גברים ביסקסואלים יכולים לקפוץ ושכולם יקפצו לגילי מוסינזון

לא מספיק שהוא לא סטרייט, אפילו אי אפשר לקרוא לו "גילי ההומו". הכדורסלן גילי מוסינזון שפרץ מהארון כביסקסואל, מסרב לעמוד בכללי הפוליטיקלי קורקט ומרים לספורט הישראלי

מאת:

כותבת אורחת: מעין דק

ביום העצמאות נפל דבר בעולם הכדורסל הישראלי, גילי מוסינזון יצא מהארון. מה זה יצא, הסתער במתפרצת. מוסינזון, שמזוהה בעיקר עם הפועל תל אביב, הכריז בפרופיל שלו על העצמאות, השחרור והחופש שלו ובטקסט שאורכו לא פחות מ-1950 מילים, יצא מהארון כביסקסואל.

במקומות שונים כתבו שמדובר במהלך אמיץ, אבל מעבר למילה הזאת נראה שלא רבים החליטו להטריח את עצמם בכתיבה אלא בחרו פשוט לצטט מפייסבוק. אחרים רצו לשמוע מה יש לאקסיות שלו להגיד על זה.

> צפו: מה קורה כשגבר צריך להקריא לפרשנית ספורט טוקבקים שקיבלה?

גילי מוסינזון

מהלך אולטרה פומבי שיש לו חשיבות ולהתייחסות או לאי-התייחסות אליו גם יש חשיבות. גילי מוסינזון

טור אחד מאוד מפרגן פורסם ב-YNET (עם הכותרת השווה "בעולם אוטופי – מוסינזון היה ברודי") שמתייחס לפריצת הדרך הענקית של מוסינזון. טור מצוין אבל אחד. חוץ ממנו, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מדובר בסיקור תקשורתי רדוד למדי שנראה כמו כתבה מתמשכת באחרון הצהובונים.

הגדילה לעשות מערכת NRG (ששייכת כיום למקור ראשון) שהצליחה באותו דיווח לכתוב בכותרת: "אני נמשך גם לנשים וגברים" ואילו בשורה הראשונה: "חשף את דבר היותו הומוסקסואל". אבל זה לא נורא מפתיע כנראה. בעולם הסטרייטי וגם בעולם הלהט"בי תמצאו רבים שיטענו שאין דבר כזה ביסקסואליות. זהות שפשוט "לא קיימת". יגידו שזה שלב מעבר, או פשוט אנשים שמתקשים לבחור. אל מול זה מעוררת הערכה לא פחות מעצם היציאה מהארון גם ההתעקשות של מוסינזון לטלטל עוד קצת את התפיסות של עורכים וכתבים שחיפשו מישהו שיאמ;לק להם, יקצר ויתמצת את הניוז, ובסוף הלכו על "גילי ההומו".

ניתן לשער שהפרסום עורר סערה בקרב שחקנים, מאמנים, שותפים לעולם הכדורסל. אבל חיפוש די אינטנסיבי אפשר לי לגרד שתיים וחצי אמירות. בראשן כמובן ההתבטאות האומללה של שמעון אמסלם שאומר כי מעולם לא נתקל בהומופוביה במגרשים. מדובר בתגובה כל כך מופרכת עד שהדבר היחיד שעולה בראש כשקוראות אותה זה באמת שירת "אמסלם ההומו" וגם המחשבה האם באמת מתקבל על הדעת שמדובר סך הכל בהקנטה של שחקן ולא בהומופוביה.

הדאנק המיתולוגי של מוסינזון:

אחד היחידים והבולטים שכן מוזכר בשמו לפחות באחת מהכתבות (אפילו יש לו דבר חיובי להגיד) הוא דורון ג'מצ'י שאמר שהוא מתכוון להתקשר "לברך ולחבק אותו". (קיבינימט כאוהדת הפועל ירושלים הפוסט הזה ממש מאתגר אותי). והיה גם פוסט מרגש על הקיר בפייסבוק מעוד שחקן מיתולוגי – מוטי דניאל.

מצאתי לשמחתי הרבה גם ציוץ בטוויטר של הפועל ת"א. וזהו בערך.

האם עולם הספורט בכלל מנהל איזשהו דיון, גם אם פנימי? הרי מדובר במהלך אולטרה פומבי שיש לו חשיבות ולהתייחסות, או אי ההתייחסות אליו, יש חשיבות. לאוהדים, לאוהדות, לקהילה הלהט"בית ולכל מי שמתנגדת ללהט"בופוביה. למוסינזון עצמו שכל הפוסט שלו קריאת תיגר אחת גדולה על העולם הזה.

אבל נראה שעולם הספורט נע בין שתיקה רועמת לבין התפיסה הקלאסית – "לא מעניין אותי מה הוא עושה במיטה". ובכן, איך להגיד את זה חברים… מי שקרא את הפוסט לא יכול לפספס: את כל מה שגילי מוסינזון עשה במיטה לפני הוא היה יכול להמשיך יפה מאוד לבד, תודה על ההתחשבות נשמות.

מסר מהמקלחות

לאנשים שאינם חובבי וחובבות ספורט יכול להיות יותר קשה להבין את גודל המאורע. אבל מבט זריז על המספר הכל כך קטן של ספורטאים בעולם שיצאו מהארון (בעיקר הכוונה לגברים ולא לשחקניות או מאמנות כדורסל שכהכללה, הרבה יותר מהן מחוץ לארון) מחדד עד כמה חומות המבצר הזה שמורות. בהכללה, עולם הספורט הוא אולי אחד מהמרחבים הלא דתיים המובהקים ביותר שנותרה בהם הפרדה כל כך אדוקה אל מול שיח ומציאות משתנה של העדפות וזהויות מיניות ומגדריות.

האגודה למען הלהט"ב העלתה בעמוד שלה פרגון משמח, אבל לא מעט יוזמות להט"ביות ופוליטיקאיות הידועות כתומכות הקהילה לא התייחסו לנושא (ושיחק אותה עמיר פרץ). אולי זה סתם כי לא כולם מעלים כל היום דברים או מוציאים הודעות, ואולי זה גם האי נוחות, שהובעה גם בחוגים מסוימים בקהילות הלהט"ביות, מצורת הכתיבה של מוסינזון. אולי גם כי היה קצת יותר "נוח" ללא מעט אנשים שפשוט יגיד "אני הומו"?

אין ספק שהמשפט האלמותי – "ככל שתמצצו יותר זין ככה תקלעו נקודות" – הוא לא בדיוק המעודן ביותר. אבל מסביב לכל הרעש וה"פוליטיקלי קורקטנס" שכולנו לוקות בו, שחקן כדורסל מוכר יצא מהארון כביסקסואל. זה אדיר. המילים בהן הוא בחר לעשות את זה והכתיבה על כמה הוא השתתף ב"מקלחות משותפות" לא נכתבו סתם כי הוא בוטה (לא רק בגלל זה לפחות). אלא כי זה העולם ממנו הוא בא, ואלה האנשים אליהם הוא הכי מכוון את החיצים שלו. וכן, זה עולם שמתנהל עם שפה בוטה והומופובית וסקסיסטית. זה בדיוק הקטע.

יצא לי כבר לכתוב על התחושה של לשבת ביציע כשקריאות בוז מלוות בשירה על השחקן ההומו נזרקות מכל עבר. אז ביציעים האלה ובמציאות הזאת שאנחנו חיות בה כאשר עוד לא עברה אפילו שנה מאז הרצח הארור במצעד הגאווה, לא נורא אכפת לי שמוסינזון דופק פוסט של אלפיים מילה שמאתגר את בעלות הלב החלש והלסת השמוטה. כנראה שלפעמים לא מספיק לצאת מהארון, צריך לשבור לו את הצורה.

שאפו, גילי

* אגב, נכון לרגע זה גם שרת התרבות והספורט עוד לא התייחסה להכרזה של מוסינזון

מעין דק היא אקטיביסטית, אוהדת הפועל ירושלים ופעילה פוליטית קווירית. 

> רכבת השיבה יצאה לדרך ונעצרה בחומה

ועוד משהו קטן...

אנחנו ממש שמחים שקראת את הפוסט הזה, ומקווים שמצאת בו עניין. הצוות של שיחה מקומית משקיע מאמצים משמעותיים כדי להביא לקוראות ולקוראים שלנו חדשות, תחקירים, פרשנויות וטורי דעה מגוונים, והכל מתוך מחויבות להתנגדות לכיבוש ולקידום שלום, שוויון וצדק חברתי.

קשה למצוא דברים כמו הפוסט הזה בכלי תקשורת אחרים בארץ, והסיבה שהוא נמצא פה היא שהעיתונות שלנו בשיחה מקומית היא עצמאית וחופשית. אנחנו לא תלויים באף בעל הון, לא במפרסמים ולא בחומות תשלום.

ועדיין, העבודה הרבה שמושקעת בכל פוסט כזה – מתשלום לכותבים, דרך עבודת העורכות והצלמים ועד התשלום לייעוץ משפטי או לשרתים שעליהם יושב האתר – עולה כסף. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית. ובזה יש לך מקום חשוב.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

תלמידי תיכון נבחנים בבחינת בגרות (צילום: יוסי זליגר / פלאש90)

יום החינוך הבינ"ל: ישראל מדגימה אפלייה מעמדית גם בין מצטיינים

המדינה חתומה על תוכנית של האו"ם שבמסגרתה התחייבה להבטיח "חינוך איכותי ושוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסייה בכל הגילים". היום הבינלאומי שיחול ביום שני הוא הזדמנות טובה להזכיר את ההבטחה, כי נראה שהממשלה ומשרד החינוך כבר שכחו אותה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf