newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

צפו: מה קורה כשגבר צריך להקריא לפרשנית ספורט טוקבקים שקיבלה?

נשים בספורט נאלצות להתמודד עם איומי אונס ורצח על בסיס יום יומי. אתר אמריקאי הושיב גברים להקריא לשתי נשים כמה טוקבקים. הטקסטים אולי מדכדכים, אבל בתגובות של הגברים יש תקווה לסולידריות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לפני כחודש פרסם האתר האמריקאי "לא רק ספורט" סרטון שעוסק במיזוגיניה בעולם הספורט. בווידאו נדרשים גברים, שנבחרו באקראי, לקרוא טוקבקים באינטרנט שנכתבו על שני פרשניות ספורט בארה"ב, כשהם יושבים מולן. התגובות, שמתחילות בהשוואה של השדרניות ל"נשים מנדנדות", עוברות מהר מאוד לאיחולים לרצח ואונס. לאורך הסרטון לגברים שקוראים את האיחולים מאוד קשה לקרוא את התגובות והם מבקשים סליחה שוב ושוב מהנשים.

אתר הפודקסט "לא רק ספורט" מתעסק בנושאים שקשורים לספורט, כמו מה שהשחקנים לובשים וקונים, איזה מוזיקה משדרים במשחקים וכו'. שני היוצרים שעומד מאחורי הסרטון הסבירו בראיון כי הרעיון מאחוריו היה להראות ש"נשים בספורט מוטרדות כל הזמן, וצריך לחשוף את זה", וש"גברים בספורט מבוקרים על סגנון המשחק שלהם, או על הפרשנות שלהם למשחקים השונים. לעומת זאת נשים שעוסקות בפרשנות ובמשחק מבוקרות על עצם היותן נשים".

> כתובות "אנס" רוססו על שלטי רחובות על שם רחבעם זאבי ברחבי הארץ

מיזוגוניה – שנאת הנשים האלימה שעולה מהטוקבקים – לא קיימת רק בתחומי הספורט. היא קיימת ברובדים שונים בחברה ומתבטאת באלימות הברוטלית נגד נשים שמתקיימת כל יום. גברים וילדים לומדים מגיל צעיר לראות בנשים אובייקטים מיניים, ואז פועלים על פי החינוך הזה בעבודה, בחדר המיטות, בבית הספר, באוניברסיטה וכו'. אני מאמין שחלק מהאי נוחות שעולה בגברים שקוראים את הטוקבקים נובע מההבנה שהאלימות והשנאה האלה נמצאות בכל אחד מאיתנו, ולפיכך שהמאבק הוא נגד חלקים שקיימים בנו, ולאו דווקא נגד אויב שעומד מבחוץ.

מהטוקבקים בסרטון עולה גם חוסר היכולת של גברים להכיל את השינויים שחלו בכלכלה הקפיטליסטית בעשורים האחרונים. מחלוקת תפקידים מגדרית, שבה הבעל מפרנס והאישה נמצאת בבית ומגדלת ילדים, עברנו לעולם שבו נשים יוצאות לעבוד והן הפכו לחלק אינטגרלי מכח הייצור (ואין כאן ניסיון לטעון שגידול ילדים ומשק בית אינם עבודות). מקומות עבודה שהיו שייכים בלעדית לגברים הפכו למקומות שמעסיקים גם נשים. הברוטליות שיוצאת מאותן תגובות היא בעצם ניסיון להחזיר את הגלגל לאחור, ולאכוף בכח ובאלימות תפקידים מגדריים ישנים. זוהי הצצה קטנה לדברים שאיתם נשים צריכות להתמודד כשהן נכנסות למקומות עבודה שבהם גברים הם דומיננטיים – ספורט, אוניברסיטה, טלוויזיה, פוליטיקה ועוד.

לעומת הגברים, שמתקשים לקרוא את הטוקבקים ונראים בהלם, הנשים הן אלה שדווקא מצליחות להחזיק את עצמן. מן הסתם נן כבר התרגלו לכל הרוע הזה. מעניין לשאול אם הפופולריות של הסרטון, שנצפה כבר על ידי מליוני צופים, נעוצה בכך שאלה הם גברים שמספרים ומשחקים את ההטרדות הנוראיות שאותן נשים חשופות אליהן יום יום. האם שוב, אם אשה הייתה מדברת על המיזוגיניה שעמה היא מתמודדת בעבודה, הסרטון לא היה מצליח?

הרגעים האלה, שבהם הגברים מתבוננים בנשים, ומסרבים או לא יכולים להמשיך לקרוא, הם אולי קרן האור בכל הסיפור הזה. הנקודות בסרטון שבהן הם מבקשים סליחה על כך שהן צריכות להתמודד עם ההטרדות הללו כל יום – הן נקודות של תקווה לסולידריות. הן הוכחה לכך ששנאת נשים אינה חלק מהטבע האנושי הגברי, ושכשגברים נאבקים נגד מיזוגיניה ורואים בנשים בנות אדם, הם יכולים להתגבר על החינוך לשנאה.

> אם יאנוש קורצ'ק היה חי בדורנו כנראה שבנט היה מפטר אותו

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
לסוציאל דמוקרטיה אין כמעט היום ייצוג פוליטי. הפגנה של האחד במאי בירושלים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

לסוציאל דמוקרטיה אין כמעט היום ייצוג פוליטי. הפגנה של האחד במאי בירושלים (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

הסוציאליזם בישראל חולה, אולי הקורונה תרפא אותו

הקורונה תפסה את הסוציאל-דמוקרטיה בישראל במשבר. מפלגת העבודה קרסה, הסולידריות החברתית בשפל. עכשיו מאמינים בשמאל, ואפילו בימין, שיש סיכוי לשינוי. "צריך לבחון מחדש את מערכת היחסים בין האזרחים למדינה"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
donate
silencej89sjf