newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שייח ג'ראח קוראת לנו

זה הזמן לחזור ולהתקבץ יחד בשכונה שבה הצלחנו לעצור את הפינויים לפני שמונה שנים, לצד משפחת שמאסנה שיושבת ערב ערב מחוץ לביתה הגזול ולצד תושבי שייח ג'ראח שמאוימים בגל פינויים

מאת:

ההפגנה שהתקיימה ביום שישי האחרון בשייח ג'ראח הצליחה שוב לקבץ בשכונה למודת המאבקים אנשים מקבוצות ורקעים שונים. כמו ב-2009 בזמן המאבק לאחר פינוי שלוש משפחות בשכונה מבתיהן, הייחודיות של ההפגנות בשכונה הן בהצלחה שלהן לחבר בין מגוון חוגים בשמאל ולאגד בתוכה פעילים פלסטינים וישראלים שבאים עם רקע ואידאולוגיה שונה. כנראה שזה מה שעושה החשיפה לפרויקט המתנחלי במזרח ירושלים ולחיים בצד המוזנח של העיר. לפני שמונה שנים הצליחה תנועת המחאה העממית שפעלה בשכונה ושנבנתה מהשטח, להפעיל לחץ מלמטה על השלטון המקומי. לחץ שחלחל למסדרונות הבית הלבן.

השבוע התרחבה ההתנחלות בשייח ג'ראח גם לבית משפחת שמאסנה אליו נכנסו מתנחלים להשכיר. שש נפשות שהתגוררו בבית פונו לרחוב, תוך ניצול של אחד החוקים המפלים ביותר בין ישראלים לפלסטינים – זה שמאפשר ליהודים לתבוע נכסים שהיו בבעלותם לפני שנת 48', אבל מונע זאת מפלסטינים.

ההתנחלות בשייח ג'ראח מאגדת בתוכה ברובה חברים מהימין הכי קיצוני שקיים – חברי כך/כהנא ונערי גבעות. את פני המפגינים שהגיעו לשכונה ביום שישי קיבלו חבר מועצת העיר אריה קינג ולצידו מספר פעילי להב"ה, בהם יאיר קהתי. בתקופה שפרצה אינתיפאדת הסכינים הסתובב קהתי בערי העתיקה וצעק לעבר פלסטינים "מוחמד חזיר". יונתן יוסף, נכדו הסורר של הרב עובדיה ומהפרובוקטיבים שבמתנחלי שייח ג'ראח, נעצר בעבר על ידי המשטרה והשב"כ כשלמד בישיבה הכהניסטית "הרעיון היהודי", המשטרה חיפשה בישיבה חומרי חבלה שלפי החשד שימשו להתארגנות בלתי חוקית. זה תמיד הדהים אותי שמכל מאות אלפי החברים בציונות הדתית, האנשים היחידים שקינג מצליח לגייס לפרויקט הנישול שלו הם ילדים מהימין הקיצוני.

> צפו: בגלל הסרטונים האלו מירי רגב רוצה לפגוע בסינמטק ירושלים

סאלח דיאב נעצר בגלל שהניף דגל פלסטין. שייח ג'ראח, 8 בספטמבר 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

סאלח דיאב נעצר בגלל שהניף דגל פלסטין. שייח ג'ראח, 8 בספטמבר 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

ביום שישי האחרון, בעקבות הקריאות של המפגינים למתנחלים שהשתלטו על הבית לצאת ממנו ולהחזיר אותו למשפחה שהתגוררה בו, יצאה החבורה מהבית כדי להתעמת עם המפגינים. אחד מהם, קהתי, אף השתמש בגז מדמיע נגד המפגינים אותו הוא ריסס ללא אבחנה בפניהם. עוד שני חברים בתנועה הגיעו מאוחר יותר והניפו את דגל להב"ה על גג הבית. אבל המשטרה הירושלמית, כהרגלה, עוצמת עין כשמדובר במתנחלים שתוקפים שמאלנים פלסטינים ומוצאת את הסיבה לעצור את המותקפים. הפעם נעצר סאלח דיאב, ממנהיגי הקהילה הפלסטינית בשכונה, על העבירה הנוראית של החזקת דגל פלסטין. עוד נעצרו שני ילדים, אחד מהם בן שמונה, ושני מפגינים ישראלים – ביניהם גם אני, ששוחררתי כשעתיים מאוחר יותר.

וזו המהות של המאבק בשייח ג'ראח: האמת הערומה שניצבת לעיני כל. חוסר האפשרות שלא לראות במלוא כיעורו את הפרויקט המתנחלי בירושלים. חוסר היכולת לעמוד אדישים מול אי הצדק המשווע כאשר הצד ה"צודק" על פי הממסד הוא חבורה של כהניסטים שמנשלים פלסטינים, מתנהלים בבריונות פרובוקטיבית וגזענית ומוגנים על ידי המשטרה.

את הפינוי של משפחת שמאסנה מביתה אולי כבר לא ניתן לשנות, אבל אני מאמין שיחד נוכל לעצור את המשך הפינויים בשכונה. הצלחנו בזה לפני שמונה שנים. רבים מהאלפים שהיו אז לא הפסיקו לרגע אחד להיאבק. ועכשיו אנחנו מגיעים עוד יותר משופשפים, למודי מאבקים ואלימות משטרתית.

זה הזמן שלנו לחזור ולהתקבץ יחד בשכונה, לצד משפחת שמאסנה שיושבת ערב ערב מחוץ לביתה הגזול, ובהפגנות בימי שישי. זה לא עניין של התרפקות על נוסטלגיה אלא של הזדמנות נוספת למאבק צודק, שיש לו את הסיכוי לחבר בין מאבקים שונים ולהפוך לסיוט שמעיר את רכזי המודיעין של משטרת ירושלים. האם אתם מוכנים לשתוק בזמן שתנועה כהניסטית מנשלת אנשים וזורקת אותם לרחוב בחסות חוק גזעני ואלימות משטרתית? האם תשארו אדישים לעתיד שהם גוררים אותנו אליו? התשובה לשאלות האלו צריכה להיות מאבק פלסטיני-ישראלי משותף.

> שקרים שימנים מספרים לעצמם על אותנטיות

מפגין שמתנחלים ריססו גז מדמיע בעיניו. שייח ג'ראח, 8 בספטמבר 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מפגין שמתנחלים ריססו גז מדמיע בעיניו. שייח ג'ראח, 8 בספטמבר 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אלימות משטרתית נגד מפגינים בשייח ג'ראח. 8 בספטמבר 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אלימות משטרתית נגד מפגינים בשייח ג'ראח. 8 בספטמבר 2017 (אורן זיו/אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf