"ב הוא אוטומטית פרוגרסיבי (ראו מקרה סוריה), ואני קצת מרחם על מי שעדיין רואים את העולם כשני גושים של טוב ורע, למרות שהמלחמה הקרה נגמרה לפני יותר משני עשורים.

אבל למרות כל זה, "ראיון סוף" הוא בסופו של דבר מוצר לא פחות ולא יותר ממוצר תעמולה אימפריאליסטית. הסרט מנסה להמשיך ולשטוף את מוחם של האמריקאים מצד אחד על ייחודה של ארה"ב כמעצמה שנלחמת על זכויותיהם של אנשים ברחבי העולם, ומצד שני להקרין תמונה מאוד שטחית של צפון קוריאה שאינה נכנסת להיסטוריה של איך שהמדינה הפכה להיות המפלצת שהיא היום. מאוד אשמח אם תתבצע מהפכה עממית בצפון קוריאה, אבל שלא כמו ברוס בנט אני מקווה שהמדינה שאחרי המהפכה לא תהפוך לעוד גרורה של ארה"ב ואזור לניצול כלכלי בידי המערב. להמונים בצפון קוריאה מגיע עתיד טוב יותר מזה שמציעים לו משפחת קים או ארה"ב.

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

מנורת רמדאן בעיר העתיקה בירושלים, ב-15 באפריל 2021 (צילום: ג'מאל עוואד / פלאש90)

רמדאן 2021: הערבים נוהרים לחנויות, אבל קונים פחות

האווירה בחודש הרמדאן הנוכחי טובה יותר מאשר בשנה שעברה, שבו היה סגר כמעט מוחלט. אבל מצבה של החברה הערבית הורע משמעותית, ומשפחות רבות מוצאות את עצמן קרועות בין רצון למלא את השולחן לבין חשש מפני המשך השקיעה הכלכלית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf