newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

השיבה הזמנית לתל אביב: יום בין פליטים בדרום העיר הלבנה

אני פליט שמרשים לו לבקר את עירו, אבל לא מרשים לו לשוב אליה. מסתובב עם מטען ההיסטוריה בעיר בה נולדו הורי. מתוודע לסמטאותיה ושוקיה, ולחיי תושביה שמנסים להיראות נורמליים. ללכת את פלסטין, חלק שישי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

רמאללה נמצאת במרחק 60 קילומטרים מתל אביב במכונית או 45 קילומטרים בקו אווירי, והיא מתנשאת בגובה של 850 מטר מעליה. אבל כדי לרדת מן ההר אל החוף עליך לעבור גבולות כשברשותך אישור כניסה בתוקף. כרגע יש ברשותי אישור כזה, ולכן החלטתי ללכת לטייל בתל אביב, שהרי היום מותר לי להיכנס ולבקר אך מי יודע מה ילד יום?

התחלתי את ביקורי בתל אביב השחורה, דרום תל אביב, המקום בו גרים המון אנשים שאין להם לא כתובות ולא שמות. נזכרתי באבי שמכר ירקות על גבי סוס ועגלה מהכפר שייח' מוניס ועד העיר יאפא. הלכתי ברחובות וחשבתי על כך שאני בן לאב ואם שהיו גרים בעיר הזאת, שגדלו כאן, שהתגלגלו על חולות חופיה ושחו במימיה. אילולא הנכבה הם היו ממשיכים את עברם ועתידם כאן, והייתי מבקר עכשיו בקבר אמי בעיר זו שקוראים לה העיר הלבנה, והייתי מסתובב עכשיו ברחובותיה על אופנוע.

אני נושא את מטען ההיסטוריה הכבד ומסתובב. מתוודע לרחובותיה ורובעיה וסמטאותיה ושוקיה ומרכזי הקניות שלה וחופיה ואקלימה ומסעדותיה ובנייני הבאוהאוס שלה ומגדליה הנישאים, וחיי תושביה שמנסים להיראות נורמליים. אך לי אינם נראים כאלה, כי קולות המלחמה טרם שככו והדיה עוד רועמים באוזני.

מתוודע לרחובותיה ורובעיה וסמטאותיה ושוקיה (בסאם אלמוהור)

מתוודע לרחובותיה ורובעיה וסמטאותיה ושוקיה (בסאם אלמוהור)

כשסיפרתי לאבי בבוקר שאני נוסע היום למקום הולדתו, הוא ביקש ממני לספר לו מה מצבה. מצבה לא כפי שהיה, אבי. הגאוגרפיה השתנתה. תושבי העיר המקוריים התחלפו באחרים שבאו מכל העולם, התיישבו בה, השתלטו עליה ושינו בה את הכול, אבי.

באזור זה של העיר הקרוי שפירא, לכל מקום שפניתי ראיתי מהגרים, שחורים, אפריקאים, ושמעתי שפות שונות. מאיפה הם באו? חברי אומר שהם מאריתראיה וסודאן ואתיופיה ומדינות שונות מהיבשת השחורה, שבאו לארץ בתקווה לחיים אחרים, לארץ אחרת. דרום העיר הפך לשחור, הם בכל מקום, משתרעים על הארץ ומתכסים בשמיים. הם פליטים ומבקשי מקלט.

הגאוגרפיה השתנתה. תושבי העיר המקוריים התחלפו באחרים שבאו מכל העולם (בסאם אלמוהור)

הגאוגרפיה השתנתה. תושבי העיר המקוריים התחלפו באחרים שבאו מכל העולם (בסאם אלמוהור)

חשבתי על הפליטות ושאני בן פליט. שלא באתי לא מסודאן ולא מאריתראה, אלא אני פליט מעיר זו, שאבי הפך לפליט ממנה לפני 66 שנים. החלטתי לעצור ולשאול את אחד האפריקאים: "התדע שאני פליט?" הוא התפלא על שאלתי ושאל: "מאיפה?". עניתי "אני פליט מהעיר הזאת". "מה? אתה צוחק עלי? לא ידעתי שיש פליטים מתל אביב".

צחוק הגורל הוא שאני פליט שמרשים לו לבקר את עירו, וללכת ברחובותיה, אבל לא מרשים לו לשוב אליה. אתה לא מכאן, זה לא שלך, אומרים לי. זוהי התבוסה בהתגלמותה. אתה חוזר לעירם של אביך ואמך ורואה את כל מה שיש בה, אך אינך יכול להישאר בה. אינך אפריקאי, אתה ערבי פלסטיני שיש לו שורשים כאן ועליך להישאר רחוק מהם. אני לא מבין, איך הפליטים יכולים לחזור ולא לחזור? איך מרגיש תושב מחנה הפליטים קלנדיה כשהוא חוזר לסלמה, מבקר בה ביום, או אם תרצו לעג גדול יותר, איך הוא יכול לעבוד בה כפועל בניין במשך היום, ולחזור אל מחנהו בלילה? הוא חוזר לכלאו בלילה, אותו כלא חמישה כוכבים באזור המכונה בשם הנלעג "הגדה המערבית". גדה של מה? מי ששומע את השם הזה מתאר לעצמו את נהר הירדן כאילו היה הסיינה או הנילוס, כאילו שיש לו גדות!

השיבה הזמנית – זה היה רצונם של מתכנני מדינה זו, שתושביה המקוריים ירגישו כזרים בעירם. לא, אינני זר, אני רוצה לשוב אל עירי אפילו אם זו נהפכה על פיה ואף אבן מקורית לא נותרה בה. די לי שנשארו הים והגלים והחול והאוויר. איני יודע למה שיר זה התנגן לי בראש במשך כל היום: לאונרד כהן, Everybody Knows.

 

 

הפוסט נכתב במקור בערבית, ותורגם על ידי שושנה לונדון-ספיר

> ללכת את פלסטין: סדרת סיפורי הדרכים של בסאם אלמוהור

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

משרד החינוך משלה את עצמו שהוא מחנך לחשיבה ביקורתית. שר החינוך רפי פרץ (צילום: רועי אלימה / פלאש 90)

כששר החינוך פועל בניגוד לחוק שעליו הוא מופקד

לפני שבוע ירה שוטר בראשו של מאלק עיסא בן התשע, בשעה שחזר מבית הספר לביתו. אם היה בישראל חינוך לחשיבה ביקורתית, הארץ הייתה רועשת. אבל כשבראש משרד החינוך עומד שר שמחבק גזענים, חשיבה ביקורתית נראית רחוקה מאוד

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf