newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

דו"ח משרד החינוך על ספרים דיגיטליים: אין שיטה אבל הכל תותים

מחקר משרד החינוך אודות ספרים דיגיטליים בבתי הספר כולל מסקנות סותרות שחלקן אינן תואמות את הממצאים. הורים, שנדרשים לרכוש מחשבים לילדיהם, צריכים לדעת על הכשלים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפני כחודש פרסמה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) במשרד החינוך דוח מחקר אודות השימוש במחשבים, ספרים דיגיטליים ורשת בבתי הספר. מועד הפרסום הוא רגיש, שכן הנושא תלוי ועומד בבג"צ. אולי בשל כך למרות שיש בדוח עדויות לכשלים בתוכנית התקשוב, הם מוסווים תחת משפטי סיכום חיוביים כלליים, שאינם מתיישבים עם הממצאים.

העתירה נגד משרד החינוך הוגשה ביוזמת קבוצות הורים מרחבי הארץ, ובסיוע הקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה. העותרים טענו שמשרד החינוך לא תכנן ואינו מפקח על בעיות כגון חשיפה לקרינה, משך השימוש במסכים, נטל התשלום על ההורים ועוד.

בג"צ קיבל עקרונית את טענות ההורים, וקבע: "אין לכחד כי כמו מיזמים רבים בישראל גם כאן סדר הדברים לא היה של הכנת תכנית מסודרת מראש והפעלתה…". משרד החינוך נשלח לעשות סדר. אז מה יקרה אם דווקא בעת הזאת, יוכיח המחקר שההורים צודקים? שהם נדרשו לקנות לילדיהם מכשירים יקרים ומיותרים, שאיש לא הכין את התשתית להפעלתם?

בדיקה "כללית"

במחקר נבדקו 93 בתי ספר שהשתתפו בניסוי מוגדר: שימוש בספרי לימוד דיגיטליים, כשעתיים בכל שבוע, במסגרת הוראת מתמטיקה, אנגלית ומדעים, בכיתות ד'-ו'.

כבר בעמוד 5 של הדוח מסתמנת תחושת חמיצות. כותבים החוקרים: "הבקשה המקורית הייתה לבחון באופן השוואתי מספר מודלים של הטמעת תקשוב", אבל את זה "לא ניתן היה לבצע בשל הדינאמיות הרבה של השטח, היעדר רישום מדויק של מצב התקשוב בכל בית ספר, היעדר הקצאה אקראית לקבוצות ועוד".

בעברית: כל בית ספר עשה מה שעשה, ללא קשר לשיטה מוגדרת מראש, ולכן לא ניתן להשוות ולברר איזה שיטה היא הטובה ביותר. נסו לזכור זאת, כי נחזור לזה בסיכום. על כל פנים, במקום מחקר השוואתי הוחלט בראמ"ה לערוך "בדיקה כללית של העמדות והדיווחים של המשתתפים בתכנית באופן כללי". כללי כזה אתם יודעים.

> המילים הריקות של ספרי הלימוד הופכות לאופרת פרינג'

נתניהו ובנט חוגגים "מחשב לכל ילד". לוד, ינואר 2014. (טל שחר/פלאש 90)

נתניהו ובנט חוגגים "מחשב לכל ילד". לוד, ינואר 2014. (טל שחר/פלאש 90)

ללא גיבוש תפיסה חינוכית

כאמור, זה לא סוד שהמחשבים נכנסו לבתי הספר לפני שנכתבה תוכנית כיצד לעשות זאת. אפילו בג"צ כתב את זה. ואכן, גם החוקרים מסבירים: "באין משנה פדגוגית סדורה ומוכחת לשימוש מושכל בטכנולוגיה, הוחלט במינהל מדע וטכנולוגיה לבסס את תהליכי ההוראה-למידה-הערכה בשילוב ספרים דיגיטליים על תפיסות ומרכיבי איכות פדגוגיים כלליים" (עמוד 14).

בעברית: מכיוון שאף אחד לא חשב על זה, הוחלט שלא באמת צריך לחשוב על זה. במקום זה נמרח אתכם במילים כגון "מרכיבי איכות פדגוגיים כלליים", כדי שתחשבו שאנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים, למרות שלמילים האלה אין פשר. אגב, החוקרים היו צריכים לברר מה זה אומר, אבל הם לא.

לא רק משרד החינוך לא הכין שיעורי בית, אלא גם בתי הספר. בעקבות התצפיות בשטח כותבים החוקרים: "בתי ספר רבים עדיין לא גיבשו תפיסה המתייחסת לשימוש בספרים דיגיטליים או שרק החלו לגבש אותה" (עמוד 28). ואלה בתי הספר שנבחרו להשתתף בניסוי.

