האשמות נגד משוררת: הקריאה שיר ביום האישה ושיתפה תמונה בפייסבוק
המשוררת דארין טאטור נעצרה בגלל שיר שפרסמה ברשת. בדיון השני של משפטה התברר שבמשטרה גם מוטרדים מכך שהגיעה לאירוע לזכר טבח כפר קאסם. מסיבה לא ברורה חלק מהדיון נערך בדלתיים סגורות
כותב אורח: יואב חיפאווי
עברו שבעה חודשים מאז נפלה דארין טאטור, משוררת פלסטינית מריינה (ליד נצרת), לתוך החור השחור של רדיפות מנגנוני הדיכוי. המקרה בקושי זכה לתשומת לב ציבורית לפני דיון ההוכחות הראשון בבית המשפט בנצרת ב-13 באפריל, כאשר פורסם כי עיקר החשדות נגדה מתבססות על שיר שפרסמה ביו-טיוב ושיתפה בפייסבוק. שומו שמיים, נזעקו חוקרי המשטרה ופרקליטי התביעה: השיר קורא להתנגדות לכיבוש. ישראל מצפה, כנראה, מהמשוררים הפלסטינים להרעיף בשיריהם שבחים על המשטר ולבטא את אהבתם למעניהם.
טאטור בת ה-33 נעצרה בביתה באישון לילה ב-11 באוקטובר האחרון. המחשב והטלפון שלה נעצרו ו"נחקרו" איתה. ב-2 בנובמבר הוגש נגדה כתב אישום על הסתה לאלימות והזדהות עם ארגון טרור. טאטור שהתה יותר משלושה חודשים במעצר בתנאים קשים בג'למה, בכלא השרון ובכלא דמון.
המדינה טענה כי העבירות המיוחסות לה מעידות על "מסוכנות גבוהה ביותר". בתום מאבק משפטי היא שוחררה למעצר בית מלא בדירה שאחיה נאלץ לשכור במיוחד בפרבר תל אביבי כדי שתעמוד בתנאים הקפדניים שהציבה המדינה. אזיק מוצמד לקרסולה ומבטיח שלא תצא כלל מהדירה הקטנה, בעוד ששני שומריה המתנדבים חייבים להימצא עמה בתורנות 24 שעות ביממה.
> המטרה המשותפת של יעלון ונתניהו: לתחזק את הכיבוש
משמרת מחאה ודלתיים סגורות
ביום ראשון שעבר התקיים הדיון השני באישומים נגדה בבית המשפט בנצרת. משמרת מחאה של כמה עשרות בני משפחה, פעילים וחברים קיבלה את פני דארין, שנאלצה לנסוע מאה קילומטרים ממקום גלותה-מעצרה. רבים מהפעילים (וכמה מבני משפחתה) לא ראו את דארין מאז מעצרה. היה זה מפגש חם ומלבב. קבוצת תלמידי תיכון שבאו לבקר בבית המשפט במסגרת בית הספר הצטרפו להפגנה. הם צילמו את עצמם מחזיקים שלטים כהוכחה שהפעם הם באמת למדו משהו על דמוקרטיה, חופש הביטוי והצורך להיאבק עבורם.
כ-50 מתומכיה של טאטור, ואני ביניהם, נכנסו לבניין בית המשפט על מנת לחזות בדיון וגדשו את ספסלי ההמתנה בקומה השנייה. אולם למרבה ההפתעה הכניסה לאולם נחסמה בפנינו על ידי השומרים, שהודיעו כי הדיון יתקיים בדלתיים סגורות. בפרוטוקול הדיון נכתב כי "בהמלצת בית המשפט" באי כוח שני הצדדים "מבקשים להימנע מהכנסת קהל לאולם, כדי לאפשר דיון יעיל וקידום עניינה של הנאשמת".
בחוץ נותרו משפחתה של טאטור ותומכיה, ביניהם חברי הכנסת חנין זועבי ובאסל גטאס (הרשימה המשותפת, בל"ד). לאחר זמן מה הורשה להיכנס אביה של דארין לבדו. כשלוש שעות מאוחר יותר, אחרי שכמעט כל ציבור התומכים התפזר מתוך יאוש, כעשרה מאיתנו שעדיין נשארו בסביבה הורשו להיכנס.
(מערכת שיחה מקומית פנתה בשבוע שעבר לדוברות בתי המשפט כדי לברר מדוע "המליצה" השופטת עדי במביליה-איזנשטיין לפגוע בפומביות הדיון ולמנוע את כניסתם של חברי הכנסת והאחרים לאולם. הדוברות לא הגיבה לשאלה).
אסור להיות פוליטית
במרכז כתב האישום נמצא, כאמור, השיר "קאוום יא שעבי, קאוומהם". תרגום עברי-משטרתי של השיר תחת הכותרת "תתנגדו בני עמי, תתנגדו להם" מופיע במלואו בסעיף 5 בכתב האישום, שהוא הסעיף הראשון המייחס מעשה כלשהו לדארין עצמה, לאחר הקדמה כללית על חומרת המצב הבטחוני. התביעה טוענת כי השיר, שפורסם במספר עמודי פייסבוק ויוטיוב, מהווה הסתה. סטטוס נוסף המיוחס לדארין, סעיף 6 בכתב האישום, כולל קריאה ל"אינתיפאדה כללית".