זוכרים שהעסק רגיש? אז הנה לכם: למרות כל מה שנכתב עד כה, קובעים החוקרים בסיכום: "על פי התמונה המצטיירת, נראה כי הוקדשה חשיבה מעמיקה למאפייני הספרים הדיגיטליים ולאופנות השימוש בהם" (עמוד 9). חכו, זאת רק ההתחלה.

חשד שהמורים מטים את תשובותיהם

בפרק 2 שאלו את המורים והתלמידים על היקף השימוש בספרים הדיגיטליים. המורים דיווחו שמדובר ביותר ממחצית משעות ההוראה. מדיווחי התלמידים מתברר דווקא שברוב השעות למדו באמצעות ספרים רגילים. על כך כותבים החוקרים: "ייתכן כי הפער בין דיווחי המורים והתלמידים בנוגע לשכיחות השימוש בספרים דיגיטליים נובע מהתייחסות שונה להגדרה ספר דיגיטלי, או שאולי המורים מטים את תשובותיהם מתוך רצון לרצות את משרד החינוך".

זהו? במחקר של משרד החינוך עולה חשד שהמורים מטים את תשובותיהם כדי לרצות את המשרד, ולא עושים עם זה שום דבר? אין דרך מחקרית לעקוף את ההטיה?

אין עדות לשינוי

אחת התקוות של תוכנית התקשוב היא לחולל שינוי חינוכי. כך למשל מצוטטת מנהלת שטוענת: "עד היום מי שהיה פעיל בלמידה היה המורה. היום התלמיד הרבה יותר פעיל". האומנם?

המורה נשאר במרכז: בעמוד 27 מצוטטת מורה: "אני מקרינה את הספר ופותרת על הלוח. נותנת מעט משימות לתלמידים [כי] אי אפשר לפתור תרגילים בתוך הספר הדיגיטלי". ולאחריה מורה שמעיד: "אני מעדיף לעבוד עם הלוח. לא רוצה להגיע למצב שתלמיד עושה משימה עצמאית". ניתן אם כך לראות שלפחות חלק מהמורים, מתוך אלה שעברו השתלמות בנושא ונבחרו להשתתף בניסוי, נותרו בתפיסת המורה במרכז.

> בדרך ליצירת "אזרח דיגיטלי" משרד החינוך פוגע בבריאות התלמידים

למרות המחשבים המבנה המסורתי של כיתה נשאר. אילוסטרציה. (צילום: Michael Coghlan, פליקר CC BY 2.0)

למרות המחשבים המבנה המסורתי של כיתה נשאר. אילוסטרציה. (צילום: Michael Coghlan, פליקר CC BY 2.0)

הכיתה נותרה פרונטאלית: במהלך התצפיות בכיתות נמצא שלא חל שינוי בסידור המרחבי של הכיתות. כלומר, במרבית הכיתות התלמידים ממשיכים לשבת במבנה טורים ושורות, כשפניהם אל הלוח והמורה בחזית: "מבנה הישיבה המסורתי נשמר" (עמוד 29). סידור כזה מתאים להוראה פרונטאלית ולהרצאה של ידע מהמורה לתלמידים. אין אפשרות (פיזית) לחקור נושא באמצעות צוות תלמידים, כאשר הם מחויבים לשבת בטורים ושורות, עם הפנים ללוח.

אין הוראה דיפרנציאלית: אחת הציפיות הן שבזכות המחשבים יוכלו תלמידים שונים לעסוק במשימות שונות, כל אחד ואחת על פי רמתו והעניין שלו. וכך נמצא: "במיעוט מהשיעורים המשימות היו דיפרנציאליות לפי רמת התלמידים. הדבר נעשה בעיקר כאשר מערכת הלמידה המתוקשבת אפשרו זאת מבחינה טכנית" (עמוד 31). אם כך, יש כאן עדות שהמערכת המתוקשבת לא פותחה כל צורכה.

אין למידה שיתופית: תקווה נוספת היא שהמחשבים יעודדו למידה שיתופית. על זה נכתב: "היו שיעורים בהם נצפתה למידה שיתופית, אך היא לא הייתה מתוקשבת. בשיעורים אלה, הלמידה השיתופית באה לידי ביטוי בעבודה בזוגות, בהתייעצות בין תלמידים או בהצגה של תלמידים מול הכיתה" (עמוד 32). הללויה – בני אדם יכולים לדבר אחד עם השני, ולא צריכים לשם כך תקשורת רשת! אבל מתברר יותר: "היו מקרים שדווקא השימוש במחשב נייד ובמערכת למידה מתוקשבת צמצמו את הלמידה השיתופית. למשל, בשיעורים בהם התלמידים עבדו באופן עצמאי מול מחשב נייד והשתמשו באזניות, באופן שכל תלמיד שקוע בעולם משלו".

זוכרים שהנושא רגיש? אז למרות כל מה שנמצא עד כה, בעמוד 22 בדוח נכתב: "מדברי המרואיינים ניתן ללמוד, שבעקבות עיבוי ציוד התקשוב […] מתחולל שינוי בדפוסי הלמידה".