הישיבה השנייה כולה הוקדשה לשמיעת עד אחד מטעם התביעה, שוטר בשם סלמאן עאמר. שוטר זה, המוסמך מטעם המשטרה כמומחה מחשבים, הוא שבדק את הטלפון והמחשב שנלקחו מביתה של דארין, הוציא מהם את תוכנם וחקר את דארין על ממצאיו. מדבריו בבית המשפט נראה היה שהבנתו במחשבים אינה רבה ביותר, בדיוק כמו שהשוטר שתירגם את שירה של דארין, שהעיד בדיון הקודם, נראה חסר כישורים בשירה או בתרגום.
אולם למדנו רבות מעדותו על השקפת העולם הגזענית שבהשראתה רודפת המשטרה את דארין, כמו גם אלפי פלסטינים נוספים:
העד הזכיר פעמים רבות כי מצא בטלפון ובמחשב של דארין "תמונה של 'המחבלת' מעפולה". המילה "מחבל" היא מילה עברית מיוחדת לתאור לוחמי ההתנגדות הפלסטינית, המיועדת לדה-הומניזציה שלהם. אבל אסראא עבד, האישה שנורתה בתחנה המרכזית בעפולה, לא תקפה איש והייתה חסרת ישע. למרבה המזל היא נשארה בחיים לאחר שנורתה בדם קר. היא לא הואשמה כלל על ידי משטרת ישראל בעבירות בטחוניות. בכתב האישום, בסעיף 7, הסעיף העובדתי האחרון, מואשמת דארין כי פרסמה בדף הפייסבוק שלה את תמונה של אסראא.
"האשמה" נוספת ראויה לציון, המופיעה בעדותו הכתובה של עאמר ושעליה חזר גם בעדותו בפני בית המשפט, הינה הטענה כי דארין הקריאה שיר ב"יום האישה" בנצרת. חברות פמיניסטיות הסבירו לי כי נשים משכילות הן באמת סכנה גדולה למשטר.
מפרוטוקול הדיון עולה גם כי המשטרה מייחסת חשיבות מיוחדת להשתתפותה של טאטור באירוע זיכרון לקורבנות טבח כפר קאסם, כהוכחה לאופייה העברייני. כידוע, ב-29 באוקטובר 1956 הצבא הישראלי הכריז על עוצר בכפר קאסם והרג 49 פלסטינים חפים מפשע, בעיקר אנשים שחזרו משדותיהם או מעבודתם ולא ידעו כי הם מפירים את פקודת הצבא. לשאלת הסניגור, עו"ד עבד פאהום, מה לא בסדר באירוע לזכר טבח זה השיב עאמר שזה "פוליטיקה"! ו"נגד בטחון המדינה".
> גברים ביסקסואלים יכולים לקפוץ, ושכולם יקפצו לגילי מוסינזון
לפני שהתפזרנו השופטת ניסתה לשכנע את הצדדים לנהל משא ומתן לסיום המשפט בעיסקת טיעון. היא הבהירה לסניגור שהוא, כמובן, אינו יכול לבקש את ביטול כתב האישום. אבל היא גם לחצה על התובעת והציעה לה לשים לב שיש כמה פגמים עמוקים בתיק. התובעת השאפתנית, עו"ד אלינה חרדאק, אמרה שאינה יכולה לוותר. היא טענה כי פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה עומדים מאחורי כתב האישום.
כארבע שעות אחרי שהחל הסתיים הדיון. לתביעה נותרו חמישה עדים נוספים. הדיון הבא נקבע ל-17 ביולי בשעה 16:00. דיון נוסף נקבע ל-6 בספטמבר. לפי לוח זמנים זה יישללו החירויות הבסיסיות מדארין טאטור במשך למעלה משנה, עוד לפני הכרעת הדין בעניינה.
סולידריות בינלאומית
ביום חמישי האחרון התקיימו בכפר ההרוס ואדי אלזובאלה בנגב תהלוכת השיבה וטקס זיכרון לנכבה בהשתתפות אלפים. מעל הבמה הוזכרה דארין טאטור פעמיים, על ידי המנחה וקים וקים ועל ידי הנואם המרכזי, יו"ר ועדת המעקב, מוחמד ברכה. מעצרה ומשפטה של דארין טאטור הפכו לסמל לרדיפת הצעירים הפלסטטינים בעקבות התבטאויות ברשתות החברתיות.
שבוע לפני כן התקיים בחיפה ערב הקראת שירה בהשתתפות חמישה משוררים צעירים כהזדהות עם דארין טאטור. הסופר והמשורר סאמי מהנא, העומד בראש התאחדות הסופרים הפלסטינים בשטחי 48', פרסם הודעת הזדהות עם דארין בשם ההתאחדות. הודעה דומה פורסמה מטעם מוראד סודאני (מרמאללה) בשם ההתאחדות הכללית של הסופרים הפלסטינים.
הארגון הבינלאומי של הסופרים למען חופש הביטוי, "פן", הביע בהודעה מה-26 באפריל את דאגתו מההאשמות נגד דארין והבטיח ללמוד את המקרה.
האתר ArabLit העוסק (באנגלית) בספרות ערבית יזם תרגום מספר שירים של דארין לאנגלית ואת פרסומם. מספר פעילות מ"קול יהודי לשלום" בארצות הברית טרחו לכתוב את מילות השירים על המדרכות לפני הקונסוליות הישראליות בניו יורק ובפילדלפיה ערב ישיבת המשפט.
יואב חיפאווי הוא פעיל פוליטי וחברתי המתגורר בחיפה, חבר בתנועת אבנאא אלבלד ובחראק חיפה. הוא כותב את הבלוג חיפה החופשית (בעברית, בערבית ובאנגלית) שם התפרסם לראשונה הפוסט.
אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.
בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.
בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.
זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית
לתמיכה – לחצו כאן