תקלות טכניות

בכמה מקומות בדוח מוזכרות תקלות טכניות שמקשות על השימוש במחשבים. אני מוותר על הפרטים, כדי להגיע לעיקר. והעיקר הוא שבדוח מסוכם הנושא במילים האלה: "ככלל, השיעורים התנהלו באופן תקין ללא קשיים מיוחדים או תקלות טכניות. עם זאת, בחלק לא מבוטל מהשיעורים נתגלו בעיות טכניות ואחרות אשר פגמו במהלך השיעור התקין" (עמוד 34).

אז מה אנחנו מבינים – שככלל היה תקין? או שחלק לא מבוטל מהשיעורים נפגעו?

> רוצים ילד הייטק? שחקו איתו בקוביות

ילדים לומדים. אילוסטרציה. (נתי שוחט/פלאש90)

ילדים לומדים. אילוסטרציה. (נתי שוחט/פלאש90)

אין השפעה על הישגי התלמידים

כ-80 אחוז מהמורים טענו שהמחשבים משפרים את ההצלחה של התלמידים ומגבירים עניין ומוטיבציה. התלמידים פחות נלהבים, ורק 60 אחוז מהם הסכימו לכך. בצדק רב מדגישים החוקרים שמדובר בדיווח עצמי של הנחקרים, ללא בדיקה של ההישגים: "אין בידינו נתונים אובייקטיביים בדבר השפעת השימוש בספרים דיגיטליים על הישגי התלמידים או על היבטים שונים של תהליכי הלמידה" (עמוד 49).

האם אין לנו? החוקרים בראמ"ה וודאי מכירים את מחקר ה OECD בדיוק בעניין הזה, שקבע בצורה נחרצת: "שימוש בטכנולוגיית מידע בבתי הספר אינו קשור לשיפור בהישגים בקריאה, מתמטיקה ומדעים". לא נמצא גם קשר ליכולת של התלמידים לאתר מידע ברשת, וגם לא לצמצום פערים בין תלמידים על רקע סוציו אקונומי.

זוכרים שהנושא רגיש? אז למרות שיש בידינו נתונים, ולמרות שהמחקר הנוכחי מתבסס על דיווח עצמי, בתקציר המחקר נכתב בפונט מודגש: "השימוש בטכנולוגיה הוסיף עניין והיה בעל ערך מוסף בהשוואה לאמצעים המסורתיים", וכן: "ניכרת השפעה חיובית לשימוש ספרים הדיגיטליים על תהליכי ההוראה" (עמוד 10).

דוח מחקר או מסמך יחסי ציבור?

המשפט האחרון, המסכם את הדוח, מנוסח כך: "ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים כי המעבר לספרים דיגיטליים הינו הכרחי להטמעת עקרונות הלמידה המתוקשבת ולהגברת המוטיבציה והעניין בתהליכי ההוראה והלמידה בקרב המורים והתלמידים כאחד" (עמוד 59).

אני מזכיר כי בראשית הדוח נכתב במפורש שלא ניתן היה לערוך מחקר השוואתי של שיטות שונות. על כן, לא יכול להיות שהמחקר מצביע על כך שהספרים הדיגיטליים הם הכרחיים, משום שלא נערכה השוואה לדרכי הוראה אחרות. זוהי מסקנה שאינה מתיישבת עם שיטת המחקר וממצאיו.

כללו של דבר: דוח המחקר כולל מסקנות סותרות, שחלקן אינן מתיישבות עם הממצאים. אני מתרשם שהממצאים מעלים תמונה כללית של חוסר תכנון וחוסר סדר – שימוש מסורבל במחשבים יקרים שלא באמת ברור עבור מה הוא טוב. אבל כדי לעדן את התמונה, פיזר מי שפיזר בדוח משפטים חיוביים כלליים, כמו אבקת סוכר על תותים בוסר. הורים, שנדרשים בימים אלה לממן את רכישת המחשבים לבתי הספר, צריכים לדעת זאת.

> עומד אב שכול בחדר, ולידו שני האנשים שהרגו את בנו

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
זוג צעיר שכל חטאו ביקום הזה הוא האהבה (צילום מסך מתוך "שמלת הכלה)

זוג צעיר שכל חטאו ביקום הזה הוא האהבה (צילום מסך מתוך "שמלת הכלה)

הסרט "שמלת הכלה" הוא שיר הקינה והתקווה של העם הפלסטיני

סרטה התיעודי של מרווה ג'בארה טיבי מתעד את סיפור אהבתם של לובנא מנצרת ועבדאללה מהעיר דורה שליד חברון, אהבה שנלחמת על חייה משני צדי הגבול. זהו שיר הלל לניצחון הרוח על החומר, ועדות לכוחו של העם הפלסטיני לגבור על הניסיונות לפצלו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf